מחר (שלישי) נפתחת עונת הרחצה ורבים מאיתנו נלך לחוף הים, כדי ליהנות מהחול החם והים הצונן. כן – מדובר במכלול; שני דברים שהם אחד, ולא בכדי נקרא המקום "חוף הים".

אלא שהמשרד להגנת הסביבה מתקשה להכיר בצירוף הזה. מבחינתו, החוף והים אינם גוף אחד ואין ביניהם זיקה. כשהמשרד מפרסם מידע על ניקיון החופים, ומעניק ציונים לרשויות מקומיות על מידת הניקיון של החופים שתחת אחריותם, הוא לא בודק איך מתייחסת אותה רשות מקומית לים שצמוד לאותו חוף. וכך קורה שרשויות מקומיות זוכות לשבחים על ניקיון החופים שלהן, אך לים הן מתייחסות כמו אל פח אשפה – מעלימות עין מהזרמת שפכים או חלילה מזרימות אליו שפכים בעצמן.

מדובר באבסורד: חוף נקי מזמין אליו את המתרחצים אך כאשר הים מזוהם הם אינם יכולים להיכנס למים. הקיץ בפתח, ובקרוב נתחיל לשמוע בכלי התקשורת את ההודעות המאכזבות ממשרד הבריאות, שאוסרות רחצה בחוף זה או אחר מפאת הזיהום במים. אשתקד זה קרה לא מעט: בעכו, בחיפה, בהרצליה , בבת-ים ובערים אחרות. זיהומי המים בכל קיץ אינם גזירת גורל ולא מדובר בכוח עליון; יש להם כתובת ברורה אך לרוב היא אינה נושאת באחריות.

החוף והים חד הם, וכך גם על המשרד להגנת הסביבה להתייחס אליהם. כשהמשרד להגנת הסביבה אינו רואה בהם כגוף אחד, מה נלין אנחנו על הרשויות המקומיות שמשקיעות משאבים רבים בניקיון חלון הראווה – החוף והחול – אך מזלזלות ביודעין בכיעור ובזיהום שסמוי מהעין. אל לו למשרד להגנת הסביבה לתת יד לזלזול שכזה, ולחבק רשויות מקומיות שמתייחסות לחוף ולים באופן שונה.
רשויות מקומיות רבות מתהדרות בתואר שניתן להן מהמשרד להגנת הסביבה על חופן הנקי, והן נוהגות לפרסם את השבחים ברבים. על המשרד להגנת הסביבה להכניס גם את מדד ניקיון המים בבואו לבחון את הרשויות המקומיות, ולתת ציון משוקלל של שני המדדים – ניקיון החוף וניקיון המים. באופן זה תהיה לדירוג ניקיון החופים משמעות עבור המתרחצים, שבאים גם כדי לטבול ולהתרענן במים – ולא במי שופכין.

אם יעשה כן, יתרום המשרד להגנת הסביבה לא רק לתושבי ישראל אלא גם יעביר מסר ברור ונחרץ לרשויות המקומיות: אתם נושאים באחריות למצב הים שבתחום אחריותכם, ואתם אלה שצריכים לדאוג לבריאות המתרחצים ולהנאתם.

ראש עירייה שאינו עושה כן – שאינו דואג לניקיון המים בחופים שלו – מפקיר את תושביו, את בריאותם ואת זכותם להנות מהמשאב החופי והנופי של כולנו.

מאמר שהתפרסם גם בYNET

חכם שפועל, רשע שמזהם, אחד שעושה פרצוף של תם וזה שפשוט אין לו כסף לשאול. פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים, מדבר כנגד ארבעה טיפוסים סביבתיים וכאלה שפחות
גם השנה נחזור בהגדת הפסח אל "חכם", "תם", "רשע" וזה "שאינו יודע לשאול" -  אותם ארבעה  בנים, נגדם דיברה התורה 
לסביבה בישראל יש ארבעה בנים, שאילו יכולה הייתה לדבר, הייתה מדברת כנגדם

המשך »

