אחד הדברים הראשונים שלפיד עשה כשהוא נכנס לתפקיד שר האוצר, היה לעצור את התוכנית הלאומית להפחתת גזי החממה. תוכנית שהייתה יכולה להפחית את זיהום האוויר, ולהביא להפחתת התלות בנפט.
לעמוד על-יד בית חולים ולנאום הוא יודע, לעשות את תפקידו ולמנוע את זיהום הסביבה הוא לא

רשימת הירוקים והצעירים סבורה כי ממשלת ישראל יכולה וצריכה לעודד פרויקטים של עיבוי עירוני ותמ"א 38, ע"י העמדת כלים פיננסים משמעתיים מטעם המדינה לדיירים, הם יהיו יכולים לממש בעצמם זכויות בניה לפי תמ"א 38 זאת בתמורה להעמדת יחידות הדיור להשכרה במחיר מפוחת למשך 7 שנים.
מניסיון אבן הנגף המרכזית ביציאה לדרך של פרויקטים כאלו הוא המימון.

תקציר התוכנית
1. התוכנית משיגה בטחון חברתי, בטחון סביבתי ומציעה פתרון להורדת מחירי הדיור.
2. בערי ישראל מסתתרות מאות אלפי דירות בתמ"א 38, ורק צריך להוציא אותם לאור, הדרך לעשות זאת היא באמצאות קרן הלוואות מטעם המדינה, שתסייע לדיירי בניינים לממש את זכויות הבניה שלהם בלי להזדקק ליזמים/פטרונים.
3. לפי התוכנית הזו הדיירים יהיו היזמים בסיוע המדינה, בתמורה לסיוע הזה הדיירים יעבור את הדירות החדשות להשכרה במחיר מופחת למשך שבע שנים.
4. הדיירים ירוויחו – הן משדרוג נכסיהם והן מרווחים על מכירת הדירות
5. הסביבה תרוויח – לא יהיו צורך להרוס שטחים יקרים מפז
6. הציבור ירוויח – מהורדת מחירי השכירות והגדלת מצאי הדירות בתוך הערים
7. המדינה תרוויח – מחיזוק הבניינים נגד רעידות אדמה, והוספת ממ"ד שימנעו אסונות יקרים

פרטי התוכנית
1. ממשלת ישראל תעמיד קרן הלוואת/ערבויות ללא ריבית לטובת דיירי בתים הזכאים לשיפוץ לפי תמ"א 38, הטיפול/לווי הבקשות להלוואות יעשה ע"י הבנקים המסחריים.
2. סוכם הקרן יעמוד 10 מיליארד שקל ל- 10 שנים, והם יחולקו בשיטת כל הקודם זוכה, לדיירים אשר הוציא היתרי בנייה.
3. ממשלת ישראל תקים קרן הלוואות גישור בסכום של 500 מיליון שקלים, לסיוע בניהול הפרויקטים ובתכנון . את הטיפול בבקשות ינהלו הרשויות המקומיות.
4. הדיירים יוכלו להגיש בקשות רק לאחר שכל בעלי הדירות הביעו הסכמה להליך

הוספת קומות לפי תמ"א 38 – במקומות בהם הריסה אינה אפשרית מבחינה כלכלית
1. הלוואה תהיה לשבע שנים ללא ריבית, בתמורה להעמדת הדירות הנוספת להשכרה במחיר מופחת, דמי השכירות יועברו לכיסוי ההלוואה.
2. הדירות הנוספת ירשמו על שם הדיירים, אבל ישועבדו לטובת הבנק המטפל עד להחזרת ההלוואה.
3. בתום 7 שנים הדיירים יהיו חייבים למכור את הדירות הנוספת ולהשתמש בתמורה להחזרת הלוואה. הכספים העודפים במידה ויישארו יועברו לדיירים.
4. במקרה שהדיירים לא יחזרו את ההלוואה ולא ימכרו את הדירות הנוספות בתום 7 שנים, הבנק יעשה זאת במקומם ויעביר לדיירים את העודפים מן המכירה אם יהיו כאלו.
5. על הבנק המלווה תהיה חובה לבדוק כי הפרויקט הינו בעל פוטנציאל להחזר מלא של ההלוואה באמצעות חוות דעת של שמאיים.

6. במקרה שהתמורה ממכירת הדירות הנוספת לא תכסה את ההלוואה, הדיירים יוכלו לבחור באופציה לצאת לפרויקט על ידי כיסוי ההפרש בעצמם. במקומות בהם יש אוכלוסיות חלשות על המדינה לפעול לסבסוד העלויות.

