מהפכת האופניים החשמליים שאנחנו עדים לה בשנתיים האחרונות, היא אחת ההתפתחויות התחבורתיות הכי משמעותיות שהיו בעשורים האחרונים בישראל. מה שיפה שהמפכה הזו באה מלמטה מנערים ונערות. האופניים החשמליים הם כלי תחבורה עירוני כמעט מושלם, זולים, קלים, ידידותיים למשתמש ולא מזהמים.
המהפכה הזו תפסה את מקבלי החלטות בהפתעה גמורה, כאשר עוד ועוד מיליארדי שקלים נשפכים לשווא על כבישים חדשים ומיותרים שהורסים עוד פיסות טבע ונוף. הציבור מאותת להם שהכיוון להשקעת המשאבים צריך להיות שונה, לצערנו מקבלי החלטות פשוט לא מבינים וכך נוצרים קונפליקטים בעייתיים שאנחנו שומעים עליהם בימים האחרונים.

שאנחנו מדברים על השקעת משאבים אנחנו לא בהכרח מדברים על כסף, במקרה של אופניים אנחנו מדברים על שטח. בדרך עירונית טיפוסית הקצאת משאבי השטח היא בערך כזו 10% להולכי רגל, 20% למכוניות חונות, ו70% לכלי רכב. הבחירה של רוכב אופניים היא האם להסתכן בנסיעה בכביש שכל נפילה עלולה להסתיים במוות או על המדרכה שתאונה בד"כ תסתיים בפציעה קלה.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה בכלל אנחנו מעמידים את רוכבי האופניים בדילמה כזו, למה רשויות מקומיות לא מקצות אחוז ראוי מתוך הדרך לשימושים כלי תחבורה קלים ויעילים אלו?

יש כאן סדר עדיפויות מעוות, להקצות חלק משטח שנועד לתנועת אנשים להעמדת מכוניות זה לגיטימי ומכניס, לכן ראשי ערים נלחמים בניהם מי נותן יותר מקום חניה בצדי הדרכים, ואילו להקצות שטח מתוך הדרך הזו לטובת שבילי אופניים זה לא לגיטימי ואפילו נתפס כבזבוז.

כאן מונח האבסורד, העדפת אופניים תורמת תרומה משמעותית לערים, ערים באירופה כמו קופנהגן בדנמרק שהחל משנות ה70 של המאה הקודמת נקטו במדינות של העדפה ברורה לאופניים היום נמצאות בראש המדדים של איכות חיים ואיכות סביבה, לעומת בייג'ינג שעד שנות ה90 של המאה הקודמת הייתה בירת האופניים של העולם הפכה תוך שני עשורים לאחת הערים הכי מזוהמות בעולם בגלל מדיניות של העדפת מכוניות פרטיות. וחשוב לציין עידוד והרחבת השימוש באופניים לא רק מועילה להפחתת זיהום הוא מועילה להפחתת הנפגעים בתאונות דרכים, והנתונים בדנמרק מראים זאת.

לצערנו הרב, השיח הציבור בימים האחרונים נע לכיוון של דיכוי האופניים, שיח שבו לוקחים חלק רופאים שלא יצאו להפגין ש1100 איש מתים בשנה בגלל זיהום אוויר בגוש דן בלבד שלא יצאו להפגין ש 28000 ילדים מתאשפזים בשנה בגוש דן בלבד בגלל זיהום אוויר שרוב נגרם מכלי רכב מונעי בנזין וסולר.

האצבעות לא צריכות להיות מופנות לרוכבי האופניים כל האצבעות צריכות להיות מופנות לראשי הערים ולמשרד התחבורה שלא מציגים אסטרטגיה תחבורתית שתשרת את הציבור אלא גחמות מטופשות שעולת מיליארדים ומייצרות עוד פקקים.
צריכה להיות מדיניות ברורה ומחייבת של העדפת אופניים בערים על חשבון מכוניות. המדינות הזו כנראה לא תבוא מראשי הערים שרואים בהכנסות מחנייה חלק משמעותי מהתקציב (רק בת"א מדובר ב180 מילון שקל בשנה מקנסות בלבד), לכן היא צריכה לבוא ממשרד התחבורה עצמו, שיקבע תקנות ברורות, על אופן חלוקת משאבי הדרך בין המשתמשים השונים. לנו ברור לחלוטין שהעדפת אופניים צריכה לבוא לא על חשבון המדרכות אלא על חשבון הכבישים.

הדרכים לא נועדו למכוניות הם נועדו לתנועת אנשים, ולא יתכן שתכנון התחבורה בישראל עיוור לכל מה שאינו מכוניות.