מי מאיתנו לא דואג בימים אלה, שביתו – מבצרו יהיה נקי ומסודר לקראת הפסח. הבעיה היא, שיש ביננו, שעושים זאת תוך שהם פוגעים בסביבה ומזהמים אותה.
רגע אחד לפני, שמתחיל טירוף הניקיונות לחג, רגע לפני שמתחילים לגלגל שטיחים להציף את הבית בריחות של חומרי ניקוי ולפנות חפצים מאוסים או שאינם פועלים עוד, זה הזמן לעצור ולחשוב איך אנחנו עוברים את ההכנות לחג הזה במינימום נזקים לסביבה.
סקר, שערכה מפלגת הירוקים לכבוד פסח הצביע על כך ש- 60.3% בציבור אינו נוהג לבדוק בעת רכישת חומרי ניקוי אם הם ידידותיים לסביבה.

אז השנה, כשאתם נמצאים בסופר תקדישו עוד דקה אחת ותבחרו חומרי ניקוי, שיעשו לכם ריח נעים בבית, אך לא יפלטו לאוויר חומרים מזיקים לסביבה ולבריאותכם.
כחלק מההירתמות של כל אחד ואחת מאיתנו לעצירת ההתחממות הגלובלית טוב יעשו גם חברות חומרי הניקוי אם יוזילו בתקופה זו של השנה את מחירם של חומרי הניקוי הסביבתיים, הגבוהים מחומרי הניקוי הפוגעים בסביבה.

טוב היה עושה המשרד להגנת הסביבה לו היה מפרסם בימים אלה מידע לגבי חומרי ניקוי, שפוגעים בסביבה וחומרי ניקוי, שאינם פוגעים בה ובכך מעלה את המודעות לנושא.
בסקר הנ"ל השיבו 32.8% מהציבור כי היו מעוניינים שהמשרד לאיכות הסביבה יפרסם את המידע על חומרי הניקוי.

הציבור רוצה, אז למה זה לא יוצא?
פסח הוא גם חג בו נוהגים בני ישראל להתחדש במכשירי חשמל מהניילון (טלוויזיות, מחשב, סטריאו וכד') ואז עולה השאלה מה עושים עם המכשיר, ששבק חיים.
ברשויות מסוימות בארץ יש תחנות למחזור פסולת אלקטרונית לסוגיה. כל שצריך לעשות הוא לפנות לרשות המקומית ולתאם את הבאת המכשיר לנקודת האיסוף. זה הרבה יותר פשוט ממה שאתם חושבים והנזק שנמנע הוא משמעותי.

הפסולת האלקטרונית בישראל גדלה בשיעור של פי 3 משאר הפסולת. בישראל מיוצרת 100 אלף טון פסולת אלקטרונית וכמות זו רק תלך ותגדל במדיניות הצריכה הקיימת.
הפסולת האלקטרונית מכילה חומרים כמתכות כבדות רעילות: כספית, עופרת וכד', שהם חומרים מסרטנים ומסוכנים, אשר הימצאותם באופן לא מוסדר עלול לגרום לחדירתם לאדמה ומכאן הדרך לזיהומי מים ולסכנה בריאותית ממשית – קצרה.
אך לא רק פסולת אלקטורנית יוצאת במהלך ימי הניקיונות אל הרחובות. סוגים נוספים של פסולת מושלכים יחד עם האשפה הביתית בשל העדר אמצעים למיחזור פסולת ברשויות המקומיות.
הציבור הישראלי רוצה למחזר, זה מוכח. 56.9% ממנו טוענים כי הרשויות המקומיות אינן מעמידות מספיק אמצעים למיחזור פסולת. אין ספק, שחג הפסח הוא עיתוי טוב לרשויות המקומיות להציב לתושביהן את האמצעים ובכך להעלות את המודעות כך, שאחרי החג הדבר יהיה כבשגרה.

זכרו, זאת שנת בחירות
מניסיון העבר, על מנת שהדבר יקרה על התושבים להפעיל לחץ בנושא על ראש הרשות, השנה יותר מכל שנה קודמת יש סיכוי שזה גם יעבוד.
חג הפסח הוא חג של קניות וכשעומדים בתור בסופר מרקט כדאי לזכור להשתמש במינימום שקיות ניילון ובמקומן להשתמש בשקיות בד רב שימושיות. הנזקים הסביבתיים, שגורמות שקיות הפלסטיק הם עצומים.
ורגע לפני שאתם פושטים על חנויות המתנות ומשקיעים מאות שקלים במתנה, חישבו על מתנה סביבתית כזו שנעשתה בחומרים ממוחזרים, כזו שיש לה תרומה לסביבה.
עם מחשבה סביבתית ועשייה סביבתית נצליח לשמור על הסביבה שיש לנו כך, שגם לדורות הבאים יהיה היכן לחגוג את חג הפסח.

