הירוקים  > מצע > שער הסביבה

>מים
>חופים
>חיים לנחלים
>קרקע ושטחים פתוחים
>פינוי מחנות צה"ל ומתקנים בטחוניים במרכז הארץ
>שימור הריאות הירוקות בשטחים חקלאיים מסורתיים
>ים המלח
>תכנון כל שטח תחת התפיסה האנושית -ירוקה
>מינהל מקרקעי ישראל
>מניעת נזקים מרכבי שטח
>זיהום אויר
>אנרגיה נקייה
>פסולת
>טיפול בבעית פסולת בניה
>מיחזור
>קומפוסט וביו-אנרגיה
>זכויות בעלי-חיים

מהזנחה סביבתית רבת שנים ותחושה של ארעיות ("רק הגענו ארצה…") לתפישה עמוקה יותר, ארוכת-טווח, של סביבת חיינו ועתידנו.

תכנון בר-קיימא – תכנון שלוקח בחשבון עבר הווה ועתיד ואת המימד האנושי – חברתי

תכנון בר-קיימא הוא מושג מפתח בעולם המערבי, וקיומו מבטיח מדינות בעלות חוסן ארוך-טווח. בניגוד לתפישות הרווחות במדינות העולם השלישי, תכנון סביבתי מערבי מביא בחשבון את מכלול המרכיבים של הסביבה, בין אם מדובר בסביבה עירונית, תעשייתית, כפרית, תיירותית וכיו"ב. הירוקים יפעלו למען שינוי הליכי תכנון במדינה, במטרה להפוך אותם לברי-קיימא.

– משקל שווה למרכיבי הסביבה השונים – הירוקים יפעלו כפרקליטים של הסביבה והציבור ברשויות התכנון. וזאת בשל העובדה כי אין ייצוג הולם, שקוף וברור לדרישות המורכבות של סביבות ובני-אדם במערכות הכלכליות של התכנון. הירוקים ייצגו את הצורך באוויר, מים וקרקע נקיים, את העצים, את בעלי-החיים, את הנוף, המורשת התרבותית והאסתטיקה.

– פיתוח – הירוקים אינם נגד פיתוח, נהפוך הוא: חברה יזמית, חופשית ומשוחררת מביורוקרטיות מסורבלות הינה ערובה לרווחה חברתית ומעורבות קהילתית גבוהה. אך במקומות בהם הליכי התכנון כושלים תחת לחצי השוק (יזמים אגרסיביים, אינטרסנטים וכרישי נדל"ן, תביעות בטחוניות לא סבירות) יש להגן על הסביבה ועל תושביה מפני פגיעה. תכנון בר-קיימא מבטיח פיתוח אשר תועלתו רחבה, ארוכת-טווח ונקייה. הוא גם בטוח לציבור, ולא יגרור אחריו עלויות תיקון של נזקים, כשלים, מפגעים ותביעות משפטיות.

– רישוי פרוייקטים – תסקירי השפעה על הסביבה יהוו חלק אינטגרלי ומרכזי בכל פרוייקט בינוי או "השבחה", ואכיפת המלצות התסקירים תעוגן בחוק. אחרת – הפרוייקטים יתנו ביטוי לאינטרס היזמים למיניהם, ויביאו רק ניוון חברתי וכלכלי. תובטח עצמאותם המקצועית של עורכי התסקירים, על מנת שלא ינוצלו לרעה בידי היזמים. תובטח האפשרות לשלול פיתוח, במידה ותסקירים סביבתיים ימליצו חד-משמעית שלא לבצעו ("חלופת האפס").

– הירוקים יפעלו לפי עקרונות פיתוח בר-קיימא (ראה פרוט בנספח).

שימור סביבה וטבע ומניעת בנייה על שטחים פתוחים על מנת לשמש ריאות ירוקות לשטח הבנוי ומניעת יצירת איי בטון על חוף הים הישראלי.

שימור הטבע בישראל חייב להתקיים במספר רמות. שמורות הטבע, הגנים הלאומיים, היערות ואתרי הנוף המוכרזים מוגנים בזכותם של הגופים הממשלתיים והציבוריים המופקדים על כך: רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע והקק"ל. חשיבותם של גופים אלו עצומה ופעילותם מבורכת. אך בכך אין די: למעלה מ- ‎90% מאזרחי המדינה מתגוררים בגושים אורבניים צפופים ודחוסים של ‎200,000-2,000,000 נפש כל אחד. התוצאה: מרבית אזרחי המדינה מרוחקים מאתרי הטבע ומאדמתם, ומסוגלים ליהנות ולהכיר אותם רק בימי חופשה קצובים, או אם זמנם וממונם בידם. נוסף לכך, במרכז הצפוף, אין כמעט שטחי טבע מוגנים העומדים לרשות הציבור והטבע, ורוב השטחים הקיימים תוכננו לפני עשרות שנים, כך שאינם מספקים את צרכי הציבור והטבע.