*עו"ד עמיר מלצר הוא ראש רשימת הירוקים

קמפיין אופניים ת"א 1998

אמרו לנו שאנחנו לא מבנים, אמרו שאנחנו הזויים שאנחנו חושבים שאנשים ינטשו את המכונית הפרטית לטובת אופניים, או שאנשים בכלל ייסעו באופניים. והנה אנחנו רואים שאחרי 15 שנים התחזיות שלנו התגשמו מעל ומעבר.

אבל יש עוד הרבה מה לעשות, גם ברמה הלאומית וגם ברמה המקומית:
1. קבלת החלטת ממשלה כי כל שיפוץ כביש או סלילת כביש חדש יכלול סלילת שביל אופניים בצידו.
2. קידום ואישור תקנות מחייבות לסלילת שבילי אופניים עירוניים – כלומר הפרדה ברורה בין המדרכה לשביל האופניים, העדפת שבילי אופניים על חנייה בצידי רחובות מרכזיים, שדרוג צמתים תוך התייחסות לבטיחות רוכבי אופניים.
3. קידום ואישור תקנות בניה מחייבות לבניית מקלחות בבנייני משרדים חדשים וכאלו שעוברים שיפוץ.
4. קידום הטבת מס לעובדים שמגיעים לעבודה בלי מכונית פרטית.
5. מתן תקציבי עידוד לרשויות מקומיות לקידום תחבורת אופניים
6. קידום נסיעה עם אופניים בתוך מערכת התחבורה הציבורית
7. מתן תקציבים נאותים להסברה בנושא בטיחות רכיבה על אופניים

כלים דו גלגליים הינם כלים קלים אשר אינם דורשים אנרגיה רבה, והמרחק נסיעה שלהם לליטר דלק הינו גבוה ביחס למכוניות, בשל הניידות של הכלים הללו הם אינם נתקעים בפקקים וכך גם שעות המנוע שלהם נמוך מאשר מכוניות, לכן במאזן הכולל אנו סבורים שקידום תחבורה דו גלגלים תתרום להפחתת זיהום האוויר מתחבורה.

היום ישנו עיוות גדול ביטוח רכב, כלים קלים שכמעט ולא מסכנים את שאר משתמשי הדרך משלמים תעריפי ביטוח מופקעים, ואילו כלים כבדים כמו ג'יפים שמסכנים מאוד את שאר משתמשי הדרך משלמים תעריפי ביטוח מגוחכים

להלן עקרונות תוכנית הירוקים לקידום תחבורה דו גלגלית

1. קידום הנחות במס, על יבוא כלים דו גלגליים חשמליים והיברידים
2. קידום תקנים מחייבים לבטיחות כלים דו גלגליים, הן בנוגע למעקות בטיחות והן לצבעית מעברי חצייה.
3. קידום הוספת חניות מיוחדות לכלים דו גלגליים, ומתן אפשרות לנסיעה בנת"צים
4. קידום רפורמה מקיפה בביטוח דו גלגלי, שכוללת ביטול ביטוח חובה הקיים, והצגת ביטוח חובה חדש שיכלול כיסוי ביטוחי אך ורק לתאונות עצמיות ותאונות עם הולכי רגל ודו גלגלי. לגבי תאונות עם כלי רכב כמו מכונות ואוטובוסים, הכיסוי הביטוחי ייפול על חברות הביטוח של כלים אלו ולא על הביטוח של הדו גלגלי. כך יהיה אפשר להפחית משמעותית את תערפי הביטוח וליצור צדק, שכלים אשר מסכנים יותר את משתמשי הדרך וכלים אשר מסכנים הכי פחות(כמו כלים דו גלגלים) ישלמו הכי מעט ביטוח.

רשימת הירוקים והצעירים סבורה כי ממשלת ישראל יכולה וצריכה לעודד פרויקטים של עיבוי עירוני ותמ"א 38, ע"י העמדת כלים פיננסים משמעתיים מטעם המדינה לדיירים, הם יהיו יכולים לממש בעצמם זכויות בניה לפי תמ"א 38 זאת בתמורה להעמדת יחידות הדיור להשכרה במחיר מפוחת למשך 7 שנים.
מניסיון אבן הנגף המרכזית ביציאה לדרך של פרויקטים כאלו הוא המימון.

