ארכיון הנושא 'כל הארץ'

לשמור באמת על החופים

יום רביעי, 24 לפברואר 2021   מאת:

מדינת ישראל חתומה על אמנת ברצלונה, והתחייבה בה יחד עם שאר מדיניות הים התיכון לשמור על משאבי הטבע הימיים והיבשתיים, לפעול למנוע זיהום הים ועוד שורה של התחייבות משמעותיות.

זיהום הזפת מן השבוע האחרון, הוא מזעזע וחמור. לראות את החופים החוליים היפים של ישראל מתמלאים בנוזל השחור, את בעלי החיים שמתו כתוצאה מן הזיהום, ואת החופים הסלעיים המיוחדים של ישראל ניזוקים בצורה קשה היא פשוט טרגדיה.

אנחנו רואים בימים האחרונים התגייסות המונית של האזרחים, שמתנדבים לנקות החופים, וכמובן הפוליטיקאים שרואים את המוני האזרחים, פתאום מגיעים להצטלם ולקבל חשיפה תקשורתית מן האירוע הזה, אבל נשאלת השאלה מה אותם פוליטיקאים עושים במשך שאר ימי השנה לשמור על החופים?

לצערי, זו אינה הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים בזיהום חמור כזה מאז הצטרפות ישראל לאמנת ברצלונה בסוף שנות ה90. בשנת 2003 מפלגת הירוקים עמדה בראש המאבק להפסקת זיהום הביוב, למי שלא זוכר במשך חודשיים כל הביוב של גוש-דן הוזרמו לים וזיהמו את הים והחוף במשך חודשים. האחראים למחדל קיבלו עונש סמלי והמשיכו בחייהם. אבל לא רק האירוע הזה גרם לזיהום חמור לים התיכון, מדינת ישראל במשך יותר מ20 שנים מאז החתימה על אמנת ברצלונה אישרה לשפד"ן להזרים כמויות אדירות של בוצת ביוב לים בצינור שהופסק רק לאחרונה.

זיהום זפת בחוף הרצליה - צילום: דרור הרצליה
זיהום הזפת בחוף הרצליה – צילום: דרור עזרא

אולי הזיהום הכי גדול שמדינת ישראל גורמת לחופי ישראל ולים התיכון, הוא זיהום הבטון והבניה בחופים. כל אותם פוליטיקאים שבימים האחרונים מתגאים ברצון לשמור על משאבי הטבע הימיים של ישראל, עומדים מאחורי ההרס השיטתי של חופי ישראל לטובת נדל"ן. למשל תוכניות לבניית מרינות חדשות, כאשר אותם פוליטיקאים יודעים שהמרינות הקודמות שנבו בחופי ישראל, גרמו להרס אדיר לחופי ישראל, במיוחד המרינות בהרצליה ובאשקלון. עיריית נתניה בסיוע כספי מדינה נדיבים החלה בימים אלו לבנות שוברי גלים. שמטרת היחידה היא לשבש את המפגש הטבעי בין גלי הים לחוף. עיריית הרצליה ותל אביב בהליכים מתקדים לבנות שוברי גלים גם אצלם.

הפוליטיקאים גם אלו המקומיים וגם אלו בכנסת יהללו את עצמם שהכל למטרה נעלה לשמור על החופים, בפועל זו פשוט תרמית המטרה היא ניצול ציני של משאבי הטבע. אם בצד אחד זה לנדל"ן לבעלי ממון ובצד השני מתן אפשרות לגופים מסחריים שונים לזהם את הים ולחסוך להם כסף.

הכול מס שפתיים, במדינת ישראל יש ועדה שנקראת הועדה לשמירת הסביבה החופית בפועל מדובר בועדה שעוסקת בהכשרת עוולות סביבתיות בחופי ישראל. בישראל יש חוק שנקרא "החוק למניעת הים ממקורת יבשתיים" בפועל במסגרת החוק יש ועדה שנותנת היתרים על ימין ושמאל לזהם את הים לשלל גופים.