הירוקים יפעלו לשינוי המצב הקיים, לו יש השלכות מרחיקות לכת על היכרות הציבור עם הארץ והקשר של האדם לסביבה, כי "האדם הוא תבנית נוף מולדתו". המפלגה תיתן עדיפות להגנה על ריאות ירוקות, שתתבטא בין היתר בתוספת תקציב לצורך הקמת פארקים עירוניים ורכישת קרקעות במרכז הארץ, שתאפשר הרחבה משמעותית של שמורות הטבע והגנים הלאומיים באזור. תינתן עדיפות להגנה על הסביבה החופית, ומניעת התפתחותו של רצף אורבני בין הגושים העירוניים, ע"י הקצאת שטחי חיץ לפארקים, שמורות טבע וגנים לאומיים.

תושבי הערים הסמוכות, וילדים בעיקר, יוכלו ליהנות משמורות אלו הנמצאות במרחק הליכה מביתם. כמו-כן – דמותם של חבלי-ארץ שלמים לא תימחק תחת הבנייה והפיתוח, כפי שמתרחש כיום בעיקר במישור החוף והרי ירושלים.

מים

חיסכון, טיהור ותכנון נבון של מערכת צריכת והפקת המים

מים הם משאב יקר ערך, אשר נוהגים בו בבזבוז מסוכן. מערכת הניהול והגבייה של המים מעודדת, למרבה הפלא, את צריכתם המוגברת (ע"ע סעיף המים בתחום הכלכלה והתכנון). הדבר גורם לנזק בלתי הפיך למאגרי המים הטבעיים של מדינת ישראל.

בדרך של צמצום יבולים חקלאיים בזבזניים, ייעול ההפצה, מיחזור מים והתפלתם ניתן לא רק לספק את צרכי תושבי המדינה וכלכלתה, אלא אף להקטין את שאיבתם. הקטנת השאיבה וייעול ההפצה יאפשרו בראש ובראשונה את שחרור נחלי הארץ, ה"כלואים" כיום בצינורות. כמו-כן תוקטן השאיבה מן הכנרת וממאגרי מי-התהום.

אסור לשכוח – ניצול מאגרי המים גורר פגיעה בלתי הפיכה במאגרי מי התהום התייבשותם והמלחתם; הוא גם כרוך באנרגיה יקרה ומזהמת של שאיבה, הולכה וניצול שטחים יקרים למתקנים. צמצום השימוש במים הוא מטרה ראשונה במעלה.

מטרה חשובה לא פחות הוא שימוש אלטרנטיבי במי שטפונות ומים ממוחזרים: העלאת רמת טיהור הקולחין והשבתם תאפשר חקלאות בקנה-מידה נרחב, המתבססת על גידולי שלחין עמידים. איגום מי שטפונות יקל על מצוקת המים, וימנע הרס וסחף. ניתן לעשות שימוש נרחב במים מליחים במגזר הביתי והתעשייתי, במקום במים מתוקים ויקרי-ערך. עוד על מים: ע"ע "מים" בשער כלכלה ותשתית.

חופים

שמירה והחזרת חופים פגועים וסגורים לטובת הציבור

הירוקים יפעלו לעגן את שמירת חופי הארץ במערכת חקיקה ברורה ונמרצת: הירוקים יפעלו לשינוי חוק החופים כך שהתחום האסור בבניה מן קו החוף יוגדל מ- ‎100 ל- ‎300 מטרים. כל חריגה עתידית וקיימת תטופל דרך המערכת המשפטית. החוף על ערכי הטבע והחי שבו ישמרו לדורות הבאים, ולא תותר כל בניית מתקנים חופיים או ימים נוספים, תחנות-כוח, מרינות ונמלים מעבר לפיתוחם של מתקנים קיימים. הירוקים יפעלו גם לשדרוג החוק האוסר על תנועת כלי-רכב בחופים.
הירוקים יתנגדו להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל, ויפעלו לסיכולה של כל תוכנית שכזו.

