לכתבה המלאה בכאן דרום לחצו כאן…

לכתבה המלא לחצו כאן

תכירו את: השקית נודדת, פילטר החופים, חיתול ים, קרטיבית לימונית, קונדום מצויץ, וטרופית ים תיכונית

אם הכול ילך לפי התוכניות שלהם, והציבור הישראלי יצביע למען איכות הסביבה, יכהנו בכנסת שני תושבים מאזור השרון המועמדים מטעם מפלגת הירוקים. חבר מועצת עיריית הרצליה, דרור עזרא (39) ועו"ד רם פרייס-סיטון (28), יו"ר מפלגת הירוקים בנתניה, נבחרו לרשימות מועמדי המפלגה לכנסת. "אנחנו נצבע את הכנסת בירוק", הם מבטיחים.

"עוד כנער למדתי על בשרי שאסור לחכות שהמפגע הסביבתי יגיע לחצר האחורית שלך", מציג פרייס-סיטון את המניע להחלטתו להתמודד. "אנשים בדרך כלל לא חשים את זה, למרות שמה שנמצא ליד הבית זה הדבר הכי קריטי: מים ואוויר. הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות הלאומי".

"צריך לזכור שישראל היא מדינה קטנה בשטחה וצפופה באוכלוסיה. הלחצים על השטחים הפתוחים הם אדירים, ואין שכבת הגנה עליהם. אין כיפת ברזל על השטחים הפתוחים, כי יש אינטרסים אדירים של כסף ונדל"ן, ומול זה אין שום כוח רציני", מוסיף עזרא. "אנחנו רואים בשני העשורים האחרונים שפיסה אחר פיסה, בעיקר באזור השרון, נגזלים והופכים לפיסת בטון ואספלט".

לכתבה המלאה בNRG לחצו כאן…

לאורך כל הליך התכנוני של הקמת התחנה טענו כי יש להעדיף הקמת תחנת גז במקום התחנה הפחמית. לתחנות גז יתרונות רבים על-פני תחנות פחם, ביניהם: זמן הקמה קצר, עלות הקמה זולה, שטח קטן, זיהום אוויר מפוחת, השפעה אפסית על הים, אי-יצרת אפר, אין צורך הובלה ימית, ומספר קטן מאוד של עובדים.

מול היתרונות הרבים של תחנות גז, חברת החשמל טענה טיעון אחד ויחיד, חוסר אמינות של אספקת הגז.
עד התגלית בתמר הטיעון הזה היה אפילו היה די משכנע, אנשי חברת חשמל טענו כי התלות הבלעדית של ישראל באספקת גז ממצרים לרוב תצרוכת החשמל היא חסרת אחריות ויכולה להביא לקטסטרופה במקרה שמצרים תחליט לסגור את השיבר.
אין ספק שבזמנו זה היה טיעון בעל משקל רב, גם לאור הפרסומים התכופים מצד מצרים על כוונתם לא לעמוד בהסכם אם לא ישונו תנאיו. אבל, עם גילוי מאגר תמר חל שינוי מאוד משמעותי, והטענה שמצרים יכולה בשניות לשתק את מדינת ישראל הפכה לחסרת תוקף.

הינו בטוחים כי הגילוי הזה יביא את חברת חשמל ומשרד התשתיות לבטל את התחנה הפחמית, באופן לא מפתיע לא כך קרה ומצאנו את עצמנו ביום חם באוגוסט האחרון במשרדי הועדה לתשתיות לאומיות.
אנשי חברת החשמל נשארו עם אותו טיעון אחד ויחיד, אמינות אספקת הגז, אבל הפעם הם לא הזכירו את מצרים אלא טענו כי הגז בצינור אחד ובאר אחת יכולים במקרה תקלה או חבלה לשתק את המדינה.
אנחנו ידענו כי טורבינות גז יכולות להשתמש כתחליף לגז בסולר, כאן תשובת אנשי חברת חשמל די הדהימה אותנו, הם טענו כי המעבר מגז לסולר וההפך יכול לקחת בין חצי שעה לשעתיים ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שעתיים הפסקת חשמל.