למאמר בNRG לחצו כאן

ארוע הדריסה שזיעזע את המדינה, על-ידי נהג טרקטורון משתולל בחוף ימה של נתניה בשבת האחרונה, הסתיים – למרבה המזל – "רק" בפציעתו של התינוק. תינוק שהגיע עם בני משפחתו לבילוי שבת, במקום שאמור להיות שקט ושליו ונטול סיכונים. אלא שלא כך היה כמובן, וחובה עלינו להכיר במציאות לקראת עונת הרחצה – תופעת רכבי שטח לסוגיהם הנעים על חופי הים, הפכה זה מכבר למכת מדינה וסכנת נפשות עבור המתרחצים בחופים. ולא משנה אם מדובר בחופי ראשון לציון, נתניה, הרצליה, מצפון ומדרום.

נראה כי בעידן השפע, הליכה של כמה מטרים ברגל לחוף הים, היא דבר שיש מי שאינו מסוגל לו. ולא ממגבלות רפואיות. אין סיבה להעמיד פנים בנושא אופנת רכבי השטח. מדובר בסימפטום חברתי חמור, המבטא התקרנפות לאחר, קידוש האני וציפוי עצמי בשריון וחומה תוך דריסה – תרתי-משמע – של החוק ויתר האזרחים.

רכב שטח הוא בעצם ביטוי רצון הנוהג בו לעליונות, אם על שאר משתמשי הדרך, אם על הטבע והאדמה או לדימוי העצמי והנפשי של האחוז בהגה. ועובדה זו מתבטאת בנהיגה עצמה. אדם שמרגיש עליונות, ואשר לרשותו כלי רכב משוריין, ינהג בו בצורה פחות זהירה, ויסכן בכך את עצמו ואת שאר משתמשי הדרך.

נתוני תאונות הדרכים לגבי תאונות בארה"ב מראים זאת בברור. עד כדי כך חמור העניין, שארגון הבריאות העולמי הוציא אזהרה המשווה את הסיכון מרכבי שטח לסיכון מסיגריות.

במדינת ישראל קיים כבר 10 שנים חוק בנושא, האוסר נסיעה על חופי הארץ. הקנס בגין נסיעה על חוף הים ברכב הוא בסך 500 שקל, ובחוף מוכרז 1,000 שקל. רק שכמו חוקים רבים אחרים, אין מי שאוכף אותו. לא הרשויות המקומיות, לא משרד הפנים, לא המשרד להגנת הסביבה, ולא משטרת ישראל. כמו בהרבה ממקרים, גם כאן מדובר בין היתר במריבה על סמכויות. וכשאין אכיפה, יש מי שלוקח את החוק לידיים.

לנו האזרחים אין הרבה מה לעשות. על-פי החוק, הדו"ח אמור להינתן למי שנהג ברכב על החוף, שאינו תמיד בעל הרכב עצמו. כך שגם אם נדווח לרשויות את מספרו של הרכב, קשה יהיה לאתר את מי שנהג בו. רבים גם יוותרו על האפשרות להתעמת עם נהג רכב משתולל, כי יש סיכוי לא רע שעימות כזה יגלוש לאלימות.על כן, ערב פתיחת עונת הרחצה בחופי הים, כשמזג האוויר כבר משדר כי הקיץ כאן, חובה על כל רשות מקומית להציב בחופי הים פקחים, כוח מרתיע שיעצור מפירי חוק, רגע אחד לפני שיקרה אסון.

הכותב הוא סגן ראש עיריית תל אביב ויושב ראש מפלגת הירוקים

לכתבה  המלאה   לחצו כאן

"האוטו שלנו גדול וירוק" הוא שיר ילדים ידוע. אך אם לשפוט לפי העדפותיהם של שרי ממשלת ישראל ליסוע בוולוו, סקודה ובכלי רכב אחרים שאינם ידידותיים לסביבה, ספק אם הם מכירים את השיר או שרים אותו לילדיהם.