יש לא מעט אנשים טובים במערכת השלטונית ובמשרד להגנת הסביבה, אבל הבעיה האמיתית שהפוליטיקאי התורן שחונה בכיסא השר, לא ממש מתעניין בנושאי הסביבה, אלא רק משתמש בנושא לקבל קצת חשיפה ציבורית ולקפוץ לתחנה הפוליטית הבאה. בכל מדיניות המערב משרדי הגנת הסביבה הם בין החזקים וחשובים בתוך הממשלה. בישראל יש לנו את אחד המשרדים החלשים במערב, עם מעט סמכויות וכמעט בלי שיניים. הסיבה היא מאוד פשוטה, ברוב מדינות המערב נושא הסביבה הוא נושא פוליטי משמעותי ולכן יש ייצוג בפרלמנטים למפלגות שנושא הסביבה הוא בראש סדר היום.

בישראל לצערי בבחירות האלו, אף מפלגה שנושא הסביבה הוא בראש סדר היום שלה לא הגישה רשימה, גם מפלגת הירוקים, אחוז החסימה הגובה ועלות קמפיין של מיליונים מונעים את ייצוג את נושא הסביבה בכנסת, את התוצאות ההרסניות של חוסר ייצוג זה נראה בשנים הקרובות בעיקר בחופי ישראל.

מפלגת הירוקים לא תרוץ בבחירות לכנסת ב2019

יום חמישי, 21 לפברואר 2019   מאת:

לצערנו הרב לאור בחינה של המצב הפוליטי, היכולת והמשאבים המעטים שיש למפלגת הירוקים קיבלנו החלטה לא להגיש רשימה לבחירות הקרובות.

נציין שקיימנו מגיעים בנוגע לחיבורים עם מפלגות אחרות שלא צלחנו, אנחנו מתנצלים בפני התומכים שלנו שנשארו ללא אפשרות הצבעה בבחירות האלו. אנחנו נמשיך לפועל למען הסביבה באמצעות הנציגים שלנו ברשויות המקומיות

יוזמה ירוקה של חברת אדידס – נעלים מזבל שנפלט מהים

שבת, 22 לאפריל 2017   מאת:

חברת אדידס מתכוונת ליצר נעלים מפלסטיק ממוחזר שנמצא בים, מדובר בשלושה דגמים של נעלים המיועדות לריצה.

החברה הודיעה היום כי המתכוונת ליצר כמיליון זוגות נעלים כאלו עד סוף שנת 2017 כחלק מן המחויבות לנושאי סביבה.

זו יוזמה מבורכת שראוי שגם חברות בישראל יקחו, ויתרמו בכך לניקוי הים והחופים בישראל מהזבל הרב שאנו זרוקים אל הים.

בעקבות היוזמה של שר האוצר כחלון להוריד מס קנייה לנעלים, אולי זה יהיה רעיון טוב להוריד מס רק למוצרים שיוצרו מחומרים ממוחזרים ובכך לתרום לשמירה על הסביבה ועל הים.

רמזור אחד מספיק

יום שלישי, 02 לפברואר 2016   מאת:

כל מי שנסע אי פעם בכבישים ברחבי אירופה ודאי שם לב למשהו מוזר. אני לא מתכוון לבניינים ההיסטוריים המרשימים, לא לריאות הירוקות הבלתי נגמרות ואפילו לא לנשים והגברים הלבושים בקפידה. אני מתכוון לרמזורים שבצמתים, או יותר נכון לרמזור שבצומת. משום מה, מהנדסי התחבורה באירופה חושבים שדי ברמזור אחד כדי שהנהגים ידעו אם לעצור או לנסוע. מהנדסי התחבורה בישראל חושבים כנראה שאנחנו מוגבלים יותר, ולכל צומת בכל כיוון הם הצמידו שני רמזורים – האחד לפני הצומת והשני אחריו. האם ייתכן שבצעד זה, במקום להוריד את מספר תאונות הדרכים הם דווקא מעלים אותן?