אז המצב היום הוא שעל כף המאזניים עומדים החיסרון שעתיים הפסקת חשמל מול היתרונות, זמן, כסף, שטח, נזק סביבתי נמוך, והכי חשוב הרבה פחות נזק בריאותי.
כל בר דעת מבין שמדובר בחיסרון בטל בששים לעומת היתרונות הרבים, אז מה מביא את אנשי חברת חשמל לדבוק בתחנה הפחמית?
לדעתי, אנשי חברת חשמל רואים בתחנה הפחמית שני יתרונות לאינטרסים שלהם האחד זה המשך המונופול הרווחי שיש לחברת חשמל על יבוא פחם, והשני הוא צירוף מאות עובדים לחברה כך שאנשי חברת חשמל יהיו יכולים להמשיך בתנאי העסקתם המצוינים, להמשיך בתרבות הנפוטיזם, ולהמשיך להיות עם היד על השלטר של המדינה.

אז בסיכומו של עניין השאלה אמיתית שעומדת על הפרק בנוגע לתחנה הפחמית באשקלון היא מה יותר חשוב האינטרסים של חברת חשמל או האינטרסים של מדינת ישראל? אל תטעו, בקרב מקבלי ההחלטות התשובה לשאלה הזו לא ברורה כפי שנדמה.

היום יש לוויתן שמאוד מפחיד את אנשי חברת חשמל, ולא מדובר בזה שבא לבקר בחופי ישראל פעם בשנה אלא זה שנמצא מתחת לים ויכול להפוך את ישראל למעצמת גז.

רקע
טבלה שמסכמת את ההבדלים בין התחנה הפחמית לתחנת הגז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת גז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת פחם

חוף אפולוניה לפני התחלת הבניה

חוף אפולוניה היום

במהלך הדיון בבית המשפט העליון מתחו שופטות הרכב, נאור, ארבל ופרוקצ'יה ביקרות על עיריית הרצליה על כך שמלכתחילה היה צריך להכין תוכנית מפורטת חדשה כולל תסקיר השפעה על הסביבה ולא להסתמך על תוכנית משנת 1961. עם זאת השופטות לא ראו מקום להתערבות בית המשפט, ובשל הלך הרוח בדיון החליטו הירוקים למשוך את הערעור.
עוד החליט בית המשפט העליון לעשות צדק עם הירוקים ולבטל את חיוב ההוצאות של 20 אלף ₪ שבית המשפט המחוזי חייב אותם.
עו"ד אריאל יונגר שייצג את הירוקים במאבק המשפטי מתחילתו מוסר: "אומנם עקב חשש ממשי שנטען כי זה קיים במצוק, בית המשפט לא שש ליטול על עצמו את האחריות במקרה של אסון, אך באותה נשימה ניתן גם להתנחם בביקורת הקשה ובאמירה החד משמעית שנאמרה על יד בית המשפט העליון לפיה לא ניתן להוציא היתרי בניה בתחום החוף ללא תוכנית מפורטת ע"פ תמ"א 13."

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר:"זה יום עצוב לאנשים שאוהבים את חופי ישראל, אחד החופים היפים והמיוחדים ביותר בישראל ימחק ויישאר רק בתמונות ובזיכרונות. אנחנו עומדים על כך כי פסק-הדין בבית המשפט המחוזי היה שגוי ורשלני וההיתר שנתין לפרויקט הוא בלתי חוקי, אילו היו מכינים תוכנית כנדרש ותסקיר השפעה על הסביבה שיבדוק את כל החלופות היה אפשר להגיע לפתרון שישפר את הגנה על מצוק אפולוניה וגם יישמר את החוף."
עוד מוסיף עזרא: "הרס חוף אפולוניה הוא פשע סביבתי שירשם לדיראון עולם לחובת כל אלו שנתנו לכך יד, לא יתכן שפאניקה מזויפת תהיה עילה להרס אתרי טבע."