הירוקים יפעלו להפעלת תוכנית לאומית לטיפול ושיקום חופי ישראל – התוכנית תכלול הן התייחסות עקרונית והן התייחסות פרטנית. ליישום תוכנית זו יינתן תקציב ממשלתי אבל גם רשויות מקומיות יהיו שותפות במימונה.
התוכנית תכלול:
• בחינה של טכנולוגיות ושיטות לטיפול בחופים ומידת התאמתם לחופי ישראל, מן ההיבטים הכלכלים, ההנדסיים, והסביבתיים ותגבש המלצות בנושא.
• בחינת הצורך בקיומם של מתקנים ימיים שהוקמו להגנה על החוף כמו: שוברי גלים ומתקנים יבשתיים להגנה על החוף כמו קירות ים.
• הצורך במתקנים אלו ייבחן בראייה גלובלית, לאור הסבירות הגבוהה לעליית פני הים עקב תוצא החממה והשלכותיו.
• המלצות על מדיניות לגבי מבנים קבועים וארעיים בחוף כמו: טיילות, מסעדות, סוכות מציל ועוד.

יחידת חופים של משטרת ישראל תעסוק בשמירת איכות הסביבה והחוק.

הירוקים יפעלו למען הזרמת תקציבים לפינוי חופים קיימים ממתקנים ומבנים, חופים שיטופלו לצורך פינויים והשבתם לציבור יהיו:

חופי עכו: הסגורים על-ידי מפעלים ובית הספר לקציני ים, יפתחו בחלקם לציבור.

חופי מפרץ חיפה: הסגורים בידי מפעלים, אסורים לרחצה ואף לכניסה, יופקעו מן המפעלים, יפונו מגדרות וזיהומים.

חופי חיפה הסגורים: חופים המוחזקים בניהול פרטי סגור, בתי-חולים, נמל או מפעלים.

חוף עתלית: על המבצר הצלבני המשמש כיום כבסיס, יופקע מידי צה"ל ויהפוך לגן-לאומי פתוח לציבור.

רידינג ד' – פתיחת בריכת ההשקטה של תחנת הכוח רידינג ד' ושימוש בה כמרינה מכיוון שזהו נמל גדול וקיים. כמו כן פתיחת טיילת שתעקוף את תחנת הכוח. אם זיהום האוויר מן התחנה לא יהפוך להיות זניח, תחנת הכוח עצמה תושבת וחליליה ישמשו למבני ציבור.

הדולפינריום בתל-אביב: יפורק המטרד, החוף יוחזר למצבו הטבעי.

נמל יפו: יעבור פיתוח לטובת הציבור, נמל הדייגים ישוקם ויטופל לטובת הדייגים ובחלקו הדרומי תיבנה כיכר ים והיא תהיה עיר הים לפעולות הימיות של גוש דן.

מדרון יפו: מדרון יפו, קילומטר של חוף מדרום לנמל יפו ועד לחוף גבעת עלייה נחמס מהציבור כשנשפכה עליו פסולת בניין במהלך שנות השבעים והשמונים של המאה ה-‎20. יש להשיב את החוף לציבור על ידי הוצאת הפסולת לאתרי פסולת מוסדרים (מחצבות ראש העין) שיקום החוף יצירת פארק חופי לטובת תושבי החלק הדרומי של תל אבי – יפו וחיבורו בטיילת לנמל יפו ועל ידי כך ליצור טיילת רצופה מחוף הצוק ועד לחוף ראשון לציון

אשקלון: ייעצר הרס חוף הים של אשקלון וכוחות השיטור והאכיפה יפעלו בנחישות למניעת גניבות חול ופגיעה בנוף של מישור החוף החולי.

חופים צהליים סגורים בדרום הארץ: ועדה משותפת לירוקים ולצה"ל תבדוק מספר חופים מראשל"צ ועד זיקים בדרום, ותאפשר פתיחת חלק מהם לציבור.

חופי אילת: יפונו מתקנים, מסעדות ומבנים שנבנו עם השנים על החוף האילתי בידי פרטיים, בעליהם יפוצו.

נמל אילת: יצומצם, הנמל הצבאי יפורק, ויעבור לתוך הנמל הראשי. לא תותר חקלאות ימית במימי מפרץ אילת

חיים לנחלים

ניקוי והחייאת נחלי ארצנו

הירוקים ישיבו חיים לנחלים בישראל. פעולה זו תעוגן בחקיקה אשר תיקבע יעדים וזמני ביצוע עד לטיהור כללי של כל נחל, ושחרורו מן הצינורות.

הנחלים העיקריים אותם תשאף המפלגה לשקם: הירקון, הנעמן, הקישון, שורק, לכיש, אלכסנדר והירדן הדרומי.