תקציר התוכנית
1. התוכנית משיגה בטחון חברתי, בטחון סביבתי ומציעה פתרון להורדת מחירי הדיור.
2. בערי ישראל מסתתרות מאות אלפי דירות בתמ"א 38, ורק צריך להוציא אותם לאור, הדרך לעשות זאת היא באמצאות קרן הלוואות מטעם המדינה, שתסייע לדיירי בניינים לממש את זכויות הבניה שלהם בלי להזדקק ליזמים/פטרונים.
3. לפי התוכנית הזו הדיירים יהיו היזמים בסיוע המדינה, בתמורה לסיוע הזה הדיירים יעבור את הדירות החדשות להשכרה במחיר מופחת למשך שבע שנים.
4. הדיירים ירוויחו – הן משדרוג נכסיהם והן מרווחים על מכירת הדירות
5. הסביבה תרוויח – לא יהיו צורך להרוס שטחים יקרים מפז
6. הציבור ירוויח – מהורדת מחירי השכירות והגדלת מצאי הדירות בתוך הערים
7. המדינה תרוויח – מחיזוק הבניינים נגד רעידות אדמה, והוספת ממ"ד שימנעו אסונות יקרים

פרטי התוכנית
1. ממשלת ישראל תעמיד קרן הלוואת/ערבויות ללא ריבית לטובת דיירי בתים הזכאים לשיפוץ לפי תמ"א 38, הטיפול/לווי הבקשות להלוואות יעשה ע"י הבנקים המסחריים.
2. סוכם הקרן יעמוד 10 מיליארד שקל ל- 10 שנים, והם יחולקו בשיטת כל הקודם זוכה, לדיירים אשר הוציא היתרי בנייה.
3. ממשלת ישראל תקים קרן הלוואות גישור בסכום של 500 מיליון שקלים, לסיוע בניהול הפרויקטים ובתכנון . את הטיפול בבקשות ינהלו הרשויות המקומיות.
4. הדיירים יוכלו להגיש בקשות רק לאחר שכל בעלי הדירות הביעו הסכמה להליך

הוספת קומות לפי תמ"א 38 – במקומות בהם הריסה אינה אפשרית מבחינה כלכלית
1. הלוואה תהיה לשבע שנים ללא ריבית, בתמורה להעמדת הדירות הנוספת להשכרה במחיר מופחת, דמי השכירות יועברו לכיסוי ההלוואה.
2. הדירות הנוספת ירשמו על שם הדיירים, אבל ישועבדו לטובת הבנק המטפל עד להחזרת ההלוואה.
3. בתום 7 שנים הדיירים יהיו חייבים למכור את הדירות הנוספת ולהשתמש בתמורה להחזרת הלוואה. הכספים העודפים במידה ויישארו יועברו לדיירים.
4. במקרה שהדיירים לא יחזרו את ההלוואה ולא ימכרו את הדירות הנוספות בתום 7 שנים, הבנק יעשה זאת במקומם ויעביר לדיירים את העודפים מן המכירה אם יהיו כאלו.
5. על הבנק המלווה תהיה חובה לבדוק כי הפרויקט הינו בעל פוטנציאל להחזר מלא של ההלוואה באמצעות חוות דעת של שמאיים.

6. במקרה שהתמורה ממכירת הדירות הנוספת לא תכסה את ההלוואה, הדיירים יוכלו לבחור באופציה לצאת לפרויקט על ידי כיסוי ההפרש בעצמם. במקומות בהם יש אוכלוסיות חלשות על המדינה לפעול לסבסוד העלויות.

הריסה ובניה מחדש לפי תמ"א 38
7. הלוואה תהיה לשבע שנים ללא ריבית, בתמורה להעמדת חצי מן הדירות הנוספת להשכרה במחיר מופחת, דמי השכירות יועברו לכיסוי ההלוואה.
8. המחצית השניה של הדירות הנוספת ימכרו במכירה מוקדמת ,לפני הריסת הבניין, וישמשו לטובת מימון הפרויקט בין השאר לשימוש הדיירים לדיור חלופי.
9. מן האמור לעיל, הלוואה ללא ריבית תהיה רק ל50% מן הפרויקט, 50% הנותרים יהיו חייבים להיות מן התמורה של מכירת חצי מן הדירות.
10. הדירות הנוספת שלא ימכרו וירשמו על שם הדיירים, אבל ישעבדו לטובת הבנק המטפל עד להחזרת ההלוואה.
11. בתום 7 שנים מסיום הבניה, הדיירים יהיו חייבים למכור את הדירות הנוספת הנותרות ולהשתמש בתמורה להחזיר את הלוואה. כמובן אם נשארים כספים מן המכירה הם יועברו לדיירים.
12. במקרה שהדיירים לא יחזרו את ההלוואה ולא ימכרו את הדירות הנוספות בתום 7 שנים מסיום הבניה, הבנק יעשה זאת במקומם ויעביר לדיירים את העודפים מן המכירה אם יהיו כאלו.
13. על הבנק המלווה תהיה חובה לבדוק כי הפרויקט הינו בעל פוטנציאל להחזר מלא של ההלוואה באמצעות חוות דעת של שמאיים.
14. במקרה שהתמורה ממכירת הדירות הנוספת לא יכסו את ההלוואה, הדיירים עצמם יכסו את ההפרש.

