את הקול שלי איבדתם אחרי הצפיה במופע האימים של פאר ויסנר.
זה היה מבחיל, כוחני ובדיוק הפוך ממה שבני הנוער צריכים להכיר. האיש ביזה את המערכת שבה הוא התארח ועשה צחוק מעצמו ומהדיאלוג החינוכי והדמוקרטי.
עוד לפני הדיון (המיותר להפליא) האם היה נכון או לא להרחיק את התלמידים שנענשו מהפאנל – כאב הלב לראות איך מר ויסנר מחנך את בני הנוער לצעקות, נהמות, קריאות בוז, ויצירת בלגן. המורים והתלמידים נפגשו באדם שממנו בדיוק מנסה הפוליטיקה להתנער – כוחני ודמגוג שמתייחס לציבור (גם לציבור המורים וגם לציבור התלמידים) כאל ציבור של טיפשים.
בחרתי בירוקים בעבר ואני מצביעה פוטנציאלית אבל במערכת הבחירות הזו החיבור בין המפלגה לאדם הזה שהוא חלק מפרצופה גורם לי להתרחק מהאפשרות הזו כמו מאש.
גם על שאר חברי הפאנל שתגובתם התעכבה יש לי מה לומר אבל זה לדיון אחר.

חנוך לנער על פי דרכו , גם כי יזקין לא יסור ממנה.