הירוקים  > מצע > שער כלכלה ותשתית

>משאבים
>תכניות מתאר ארציות (תמ"א)
>ניהול משאבים
>אנרגית השמש – ייצור ביתי לטובת הכלל
>מים – ניהול נכון
>מוכנות לרעידות אדמה
>המשאב האנושי (חינוך והכוונה מקצועית)
>תחבורה
>שיחרור המדינה ממונופולים וקרטלים
>המזהם משלם
>תיקצוב ומיסוי
>מיסוי וביטוח רכב
>מחקר ופיתוח
>חקלאות ככלל וחקלאות אורגנית
>תקשורת
>תרבות ואמנות
>מחשבים ואינטרנט
>תיירות

ממשק שחי מהיום להיום, למבט אחראי קדימה

איכות החיים במדינה הינה פועל יוצא של כוחות המשק והכלכלה, המכתיבים את הפעילות האנושית בכל תחומי החיים. התכנון הכלכלי בישראל לוקה בקוצר-רואי ורשלנות. הוא לא משלב את היכולת הטבעית והאנושית של המדינה, עם צרכים ארוכי-טווח ומגמות כלכליות מתקדמות במערב.

את תוצאת התכנון לטווח קרוב (או אי-תכנון) אנו חווים שעה שעה – שכונות המגורים שלנו צמודות לאזורי תעשייה, מזבלות ושאר מפגעים, כבישים רבים הפכו אותנו לתלויים ברכב פרטי ועבדים של פקקי-תנועה, אין לנו מספיק שטחים פתוחים ופארקים, החקלאות שלנו בזבזנית והתעשייה מזהמת.

תכניות המתאר הארציות (תמ"א) לוקות בחסר וסובלות משינויים תכופים, חריגות והפרות. הנפגע העיקרי הנו האזרח: לא בריאותו ורווחתו לנגד עיני המתכנן, אלא רווחת הקבלנים וה"מקורבים" למיניהם.

הירוקים יפעלו לכך שתכנון המשק והכלכלה יצעדו יד ביד עם תכנון קפדני סביבתי ארוך-טווח, אשר רווחת האזרח בראש מעייניו, כמו במדינות המתוקנות. ההשקפה הכלכלית של הירוקים דנה בפיתוח ותכנון בר-קיימא.

משאבים

פיתוחה של ישראל יעשה בהתאם ליכולת ולפוטנציאל הקיים בה, כיחידה גיאוגרפית על מאפייניה הטבעיים המיוחדים. פיתוח בר-קיימא ימנע פיתוח כפוי על-סמך אינטרסים קלוקלים, המהווה עומס יתר על משאבי המדינה ודורש סבסוד מוגזם ממקורות כספיים חיצוניים וממיסוי. משאביה של ישראל הם ההון הבסיסי שלה. לדוגמא: תכנון משק האנרגיה חייב לכוון עצמו לאנרגיה מתחדשת נקייה (ע"ע "אנרגית השמש"), ופחות לחומרי-גלם מיובאים כמו דלק ופחם. עלינו עליה לצמצם ככל האפשר צריכה של דלקים וחומרי גלם מזהמים המדלדלים את יתרות המטבע שלנו. כנ"ל לגבי מתכות, עץ מיובא, ועוד.

תכניות מתאר ארציות (תמ"א)

הירוקים מתחייבים לייצג את האזרח והסביבה ברשויות התכנון (ע"ע "תכנון בר-קיימא") למול דרישות בעלי-הון וקבוצות לחץ צרות. התמ"א תשמר אחוז מסוים ומוגדר מכל השטחים במדינה כשטחים פתוחים המיועדים לפיתוח עתידי, שמורות טבע, שמורות ביוספריות, חקלאות ותיירות (ע"ע "שמירת טבע", "תכנון בר-קיימא")

ניהול משאבים

הירוקים ישקיעו בפיתוח משאבים קיימים במדינה, ויעשו זאת באופן מושכל. להלן תחומים אשר בהם ישקיעו הירוקים מחקר, פיתוח והכוונה של המשק:

אנרגית השמש – ייצור ביתי לטובת הכלל

ממנה יש לנו בשפע רב, אך אין אנו מנצלים זאת. הפקת חשמל סולארי ממקורות השמש דורשת השקעה בתשתיות מתאימות, אשר מחזירות את השקעתן תוך פרק-זמן ומנפקות חשמל נקי. הירוקים יחייבו את חברת החשמל (וחברות אנרגיה עתידיות) בהכוונת ‎10% מתקציב הפעילות השנתי שלהן לפיתוח מקורות סולאריים ואלטרנטיביים אחרים.

ניתן לקלוט אנרגיית שמש בקולטנים הביתיים ולהחזיר חשמל לחברת החשמל – הצרכן יזוכה מהחשמל שהוא מחזיר למערכת .

מים – ניהול נכון

המים הם משאב דל ההולך ומצטמצם. הירוקים קוראים לשימוש מושכל במים. בעיית המים היא בראש ובראשונה בעיה של תכנון לקוי המאפשר בזבזנות מיותרת.

במגזר החקלאי: הפסקת סבסוד המים לענפים המבזבזים מים מתוקים, מעבר לענפים עמידים ליובש, או עמידים למים מליחים ומושבים (ממוחזרים).

במגזר העירוני: שכונות חדשות יחויבו בתשתית כפולה, שתאפשר הולכת מים מליחים בכל הברזים מלבד ברזים בודדים למים מתוקים לשתייה, (כנהוג ביישובים בערבה) כך נחסוך במים מתוקים המובלים במחיר רב מן הכינרת ומדלדלים אותה, ונשתמש במים מליחים לצרכים שאינם שתייה ובישול.

תעודד החלפה מקיפה של צנרת ישנה, המהווה מקור לדליפות מים. ייקבע לוח זמנים מדורג להחלפת כלל הצנרת לצנרת מודרנית.
חיבור למערכת ביוב תהיה חובה. עד היום, ישנם יישובים ושכונות בארץ שאינם מחוברים למערכת הביוב, ותורמים לזיהום מי התהום. הירוקים יפעלו להשלמת חיבור כל היישובים בארץ למערכת ביוב, בדגש על פתרונות ביוב אזוריים. תינתן עדיפות לטיפול בביוב באזורים רגישים לזיהום מי התהום.

תמחור: המים כיום מסובסדים לחקלאות מחד, ומאידך מהווים מנוף לרווחים קלים לרשויות מקומיות, המשלשות את המחיר ללקוח הביתי. כל מבנה הגבייה של מחירי המים מעודד שימוש מוגבר בהם, בניגוד גמור למתבקש עקב מצבו הקשה של משאב טבע זה. הירוקים יפעלו לביטול סבסודים ורווחים מופרזים של המוליכים, בכדי לכפוף את המים לתנאי השוק האמיתיים שלהם. תנאים אלו יכתיבו חיסכון ושימוש מושכל.

מוכנות לרעידות אדמה

ישראל נמצאת באזור סיכון גבוה לרעידות אדמה, עקב סמיכותה לשבר הסורי-אפריקאי, בו מתרחשות רעידות אדמה חמורות כל 90 שנה בקירוב, וקיום שברים משניים באזורים שונים בארץ, ובפרט באזור מפרץ חיפה המאוכלס בצפיפות ועשיר במתקני תשתית ומפעלים מסוכנים.
הירוקים יפעלו לעידוד פינוי-בינוי של מתחמים עירוניים שאינם עומדים בתקני הבטיחות לרעשי אדמה, והרחקת בנייה עתידית מקווי שבר גיאולוגיים, זאת על מנת לצמצם את הנזקים הצפויים (בנפש וברכוש) כתוצאה מרעידות אדמה בעתיד.