• חוק יסוד הקניין והתכנון – שיעסוק בקביעת היחס בין הקניין הציבורי, לקניין הפרטי והתכנון.
• חוק התכנון – שיעסוק במבני מערכת התכנון, והליכי התכנון.
• חוק רישוי ובניה – שיעסוק במערכת רישוי הבניה ובהליכי רישוי הבניה.

דרור עזרא מוסר:"הפגם המהותי בחלק התכנון של הצעת החוק זו הוא פגיעה אנושה במנגנוני האיזון והבקרה שהיו, ושצריכים להיות בחוק התכנון והבניה. פגיעה זו היא אינה מוגבלת רק "לירוקים" אלא לכל הקהילות בעיקר אלו הקטנות והמוחלשות, כמו חרדים, ערבים ותושבי שכונות מצוקה."
עוד מוסיף עזרא: "חלק מהרפורמה דומה לרעיון שיהפוך את ועדת חוקה בכנסת לגוף שמאשר חוקים, ללא צורך אישור מליאת הכנסת.מדובר כמובן באבסורד, חברי מועצה, כמו חברי כנסת מיצגים, מיצגים מגוון קהילות ולכן חובה שתהיה לכולם השפעה על התכנון."

להלן המכתב המלא…
======================
לכבוד:
השר אלי ישי
שר הפנים

שלום רב,

הנדון:פיצול חוק התכנון והבניה החדש

הח"מ מעורב בעשור האחרון באופן די אינטנסיבי במערכת התכנון על כל צדדיה, בין-השאר בעתירות, התנגדויות, עררים, השתתפות בדיוני ועדות מחוזיות וועדות ארציות, ובשנה האחרונה חברות בוועדה משנה לוועדה מקומית הרצליה. על-סמך ניסיון זה ולאחר קריאה ראשונית של הצעת החוק אפנה אלייך ואמליץ לשנות את הרפורמה ולפצלה לשלושה חוקים כפי שיפורט להלן.

הפגם המהותי בחלק התכנון של הצעת החוק זו הוא פגיעה אנושה במנגנוני האיזון והבקרה שהיו, ושצריכים להיות בחוק התכנון והבניה. פגיעה זו היא אינה מוגבלת רק "לירוקים" אלא לכל הקהילות בעיקר אלו הקטנות והמוחלשות, כמו חרדים, ערבים ותושבי שכונות מצוקה.
דוגמא אחת, החוק מבטל למעשה את מוסד מליאת הועדה המקומית, ומעביר את כל סמוכותיה לועדת משנה שחברים בה רק שליש מחברי המועצה בנוסף לשלושה "נציגי ציבור" שממונים ע"י משרד הפנים.
למעשה, סעיף זה מרוקן מתוכן את תפקיד חבר המועצה מרוב מחברי המועצה, והופך אותם לחסרי השפעה בתחום התכנון ונותן השפעה רבה דווקא לאתם שלושה נציגים ממונים שהם לא נבחרי ציבור.
הדבר דומה לרעיון שיהפוך את ועדת חוקה בכנסת לגוף שמאשר חוקים, ללא צורך אישור מליאת הכנסת.
מדובר כמובן באבסורד, חברי מועצה, כמו חברי כנסת מיצגים, מיצגים מגוון קהילות ולכן חובה שתהיה לכולם השפעה על התכנון. בהצעת החוק יש שורה של סעיפים שלוקים באותו פגם מהותי זה!!

לאור זאת, אמליץ לשנות את מבנה הרפורמה ולפצל אותה לשלושה חוקים אלו:

1. חוק יסוד הקניין והתכנון – שיעסוק בקביעת היחס בין הקניין הציבורי, לקניין הפרטי והתכנון.
2. חוק התכנון – שיעסוק במבני מערכת התכנון, והליכי התכנון.
3. חוק רישוי ובניה – שיעסוק במערכת רישוי הבניה ובהליכי רישוי הבניה.

