סרטון מעניין על אחד החופים הפופלארים באוסטרליה בו נבנתה מערכת העברת חול בשנת 2001, לפתור נזק חמור שנגרם לחופים שם בגלל בנייה של מבנה בשפך נהר tweed, שנבה בשנות הששים.

שימו- לב כיצד ראש עיריית הרצליה יעל גרמן מתנהלות, תוך חמישים שניות היא מעלה להצבעה נושא שלא היה בסדר היום, בלי דיון ומקבלת החלטה כל זאת בעזרת יועצת משפטית חיצונית שאינה עובדת עירייה.

לכתבה בלוקל בנושא לחצו כאן…

שימו לב איך, החברה העירונית לתיירות משווקת את הרצליה לתיירי העולם.

– דקה 0:56 גולש נהנה מן הגלים – בפועל העירייה וחברה מקדמים תוכנית לבניית שוברי גלים על חופי ולחיסול ספורט הגלישה בעיר.

– דקה 1:10 נאמר שהעיר מטפחת באדיקות רצועת חוף של 6 ק"מ – בפועל רוב החופים הרוסים, ואין בהם חול. בחורף זורמים מים מזוהמים, ובאפולוניה יש כתם צהוב מזיהום תע"ש

– דקה 2:12 נאמר כי יש טיילת של 5.6 לאורך החוף שמובילה לאפולוניה – בפועל הטיילת היא באורך של 2 ק"מ(רק 800 מ' על החוף) והיא לא מגיעה לאפולוניה.

– דקה 2:20 צילום אוויר של החוף ההרוס באפולניה והקריין אומר, החופים הפראיים והטבעיים – בפועל חוף אפולוניה נהרס ע"י אותה חברה שהפיקה את הסרטון(אולי זו בדיחה), החופים מצפון נהרסו וזוהמו ע"י תע"ש חוף נוף-ים והשרון הרוסים לחלוטין, וחופי אכדיה נהרסו ע"י שוברי הגלים והמרינה

– דקה 2:30 מלונות יוקרה לטובת התיירים – בפועל רוב המגדלים שמוגדרים כמלונות הינם בעצם בתי דירות, שאין לציבור גישה אליהם, וזה כולל גם את מולן השרון ומלון דניאל שחלק מן החדרים שם משמש למגורים.

– דקה 5:37 שוב צילום של גולש כאשר כמובן החברה מקדמת את הרס הספורט הזה.

שוב נשאלת השאלה למה מטעים את התיירים, ולמה מפרסמים דברים שאינם נכונים, כמו-כן הצביעות של שימוש בגולשים ובחוף אפולוניה זועקת לשמיים, וזה בלי להגיד מילה על הנדל"ן במרינה.

יום רביעי 08.02.2012 הים סוער, טיול צילום על מרינה כולל מקלחת חינם.

גל בהילוך איטי

גלים משובר הגלים

גלים מקצה שובר הגלים, כולל מקלחת

בתחילת המאה ה20 נורת הליבון נחשבה לאחת ההמצאה החשובות ביותר, ואכן לנורה הפשוטה הזו הייתה חשיבות גדולה בהפצת השימוש בחשמל.
אבל מסתבר שתהילת עולם זו היא קצרת טווח, הנה קצת יותר ממאה שנה אותה נורה שהייתה פאר התעשייה הופכת למוצר לא חוקי ומגונה. וגם מדינת ישראל פתחה את שנת 2012 באיסור השיווק של הנורות.

עולה התהייה מדוע דווקא הנורה נאסרה לשיווק האם היא מוצר אשר מהווה סכנה מספר אחת לציבור? האם הנורה מסוכנת יותר למשל סיגריות או משקאות עתירי סוכר, או תכשירים קוסמטיים שמכילים רעלנים? לא!

הרי אומרים לנו שהאיסור הזה, הוא לטובתנו והכי חשוב זה לטובת איכות הסביבה.
הרשו לי לפקפק בזאת, הרקע היסטורי יכול לאושש חשוד כי המניעים לאיסור הזה לא הכי כשרים, בשנת 1924, הקימו חברות יצור הנורות קרטל שנקרא פובוס (Phoebus) המטרה הייתה ברורה, לדאוג שטכנולוגית נורות הליבון לא תשופר ותוגבל ל1000 שעות עבודה. וזה בא על רקע השיפור בטכנולוגית שהגדיל את זמן פעולת הנורה לאלפי שעות. נמצאו אפילו מסמכים על קנסות ששילמו חברות בגין יצור נורות שעברו את מכסת ה1000 השעות שקבע הקרטל.
הסיפור הזה הוא אחת הדוגמאות הבלוטות, למה שנקרא עידוד תרבות הצריכה או יותר נכון "השבתה מתכננת", כלומר חברות מייצרות בכוונה מוצרים נחותים כדי שאלו יתבלו בהתאם לתכנון, בכוונה שהצרכנים יזרקו אותם ויקנו מוצרים חדשים, וכך החברות ישמרו על רווחיות.
ואכן חברות רבות בכל התחומית אימוצו את המדיניות הזו, התחרות לא באמת על איכות המוצרים, והיום לא תראו חברה שתגיד יש לנו מוצר מעולה שיחזק הרבה שנים, להפך האחריות על מוצרים היא מוגבלת, ואלו שמתקלקלים העלות לתקנם כל-כך גבוהות ולמעשה מכריחים אותם לקנות מוצר חדש.
הבעיה עם המדיניות הזו היא כפולה, ראשית ליצור המוצרים הללו גוזלים המון משאבים, ומן הצד השני המוצרים הללו יוצרים המון פסולת. ואלו כמובן פוגעים בסביבה.