3027751-poster-p-trafficlight
על-פי מחקר שנעשה במשטרת ישראל, מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון והמפוקפק במספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות הדרכים ביחס לעולם המערבי. בשליש מהתאונות שאירעו בשנים האחרונות בארץ היו מעורבים הולכי רגל. כשליש מתאונות אלה מקורן בהתנהגות לא זהירה של הולך הרגל, ואילו שליש נוסף מקורו, על-פי המחקר, באי מתן זכות קדימה של נהגים במעבר חצייה. לא מן הנמנע שאחד הגורמים למצב המזעזע הזה הוא ההחלטה להציב בכל צומת רמזור נוסף אחרי הצומת, המהווה למעשה הזדמנות שנייה לנהג הישראלי לחצות.

חשבו על עצמכם או על נהג לא זהיר שאתם מכירים: אתם מתקרבים לצומת במצב בו האור הצהוב כבר מהבהב. במקרה של רמזור אחד ויחיד, הבא לפני הצומת, חייב הנהג לעצור, שכן מעבר באור צהוב עלול להכניס אותו לצומת כבר באור אדום. במקרה
של שני רמזורים, רב הפיתוי "לגנוב" את הצומת בצהוב, מפני שהרמזור הנוסף נותן הרגשה שיש עוד די זמן לכך. ומי כמו הנהג הישראלי לא ייכנע לפיתוי? יתרה מזאת, במקרה של רמזור אחד בצומת יהיה חייב הנהג לעצור לפני מעבר החצייה בקו העצירה, ולא לאחריו, כפי שהוא נוהג היום. שהרי אם יעצור את רכבו אחרי מעבר החצייה, הוא לא יבחין ברמזור לכשיתחלף לירוק.

הואיל ואנחנו עוסקים בדיני נפשות ממש – אגב, בתאונות הולכי הרגל מעורבים בעיקר ילדים וזקנים – אינני מכביר במילים על החסכון הניכר בעלות הפנסים ובהתקנתם ובצריכת האנרגיה, והשיפור המשמעותי בחזות הרחוב או הסביבה.

שיגרתי עשרות מכתבים לכל הנוגעים בדבר: עיריות ומועצות, עמותת "אור ירוק" ועוד, אך השיא היה במכתב למשרד התחבורה, שם טענו בין היתר כי רמת התחזוקה הנמוכה של מערכת הרמזורים בארץ – בניגוד לרמה הגבוהה הנהוגה במערב אירופה – מחייבת שני רמזורים, למקרה שאחד מהם פוסק מלפעול. חשבתי לעצמי שעל-פי הגיון מעוות כזה, ייתכן שדרושים לישראל גם שני משרדי תחבורה, למקרה, כמו זה אולי, שמשרד אחד פשוט יפסיק לתפקד.

עצות ירוקות לנתניהו ליבוש מקורות הטרור

יום שלישי, 01 לדצמבר 2015   מאת:

מה לא נכתב ומה לא נאמר כבר על הטרור ועל הדרך האפקטיבית ביותר להלחם בו. המשותף למרבית הרעיונות והמאמצים למיגור הטרור, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובאלית, הוא העובדה שהם מנסים לטפל רק בתוצרי הטרור ולא במקורותיו. הם מנסים להרוג את היתושים במקום לייבש השלוליות שבהן הם צומחים. צריך וחובה להלחם בחורמה בטרור ובטרוריסטים בכל מקום ובכל שעה, אך במקביל חייב להיעשות מאמץ גלובאלי אמיתי לייבש את המקורות המזינים אותו, ובעידן הכלכלה הגלובאלית והטרור הגלובאלי המקור הזה הוא אחד: הפטרו-דולרים.