הריסה ובניה מחדש לפי תמ"א 38
7. הלוואה תהיה לשבע שנים ללא ריבית, בתמורה להעמדת חצי מן הדירות הנוספת להשכרה במחיר מופחת, דמי השכירות יועברו לכיסוי ההלוואה.
8. המחצית השניה של הדירות הנוספת ימכרו במכירה מוקדמת ,לפני הריסת הבניין, וישמשו לטובת מימון הפרויקט בין השאר לשימוש הדיירים לדיור חלופי.
9. מן האמור לעיל, הלוואה ללא ריבית תהיה רק ל50% מן הפרויקט, 50% הנותרים יהיו חייבים להיות מן התמורה של מכירת חצי מן הדירות.
10. הדירות הנוספת שלא ימכרו וירשמו על שם הדיירים, אבל ישעבדו לטובת הבנק המטפל עד להחזרת ההלוואה.
11. בתום 7 שנים מסיום הבניה, הדיירים יהיו חייבים למכור את הדירות הנוספת הנותרות ולהשתמש בתמורה להחזיר את הלוואה. כמובן אם נשארים כספים מן המכירה הם יועברו לדיירים.
12. במקרה שהדיירים לא יחזרו את ההלוואה ולא ימכרו את הדירות הנוספות בתום 7 שנים מסיום הבניה, הבנק יעשה זאת במקומם ויעביר לדיירים את העודפים מן המכירה אם יהיו כאלו.
13. על הבנק המלווה תהיה חובה לבדוק כי הפרויקט הינו בעל פוטנציאל להחזר מלא של ההלוואה באמצעות חוות דעת של שמאיים.
14. במקרה שהתמורה ממכירת הדירות הנוספת לא יכסו את ההלוואה, הדיירים עצמם יכסו את ההפרש.

לאורך כל הליך התכנוני של הקמת התחנה טענו כי יש להעדיף הקמת תחנת גז במקום התחנה הפחמית. לתחנות גז יתרונות רבים על-פני תחנות פחם, ביניהם: זמן הקמה קצר, עלות הקמה זולה, שטח קטן, זיהום אוויר מפוחת, השפעה אפסית על הים, אי-יצרת אפר, אין צורך הובלה ימית, ומספר קטן מאוד של עובדים.

מול היתרונות הרבים של תחנות גז, חברת החשמל טענה טיעון אחד ויחיד, חוסר אמינות של אספקת הגז.
עד התגלית בתמר הטיעון הזה היה אפילו היה די משכנע, אנשי חברת חשמל טענו כי התלות הבלעדית של ישראל באספקת גז ממצרים לרוב תצרוכת החשמל היא חסרת אחריות ויכולה להביא לקטסטרופה במקרה שמצרים תחליט לסגור את השיבר.
אין ספק שבזמנו זה היה טיעון בעל משקל רב, גם לאור הפרסומים התכופים מצד מצרים על כוונתם לא לעמוד בהסכם אם לא ישונו תנאיו. אבל, עם גילוי מאגר תמר חל שינוי מאוד משמעותי, והטענה שמצרים יכולה בשניות לשתק את מדינת ישראל הפכה לחסרת תוקף.

הינו בטוחים כי הגילוי הזה יביא את חברת חשמל ומשרד התשתיות לבטל את התחנה הפחמית, באופן לא מפתיע לא כך קרה ומצאנו את עצמנו ביום חם באוגוסט האחרון במשרדי הועדה לתשתיות לאומיות.
אנשי חברת החשמל נשארו עם אותו טיעון אחד ויחיד, אמינות אספקת הגז, אבל הפעם הם לא הזכירו את מצרים אלא טענו כי הגז בצינור אחד ובאר אחת יכולים במקרה תקלה או חבלה לשתק את המדינה.
אנחנו ידענו כי טורבינות גז יכולות להשתמש כתחליף לגז בסולר, כאן תשובת אנשי חברת חשמל די הדהימה אותנו, הם טענו כי המעבר מגז לסולר וההפך יכול לקחת בין חצי שעה לשעתיים ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שעתיים הפסקת חשמל.

אז המצב היום הוא שעל כף המאזניים עומדים החיסרון שעתיים הפסקת חשמל מול היתרונות, זמן, כסף, שטח, נזק סביבתי נמוך, והכי חשוב הרבה פחות נזק בריאותי.
כל בר דעת מבין שמדובר בחיסרון בטל בששים לעומת היתרונות הרבים, אז מה מביא את אנשי חברת חשמל לדבוק בתחנה הפחמית?
לדעתי, אנשי חברת חשמל רואים בתחנה הפחמית שני יתרונות לאינטרסים שלהם האחד זה המשך המונופול הרווחי שיש לחברת חשמל על יבוא פחם, והשני הוא צירוף מאות עובדים לחברה כך שאנשי חברת חשמל יהיו יכולים להמשיך בתנאי העסקתם המצוינים, להמשיך בתרבות הנפוטיזם, ולהמשיך להיות עם היד על השלטר של המדינה.