למען התיעוד ההיסטורי אלו שמות האנשים שאחראים לחיסול חוף אפולוניה:
רשות העתיקות: דר' אהוד (אודי) גלילי, שוקה דורפמן
רשות הטבע והגנים: חגי יחונן, זאב מרגלית, יוני שילה, אלי אמיתי
המשרד להגנת הסביבה: גידי ברסלר, דר' יוסי ענבר, גדעון עזרא, גלעד ארדן.
עיריית הרצליה: יעל גרמן, עו"ד אילנה בראף, אדר' דיוויד סוקט, אדר' דניאלה פוסק.
החברה התיירות בהרצליה: חיים פלד, יריב פישר, לאונרדו שטדלר, יוסי בן-שפרוט.
ועדת ערר: עו"ד מיכה גדרון, סיגל לחמני, איתי הוז, אדר' מיכאל גופר, אמירה מלאמנט
בית משפט: השופטות מיכל רובינשטיין, איילה פרוקצ'יה, עדנה ארבל, ומרים נאור
הועדה המקומית לתכנון ובניה: יעל גרמן, יונתן יסעור, יריב פישר, איל אורון, צבי וייס, צבי הדר, רות רזניק, אלי כחלון.
מועצת העיר הרצליה: יעל גרמן, יונתן יסעור, טובה רפאל, יריב פישר, יוסי בן-שפרוט, עופרה בל, אליהו שריקי, צבי וייס, צבי הדר, דורון אלקיים, דן פנחס, מאיה כץ, רות רזניק, יוחנן נתנזון .

מנגד, למאבק המשפטי למען חוף אפולוניה היו שותפים שורה של אנשים שזה המקום לציינם ולהביע הערכה ותודה לתרומתם: עו"ד אריאל יונגר, עו"ד שירה בן-אשר, עו"ד שרי נוימן, רחל יונגר, דר' יעקב ניר, עו"ד אלי בן-ארי, עו"ד אסף רוזנבלום, יואב הלמן.

רקע:
עיריית הרצליה מתכננת להקים על החוף בצמוד למצוק אפולוניה סוללת סלעים באורך 300 מ' ברוחב 13 מ' ובגובה 4 מ'. הקיר יהיה מורכב מסלעים במשקל 3 טון ויכסה לחלוטין את החוף.
לפי העירייה מטרת הקיר היא להגן על "בהון" המצוק וכך למנוע מפולות, גם בין מומחים ומהנדסים קיימים חילוקי דעות קשים לגבי נחיצות הקיר, שורה של מומחים התנגדו לקיר ושיגרו לעירייה חוות דעת כתובות בנושא. ביניהם דר' יעקב ניר (גיאולוג ימי), דר' רמי בן-דוד(גיאולוג), אורי רוזין (מנהל היחידה לאיכות סביבה בהרצליה) ופרופ' לי הריס(מומחה אמריקני להנדסת חופים).
בסוף שנת 2007 היתרה הועדה המקומית הרצליה את בניית הקיר לפי תוכנית משנת 1961, בתחילת 2008 מפלגת הירוקים הגישה ערר על מתן ההיתר לועדת הערר המחוזית בטענה שהיה חובה על העירייה לנקוט בהליך תכנוני מלא, קרי הכנת תוכנית, תסקיר השפעה על הסביבה, בדיקה מקיפה של החלופות ושמיעת התנגדויות הציבור זאת בשל העובדה שחוף אפולוניה מוגדר בתוכנית מתאר ארצית לחופים כשמורת חוף.
לפני כשנה דחתה ועדת הערר את ערר מפלגת הירוקים על החלטה זו הגישה מפלגת הירוקים עתירה שנדחתה לפני חודש על-כך הוגש ערעור לבית המשפט העליון

לקריאת החלטת בית המשפט העליון לחצו כאן…

לקריאת תמליל הדיון בבית המשפט העליון לחצו כאן…

שופט בית משפט אלכס קיסרי קבע כי לבטל את החלטת המועצה הארצית לאשר הארכת מועד של חצי שנה, בהנמקה שגויה, ומוסיף ביקרות חריפה על החלטת המועצה הארצית שבחרה לבטל החלטת ועדת ערר לא לאשר הרחבת הבתים בצמוד לחוף ללא הנמקה כלל ובניגוד רוח חוק החופים.