השבת חיים לנחלים תתקיים בשיתוף עם הרשות הפלשתינאית, במימון משותף של המפעלים המזהמים (ע"ע "המזהם משלם"), הממשלה והרשויות המקומיות הסמוכות. הביוב יוזרם למפעלי טיהור אזוריים במקום אל הנחל, והזרימה הטבעית תתחדש. השבת הצומח הטבעי ובעלי-החיים יעשו בפיקוח הגורמים המומחים לכך. הנחלים המטוהרים ישולבו גם כריאות ירוקות ברצף המיושב והעירוני, כשמורות ביוספריות המשלבות טבע עם פעילות אנושית של נופש, ספורט ותיירות.

קרקע ושטחים פתוחים

לפחות שליש משטחי הערים יהיו שטחים ירוקים

שטחים פתוחים חשובים לרווחת האזרחים כולם, מדובר בפארקים, שטחים חקלאיים, שטחים טבעיים ויערות. הירוקים יגדירו יעדים של שטחים פתוחים לכל רשות מקומית בישראל. יוגדרו יעדי מינימום התואמים סטנדרטים מקובלים בעולם, ויושם דגש לא רק על מכסת השטחים הפתוחים אלא גם על איכותם.

פינוי מחנות צה"ל ומתקנים בטחוניים במרכז הארץ

הירוקים תומכים בפינוי מחנות צה"ל ומתקנים ביטחוניים במרכז הארץ, אך אין לתכנן בנייה בהם לפני סקירה מדוקדקת של מצב הקרקעות המתפנות, נקיטת הצעדים הנדרשים לטיפול בזיהומי קרקע ומי תהום, רק לאחר שהמדינה תעשה זאת יתאפשר התחלת תהליך תכנון ויושם דגש על שיתוף הציבור.
חלק ניכר מהשטחים שיפונו יש לייעד לשימור ריאות ירוקות, בהתאם לחוות דעת מקצועית על מידת הזיהום של שטחים אלו, מצאי ערכי הטבע והנוף שבהם ומידת המחסור הציבורי בשטחים פתוחים במרחב.
בעת הקמתם של מחנות חדשים, יש להימנע מפגיעה בשטחים פתוחים רגישים, ולבנות תשתיות מודרניות שיבטיחו מניעת זיהום סביבתי לאורך זמן.

שימור הריאות הירוקות בשטחים חקלאיים מסורתיים

בשטחים הלא-עירוניים יפעלו הירוקים לשימור הריאות הירוקות הארציות: אזורי החקלאות המסורתיים של השרון, שפלת יהודה, לכיש, עמק יזרעאל והגליל ישומרו.

הירוקים יפעלו לביטול התוכניות של הקמת ישובים כפריים חדשים בכל הארץ. הירוקים מאמינים שיש להתמקד בפיתוח מרקמים עירוניים.

הירוקים יפעלו למתן סבסוד לחקלאים. במיוחד לאלו המגדלים גידולים בעלי ערך נופי וערך לאומי. הירוקים יפעלו למתן סבסוד למגדלים של מוצרים חקלאיים אורגנים. הסבסוד יהיה כספי ולא יינתן כזכויות שימוש במים או בזכויות נדל"ן.

ים המלח

הירוקים יפעלו לצמצום ניצול מקורות המים של ים המלח, במטרה להקטין את תהליך התייבשותו.
ים המלח יוכרז כאתר מורשת עולמית, בשיתוף עם ירדן והרשות הפלסטינית.
הפתרון המועדף למניעת התייבשות הים, הוא שחרור מים מתוקים מהכינרת לירדן הדרומי (כולל החייאת הנהר המזוהם כיום), לאחר ייעול ניצול המים בישראל ובירדן. הירוקים מתנגדים להקמת "תעלת ימים" פתוחה, שתביא לשינוי בלתי הפיך בנופי הערבה ובעלת השפעות לא ברורות גם על שוניות האלמוגים בראש מפרץ אילת.

תכנון כל שטח תחת התפיסה האנושית -ירוקה

הירוקים ינחו את הרשויות המקומיות לתכנן שטחים פתוחים שאינם פארקים באופן ירוק יותר:

– חניונים: משולבים בנטיעת עצי-צל (אשר אינם גוזלים מקום, ומצלים על המכוניות), וערוגות, כדי להגדיל את כושר החלחול של המים ולהוסיף ירוק לעיר.
– מגרשים: שטחים ריקים בבעלות ציבורית ופרטית יותרו לנטיעה (מבלי לפגוע בזכויות מחזיקי הנכס) ונטיעתם תתבצע על-ידי הרשות המקומית.
– מדרכות: הירוקים יפעלו להפיכת המדרכות למקום נעים יותר: פחות חניה של רכב, ויותר עצי-צל, ערוגות נטיעה וערוגות חצץ.
– אזורי תעסוקה: התפישה בארץ היא כי באזורי עסקים ותעשייה אין צורך בפיתוח סביבתי ירוק, הירוקים חושבים כי גם לרבבות פועלים ועובדים באזורים אלו זכאים לפארק, כיכר ירוקה ואזורים להולכי-רגל לצורך התרעננות. שטחים פתוחים יוכשרו לכך באזורים בהם מצוקה זו קיימת.
– גאולת אדמות – הירוקים יקימו קרן ציבורית לצורך גאולת שטחים פתוחים בערים. הקרן תפעל כחברת מניות, אשר שמה לה כיעד לרכוש קרקעות וליעד אותן לשטחים פתוחים בעיר. הציבור יוזמן לרכוש מניה בקרן בסכומים שונים, ולהשתתף אישית בגאולת האדמות.

