בחירת הנשיא – לא רק בכנסת !

21 לספטמבר 2006   מאת:

המרוץ לתפקיד כהונת נשיא המדינה מתחיל לתפוס תאוצה ועניין, בעיקר בשל הסערה הציבורית סביב הנשיא המכהן. האירועים האחרונים, אף עוררו מחדש את התהיות באשר לצורך בקיומו של מוסד הנשיאות, ובשאלה הנצחית מי האדם הראוי למלא את התפקיד. מבלי להתייחס לסוגיות אלו, אני מציע לקיים חשיבה על האופן שבו צריכה להתבצע בחירת נשיא המדינה.

הרעיון המוצע כאן, לא נולד כתוצאה מהאירועים המצערים האחרונים, אלא בשל הבעייתיות בשיטה הקיימת כיום, שחולשותיה נחשפו באופן בולט בבחירות לנשיאות שהתקיימו לפני כ- 6 שנים. כזכור, הבחירות התבצעו בשני סבבים; בסבב הראשון לא נבחר אף מועמד ואילו בסבב השני, נבחר בסופו של דבר הנשיא קצב, ברוב זעום.

בחירה שכזו, יוצרת תחושה של ביצוע "דילים" ועסקאות פוליטיות לבחירת הנשיא. גם השמועות שחוזרות על עצמן בכל מערכה, על מועמד מטעם ראש הממשלה, או מפלגה כזו או אחרת, מחזקות את התחושה כי הבחירה נעשית שלא מתוך שיקול דעת ענייני וציבורי טהור.

מועד הבחירות לנשיאות מתקרב, ותחושת חוסר הנוחות מתעצמת בשל העובדה שעל פי "חוק יסוד נשיא המדינה", האדם העומד בראש המדינה נבחר במעגל סגור ומצומצם של 120 חברי כנסת. הציבור בישראל מצפה שהנשיא הנבחר לתפקיד הרם והממלכתי, יתעלה מעל כל שיקול מפלגתי ופוליטי והשיטה הקיימת אינה יכולה להבטיח זאת.

אמנם, כבר הוצעה הצעת חוק אחת לפחות לביטול משרת הנשיא, אך גישה זו אינה רצינית; שאמנם ניתן לתאר משטר קונסטיטוציוני ללא נשיא, אך החלטה בעניין זה צריכה להתקבל לאחר בחינת המשטר במסגרת חוקה כוללת למדינה ולא בדרך של ביטול משרת הנשיא, עקב התרחשות זו או אחרת. כתיבת חוקה היא עניין לשנים והבחירות כבר עומדות בפתח.           

לכן, יש לקיים דיון על אופן בחירת הנשיא, שתתבצע לא רק במסגרת ה"מועדון הסגור" של הח"כים ושלא תגרום לטלטלת בחירות, במדינה רוויית המתחים ממילא.

הדבר הנכון ביותר, הוא ליצור "גוף בוחר" שייצג באופן רחב את כל קשת החברה הישראלית, ושיכלול בנוסף לחברי הכנסת, את כל חברי המועצות המקומיות בישראל, כולל ראשי הערים.  כך יווצר גוף בוחר של כ- 2500 איש, שיכלול גם גופים בלתי מפלגתיים ולא רק את נציגי המפלגות הגדולות, דבר החיוני לצורך בחירת האדם שיעמוד בראש המדינה. העובדה שהגוף הבוחר מפוזר על פני המדינה כולה, תיצור קושי בעשיית "דילים" ועסקאות ותסייע בבחירת האדם המתאים ביותר לתפקיד.

הצעה זו מצריכה אמנם שינוי חוק יסוד: "נשיא המדינה" (ברוב מיוחס),  אך היא אינה מייצרת מנגנון חדש, העולה כסף רב. מדובר במהלך המחייב הוצאות מינימליות בלבד, מאחר והמנגנונים לכך כבר קיימים.

מוצע, כי הבחירות יתבצעו באמצעות מנגנון הכנסת, על פי תקנות שיקבעו שרי הפנים והמשפטים. הכנסת תכריז על מועד הבחירות ובאותו היום יתכנסו גם כל המועצות המקומיות בארץ לצורך בחירת הנשיא. התוצאות יועברו מיידית למזכירות הכנסת לצורך סיכום הקולות והתוצאות הסופיות תתוודענה תוך זמן קצר.             

יש לזכור, שחברי המועצות נבחרים באותה השיטה שבה נבחרים חברי הכנסת ושיתופם באירוע לאומי כמו בחירת הנשיא, תשדרג את מעמד ראשי הערים וחברי המועצות. כך גם ידע הנשיא שבחירתו התבצעה על ידי גוף רחב של נבחרי ציבור. אגב, לפי החוק, גם בגוף הבוחר את הרבנים הראשיים לישראל, ישנו אחוז ניכר של נציגי הרשויות המקומיות. 

ישנן אולי דרכים נוספות לבחירת הנשיא, אך מכל מקום, הכוונה היא לפתוח שיח ציבורי לשינוי מצב קיים שאינו מניח את הדעת.

*הכותב עו"ד מרדכי וירשובסקי, חבר הנהלת עיריית ת"א-יפו (מפלגת "הירוקים"), בעבר חבר כנסת

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (אין דירוג עדיין)
Loading...

2 תגובות ל-“בחירת הנשיא – לא רק בכנסת !”

  1. מאת דניאל:

    מה שצריך לעשות, קודם-כל ולפני-הכל, הוא *להפסיק* כבר את הנוהג הנתעב, שהפך את מוסד-הנשיאות – האמור, לפחות, להיות נעלה מכל ורם ונכבד – לפח-אשפה, אליו משליכים עסקנים פוליטיקאים עלובים ומושחתים מדרג ז', דוגמת משה קצב, עייזר וייצמן, שמעון פרס וחבריהם. המצב הנוכחי, בו המועמדים לנשיאות, הם פואד בן-אליעזר, שמעון פרס ורובי ריבלין, מעורר בחילה וגועל. אם *זהו* מוסד הנשיאות – מוטב בהחלט לבטלו.

  2. מאת חנה:

    מסכימה בהחלט לנאמר ע"י דניאל.
    עדיין צריך הנשיא להיות משכמו ובזמן בחירת הנוכחי איש לא תיאר לעצמו עד כמה מושחת האיש.
    אדם כמו אהרון ברק, לדעתי, אדם משכמו ומעלה, שעל פניו נחשב לאדם חכם וישר, יכול היה להתאים. כמו כן ישנם כמה אנשי אקדמיה מוכרים ומוערכים שהיו בהחלט יכולים לייצג את מדינת ישראל בתפקיד המכובד.
    הבעיה היא שבידי הפוליטיקאים הכח, ואי לכך ההחלטה האינטרסנטית כמו בשאר הנושאים.
    הצעתם של הירוקים היא בהחלט מקובלת אבל בספק אם תתקבל.

לכתוב תגובה