נתניהו בועידת האקלים פריז

נתניהו בועידת האקלים פריז

המאמץ של ממשל בוש מאז ה- 11 בספטמבר להפצת הרעיון הדמוקרטי כדרך למלחמה בטרור ראוי להערכה, פחות בגלל הצלחתו ויותר הודות לניסיון שלו לגעת בשורש הדברים. לא ברור עוד מה יעלה בגורל המלחמה בעיראק ועל כל פנים מוקדם מדי להתנבא, אך ברור שישנה דרך נוספת. בין המלחמה היסודית באמצעות הפצת ערכי הדמוקרטיה, שגם אם תצלח בוודאי תארך עוד זמן, לבין המלחמה היומיומית, הקונבנציונלית, הכמעט סיזיפית בכל תא טרור ברחבי הגלובוס, יש את דרך ביניים, הדרך הירוקה: פיתוח אנרגיות חלופיות לאנרגית נפט. צמצום התלות של העולם המערבי בנפט תוריד עד למינימום את המשאבים האדירים המועברים לארגוני טרור על-ידי חלק מן המשטרים האסלאמיים ובכך תצמצם את פוטנציאל ההרס שלו באופן משמעותי; מעבר לעטיפה האידיאולוגית המשווקת על-ידי מטיפי הג'יהאד, הטרוריסט עצמו מופעל לרוב על-ידי תמריצים כלכליים, ויכולתו להזיק היא בין היתר פונקציה של משאביו החומריים. זו אינה משאלת לב תמימה או הזויה. שבדיה, ארה"ב ועוד מדינות רבות כבר הכריזו על כוונתם לפטור את כלכלותיהן מהתלות ההרסנית בנפט לטובת אנרגיות חלופיות.

לישראל, כמי שחווה באופן האינטנסיבי ביותר את הטרור, שמור מקום של כבוד במערכה זו, ולכך מצטרפות שלוש סיבות: ראשית, ישראל היא מדינה קטנה ושטופת שמש, קרי מקור אנרגיה ירוק, במשך 11 חודשים בשנה.
שנית, ישראל היא מעצמת מחקר ופיתוח מן המתקדמות בעולם בכלל ובתחום של האנרגיות החלופיות בפרט.
שלישית, בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין לובי חזק של תאגידי נפט המעכבים את פיתוח האנרגיות החלופיות בשל החשש שהוא יפגע במקור הכנסתם הנוכחי.
הודות לכל אלה ישראל צריכה ויכולה להוביל מגמה עולמית זו, שבוודאי עוד תגבר, ולשמש עבורה דוגמא ומופת. כחלק מהחזון לשני העשורים הקרובים צריכה ממשלת ישראל להכריז כי תוך 10 שנים היא תוריד את צריכת הנפט שלה בלפחות 50%. בכך היא תמחיש לעולם המערבי הלכה ומעשה כי התמכרותו המסוכנת לנפט היא לא יותר מאשר הרגל מגונה ו/או עצלות מבישה.

כמובן שהמעבר לאנרגיות חלופיות אינו יכול להיעשות ביום אחד. במסגרת אימוץ סדר היום הירוק יקבעו מספר נקודות ציון, כשהמגזר הציבורי חייב לשמש דוגמא למגזר הפרטי. כך למשל יקבע מועד שעד אליו תאלץ התחבורה הציבורית בישראל לעבור לאנרגיות חלופיות. מועד אחר יקבע כי כל המוסדות הממשלתיים יעברו לצריכת אחוז מסוים מהאנרגיה שלהם באמצעיים חלופיים לנפט. ולציבור הרחב יינתנו תמריצים ממשיים לשימוש באנרגיה חלופית, ממש כשם שכיום ניתנים לו תמריצים כלכליים להשתמש בנפט.