מינהל מקרקעי ישראל

המינהל כיום אינו מנהל כראוי את קרקעות המדינה, ופועל פעמים רבות כגוף יזמי שמטרתו היחידה היא למקסם את הרווחים קצרי-הטווח מבנייה על הקרקעות. הירוקים יפעלו לשינוי המנדט של מינהל מקרקעי ישראל, לגוף ניהולי שאינו עוסק ביוזמות תכנוניות על קרקעות המדינה.

מניעת נזקים מרכבי שטח

מפלגת הירוקים תפעל לשינוי חוקים ותקנות כך שהשימוש ברכבי שטח יהיה מוגבל ביותר הן בשל הנזקים הנגרמים בגינם לשטחים הפתוחים ולטבע והן בשל מסוכנותם לשאר משתמשי הדרך.

המפלגה תפעל בשני מישורים, הן ע"י חקיקה למניעת נסיעה בטבע, והן ע"י הקטנת אפשרות השימוש בהם במרחב העירוני.
נחוקק חוק שיחייב כלי רכב מנועיים לנוע אך ורק בשבילים מאושרים (דרכים, שבילי ג'יפ ייעודיים שאושרו לכך ודרכים חקלאיות). רכב שיתועד נוסע לא בדרכים אלו, בעליו יחויב בקנס כבד ותרשם הערת אזהרה ברישיון הרכב. רכב שיתועד שלוש פעמים יחולט לטובת המדינה בלי התחשבות בזהות בעליו.
נהיגה ברכב שטח תדרוש מעבר השתלמות, בה יושם דגש על מניעת פגיעה בשטחים הפתוחים.
בעליו של רכב שטח יחויב בהיטל שנתי שיועבר לקרן לשמירת הטבע ולטיפול בנזקים שנגרמו מרכבי שטח.
תתאפשר הגשת תביעות נגד בעליהם של רכבי שטח ומבטחיהם על נזקים שנגרמים לשטחים פתוחים, בלי צורך להוכיח נזק ישיר. תתאפשר הגשת תביעות ייצוגיות נגד חברות ביטוח שמבטחות רכבי שטח על נזקים לשטחים הפתוחים.
נפעל לשינוי חוק התעבורה כך שעיריות יוכלו לאסור על רכבי שטח לחנות ברחובות הערים.
נפעל לשילוב של תמרור האוסר כניסת רכבי שטח, עיר שתרצה בכך תוכל לאסור כניסת רכבי שטח למרכז העיר.

זיהום אויר

הורדת רמת זיהום האוויר שהוא מן החמורים בעולם!

זיהום האוויר בישראל חמור מזה שבעריה הגדולות והמזוהמות ביותר של ארה"ב, ישנן דרכים רבות להלחם בתופעה, העולה בחייהם של מאות בני-אדם מדי שנה ומאות מיליוני דולרים למערכת הבריאות והרווחה !

מקורו של זיהום האוויר בשנות ה- ‎90 הוא בראש ובראשונה מכלי רכב פרטיים, משאיות, אוטובוסים ובעיקר רכב המונע בדיזל. תחבורה נקייה (ע"ע) והמונית תסייע רבות להקטנת זיהום האוויר.

המלחמה בזיהום האוויר ממקורות לא-תחבורתיים חשובה לא-פחות: עיקר המזהמים הם בתי-זיקוק, תחנות-כוח ומפעלים שונים.

בתי זיקוק לנפט: בתי הזיקוק חשובים למשק הישראלי, אך לא מן הנמנע כי הנזקים שהם גורמים (הן הישירים והן העקיפים) מקזזים את החשיבות הזו. לשם המשך קיומם של בתי-זיקוק בישראל יחייבו הירוקים את התעשייה הזו בלוח-זמנים ברור וחד-משמעי להקטנה הדרגתית בפליטת מזהמים, לפי מודלים שנוסו בהצלחה באירופה (ע"ע "המזהם משלם" ועוד).