בגלל הפשטות של הנורה מדיניות "השבתה מתכננת" כל-כך בולטת לעין, הרי לא מתקבל על הדעת שהנורה העמידה ביותר בהיסטוריה יוצרה דווקא בתחילת המאה הקודמת.
והנה אנו מגיעים לאבסורד, היום אותם תכונות נחותות שחברות הכניסו בנורות הפוכות בעצם לאמצעי שכנוע מרכזי לזרוק אותן ולהחליפן בנורות אחרות יקרות יותר מטכנולוגיה מתקדמת יותר, שאומרים לנו שהן טובות יותר, יחזקו יותר וכמובן יתרמו לאיכות הסביבה.

מעבר להיסטוריה המפקפקת של החברות הללו, שווה גם להטיל ספק בנתונים שמספקים לנו על חיסכון אדיר בחשמל בזכות החלפות הנורות, אם נוסיף על זה את המשאבים המבזבזים ביצור והפסולת מן הנורות החדשות, בכלל לא בטוח שיש להן תרומה משמעותית לאיכות הסביבה.

אם רוצים לתרום לבריאות הציבור, יש לאסור שיווק סיגריות, אם רוצים לחסוך באנרגיה תיקרו את השימוש במכונית הפרטית ותעודדו שימוש בתחבורה ציבורית, אם רוצים לחסוך באמת בחשמל תעודדו בתים ועסקים לאטם מבנים על מנת להקטין את צריכת החשמל לקירור וחימום.

רגולציה אמיתית הייתה צריכה למנוע את מדיניות צרוך וזורק של חברות, כמו חיוב באחריות ארוכה למוצרים, או חיוב חברות למחזר מוצרים בסיום השימוש, וכדומה.

אין לי מושג אם ההחלטה המוזרה הזו של איסור השיווק נורות הליבון היא תוצאה של "שתדלנות" מצד חברות ויבואנים, או סתם רדידות של מקבלי החלטות, אבל אני לא אוכל את הלוקש הזה ולא אחליף אף נורה ליבון תקינה באלו החדשות.

בסרטון הזה יש 3 הקלטות קצרות:
פעם אחת שיעל גרמן אומרת שהיא לא מתערבת בקבוצות הספורט
פעם שנייה שהיא מאיימת לפטר את ראשי הקבוצה אם לא יענו לדרישת לשחק עם 2 שחקניות ישראליות.
ופעם שלישית, היא מכחישה את האיום בפיטורין.

ראיון עם יעל גרמן ב103 FM בנושא.

סיפור שלמה מעוז הוא סיבה טובה לאופטימיות, פעם אנשים כמוהו לא היו מעיזים לומר דברים כאלו מפחד, ואם היו אומרים לא היו משדרים אותם, היום הדברים משודרים וזכו לתהודה מרשימה וגם לאהדה. אני לא אהבתי את הסגנון שלו אבל הוא צודק ברוב דבריו, הנה תיאור תמצתי של האוליגרכיה הישראלית(האשכנזית), מנקודת מבט שלי.

איך התפתחה האוליגרכיה
שורשי האוליגרכיה הישראלית הוא בתנועת השכלה, בניתוק של יהודים החל מהמאה ה19 מהקהילות המסורתיות. כתוצאה מכך קובצה גדולה של יהודים הרגישה תלושה הן מן המשפחות שלהם בקהילות היהודיות הדתיות, והן מן האוכלוסייה האירופית האנטישמית. במקביל אומצה אצל רבים מהם התפיסה הסוציאליסטית/מרקסיסטית.
חלק מיהודים אלו היגרו לארה"ב. חלק לישראל, בעליה השנייה והשלישית, בשל הקריבה האידיאולוגית, בשל העובדה שרבים הגיעו ללא משפחה התפתחה כאן קהילה מאוד הומוגנית/שבטית שבעצם סיפחה לעצמה את ארץ ישראל. זאת חרף העובדה שבישראל חיו מאוד שנים קהילות יהודיות שמוקרם בערים השונות במזרח התיכון(בגדד, חאלב, קהיר וכדומה) ואף מומנו על-ידם מאות שנים.

המשך »

תקציר השיעור
– מה הוא זרם השבירה?
– מה הוא זרם החוזר?
– מה הוא זרם הסחף (rip)?
– איך מבנה הקרקע בחוף משפיע על זרם הסחף?
– איך כיוון הרוח אנכית יכולה להשפיע על יצירת זרמי סחף?
– איך סטייה בכיוון הרוח מיצירת את הזרם החופי?
– איך הזרם החופי גורם להזזת החול ?
– איפה הזרם החופי הוא החזק ביותר ?

לשיעור הקודם לחצו כאן…

(שווה לראות במסך מלא ורזולוציה גובה)

להצטרף לעמוד נגד בניית שוברי גלים בישראל לחצו כאן…

תקציר השיעור
– למה גלים נשברים כאשר הם מתקרבים לחוף?
– מתי גלים מתחילים להישבר בחוף?
– מה קורה בפועל לגל בתהליך השבירה ?
– איך משפיעה הזווית של מדרון החוף על איכות השבירה של הגלים?
– למה בחופים שיש מדרון חד(כמו אילת) אין גלים שאפשר לגלוש עליהם?
– למה בחופים שיש מדרון מתון מאוד אין גלים טובים?
– מה זה הזרם החוזר? ואיך הוא משפיע על החוף והחול?
– למה ברוב החופים הגלים מקבילים לחוף?
– מה זה הזרם החופי?
– למה בנקודות מסוימות יש גלים גדולים יותר?

לשיעור הקודם לחצו כאן…

לשיעור הבא לחצו כאן…

(שווה לראות במסך מלא ורזולוציה גובה)

להצטרף לעמוד נגד בניית שוברי גלים בישראל לחצו כאן…