בראש ובראשונה היה מצופה מהשר להגנת הסביבה גדעון עזרא לקום, לגרוס את מכונית הוולוו ולעבור למכונית היברידית. כך היה מצמצם את צריכת הדלק שלו ואת הנזק הסביבתי, לעומת מכונית הוולוו שבה הוא נוסע כיום. בשעה שעניינים סביבתיים רבים הדורשים מאמץ, מאבקים ומלחמות מצדו נמצאים על סדר היום של המשרד להגנת הסביבה, צעד כזה היה עשוי לשמש זרז למהלך דומה מצד שרים נוספים.

השרים טוענים כי איכות הסביבה בראש מעיניהם. למשל, שר התשתיות בנימין בן אליעזר מקים ועדה לחיסכון בחשמל ושר התחבורה שאול מופז טוען כי אין צורך בכבישים ויש לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית. אך בה בעת הם ממשיכים לתרום באופן ישיר לפגיעה בסביבה, בשעה שהם חוצים את המדינה לאורכה ולרוחבה במכוניות השרד שלהם, במקום במכוניות היברידיות.

בהנחה שרכב השרד משמש את השר לעבודה שוטפת, לנמנום קל ולשיחות טלפון בדרכו, הטענות כי המכונית ההיברידית קטנה מדי לשרי ממשלת ישראל נשמעות כמו עוד תירוץ לא מוצלח למה לא לנטוש את מכונית השרד האהובה. בישראל נוסעות כיום כמה אלפי מכוניות היברידיות של מנכ"לים, ראשי חברות ואנשים שאינם עסוקים פחות משרי הממשלה, אשר עובדים לא פחות תוך כדי נסיעה ואשר נוחותם אינה נפגמת.

כמי שנוהג כבר כמה חודשים במכונית היברידית, איני מופתע מההיענות הרבה בציבור לנהוג בירוק. הראיה היא כי בישראל נרשם בחודשים האחרונים גידול בכמות הרוכשים של מכוניות היברידיות מצביעה כי אזרחי ישראל שוב מצליחים להפנים ולעשות למען הסביבה והחברה לפני השרים.

באחרונה חווינו כמה פעמים רעידות אדמה, מה שהזכיר לנו כי אנו חיים על השבר הסורי-אפריקאי, ורעידת אדמה גדולה היא עניין של זמן.בישראל אנחנו רגילים לעשות אחרי שכקורה אסון ולא לפני. עד היום הממשלה לא מיגנה אף מבנה ציבורי מפני רעידות אדמה. לאור הלחץ הציבורי שהיה לפני כשלוש שנים אישרה המדינה במהירות הבזק, באמצעות מינהל התכנון במשרד הפנים, את התוכנית הידועה כתמ"א 38. בכך חשבה לה ממשלת ישראל לסמן וי ליד סעיף פתרון הבעיה של רעידות האדמה.

אז אולי וי סומן על הנייר, אך על הנייר נשארה גם התמ"א, שעיקרה חיוב חיזוק של כל מבנה על פי התקן לרעידות אדמה, ובתמורה מוענקות זכויות בנייה לקומה נוספת. בפועל, רק בניינים בודדים במדינה חוזקו על פי התמ"א, ובערים רבות לא חוזק ולו מבנה אחד.

מדוע התמ"א לא יוצאת מן הנייר אל הפועל? הרי המדינה החליטה לא להכניס את היד לכיס ולהוציא תקציבים לצורך השיפוץ, אלא לממן את השיפוץ על ידי הענקת זכויות בנייה. מתברר כי התוכנית שהוכנה בחטף תוך כמה חודשים לוקה בהרבה מאוד בעיות. דברים שהיו צריכים לבוא בחשבון בזמן הכנת התוכנית לא הובאו בגלל לחץ של לוח הזמנים הקצר שבו דרשה הממשלה לאשר את התוכנית, מה שהפך אותה ללא כדאית ולא ישימה.