תחנות-כוח: גם תחנות כוח חיוניות למשק, אך פעולתן כיום לא-מרוסנת: נבנות הרבה תחנות כוח מעל הדרוש, הן מזהמות וגוזלות שטח יקר. הפתרון יבוא בעזרת מעבר לאנרגיה ממקורות נקיים (ע"ע) ועמידה ביעדי פליטה מופחתים לפי תכנית ממשלתית.

מפעלים ותעשייה: בעיקר תעשיות פטרו-כימיות, מחצבים, כימיקלים וחומרי-בנין. ידרשו לעמוד בתקנים מחמירים המקובלים בשוק האירופי המשותף.

תחבורה נקייה – רכבות, רכבת קלה, אוטובוסים חשמליים, אופניים והולכי-רגל.

מתן תמריצים בלתי-מתפשרים לתחבורה אלטרנטיבית למכוניות: רכבות, רכבת קלה, אוטובוסים חשמליים, אופניים והולכי-רגל. כולם מתאימים לארצנו המישורית (ברובה) והחמה.

סגירת מזהמים: המשרד לאיכות הסביבה יכין יעד פליטת מזהמים לכל מפעל בארץ, אשר יוכן לפי קריטריונים כלכליים וסביבתיים של: מידת הזיהום, סכנותיו, יכולות כלכליות וכיו"ב. מפעל שלא יעמוד ביעד וימשיך לסכן את חיי הציבור ייסגר לאלתר.

ניטור: תחנות ניטור לזיהום אויר יופעלו בסמכות המשרד לאיכות הסביבה, אשר יתריע על חריגות מסוכנות, יאתר את מקורן ויאפשר קביעת מדיניות טיפול.

אנרגיה נקייה

אנרגיה נקייה מופקת ממשאבים קיימים ובלתי מתכלים, מקומיים ונקיים. הבולט בהם הוא השמש (ר' פרק על אנרגיה סולארית ב"כלכלה ותכנון"). חברת החשמל תחייב להשקעה במקורות אנרגיה אלטרנטיביים: אנרגיה סולארית, רוח וביו-אנרגיה.

פסולת

הפרדה בין סוגי פסולת, טיפול בפסולת רעילה, מיחזור, המזהם משלם, מס על אריזות ומוצרים אנטי סביביתיים

הטיפול בפסולת מוצקה הוזנח קשות על-ידי כל הממשלות בישראל. אין זה מספיק לסגור את מזבלת חירייה ולהעביר את הזבל רחוק יותר (על-ידי מאות משאיות שמזהמות ומסכנות את החיים בכבישים), יש לפעול לפי מדיניות משולבת של צמצום וטיפול בפסולת: הפרדת פסולת במקור: לרעילה, למיחזור, להטמנה או שריפה.

פסולת רעילה: הירוקים יפעלו למען חוק ארצי המחייב הפרדה של פסולת רעילה מן הפסולת הביתית, התעשייתית או החקלאית הקונבנציונלית. פסולת זו תאסף במרכזים עירוניים לפסולת רעילה ותשלח לאתר הטיפול בפסולת ברמת-חובב. עבירה על החוק, והשלכת פסולת רעילה למכלים רגילים תגרור קנסות בשם פגיעה בבריאות הציבור ובמי-התהום. הפריטים המסוכנים יוגדרו בברור ויכללו: סוללות רגילות מכל סוג, מצברים, ציוד סלולרי, פסולת המכילה כספית ומתכות רעילות אחרות.

פסולת למיחזור: (ע"ע מיחזור) בשאיפה ליעד של ‎40% מיחזור פסולת מוצקה תוך ‎5 שנים. מיחזור הפסולת יבוא לידי ביטוי בהפיכתה לאנרגיה, התכתה לחומר גלם, גריסתה לקומפוסט, או ייצור מוצרים ממנה.

הטמנה או שריפה: הירוקים יקימו ועדת מומחים קבועה במשרד לאיכות הסביבה שתבדוק יישום הפתרונות לטיפול בפסולת. המלצתנו: מתקן משולב לטיפול בפסולת יוקם באורון שבנגב, ויכלול מטמנה ומשרפה, המקושרות ברכבת עם כל הארץ. הובלת הפסולת לאורון תעשה ברכבות.

עיקרון "המזהם משלם" (ע"ע) בנושאי פסולת: אריזות של מוצרים למיניהם יחויבו במס אריזות, מה שימריץ יצרנים לצמצם באריזות או לאספן חזרה. כנ"ל לגבי בקבוקי משקה (ע"ע חקיקה -חוק הפקדון"). מס האריזות יגלם את מכסה את עלויות הטיפול בפסולת הנגרמת מאריזות אלו: פינוי, הטמנה או שריפה, אבדן מקום, תחזוקת מטמנות וכיו"ב.

