המרוץ לתפקיד כהונת נשיא המדינה מתחיל לתפוס תאוצה ועניין, בעיקר בשל הסערה הציבורית סביב הנשיא המכהן. האירועים האחרונים, אף עוררו מחדש את התהיות באשר לצורך בקיומו של מוסד הנשיאות, ובשאלה הנצחית מי האדם הראוי למלא את התפקיד. מבלי להתייחס לסוגיות אלו, אני מציע לקיים חשיבה על האופן שבו צריכה להתבצע בחירת נשיא המדינה.

הרעיון המוצע כאן, לא נולד כתוצאה מהאירועים המצערים האחרונים, אלא בשל הבעייתיות בשיטה הקיימת כיום, שחולשותיה נחשפו באופן בולט בבחירות לנשיאות שהתקיימו לפני כ- 6 שנים. כזכור, הבחירות התבצעו בשני סבבים; בסבב הראשון לא נבחר אף מועמד ואילו בסבב השני, נבחר בסופו של דבר הנשיא קצב, ברוב זעום.

בחירה שכזו, יוצרת תחושה של ביצוע "דילים" ועסקאות פוליטיות לבחירת הנשיא. גם השמועות שחוזרות על עצמן בכל מערכה, על מועמד מטעם ראש הממשלה, או מפלגה כזו או אחרת, מחזקות את התחושה כי הבחירה נעשית שלא מתוך שיקול דעת ענייני וציבורי טהור.

מועד הבחירות לנשיאות מתקרב, ותחושת חוסר הנוחות מתעצמת בשל העובדה שעל פי "חוק יסוד נשיא המדינה", האדם העומד בראש המדינה נבחר במעגל סגור ומצומצם של 120 חברי כנסת. הציבור בישראל מצפה שהנשיא הנבחר לתפקיד הרם והממלכתי, יתעלה מעל כל שיקול מפלגתי ופוליטי והשיטה הקיימת אינה יכולה להבטיח זאת.

אמנם, כבר הוצעה הצעת חוק אחת לפחות לביטול משרת הנשיא, אך גישה זו אינה רצינית; שאמנם ניתן לתאר משטר קונסטיטוציוני ללא נשיא, אך החלטה בעניין זה צריכה להתקבל לאחר בחינת המשטר במסגרת חוקה כוללת למדינה ולא בדרך של ביטול משרת הנשיא, עקב התרחשות זו או אחרת. כתיבת חוקה היא עניין לשנים והבחירות כבר עומדות בפתח.           

לכן, יש לקיים דיון על אופן בחירת הנשיא, שתתבצע לא רק במסגרת ה"מועדון הסגור" של הח"כים ושלא תגרום לטלטלת בחירות, במדינה רוויית המתחים ממילא.

הדבר הנכון ביותר, הוא ליצור "גוף בוחר" שייצג באופן רחב את כל קשת החברה הישראלית, ושיכלול בנוסף לחברי הכנסת, את כל חברי המועצות המקומיות בישראל, כולל ראשי הערים.  כך יווצר גוף בוחר של כ- 2500 איש, שיכלול גם גופים בלתי מפלגתיים ולא רק את נציגי המפלגות הגדולות, דבר החיוני לצורך בחירת האדם שיעמוד בראש המדינה. העובדה שהגוף הבוחר מפוזר על פני המדינה כולה, תיצור קושי בעשיית "דילים" ועסקאות ותסייע בבחירת האדם המתאים ביותר לתפקיד.

הצעה זו מצריכה אמנם שינוי חוק יסוד: "נשיא המדינה" (ברוב מיוחס),  אך היא אינה מייצרת מנגנון חדש, העולה כסף רב. מדובר במהלך המחייב הוצאות מינימליות בלבד, מאחר והמנגנונים לכך כבר קיימים.

מוצע, כי הבחירות יתבצעו באמצעות מנגנון הכנסת, על פי תקנות שיקבעו שרי הפנים והמשפטים. הכנסת תכריז על מועד הבחירות ובאותו היום יתכנסו גם כל המועצות המקומיות בארץ לצורך בחירת הנשיא. התוצאות יועברו מיידית למזכירות הכנסת לצורך סיכום הקולות והתוצאות הסופיות תתוודענה תוך זמן קצר.             

יש לזכור, שחברי המועצות נבחרים באותה השיטה שבה נבחרים חברי הכנסת ושיתופם באירוע לאומי כמו בחירת הנשיא, תשדרג את מעמד ראשי הערים וחברי המועצות. כך גם ידע הנשיא שבחירתו התבצעה על ידי גוף רחב של נבחרי ציבור. אגב, לפי החוק, גם בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לישראל, ישנו אחוז ניכר של נציגי הרשויות המקומיות. 

ישנן אולי דרכים נוספות לבחירת הנשיא, אך מכל מקום, הכוונה היא לפתוח שיח ציבורי לשינוי מצב קיים שאינו מניח את הדעת.

*הכותב עו"ד מרדכי וירשובסקי, חבר הנהלת עיריית ת"א-יפו (מפלגת "הירוקים"), בעבר חבר כנסת

(אין דירוג עדיין)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום יום חמישי, 21 לספטמבר 2006, בשעה 17:53, והוא שייך לנושא ביעור השחיתות, כל הארץ, כללי. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;