אולי יש צורך לשנות את התוכנית, להגדיל את התמריצים וזכויות הבנייה, לתת הקלות במיסוי כדי לעודד את התהליך, ואולי צריך לחשוב גם בצורה קצת שונה ולבוא עם רעיונות יותר טובים, יצירתיים וישימים. למשל, למה לאפשר תוספת קומה רק לחיזוק בניין ישן – הרי אפשר לתת את התמריץ גם למי שהורס את הבניין הישן ובונה בניין חדש. הרעיון לתת תמריץ בעבור הריסת הבניין הישן הוא רעיון שעומד בבסיס הרעיון של פינוי-בינוי. נכון שהרעיון לא מתאים בכל מקרה, אבל לגבי בניינים ישנים שעלות החיזוק שלהם גבוהה מאוד ולא משתלם להרוס אותם, תימצא ברעיון זה דרך להרוס את הבניין הישן ולבנות בניין חדש.

יתרונות הצעה זו על פני התמ"א כפי שהיא כיום, הם בכך שבחיזוק בניין הרי שהארכנו את חיי הנכס בעוד 20-30 שנה, אבל השארנו בניין שנבנה על פי סטנדרטים של תחילת המאה ה-20, בניין שברוב המקרים הוא ללא חנייה ושטחי ציבור כפי שמקובל כיום. בעוד שאם מדובר בבניין חדש, הרי שקיבלנו בניין חזק עם אורך חיים של יותר מ-50 שנה שנבנה בסטנדרטים של שנות ה-2000, עם כל הדרישות והפתרונות לרעידת האדמה הבאה.

למאמר המלא בהארץ לחצו כאן

הניסיון להתמודד עם טענות הארגונים הירוקים גורם לעתים לתומכים בהקמת קריית ההדרכה של צה"ל בצומת הנגב (עיר הבה"דים) להעלות טיעונים מופרכים, שנעים בין מניפולציה לפרובוקציה. כך, יצא פרופ' אורי מרינוב להגנת המפעלים ברמת חובב באמצעות התקפה על צריפין, שם נמצאים כעת בסיסי ההדרכה שאמורים לעבור לנגב ("הארץ" 27.1). גם במרכז הארץ, הסביר, נחשפים החיילים לבעיות סביבתיות קשות. אם הצליח מרינוב לשכנע אותי במשהו, זה שמדובר בהעברת בסיסים ממקום מזיק אחד למשנהו.

מרינוב לא חידש הרבה לאנשי איכות הסביבה. אנו מודעים למצב הבסיסים, בצריפין ובארץ כולה – ולו משירותנו בסדיר ובמילואים. זיהומי הקרקע שצה"ל אחראי להם בבסיסי התחמושת שלו מוכרים היטב, וכך גם נזקי האסבסט והקרינה. אולם זהו לא תירוץ מספיק כדי להיכנס לסחרור מערכות, ולקבל החלטות שעליהן נשלם בעוד מספר שנים מחיר כפול ומכופל.

דווקא בשל ההיכרות של מרינוב עם מצב הבסיסים כיום, ובשל ניסיונו כמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה בעבר, אפשר היה לצפות ממנו ליתר זהירות ואחריות ולפחות פזיזות, כך שבעוד כמה שנים לא יתאר באופן דומה גם את עיר הבה"דים. זאת לא עיר סרטים שאפשר יהיה לשוב ולהעביר אותה. בעיר הבה"דים לא יתמצה הזיהום בהזנחה ובלכלוך, אלא בחומרים כימיים שנפלטים מרמת חובב ומשפיעים הלכה למעשה על גוף האדם, כפי שהראה מחקר של משרד הבריאות שהצביע על מספרם הגבוה של חולי הסרטן בבאר שבע והסביבה.

מרינוב קובע, שלאחר שיותקנו ברמת חובב כל האמצעים למניעת זיהום אוויר, לא יהיה כל חשש לפגיעה בבריאות החיילים שישרתו בעיר הבה"דים. לא ברור על מה מסתמך מרינוב בקביעתו האמיצה, כאשר דו"ח משרד הבריאות על האזור עדיין לא התפרסם. הוא מזכיר דו"חות שבחנו את מידת השפעתו של אזור התעשייה ברמת חובב על הסביבה, ו"שוכח" לציין שלפחות באחד מהם נטען שאם יתרחש שם אירוע חמור, יתפזרו חומרים מסוכנים למרחק של 8.8 ק"מ – מה שמותיר רצועת ביטחון של 200 מטר בלבד מעיר הבה"דים, שאמורה לקום במרחק של 9 ק"מ מאזור התעשייה. עוד שכח מרינוב לציין, שבאותם דו"חות מצוין שהמצב עלול להיות חמור הרבה יותר לאחר שברמת חובב יקומו מפעלים נוספים.