המשאב האנושי (חינוך והכוונה מקצועית)

רבות נכתב על המשאב האנושי של מדינת ישראל. אך הפערים החברתיים הגדלים רק מעידים כי ניצולו לוקה בחסר רב. השכלה גבוהה הפכה נחלתם של בעלי-יכולת, וזאת עקב העלויות הגבוהות של לימודים וקיום. הירוקים יפעלו לקדם סטודנטים מכל שכבות הציבור על-ידי הפחתה משמעותית בשכר הלימוד, הלוואות ארוכות-טווח לסטודנטים וניהול מאגר מלגות עדכני וזמין אשר ישרת כל סטודנט.

הכוונה מקצועית של חסרי-תעסוקה ומקצוע תזכה לעדיפות תקציבית עליונה, כאשר הדגש ינתן למקצועות טכנולוגיים, יצרניים ולשירותים נדרשים. מערכת ההכוונה המקצועית תהיה גמישה ותנוהל על-ידי ועדה משותפת למעסיקים, עובדים ואנשי-אקדמיה, במטרה לענות על צרכי המשק בזמן-אמת ולא לספק פתרונות לא-רלבנטיים באיחור.

הירוקים יפעלו להכרת הציבור הישראלי בעובדה אשר נלמדה במערב אירופה כבר בשנות ה- ‎80: מערכת תחבורה הנשענת בעיקר על רכב פרטי סופה שתקרוס, ולא יעזרו לה עשרות המחלפים, הרחבות הנתיבים, אלפי הרמזורים, החניונים ומשטרות התנועה !

מלבד הקריסה הפיזית (יותר מדי כלי-רכב על מעט מדי שטח, פקקים וצפיפות) גורמת התחבורה הפרטית גם לזיהום אויר מהקשים בעולם המערבי, עם תמותה של מאות בני-אדם מדי שנה בעטיו, וכן לתמותתם של מאות נוספים ופציעת רבבות בתאונות דרכים מחרידות.

חוסר הצדק החברתי זועק לשמיים: רק מבוססים ובעלי-רכב נהנים מנגישות לשירותים חיוניים, השכלה, תעסוקה ובילוי. אוכלוסיות חלשות נאלצות להסתפק נאלצות להסתפק בתחבורה ציבורית מסורבלת, או מנועות ממנה לחלוטין. נפגעים עיקריים הינם נשים, ילדים ונוער, חיילים, מעוטי-הכנסה, ערבים, פועלים זרים וחרדים.

תחבורה

תחבורה – ציבורית נקייה לטובת כולם – הפסקת סלילת כבישים מיותרים שרומסים את הארץ ולא משפרים את התנועה. סבסוד נסיעה באוטובוסים לא מזהמים וברכבות העירונית ובינעירונית. מתן תמריצי מס לחברות שלא מעניקות רכב צמוד לעובדיהם, ו/או מעודדת נסיעה משותפת למקום העבודה.

הירוקים ישימו את כל כובד משקלם בתחום התיכנוני על תחבורה המונית משולבת. תכנית התחבורה של הירוקים כוללת פתיחת השוק למכרזים על הקמת רשת רכבות ורכבות קלות, אליהם יוכלו לגשת תאגידים משולבים של מפעילים מקומיים עם משקיעים ושותפים אסטרטגיים (בדומה לשוק התקשורת). הממשלה תסייע בחקיקה בכדי לשחרר קרקעות להקמת תשתית מסילות ברזל מודרנית. הקווים המתוכננים:

.1 רכבת לבאר-שבע ואילת – הארכת קו המסילה הקיים מאורון (בנגב) עד אילת, ומיסוד הקו הדרומי של מדינת ישראל, עם מסעף לכיוון אשקלון וערי הנגב הצפוני, וכן שלוחה עתידית לשדה-התעופה בנבטים.

‎2. רכבת לגליל המזרחי – בתוואי דומה לזה של רכבת העמק ההיסטורית: מחיפה, דרך עפולה, בית-שאן, טבריה, ראש פינה וחצור עד לקרית-שמונה (וחיבור עתידי ללבנון וסוריה).