אז בסיכומו של עניין השאלה אמיתית שעומדת על הפרק בנוגע לתחנה הפחמית באשקלון היא מה יותר חשוב האינטרסים של חברת חשמל או האינטרסים של מדינת ישראל? אל תטעו, בקרב מקבלי ההחלטות התשובה לשאלה הזו לא ברורה כפי שנדמה.

היום יש לוויתן שמאוד מפחיד את אנשי חברת חשמל, ולא מדובר בזה שבא לבקר בחופי ישראל פעם בשנה אלא זה שנמצא מתחת לים ויכול להפוך את ישראל למעצמת גז.

רקע
טבלה שמסכמת את ההבדלים בין התחנה הפחמית לתחנת הגז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת גז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת פחם

האינטרס הציבורי נדחק
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה קבעה כי אדם או ארגון, הנעדר אינטרס "אישי", אינו זכאי להגיש ערר על החלטותיה של הועדה לשמירה על הסביבה החופית. החלטה זו באה בעקבות ערר מפלגת הירוקים (באמצעות עו"ד אריאל יונגר) על ההחלטה לאשר בתנאים את תחנת הכח רוטנברג, שתכליתה הקמת תחנת כח פחמית חדשה לצד תחנת הכח הפחמית הקיימת באשקלון.

התכנית מציעה להוסיף שתי יחידות ייצור חשמל לאתר רוטנברג ומתקנים נוספים, אשר הקמתם תהיה כרוכה, בין היתר- מבחינת ההשפעה על הסביבה החופית – בהעמקת בריכת הקירור הקיימת, ביישור שוברי הגלים הקיימים, בבניית גשר לתחנת יניקה בהקמת בית משאבות ובשימוש במחסום חדש למניעת כניסת כתמי שמן לתחנה ועוד.
תכנית התחנה הפחמית באשקלון, עוררה מאבק ציבורי נרחב, ולאור השלכותיה הפוגעניות על בריאות הציבור ואיכות הסביבה, הוגשו כנגדה מספר חסר תקדים של כ- 20,000 השגות

הציבור מורחק מהליכי התכנון
החלטת המועצה הארצית שבגינה הוגשה העתירה קבעה כי בהיעדר אינטרס אישי לא זכאי אדם או גוף כלשהו להגיש ערר על החלטות הועדה לשמירה על הסביבה החופית בשום מקרה.
המדובר בהחלטה שלא ניתן להשלים עימה, אשר מרוקנת מתוכן את זכות העמידה הציבורית שנתן החוק לגופים הסביבתיים, ואשר עתידה להצר באופן משמעותי את שיתוף הציבור בהליכי התכנון.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: "לצערנו אנו רואים באחרונה מגמה ברורה בה מוסדות התכנון מכרסמים באינטרסים הציבוריים שחוק החופים בא להגן עליהם, ולכן אנו נאלצים לפנות לעזרתו של בית המשפט. אנו מקווים שבית המשפט יבטל את החלטה האומללה הזו כך שחוק החופים יתחיל לממש את ייעוד האמיתי."

לכתבה באתר אדם טבע ודין לחצו כאן…
לקריאת העתירה במלאה לחצו כאן…

(בג"צ 7043/09)

בהתנגדות שאותה הגיש עו"ד אריאל יונגר טוענים הירוקים כי עם גילוי מאגר הגז מול חופי ישראל בעצם התבטלה הסיבה העיקרית לבניית התחנה, אי-תלות בגז המצרי.

הירוקים טוענים כי בתסקיר השפעה על הסביבה שחברת החשמל הכינה, החלופה להוספות טורבינות גז לתחנות כוח קיימות נשללה ללא הסבר, זאת חרף העבודה כי שימוש בגז הינו עדיף לאין שיעור מן השימוש בפחם, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הסביבתי.

טבלה שסוקרת את ההבדלים בין תחנת גז לתחנת פחם

עוד טוענים הירוקים כי יש בתוכנית פגמים אשר יביאו לפגיעה בים בסמוך לתחנה ובחופים הסמוכים.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: " התחנה הפחמית באשקלון הייתה מיותרת לפני שנה כאשר לא היו לישראל עתודות גז משמעותיות ולכן היום היא על אחת כמה וכמה מיותרת. אנחנו מקווים ששר התשתיות עוזי לנדאו יתעשת ויחליט על ביטול התחנה, בכך הוא יוכיח לציבור שהוא אינו עוד מריונטה בידי עובדי חברת חשמל."