מי שמציג את הירוקים כקיצוניים שמנסים למשוך תשומת לב לבעיות סביבתיות, כנראה לא היה כאן בשנה האחרונה, כשהנושא הסביבתי הגיע למרכז הדיון הציבורי ומפלגות, ראשי ערים, חברות מסחריות ובתי ספר אימצו אותו. מי שטוען שהירוקים מפריעים לפיתוח כלכלי צריך להבין שהחיים הם לא רק שטרות ירוקים, ואיכות החיים קודמת לפיתוח כלכלי. בעולם מבינים את זה, הגיע הזמן שגם אנחנו נבין זאת.

הכותב הוא יושב ראש מפלגת "הירוקים" וסגן ראש העיר תל אביב

למאמר לחצו כאן

"יער" בשולי איילון (עיבוד מחשב: ולאדיסלב ברש)

במקום שלטי פרסומת ענקיים בצידי נתיבי איילון, או שתילת דשא שגוזל מים ולא מועיל באמת, למה לא לטעת עצים שישאבו את הזיהום מהאוויר, יורידו את הטמפרטורה, יילחמו בהתחממות כדור הארץ ויספקו צל וגם חוויית נסיעה נעימה. איזה מזל שט"ו בשבט מתקרב

ידוע לכל שהעצים הם אמצעי יעיל לאיזון ושיפור איכות האוויר. בתהליך הפוטוסינתזה, הם קולטים פחמן דו-חמצני (הגורם לאפקט החממה), ופולטים חמצן. אך יתרה מכך, זנים מסויימים יעילים ביותר בקליטת אוזון, חנקות וגופרות, פיח ואבק אשר נוצרים בין היתר בשריפת הדלקים של מכוניות ותעשיה. הוכח כי לעצים אלו, הנשתלים במאסה קריטית, תהיה השפעה מיקרואקלימית: הורדת טמפרטורת האויר והקרקע, זאת בנוסף להצללה, בלימה אקוסטית, יצירת גיוון ביולוגי, ייצוב הקרקע ומניעת ארוזיה.

האספקטים הללו חשובים במיוחד בסביבה עירונית, אשר רמת זיהום האוויר בה חמור במיוחד. דווקא בעיר, ליד מקורות זיהום מקומיים, פעולת נטיעת העצים תהיה יעילה ביותר, זולה וכמובן אסתטית.

במקומות רבים בעולם לומדים את הפוטנציאל האדיר הגלום בחקר זני העצים לצורך העניין. בין השנים 2004-2005 באנגליה, חוקרים מדדו ערכי קליטת גזים מזהמים בעשרות עצים מקומיים. המינים היעילים ביותר לצמצום הזיהום, נבחרו לשתילה בשטחים ציבוריים ופרטיים בשיתוף הקהילה המקומית. רוב איזורי השתילה היו סמוך לכביש 25-M, על אדמה בבעלות פרטית. כמו-כן, פיתחו החוקרים "אסטרטגית נטיעה" עבור ערים הממוקמות ליד הכביש בדגש על מסדרונות ירוקים וחגורות יער כ"אזור הפרדה" בין הכבישים לאיזורי המגורים.

במקומות רבים בעולם לומדים את הפוטנציאל האדיר הגלום בחקר זני העצים לצורך העניין. בין השנים 2004-2005 באנגליה, חוקרים מדדו ערכי קליטת גזים מזהמים בעשרות עצים מקומיים. המינים היעילים ביותר לצמצום הזיהום, נבחרו לשתילה בשטחים ציבוריים ופרטיים בשיתוף הקהילה המקומית. רוב איזורי השתילה היו סמוך לכביש 25-M, על אדמה בבעלות פרטית. כמו-כן, פיתחו החוקרים "אסטרטגית נטיעה" עבור ערים הממוקמות ליד הכביש בדגש על מסדרונות ירוקים וחגורות יער כ"אזור הפרדה" בין הכבישים לאיזורי המגורים.