‎3. רכבת החוף הדרומי – קו נוסעים מהיר ויעיל מתל-אביב לאשקלון, דרך אשדוד, עם המשך לרצועת עזה ומצרים.

‎4. רכבת פרברים מטרופולינית לגוש-דן – תחבר את תל-אביב עם חולון, בת-ים, ראשל"צ ורחובות בדרום, וכן עם כפר-סבא, פתח-תקווה והרצליה בצפון.

‎5. רכבות מטרופוליניות בבאר-שבע, חיפה והקריות וירושלים – ישרתו את המרחב האורבני של ערים אלו עם מרכזן.

תכנון הכבישים בישראל מתבסס על תוכניות בנות עשרות שנים, שתוכננו ללא התייחסות לנושאים סביבתיים, וללא בדיקה תחבורתית כוללת של עומסי התנועה הקיימים והצפויים, ושל השפעות סלילת כבישים חדשים על הביקוש לרכב פרטי. לפיכך, תופסק העדפה של תחבורה פרטית, יופסק תכנון וסלילת כבישים חדשים. במקום זאת יש לפעול להשלמת תוכנית חדשה ומעודכנת, הנותנת עדיפות לתחבורה ציבורית ושבילי אופניים. תוואי כבישים קיימים ייבחן מחדש, ובמידת האפשר תיבחן האפשרות להעברתם לתת-הקרקע ושיקום השטח. כמו כן, יוקמו מעברים המאפשרים תנועת הולכי רגל וחיות בר משני צידי הכבישים..

שיחרור המדינה ממונופולים וקרטלים

הירוקים בעד משק חופשי ממונופולים, מעצורים ביורוקרטיים וקרטלים למיניהם, ויתמכו בתכניות הפרטה שתועלתן למשק תהיה בריאה ותיצור תחרות הוגנת ויעילה לדוגמא: החברות העתידיות העתידות להתחרות בייצור חשמל יחוייבו להשתמש ברשתות ההולכה הקיימות של חברת-החשמל, ולא לחפור ולהרוס שטחים נוספים לשם כך. דוגמא לכפל תשתיות מסוג זה קיים כיום אצל החברות הסלולריות (ריבוי מגדלי אנטנה) והתשתית (תקשורת, טלוויזיה בכבלים וחשמל). חברות אלו ידרשו לאיחוד תשתיות וכן למתן פיצוי סביבתי הולם לכל נזק לסביבה.

עם זאת, יש למנוע את ההרס שגורמת ההפרטה לסביבה עקב הגידול בפעילות תשתית וצריכה ויש למנוע הפרטה שבאה לקחת מידי הציבור נכסים שהם שלו. שיקול היעילות לא יעמוד מעל השיקול הציבורי.

המזהם משלם

העיקרון המנחה מדינות מתקדמות לצורך הפחתת זיהומים: הפיכת הזיהום לסחורה בעלת ערך-נקוב, על-ידי קביעת מכסות זיהום מותרות ועלויותיהן, אשר יוטלו על המפעל המזהם. כאשר יופיע סעיף חדש ברשימת ההוצאות של החברות המזהמות: והוא עלות המס על זיהום הסביבה, ייווצר תמריץ אמיתי לצמצומו של סעיף זה.

קביעת מכסות זיהום תעשה על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בשיתוף עם משרד המסחר והתעשייה. לכל מפעל מזהם תיקבע תקופת יעד במהלכה יופחתו מכסות הזיהום המותרות לו, או שיתייקרו. יתאפשר גם סחר מסוים במכסות זיהום, במטרה לאפשר גם לציבור לרכוש מכסות ובכך לנטרל אותן.