עידוד שימוש במוצרים מתכלים/ממוחזרים: כל אריזה או מוצר יהיו פטורים ממס האריזות.

טיפול בבעיית פסולת בניה

מפלגת הירוקים תפעל לשינוי מהפכני בתקנות לטיפול בפסולת בניה. כך שבמקום שהאחריות לטיפול בפסולת הבניה תוטל על ההורס, הבונה או המשפץ. גורמים אלו ישלמו מראש לרשות המקומית את עלות פינוי הפסולת והרשות תהיה אחראית להצבת המכולות ולפינוים לאתרים מורשים ולמחזור.
הרעיון דומה לשיטה בה רשויות מפנות פסולת ביתית, האזרח קונה את שירות פינוי וטיפול בפסולת הביתית מן הרשות ולא אחראי לכך בעצמו. מפלגת הירוקים מאמינה שרק ע"י חיוב הרשויות לבצע את פינוי פסולת הבניה יהיה אפשר לצמצם מאוד את התופעה של השלכת פסולת בניה פיראטית.

הפיכת פסולת בניה ממטרד למשאב, הירוקים יפעלו למיחזור פסולת הבניה, הן לצורך חיסכון בניצול משאבים טבעיים, כמו חול וחצץ, והן ייתור הצורך באתרי פסולת בזבזניים בשטח. פסולת בניה ממוחזרת יכולה לשמש להפקת חצץ וחול, לשמש כחומר מילוי, ותחליף לאבן טבעית.
הירוקים יפעלו לחיוב כל הגופים הציבוריים, כמו מע"ץ, משרד הביטחון, רשויות מקומיות וכו' להשתמש בחומרי בניה ממוחזרים בכל הזדמנות שתימצא מתאימה.

מיחזור

הירוקים יעלו את המיחזור על סדר היום הציבורי בישראל. לצורך העניין נדרשת הכנסת להתערב בויסות תנאי שוק בכדי ליצור תמריץ למחזר.

אין מדובר בסיבסודים חסרי-בסיס והתערבות פטרונית, שהוכחה ככישלון. הירוקים יעזרו בפתרונות שנמצאו באירופה לאחר שנים רבות של מאמץ ממשלתי לקדם מיחזור: התערבות עקיפה, מווסתת, מוגבלת בזמן ובמקום, בשילוב מערכת החינוך. הפרדת אשפה במקור לפסולת 'רטובה' ו'יבשה' בבתי התושבים, במוסדות ציבור ובצבא כבסיס לכל פעילות מיחזור יעילה.

בראש ובראשונה יעברו כל משרדי הממשלה לשימוש מועדף במוצרים ממוחזרים: נייר, קרטון, פלסטיק, סוללות, ריהוט וראשי-דיו (טונרים) למדפסות ופקסים. אחריהם יעשו כן הרשויות המקומיות, חברות ממשלתיות, מערכת החינוך והמשק הפרטי.

בדרך זו יזכו התעשיות הממחזרות הקיימות (לכל המוצרים לעיל) לעידוד, מה שיגדיל את כושר-היצור שלהן, ימשוך השקעות ומתחרים ויוזיל את סל המוצרים הממוחזרים בשוק.

כדוגמא, יפעלו הירוקים להרחבת חוק הפיקדון על בקבוקי משקה כך שיכלול את כל הגדלים הקיימים בשוק.

התמיכה הממשלתית תתבטא רק בהשקעות בציוד עבור התעשייה: מכונה למיחזור נייר, מכונות לעיבוד גזם ופסולת אורגנית עבור הרשויות המקומיות, וכיו"ב. השקעות אלו יקלו על הממחזרים ויגדילו את מגוון המוצרים הממוחזרים. בהמשך תועדף גם תוצרת ממוחזרת בתחומים נוספים כגון: דשנים, עץ, טקסטיל, מתכות ועוד.

קומפוסט וביו-אנרגיה

הירוקים יקדמו את נושא המחזור של פסולת אורגנית, אותה ניתן להפריד בקלות לצורך כך בהקפים נרחבים (בעיקר בתעשיית המזון, בישובים קטנים ובמגזר החקלאי).

ברשויות המקומיות יפעלו מכונים לקומפוסטציה (יצור דשן מפסולת אורגנית) שהיא נקייה, ובריאה יותר מן הדשן הכימי. המפעילים יבחרו במכרז, ותוצרתם תימכר לחקלאים ולגינות פרטיות.

כמו-כן יפעלו הירוקים לעידוד תעשיות להפקת אנרגיה מפסולת אורגנית (ביו-אנרגיה), כמקובל בברזיל, ארה"ב ומדינות אחרות בעולם. ביו-אנרגיה היא נקייה ובריאה לציבור.