בארה"ב, החוקר ד.ג. נובאק בשיתוף קהיליית אדריכלי הנוף האמריקנית, ביצע מיפוי של 242 עצים מקומיים וגיבש תקנון רשמי, הממליץ לרשויות ערי ארה"ב ואדריכלי הנוף על דרכים לההתמודדות עם בעיות זיהום האוויר בעזרת שתילת עצים.

באיזורים שונים של העיר סאו-פאולו בברזיל נמדדו הפרשי טמפרטורות של 7 מעלות צלזיוס. התברר כי השוני בין אזורים מרובי צמחיה (לרוב שרידי צמחיה טבעית של המקום) מול העדר מוחלט בעצים בשכונות אחרות, הוא הגורם האחראי להפרש הרב בעומסי החום.

במטרופולין כמו תל אביב, הבעיה העיקרית היא פליטת מזהמי מכלי רכב. בנתיבי איילון החוצים את תל אביב עוברים מדי יום כ-605 אלף כלי רכב, הפולטים טונות של פחמן דו-חמצני ואחראים להתחממות מקומית של 3 מעלות צלזיוס. הבעיה מחמירה בגדה המזרחית של האיילון, אליה מונע הזיהום על ידי רוח מערבית ברוב ימות השנה.

יעור אינטנסיבי של נתיבי איילון ואיזורי התעשיה יכול למזער את הפגיעה בבריאות ובאיכות החיים של התושבים. יתרה מכך, פריסת העצים תהווה פתרון ויזואלי ראוי לעיצוב האיילון, להורדת עומסי החום ולהבאת בעלי חיים לאיזורי גידול חדשים אלו. בשל מורכבות ורגישות במיקום הנטיעה (סמיכות לקוי רכבת, מבנים, צירי תחבורה ותעלת המים), ישנה חשיבות מכרעת בבחירת העצים: עמידות לזיהום, מבנה השורשים, מהירות גדילה, אורך חיים, שילוב הזנים ועוד.

נכון יהיה להעביר את יישומם של הדברים גם לכבישים להם אחראית מע"צ ולחברה האחראית על כביש 6. זאת ההזדמנות להסב את הדשא בצידי הדרכים שאין בו כל שימוש מעשי, בחלופה סביבתית יותר, ובכך לסייע לצמצום בזיהום האוויר מכלי רכב ולצמצום בכמויות מים להשקייה.

השובע הושק הספר אמת מטרידה, שמחתי להשתתף בהשקת הספר החשוב הזה של אל גור.
מדינת ישראל חייבת להתגייס כמו כל העולם למלחמה לעצירת התחממות כדור הארץ. הנפט הוא אויב סביבתי ומדינת ישראל חייבת להודיע על התנתקותה מהנפט ומעבר לאנרגיות חלופיות.
האמת המטרידה עליה מדבר אל גור אסור שתשאר רק על הנייר , חובה להתייחס אליה ברצינות בעשיית מעשיים .את הספר הזה ואת סרטו של אל גור חייב כל ישראלי לקרוא ולראות.

מפלגת הירוקים פועלת שהעיר תל אביב תאמץ את תקנים המחמירים לפליטת מזהמים לפי אמנת קיוטו גם אם מדינת ישראל לא תשכיל לאמץ אותם, כפי שהדבר קורה בערים אחרות בעולם.
אין סיבה שברחוב אלנבי בתל אביב ינועו ביום 4000 אוטובוסים מזהמים מדובר במספר מוטרף הגורם נזק בריאותי עצום.
שיפור במצב זיהום האוויר בתל אביב יחול רק אם מערכת הסעת ההמונים בעיר תתייעל על ידי הורדת כמות האוטובוסים הנעים ברחובות העיר.
ייעול קווי האוטובוס כך שהתנועה תהיה שתי וערב , מעבר של המוניות בעיר למוניות היברידיות , כך שימנע זיהום האוויר בשעה שהן עומדות ברמזור וצריכת הדלק תקטן.