תיקצוב ומיסוי

הירוקים קוראים לרפורמה בתקציב המדינה: ביטול פטורים והענקות סקטוריאליות מחד, ומאידך – צמצום נטל המס על המעמד הבינוני. כספי המס יקבעו בחוקה, כאשר כל מס יופנה לשיפור התחום מנו נגבה: מס-הכנסה (להבטחת המשק ופיתוח מקומות עבודה חדשים) ביטוח לאומי (לפנסיה והבטחת הכנסה) מסי-רכב (לתחבורה ציבורית ותשתית) מס ערך מוסף (לשיפור שירותים לאזרח), מסים על סיגריות ומוצרי מותרות (למערכת הבריאות) ארנונה (לשירותים מוניציפליים) וכיו"ב.

מטרתם של הירוקים לצמצם את השתתפות המדינה בתקצוב מערכות אשר עדיף כי יפעלו באופן עצמאי בחינוך, ברווחה, בניהול משאבים, בשירותים, בחקלאות ובבנקאות. נטל המס הכולל על אזרח בעל הכנסה ממוצעת (ישיר+עקיף) אל לו לעלות על ‎30% מהכנסתו.

מיסוי וביטוח רכב

כדי לצמצם את השימוש ברכב פרטי יש לגבות מס-גודש ומסים על דלק במקום מס-אחיד על רכב כנהוג היום. המס הנהוג כיום מעודד שימוש יתר ברכב הפרטי ובכך מעודד זיהום.
הירוקים יפעלו לצמצום מספרם של רכבי השטח בישראל ע"י הפעלת מס מיוחד לרכבים אלו.

הכנסות מסי הרכב יופנו לסבסוד תחבורה ציבורית נקייה.

הירוקים יפעלו לתיקון של תעריפי הביטוח של כלי רכב, כך שתעריפים אלו יבטאו את הנזק שכלי הרכב גורם לשאר משתמשי הדרך במקרה תאונה. נפעל שתעריפי רכב דו-גלגלי יירדו ותעריפים לרכבים כבדים כמו משאיות, אוטובוסים ורכבי שטח יעלה.

מחקר ופיתוח

הירוקים יעודדו קיומם של מחקר ופיתוח עצמאיים ומשגשגים. עתידו של המחקר בישראל תלוי בקהילה תוססת של מדענים אנשי אקדמיה בכל הרמות ובכל תחום, וכן בקשר חי ומתמיד עם המשק, תעשיית ההי-טק, מערכת החינוך והחממות הטכנולוגיות. כמו-כן – העמקת הקשר עם מדינות העולם, ובעיקר עם שכנותינו, תתרום לחיזוקה של ישראל כקהילה מדעית מצליחה.

ישראל, כמדינה על סף המדבר, והנמצאת בסכנת מדבור כללית כתוצאה מאפקט החממה, זקוקה למחקר וידע על ההשלכות הצפויות כתוצאה מהשינויים האקלימיים בעולם. לפיכך, יתמכו הירוקים במחקר ופיתוח בדגש על הידרולוגיה, מטאורולוגיה, ניצול מקורות אנרגיה חילופיים ואיכות הסביבה, כולל סיוע ממשלתי לעוסקים בתחומים אלו, ומתן מלגות עידוד לסטודנטים חדשים בתחומים אלו.

חקלאות ככלל וחקלאות אורגנית

הירוקים יפעלו לזירוז מגמות מבורכות בחקלאות הישראלית, אשר מטרתן חקלאות נקייה יותר וחסכונית במים. בין המגמות הללו ניתן למנות: השקיה בקולחין מטוהרים, גידולים עמידים למליחות, השקיה בטפטוף וחקלאות אורגנית.