בהחלטתו כותב השופט קיסרי: "סעיף 1 לחוק(החופים) מונה את תכליותיו ובהן , בין השאר, שמירה על הסביבה החופית כמשאב בעל ערכים ייחודיים ומניעה וצמצום במידה האפשר הפגיעה בהם, ושמירתה של הסביבה החופית לתועלת ולהנאת הציבור ולדורות הבאים. הדעת נותנת כי החלטה של המועצה הארצית המשנה את החלטת ועדת המשנה בעניין הנוגע לליבת קיום תכליותיו של החוק תנומק ותוסבר באופן שניתן יהיה להבין על שום מה ראתה לעשות כן, אלא כאמור לא ניתן למצוא בהחלטה דבר בעניין זה. באין הנמקה מספקת לשינוי זה, אין מונס מן המסקנה שיש לבטל את החלטת המועצה הארצית".

עו"ד אריאל יונגר שייצג את מפלגת הירוקים בעתירה: "פסק הדין הזה הוא עוד נדבך חשוב בשמירה על רצועת החוף במדינת ישראל. פסק דין זה מעביר מסר ברור למועצה הארצית לתכנון ובניה ולמוסדות התכנון, עליהן לעשות ככל האפשר לאסור בניה פרטית ברצועת 100 מ' מקו החוף, גם אם זה הרחבה של דירות שהיו קיימות על החוף."
עוד מוסיף עו"ד יונגר: "אנו מקווים שפסק דין זה יביא את ועדות התכנון בראשם הועדה לשמירת הסביבה החופית והמועצה הארצית, ליישם בהחלטותיהם סוף כל סוף את תפיסת העולם שבבסיס חוק החופים שיש לשמור את החוף כקניין הציבור."

יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר:" פסק-דין שדות-ים הוא הישג משמעותי וחשוב מאבק לשמירה על החוף, אנו מודים מקרב לב עו"ד אריאל יונגר שתרם ממרצו ומזמנו בשנתיים האחרונות למאבק הממושך והלא קל שהיה בנושא."

רקע:
בסוף 2006 אישרה הועדה לשמירת הסביבה החופית (הולחו"ף) תוכנית להרחבת שדות-ים שכוללת הרחבה ניכרת של 48 יחידות דיור שנמצאות בצמוד לחוף (ברצועת ה100 מ'). זאת לאפשר להופך את הדירות הקיבוציות הקטנות בקרבת החוף לקוטג'ים בהיקף בניה של 210 מ"ר.
על החלטה זו של הולחו"ף הגישה מפלגת הירוקים ערר באמצאות עו"ד יונגר, ועדת הערר קיבלה את הערר ולא אישרה את הרחבת 48 הבתים האלו זאת .
בתחילת 2008 הגיש חבר ועדת הערר דורון דרוקמן בקשה לדיון חוזר בנושא במליאת המועצה הארצית תכנון ובניה, זאת תוך בקשה יוצאת דופן להארכת מועד של ארבעה חודשים.
בתחילת מרץ 2008 התקיים דיון מיוחד במועצה הארצית, בה אושרה הארכת מועד חריגה זו, וגם התקיים הדיון חוזר עצמו שבו הפכה המועצה הארצית את החלטת ועדת הערר ואישרה את הרחבת 48 הבתים בצמוד חוף. על החלטה הזו הגישה מפלגת הירוקים עתירה לבית המשפט בחיפה, שכאומר קיבל את העתירה וביטל את החלטת המועצה הארצית.