ולסיום, בסימן החנוכה העיר תל אביב צריכה לשמש כמובילת האור במסך העשן המזהם את האוויר.

לעוד מידע על הספר לחצו כאן…

לכבוד
מר אהוד ברק
שר הביטחון

נכבדי,
הנדון:
1. בבחירות 99', בהם נבחרת לכהן כראש ממשלת ישראל, השלטים קראו מכל מקום "אהוד ברק – גיבור ישראל". היום, 8 שנים אחרי, עולות בי התהיות האם כשר ביטחון אתה עדיין "גיבור"?

2. אדוני שר הביטחון, את בניי ונכדיי לא הייתי מעמיד בשער בסיס צבאי במרחק של 200 מטר מטווח הסיכון של מפעלי רמת חובב (סקר סיכונים של חברה בינלאומית קבע שהמרחק הבטוח הוא 8.8 ק"מ והצבא קבע להקים את שער הבסיס במרחק 9 ק"מ). אתה לעומת זאת כן. אתה יודע למה? כי אתה גיבור!
                     
3. מאיפה העוז ותעוזה שלך לתת אישור לבניית בסיס צבאי כאשר אתה ופיקודיך יודעים שלא נעשה סקר סיכוני בריאות באזור, אך למרות זאת חפצים לגזור את הסרט. אתה יודע למה? כי אתה גיבור!

4. תרחיש טילים על רמת חובב נעשה בצה"ל והסיכון ל-11 אלף הטירונים ידוע לך ולפיקודך. אבל על מעשי גבורה לך לא צריך לספר, רק רצוי לדווח, אתה יודע הכול, אתה גיבור!

5.  מפת הסרטן של ישראל שפורסמה לאחרונה על ידי משרד הבריאות כנראה לא נהפכה לחלק מהמפות והשטחים עליהם אמורה מערכת הביטחון להגן. הגיע הזמן שהצבא יתחיל להגן על הארץ מבפנים ולא רק על הגבולות, אבל אתה הכול יודע, אתה גיבור!

6. האוכלוסייה הבדואית הנמצאת בטווח של 10 ק"מ מהמפעלים ברמת חובב הם חלק מהאוכלוסייה הישראלית שמשרתת בצבא והבדואים ידועים כגששים הטובים ביותר שיש למערכת הביטחון אך מעבר לתפקידך כשר ביטחון חובה עליך לדווח ולהרתיע את האוכלוסייה הזאת בפני הסכנות העורבות להם אבל אתה הכול יודע, אתה גיבור!

7. הממונים מטעמך מדווחים לכלי התקשורת שבמידה ותהיה תקלה כלשהי, הם לא יאכלסו את עיר הבה"דים באף חייל. עלות העתקת עיר הבהד"ים מהמרכז עולה מספר מיליארדי שקלים ומערכת הביטחון ברשותך מדווחת שחסר להם עדיין מיליארד שקלים.

האם הכספים הם לא כספי ציבור? עיר הבהד"ים היא לא עיר סרטים או עיר אוהלים, אך היא יכולה להיות בסוף עיר רפאים. אבל אתה הכל, יודע אתה גיבור!

8. אני ותושבי מדינת ישראל מוסרים את בניינו ובנותינו לצבא על מנת לשמר את הגבולות הבטוחים של מדינת ישראל. אך אנו לא מוכנים לשלוח אותם מראש להתאבדות בנוסח "הצלילות בקישון", בסיס הטירונות בזיקים אשר לא היה ממוגן, או לעיר הבה"דים העתידית ברמת חובב.

9. על הצבא שאתה עומד בראשו כשר הביטחון מוטלת אחריות כבדה להכניס את השיקולים הסביבתיים לראש סדר העדיפויות גם בתקופת מלחמה וגם בתקופת שלום.

10. אני בטוח ומשוכנע שכל אזרחי מדינת ישראל רואים לנגד עיניהם את החשיבות העליונה בפיתוח הנגב, אך העברת עיר הבה"דים לאזור זה מהווה סיכון עתידי ל- 11 אלף הטירונים שישהו בבסיס ולכן אבקשך לשנות את רע הגזרה על מנת שבפה מלא נוכל לקרוא לך גיבור !

בברכה,

פאר ויסנר
יו"ר מפלגת הירוקים