רקע:
לפני שנה הגישו הירוקים עתירה לבג"ץ נגד התחנה, ולאחר מכן הגישו ערר למועצה הארצית שנדחה על הסף.

לקריאת התנגדות במלאה לחצו כאן…

שופט בית משפט אלכס קיסרי קבע כי לבטל את החלטת המועצה הארצית לאשר הארכת מועד של חצי שנה, בהנמקה שגויה, ומוסיף ביקרות חריפה על החלטת המועצה הארצית שבחרה לבטל החלטת ועדת ערר לא לאשר הרחבת הבתים בצמוד לחוף ללא הנמקה כלל ובניגוד רוח חוק החופים.

בהחלטתו כותב השופט קיסרי: "סעיף 1 לחוק(החופים) מונה את תכליותיו ובהן , בין השאר, שמירה על הסביבה החופית כמשאב בעל ערכים ייחודיים ומניעה וצמצום במידה האפשר הפגיעה בהם, ושמירתה של הסביבה החופית לתועלת ולהנאת הציבור ולדורות הבאים. הדעת נותנת כי החלטה של המועצה הארצית המשנה את החלטת ועדת המשנה בעניין הנוגע לליבת קיום תכליותיו של החוק תנומק ותוסבר באופן שניתן יהיה להבין על שום מה ראתה לעשות כן, אלא כאמור לא ניתן למצוא בהחלטה דבר בעניין זה. באין הנמקה מספקת לשינוי זה, אין מונס מן המסקנה שיש לבטל את החלטת המועצה הארצית".

עו"ד אריאל יונגר שייצג את מפלגת הירוקים בעתירה: "פסק הדין הזה הוא עוד נדבך חשוב בשמירה על רצועת החוף במדינת ישראל. פסק דין זה מעביר מסר ברור למועצה הארצית לתכנון ובניה ולמוסדות התכנון, עליהן לעשות ככל האפשר לאסור בניה פרטית ברצועת 100 מ' מקו החוף, גם אם זה הרחבה של דירות שהיו קיימות על החוף."
עוד מוסיף עו"ד יונגר: "אנו מקווים שפסק דין זה יביא את ועדות התכנון בראשם הועדה לשמירת הסביבה החופית והמועצה הארצית, ליישם בהחלטותיהם סוף כל סוף את תפיסת העולם שבבסיס חוק החופים שיש לשמור את החוף כקניין הציבור."

יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר:" פסק-דין שדות-ים הוא הישג משמעותי וחשוב מאבק לשמירה על החוף, אנו מודים מקרב לב עו"ד אריאל יונגר שתרם ממרצו ומזמנו בשנתיים האחרונות למאבק הממושך והלא קל שהיה בנושא."

רקע:
בסוף 2006 אישרה הועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף) תוכנית להרחבת שדות-ים שכוללת הרחבה ניכרת של 48 יחידות דיור שנמצאות בצמוד לחוף (ברצועת ה100 מ'). זאת לאפשר להופך את הדירות הקיבוציות הקטנות בקרבת החוף לקוטג'ים בהיקף בניה של 210 מ"ר.
על החלטה זו של הולחו"ף הגישה מפלגת הירוקים ערר באמצאות עו"ד יונגר, ועדת הערר קיבלה את הערר ולא אישרה את הרחבת 48 הבתים האלו זאת .
בתחילת 2008 הגיש חבר ועדת הערר דורון דרוקמן בקשה לדיון חוזר בנושא במליאת המועצה הארצית תכנון ובניה, זאת תוך בקשה יוצאת דופן להארכת מועד של ארבעה חודשים.
בתחילת מרץ 2008 התקיים דיון מיוחד במועצה הארצית, בה אושרה הארכת מועד חריגה זו, וגם התקיים הדיון חוזר עצמו שבו הפכה המועצה הארצית את החלטת ועדת הערר ואישרה את הרחבת 48 הבתים בצמוד חוף. על החלטה הזו הגישה מפלגת הירוקים עתירה לבית המשפט בחיפה, שכאומר קיבל את העתירה וביטל את החלטת המועצה הארצית.