לקריאת פסק הדין במלאו לחצו כאן…

"הנושא הסביבתי כעת הוא קיומי יותר מבעיות הביטחון של מדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה להתמקד בנושא איכות הסביבה. אני מאמין שמפלגת הירוקים תלחם בזיהום הנחלים במדינת ישראל בכלל ובנחל הקישון בפרט, אשר אותם הזניחה מדינת ישראל בין שאר הנושאים הסביבתיים שעל סדר יומה. מפלגת הירוקים תלחם בהתנהלות האנטי סביבתית של מערכת הביטחון, אשר מפקירה את חיילי צה"ל כל פעם מחדש ולא לומדת מטעויות העבר, כמו בפרשה האחרונה של חיילי הנח"ל בבסיס תל ערד ובהקמת עיר הבה"דים סמוך לאזור התעשייה רמת חובב".
יובל תמיר היה אחד מכ-20 לוחמי שייטת אשר חלו בסרטן לאחר שנים בהן נהגו לצלול בנחל הקישון, המוגדר כנחל המזוהם בישראל, לצורך אימונים צבאיים חלק מהלוחמים נפטרו כתוצאה מהמחלה .

רקע:
מדובר בתוכנית שיזם משרד הבינוי והשיכון בשיתוף מינהלת סל"ע, המתבססת על תוכנית שאושרה כבר ב-87' לבנייה למגורים באזור התעשייה של הקיבוץ, שהגדילה את סך יחידות הדיור בקיבוץ ל-350. התוכנית הנוכחית מוסיפה לקיבוץ 130 קוטג'ים, תוך שינוי ייעוד של 130 דונם לאזור מגורים. מתוך 130 הקוטג'ים, 100 מיועדים לבני הקיבוץ ואילו 30 מיועדים למפוני היישוב אלי סיני, שפונו מביתם במסגרת תוכנית ההתנתקות מגוש קטיף.
בנוסף לבנייה בחוף, מסדירה התוכנית אפשרות להרחיב יחידות דיור קיימות בקיבוץ, שגודלן לרוב כ-70 מ"ר, לשטח של עד 160 מ"ר – ואף ל-190 מ"ר בחלק מהמקומות.
בשנה האחרונה עברה התוכנית אישור בכמה ועדות לתכנון ולבנייה, לרבות של הוועדה לשמירה על החופים (הולחו"ף), שאישרה את התוכנית על אף שחלק מהמבנים מרוחקים בפחות מ-100 מטר מהחוף.
בעקבות זאת, הגישה "מפלגת הירוקים" ערר על האישורים לוועדת משנה לעררים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בין היתר, טוענים הירוקים בערר כי "המטרה העיקרית של התוכנית אינה מציאת פתרון דיור לאנשי אלי סיני, אלא הקמת שכונת וילות יוקרתית בקרבת החוף וניצול מיקום הקיבוץ למטרות רווחי נדל"ן".
בדיון שקיימה ועדת הערר – המונה חמישה חברים שבראשם עומדת נציגת משרד המשפטים, היו"ר מיכל ברדנשטיין – הוחלט לדחות את הערר ברוב של ארבעה מול אחד.

דרור עזרא, מועמד מספר 2 ברשימת הירוקים לכנסת אומר כי: "מוסדות התכנון התנהלו באופן כושל, שהביאו להחלטה לא טובה שפוגעת בחוף פלמחים. חוק החופים חד וברור באיסורו להוסיף בנייה פרטית ברצועה של 100 מטר מהחוף. 4 שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק, ועדות התכנון מגלות שוב ושוב רפיסות וחוסר יכולת למנוע את הנגיסות בחופי ישראל, שממשיכים להיגזל על ידי בעלי אינטרסים ועל ידי ברוני נדל"ן".

לקריאת העתירה לחצו כאן…