הירוקים מאמינים כי פניה של החקלאות לעולם נקי יותר, ודרישות שווקי היצוא העיקריים של ישראל באירופה ובמזרח הרחוק יעידו על כך. יש להיערך לכך מבעוד מועד בשיתוף עם החקלאים. היעד: מעבר של אזורים חקלאיים שלמים לטכניקות אורגניות יותר, עם פחות ריסוסים והדברות בקוטלי מזיקים וקוטלי עשבים למיניהם (שהוכחו כמסרטנים ומסוכנים לאדם). משימה זו תוטל על משרד החקלאות, הקק"ל והארגונים החקלאיים, ותביא להגדלה ניכרת ושיפור ביצור האורגני בארץ.
במעבר לחקלאות אורגנית, יושם דגש על אזורים הצמודים ליישובים ולמקורות מים, ובכך יפחת הזיהום המיידי עקב חומרי הדברה, לו חשוף כיום הציבור הרחב.

חקלאות ברת-קיימא גורסת גם כי גידולים חייבים להתאים לסביבתם, ולהשתלב בה. הירוקים יפעלו למען גידולים מקומיים ולא זרים זוללי-מים, למען משקים חקלאיים מעורבים ולא חוות ענק של גידול יחיד (‎Monoculture), למען חקלאות קהילתית כפרית, ולא תעשייה חקלאית מנוכרת הנשענת על עובדים זרים.

הירוקים יקציבו גם שטחים פנויים בשולי הערים לגינות פרטיות שיושכרו לתושבי-הערים, כנהוג באירופה. בגינות אלו יגודלו ירקות ותבלינים לתצרוכת עצמית, והם יחזקו את הקשר של אנשי העיר לקרקע ולסביבה.

תקשורת

הירוקים מאמינים בתקשורת חופשית ובלתי-תלויה, כבסיס לחברה דמוקרטית.

עיתונות: חופש העיתונות ישמר, תימנע השתלטות מונופוליסטית של גופים יחידים על כל מערכות העיתונים.

טלביזיה: יש להמשיך את פתיחת השוק לטלביזיה לווינית ובכבלים, ובמקביל לסלק מנוף הערים את אנטנות הטלביזיה המכערות את הגגות
טלפוניה: המשך התחרות בתחום מבורכת, אך על חברות הטלפוניה לאחד תשתיות (קווים עיליים, אנטנות סלולריות) במטרה לצמצם פגיעה בסביבה.

תרבות ואמנות

הירוקים רואים בתרבות ואמנות, מלבד ישות חברתית בפני עצמה, ענף כלכלי וענף יצוא חשוב למדינת ישראל, הנושא את שמה הטוב של המדינה ומבטא את רוחה. האמנות והתרבות צריכים להיות זמינים וידועים לכל אזרחי המדינה.

אמנות פלסטית: הירוקים יפעלו לקידום האומנויות הפלסטיות וחיזוק הזיקה של הציבור אליהם. מושבות של אמנים חדשות (נוסח צפת ועין-הוד) יהיו חלק מן המתחמים אורבניים אותם מתכננים הירוקים בערים היסטוריות דוגמת באר-שבע, עכו, רמלה וירושלים.

קולנוע: יש לעודד יצירה מקורית דרך הקרנות הקיימות לעידוד הסרט הישראלי, ולראות בקולנוע מוצר יצוא תרבותי וכלכלי.

תיאטרון ומחול: התיאטראות ימשיכו לפעול באורח עצמאי, הירוקים יעודדו פתיחת תיאטראות קהילתיים נוספים, וכן השתתפות ישראלית בפסטיבלים בינלאומיים למחול ותיאטרון.

מוזיאונים: מוסדות האומנות חייבים להיפתח אל הציבור, וזאת על-ידי כניסה חופשית והשתלבות במערכות החינוך הקהילתיות.

ספריות: הירוקים יעודדו קיומן ושגשוגן של ספריות בישראל, והתאמתן לצרכי הציבור במאה ה- 21.

מחשבים ואינטרנט

הירוקים רואים בתקשורת המחשבים והאינטרנט נדבך חשוב בכלכלה ובחברה העתידיות, וכן אמצעי לחסוך בנייר ובמשאבים מתכלים. הירוקים יתמכו בפתיחת שוק החומרה, התוכנה והאינטרנט ליתר-תחרות במטרה להוזיל עלויות ולקרב פלחים נרחבים יותר באוכלוסייה לשימוש במחשבים.