זכויות בעלי-חיים

הירוקים מכירים בזכותם של בעלי-החיים לקיום נאות, כזכות מהותית העומדת בפני עצמה, ולא בשל תועלתם (או אי-תועלתם) לאדם (‎INTRINSIC VALUE). תפקידנו כבני-אנוש, בעל-החיים הדומיננטי ביותר בכדור-הארץ, לעשות ככל יכולתנו כדי להגן על שאר הברואים, ולעשות למען רווחתם ככל הניתן.

הירוקים לא מתעלמים מכך שבעלי-חיים רבים מהווים חומר גלם לשימוש האדם מקדמת דנא. עם זאת – משק החי המסורתי אפשר לחיות המשק חיים נאותים והגשמת המהות הקיומית, בדמות מרעה טבעי, תנועה חופשית, חיברות ומרחב. משק החי המודרני הפך את בעל-החי לחומר גלם, בדרך אשר מונעת ממנו זכויות קיומיות בסיסיות ועוברת על איסור התנ"כי והמוסרי הקדום של "צער בעלי-חיים".

תנאים מחרידים הם נחלתן של חיות משק כגון פרות, תרנגולות, אווזים ועוד. צורת גידול זו של בעלי-חיים מחייבת שימוש מוגבר באנטיביוטיקה וחיסונים, אשר עוברים אחרי כן לאדם ומרעילים אותו.

בנוסף, משקי החי המתועשים גורמים נזק כבד מאוד לסביבה. שפכי רפתות הם מקור לזיהום מי שתייה בישראל.

הירוקים יפעלו בנחרצות למיגור שיטות גידול הכרוכות באכזריות בלתי סבירה כדוגמת פיטום אווזים וברווזים וגידול עגלי חלב.

הירוקים יפעלו להקמת ועדה מומחים בלתי-תלויה שתורכב מאנשי סביבה, חקלאות, כלכלה ואתיקה, אשר תיבחן דרכים לשיפור תנאי אחזקתן של חיות-משק, תוך התחשבות בצרכי השוק ויכולת החקלאי. הירוקים משוכנעים כי בעבודה משותפת ניתן להקל על סבלן של חיות משק, ואף לשפר בדרך זו את איכות תוצרתן.

דברים אלו יפים גם לגבי חיות מחמד וחיות בר – הירוקים יעמדו על המשמר בכל הנוגע לאכיפת חוקים המגינים על חיות אלו מפני התעללות או צייד בלתי-חוקי.

הירוקים יפעלו גם להשבת חיות-בר לאזורים בהן נכחדו, וכן לשמירה על זנים בסכנת הכחדה. בתי-גידול בסכנה יהפכו לשמורות-טבע ואף יסגרו זמנית לכניסת אדם לצורך התאוששות והתחדשות של אוכלוסיות נכחדות.

עקרונות פעולה של הירוקים בנוגע להגנה על בעלי-חיים:

1. נפעל להקמת ועדה בראשות המשרד לאיכות הסביבה שתבדוק חלופות לניסויים בבעלי חיים ותגבש קווים מנחים לביצוע חלופות אלו.
2. נפעל לסגירתן של חוות גידול חיות למטרות ניסוי.
3. נתמוך בחקיקת חוק לעיקור וסירוס חתולי רחוב בתור הפתרון לצמצום אוכלוסייתם ונתנגד להרעלות המוניות של חיות רחוב.
4. נפעל לתפעול נאות של מכלאות לבעלי-חיים.
5. נתנגד להעברת חיות ממכלאות למוסדות מחקר.
6. נתנגד לכל שימוש בחיות לצורכי מסחר (בקרקסים, מופעים וכו'), חינוך (נתיחות במוסדות חינוך), עבודה ( נשיאת משאות ועגלות), לכידת בעלי חיים או כל ניצול אחר
7. ניזום חקיקה ונתבע אכיפה לשיפור תנאי החיים בחנויות לממכר חיות.
8. נפעל לאכיפה ולענישה נגד אחזקת וצייד חיות-בר שלא כחוק.
9. ניזום תכניות חינוך לכיבוד צורכיהן של חיות ונתבע אכיפה כנגד פגיעה בהן – בבתים, בחצרות ובטבע.
10. נפעל לשיפור תנאי ההובלה של בעלי חיים בתוך ישראל ולמניעת יבוא בעלי חיים ממרחקים למטרות שחיטה על מנת למנוע את הסבל הכרוך בתהליך ההובלה.



עיצוב: גלית לוי תכנות: האתר שלי פועל על וורדפרס בעברית