לקריאת פסק הדין במלאו לחצו כאן…

"הנושא הסביבתי כעת הוא קיומי יותר מבעיות הביטחון של מדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה להתמקד בנושא איכות הסביבה. אני מאמין שמפלגת הירוקים תלחם בזיהום הנחלים במדינת ישראל בכלל ובנחל הקישון בפרט, אשר אותם הזניחה מדינת ישראל בין שאר הנושאים הסביבתיים שעל סדר יומה. מפלגת הירוקים תלחם בהתנהלות האנטי סביבתית של מערכת הביטחון, אשר מפקירה את חיילי צה"ל כל פעם מחדש ולא לומדת מטעויות העבר, כמו בפרשה האחרונה של חיילי הנח"ל בבסיס תל ערד ובהקמת עיר הבה"דים סמוך לאזור התעשייה רמת חובב".
יובל תמיר היה אחד מכ-20 לוחמי שייטת אשר חלו בסרטן לאחר שנים בהן נהגו לצלול בנחל הקישון, המוגדר כנחל המזוהם בישראל, לצורך אימונים צבאיים חלק מהלוחמים נפטרו כתוצאה מהמחלה .

יושב ראש מפלגת הירוקים פאר ויסנר אומר כי שר הביטחון אהוד ברק מפקיר את חיילי צה"ל בבסיסים ואחראי לסיכון מיותר של בריאותם של חיילי צה"ל. במקום לחתום על אמנות על השר ברק להורות על סגירת בסיס הנחל בתל ערד ולהעביר את החיילים המשרתים בו לבסיס אחר , לפני שנקים את ועדת שמגר 2. חיילי צה"ל הם לא שפני ניסיון או חיות מעבדה שעורכים עליהם ניסויים.
לפני חצי שנה אהוד ברק שר הביטחון אישר את הקמת עיר הבה"דים סמוך לרמת חובב – החלטה שאנחנו עוד נצטער עליה, וכעת מתמהמה שר הביטחון בקבלת ההחלטה היחידה המתבקשת סגירת בסיס הנח"ל בתל ערד. חיילי צה"ל שצללו בקישון שילמו מחיר כבד על מחדלים של מערכת הביטחון וחיים בתחושה שמערכת הביטחון הפקירה אותם ומערכת הבטחון בישראל חוזרת שוב על אותן טעויות".

רקע:
מדובר בתוכנית שיזם משרד הבינוי והשיכון בשיתוף מינהלת סל"ע, המתבססת על תוכנית שאושרה כבר ב-87' לבנייה למגורים באזור התעשייה של הקיבוץ, שהגדילה את סך יחידות הדיור בקיבוץ ל-350. התוכנית הנוכחית מוסיפה לקיבוץ 130 קוטג'ים, תוך שינוי ייעוד של 130 דונם לאזור מגורים. מתוך 130 הקוטג'ים, 100 מיועדים לבני הקיבוץ ואילו 30 מיועדים למפוני היישוב אלי סיני, שפונו מביתם במסגרת תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף.
בנוסף לבנייה בחוף, מסדירה התוכנית אפשרות להרחיב יחידות דיור קיימות בקיבוץ, שגודלן לרוב כ-70 מ"ר, לשטח של עד 160 מ"ר – ואף ל-190 מ"ר בחלק מהמקומות.
בשנה האחרונה עברה התוכנית אישור בכמה ועדות לתכנון ולבנייה, לרבות של הוועדה לשמירה על החופים (הולחו"ף), שאישרה את התוכנית על אף שחלק מהמבנים מרוחקים בפחות מ-100 מטר מהחוף.
בעקבות זאת, הגישה "מפלגת הירוקים" ערר על האישורים לוועדת משנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בין היתר, טוענים הירוקים בערר כי "המטרה העיקרית של התוכנית אינה מציאת פתרון דיור לאנשי אלי סיני, אלא הקמת שכונת וילות יוקרתית בקרבת החוף וניצול מיקום הקיבוץ למטרות רווחי נדל"ן".
בדיון שקיימה ועדת הערר – המונה חמישה חברים שבראשם עומדת נציגת משרד המשפטים, היו"ר מיכל ברדנשטיין – הוחלט לדחות את הערר ברוב של ארבעה מול אחד.

דרור עזרא, מועמד מספר 2 ברשימת הירוקים לכנסת אומר כי: "מוסדות התכנון התנהלו באופן כושל, שהביאו להחלטה לא טובה שפוגעת בחוף פלמחים. חוק החופים חד וברור באיסורו להוסיף בנייה פרטית ברצועה של 100 מטר מהחוף. 4 שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק, ועדות התכנון מגלות שוב ושוב רפיסות וחוסר יכולת למנוע את הנגיסות בחופי ישראל, שממשיכים להיגזל על ידי בעלי אינטרסים ועל ידי ברוני נדל"ן".

לקריאת העתירה לחצו כאן…