הירוקים יעודדו מתן לגיטימציה לתקשורת מחשבים, דוקומנטציה ממוחשבת ושאר פעילויות דומות החוסכות בניירת בתחום העסקים, המנהל, הדואר, ורשויות הגביה.

קוד פתוח: הירוקים יפעלו לחוקק חוקים שיחייבו את הרשויות בישראל להסב חלק ניכר ממערכותיהם הממוחשבות לעבודה על מערכות הפעלה ותוכנות המבוססת על קוד פתוח. בכל מכרז מחשוב ייבדק אם קיימות מערכות מבוססת קוד פתוח ואם קיימות כאלו המכרז יהיה על הטמעתם במערכת.
עידוד קוד ותוכן פתוח: הירוקים תפעל להקמת קרן ממשלתית שתתרום למיזמים של קוד ותוכן פתוח והן לתרגום של קוד ותוכן פתוח לעבודה עם השפה העברית.

תיירות

התעשייה הנקייה של העתיד – שימור נכסי הטבע והתרבות כמנוף לרווח

תיירות הוא הענף הכלכלי המרכזי של המאה הבאה, וכבר כיום מחזור הכספים בו בצמרת הענפים בעולם עם טריליוני דולר כל שנה. הנהנות העיקריות מכך הן לא מדינות שהשחיתו את חופיהן במלונות ענק עתירי עבודה זולה, ולא מדינות מזוהמות עם פקקי-תנועה ומפעלים מזהמים. קולטות התיירות העשירות מכל הן מדינות שהשכילו לשלב פיתוח תיירותי בר-קיימא עם שימור המורשת הטבעית וההיסטורית שלהן.

המודל של הירוקים לפיתוח תיירותי הוא יוון, שוויץ, צרפת וספרד: מדינות צפופות, עשירות בטבע ובמורשת תרבותית, אשר מקיימות מרקם עדין ומרתק של אטרקציות תיירותיות המושכות מיליוני מבקרים כל שנה.

תיירים וצליינים שיגיעו לישראל, יתיירו בה ויעשירו את קופתה יחפשו ארץ בעלת נשמה, ארץ היסטורית משומרת ונקייה, ולא מפלצת של בטון. הם יגיעו בגלל הנצרות, היהדות והאיסלאם, בגלל הנוף הים-תיכוני, בגלל המדבר, הכנרת, ים-המלח והחופים. הירוקים יפעלו לפיתוח זהיר במיוחד, פיתוח עדין וחי של כל האתרים הללו, ולא רמיסתם ביד גסה.

שיתוף הציבור הרחב בתחום התיירות יגיע דרך עידוד המלונאות הזעירה, המסעדות הביתיות, שירותי התיירים המקומיים וטיפוח אטרקציות ומורשת. כל אלו יעניקו איכות חיים ורווחה לתושבי אזורי התיירות, ולא יעשירו רק את כיסי מנהלי רשתות הענק. תיירות ישראלית אותנטית, תפתח גם את שמירת הארץ, תיירות הפנים וקשרי העם לאדמתו.

– בעוד שהירוקים תומכים במלונאות הזעירה, יש להסדיר את תופעת ה"צימרים" בראייה כוללת, למניעת הרס שטחים פתוחים עקב פיתוח מואץ של יישובים תיירותיים בצפון הארץ.
– ייעשה מאמץ לאזן את הלחץ התיירותי באזורים שונים בארץ, למניעת תופעות של עומס יתר המתרחשות כבר כיום בעיקר בצפון הארץ ובאילת, ע"י פיתוח מוקדי תיירות חדשים וקביעת מכסות תיירות סבירות לכל אזור.
– ייעשה מאמץ לשיווק משותף של תיירות בישראל, בתחומי הרשות הפלסטינית ובירדן



עיצוב: גלית לוי תכנות: האתר שלי פועל על וורדפרס בעברית