את חוק הרישוי ובניה לעיל אפשר בהחלט לקדם בשנה הקרובה אבל חוק יסוד הקניין והתכנון וחוק התכנון צריכים לעבור לדיון ציבורי והיות מנוסחים מחדש בשונה מן הצעת החוק שהופצה.

בברכה,
דרור עזרא
חבר מועצת העיר הרצליה
רכז תחום ים וחופים ורכז פורום השרון

העתק:
מר פאר ויסנר – יו"ר מפלגת הירוקים
ח"כ בנימין נתניהו – ראש הממשלה
פרופ' יעקב נאמן – שר המשפטים
השר אריאל אטיאס – שר השיכון
השר ישראל כץ – שר התחבורה
השר יובל שטייניץ – שר האוצר
השר עוזי לנדאו – שר התשתיות
השר גלעד ארדן – השר להגנת הסביבה
השר שלום שמחון – שר החקלאות
ח"כ דוד אזולאי – יו"ר ועדת הפנים
עו"ד יהודה וינשטיין – היועץ המשפטי לממשלה
מר איל גבאי – מנכ"ל משרד ראש הממשלה
אדר' שמאי אסיף – מנהל מינהל התכנון
אדם טבע ודין
החברה להגנת הטבע
האגודה לצדק חלוקתי

האינטרס הציבורי נדחק
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה קבעה כי אדם או ארגון, הנעדר אינטרס "אישי", אינו זכאי להגיש ערר על החלטותיה של הועדה לשמירה על הסביבה החופית. החלטה זו באה בעקבות ערר מפלגת הירוקים (באמצעות עו"ד אריאל יונגר) על ההחלטה לאשר בתנאים את תחנת הכח רוטנברג, שתכליתה הקמת תחנת כח פחמית חדשה לצד תחנת הכח הפחמית הקיימת באשקלון.

התכנית מציעה להוסיף שתי יחידות ייצור חשמל לאתר רוטנברג ומתקנים נוספים, אשר הקמתם תהיה כרוכה, בין היתר- מבחינת ההשפעה על הסביבה החופית – בהעמקת בריכת הקירור הקיימת, ביישור שוברי הגלים הקיימים, בבניית גשר לתחנת יניקה בהקמת בית משאבות ובשימוש במחסום חדש למניעת כניסת כתמי שמן לתחנה ועוד.
תכנית התחנה הפחמית באשקלון, עוררה מאבק ציבורי נרחב, ולאור השלכותיה הפוגעניות על בריאות הציבור ואיכות הסביבה, הוגשו כנגדה מספר חסר תקדים של כ- 20,000 השגות

הציבור מורחק מהליכי התכנון
החלטת המועצה הארצית שבגינה הוגשה העתירה קבעה כי בהיעדר אינטרס אישי לא זכאי אדם או גוף כלשהו להגיש ערר על החלטות הועדה לשמירה על הסביבה החופית בשום מקרה.
המדובר בהחלטה שלא ניתן להשלים עימה, אשר מרוקנת מתוכן את זכות העמידה הציבורית שנתן החוק לגופים הסביבתיים, ואשר עתידה להצר באופן משמעותי את שיתוף הציבור בהליכי התכנון.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: "לצערנו אנו רואים באחרונה מגמה ברורה בה מוסדות התכנון מכרסמים באינטרסים הציבוריים שחוק החופים בא להגן עליהם, ולכן אנו נאלצים לפנות לעזרתו של בית המשפט. אנו מקווים שבית המשפט יבטל את החלטה האומללה הזו כך שחוק החופים יתחיל לממש את ייעוד האמיתי."

לכתבה באתר אדם טבע ודין לחצו כאן…
לקריאת העתירה במלאה לחצו כאן…

(בג"צ 7043/09)

בהתנגדות שהגיש לוועדה מציין דרור עזרא, מספר 2 ברשמית הירוקים לכנסת, שמדובר באזור שנותר סגור במשך שנים רבות בגלל פעילות תע"ש ובזק. "מתחם זה מייצג נוף שלא שרד כמעט במקומות אחרים בשרון", הוא כתב. "זהו שטח עשבוני פתוח ורחב ידיים על חולות מיוצבים. בנוסף יש בו שטחי בוסתנים המשתרעים על עשרות דונמים. כל המאפיינים האלה יוצרים פתח לנוף העבר של ישראל שבו האדם שילב יחד חקלאות ושמירה על הנוף והטבע".

לחתימה על העצומה לשמירת האתר לחצו כאן…

לכתבה באתר דהמרקר לחצו כאן…