מעבר להיותו צודק וראוי, סדר יום זה הוא עניין מעורר השראה הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. החשיבה הירוקה איננה יכולה להיעצר בשתילת פרחים חדשים בכל עונה או במבצע לאיסוף אשפה ביערות פעם בשנה. על רקע הבעיות המעסיקות את כדור הארץ, ההתחממות הפיזית וההתחממות הפוליטית, דומה שהחשיבה הירוקה היא תשובה מוחצת לשניהם גם יחד. סדר יום ירוק הוא בעל עוצמה וכוח אדירים, על אף שלעיתים הוא נראה תמים. החזון הירוק, שעוד בן גוריון היה אחד ממעצביו, עשוי להיות האופן שבו ישראל תתחבר ליעודה המקורי: לשמש חברת מופת לארצות שמעבר לים.

המשטרה והממשלה בשירות יבואני המכוניות

יום שני, 08 ליוני 2015   מאת:

המכוניות הפרטיות בישראל הם ענף כלכלי מרכזי, כל שנה הענף הזה מגלגל עשרות מיליארדי שקלים, מדובר בענף כלכלי שמקיף תחומים רבים, יבוא כלי רכב, דלק, ביטוח, תחזוקה, רישוי, בניית כבישים, חניונים ועוד.

על הענף הכלכלי הזה מרחף "שד" והשד הזה נקרא אופניים חשמליים, למה האופניים החשמליים כל כך מפחידים את בעלי האינטרסים הכלכלים הקשורים לענף הרכב?

התפקיד של כלי רכב הוא להעביר אנשים מנקודה לנקודה בצורה יעילה וזולה. אם משווים בין מכוניות פרטיות לאופניים חשמליים בתוך הערים, אזי אופניים חשמליים הן יעלים יותר, והן זולים לאין שיעור ממכוניות.

אופניים חשמליים, לא צורכים דלק, לא דורשים ביטוח יקר (כמו של אופנועים), זולים לקניה ותחזוקה, לא דורשים מקומות חניה, ולא מזהמים את האוויר. למעשה מדובר בכלי תחבורה עירוני כמעט אידיאלי.

 

איך הפכו האופניים החשמליים לאויבי הציבור?

הטענה היחידה שאני שומע נגד האופניים החשמליים שהם "קוטלים חיים" כלומר מסכנים הולכי רגל, מדובר בטענה שקרית לחלוטין, הן פרטנית והן כללית. עד היום התפרסם מקרה אחד בו אדם איבד את חייו וגם זה לא ברור אם מדובר בתוצאה ישירה מהפגיעה או מסיבוך אחר.

באו נעמיד באותו מבחן את המכוניות, כל שבוע תאונות בין מכוניות פרטיות להולכי רגל הורגות כמה אנשים ופוצעות בצורה קשה עשרות רבות של אנשים. השימוש במכוניות פרטיות הורג באופן עקיף אלפי אנשים כל שנה כתוצאה מתחלואת זיהום אוויר. איך הפכו אופניים חשמליים לקטלניים? לא ברור!

יש בהחלט בעיה והיא התשתיות שמדינת ישראל והעיריות נותנות לתחבורת האופניים, למעשה מדינת ישראל והערים בכלל לא נותנות תשתית לרוכבי אופניים. במדינת ישראל כמעט ואין שבילי אופניים מופרדים מן המדרכה, רוב שבילי האופניים הם סימן על המדרכה, שגורמים להתנגשות בלתי פוסקת בין הולכי רגל לרוכבי אופניים.

היום דרך טיפוסית בתוך הערים מוקצת בערך בצורה הזו 80% מיועדים לנסיעת מכוניות, אוטובוסים ואופנועים, 10% לחניית מכוניות ו10% למדרכות. כל עוד אופניים לא זכו לשימוש נרחב לא הייתה להם השפעה על התנועה במדרכות, אבל כיום ברור לחלוטין שהשימוש המוגבר באופניים לא יכול הימשך על אותם 10% משטח הדרך שמשמש למדרכה, שמשמים בין היתר גם לצבת שולחנות בתי קפה וכדומה.

 

להקצות שבילי אופניים על חשבון המכוניות

המדיניות המסתמנת לדכא את השימוש באופניים היא שגויה ומטופשת, ואני חושד שהמניעים למדיניות הזו לא הכי נקיים מאינטרסים. המדיניות הנכונה היא חלוקה נכונה יותר של השימוש בדרך, במקום 90% למכוניות ו10% להולכי רגל – ל80% למכוניות, 10% לאופניים, ו10% להולכי רגל.

אולי לחלק מהקוראים זה ישמע "חילול הקודש" הערים לא חייבות לספק חניות בצדי הדרכים למכוניות, חניות שמכניסות עשרות מילוני שקלים לעיריות, אפשר וצריך לוותר על חניה בצדי הדרכים

כמובן שאני לא המצאתי כלום, אופניים הם חלק משמעותי מלא מעט ערים באירופה. למשל בקופנהגן(דנמרק), שקבעה החל מסוף שנות ה60 מדיניות ברורה של דיכוי שימוש במכוניות ועידוד השימוש באופניים, וזאת על רקע מחאה של הורים בדנמרק נגד דריסות ילדים ע"י נהגי מכוניות.

מה שאנחנו רואים היום הוא לא פחות מטירוף מערכות, במקום לקדם ולעודד שימוש באופניים חשמליים שהם כלי תחבורה אידיאלי לתנועה בערים, אנחנו רואים קמפיין תקשורתי ולוביסטי לדיכוי השימוש באופניים חשמליים.

 

ייצוגית בסך כמיליארד שקל בשם כל תושבי מדינת ישראל נגד קצא"א

יום שני, 22 לדצמבר 2014   מאת:

התובע טוען כי "קצא"א בחרה לזלזל בזכות שניתנה לה, ולסכן את כלל הציבור" ■ קצא"א בתגובה: "החברה מצרה על הנזק שנגרם ותעשה ככל הנדרש על מנת להשיב את המצב לקדמותו"

צילום: מנחם זלוצקי, המשרד להגנת הסביבה

צילום: מנחם זלוצקי, המשרד להגנת הסביבה

התובע הייצוגי הוא יואל חדידה, פעיל סביבתי וחברתי מזה שנים ארוכות שאף היה מועמד מטעם מפלגת הירוקים לכנסת ולעיריית הרצליה, וכיהן במשך כעשור בוועדה הסביבתית של הרצליה.

לכתבה בדה מרקר חצו כאן…

הודעה מצערת – שלי פדרמן הלכה לעולמה בגיל צעיר

יום שני, 08 לדצמבר 2014   מאת:

שלי הייתה מועמדת ברשימת הירוקים לכנסת בבחירות 2006, שלי הייתה אמנית ויזמית סביבתית מוערכת ואיכפתית, שתרמה ממרצה ומזמנה לשורה של מיזמים סביבתית מקוריים.

מפלגת הירוקים מביעה צער על לכתה בטרם עת של שלי, ושולחת תנחומים למשפחת פדרמן.

IMG_2478_cr

צילום: דרור עזרא

לכתבה על שלי באתר הארץ לחצו כאן…

לראיון בגלובס משנת 2006 עם שלי לחצו כאן…

אלפי קוב של נפט דלפו ליד אילת: "נזק איום ונורא"

יום חמישי, 04 לדצמבר 2014   מאת:

הנפט הגולמי דלף כתוצאה מתקלה בצינור הנפט של קצא"א ליד באר אורה, כ-20 ק"מ מצפון לאילת. חלק מכביש הערבה נסגר. חשש לפגיעה בבעלי חיים נדירים בשמורת עברונה הסמוכה. "תוצאה ישירה של תכנון לקוי"

צילום: משטרת ישראל

צילום: משטרת ישראל

ממפלגת הירוקים נמסר: "הנזק הסביבתי מן הדליפה היא תוצאה ישירה של תכנון לקוי שלא מתחשב בסביבה. בתכנון נכון נזקים כאלו היו יכולים להימנע. העובדה שבזמן אירוע כזה אין שר להגנת הסביבה היא כישלון חמור של ראש הממשלה, אנחנו קוראים לראש הממשלה למנות מיד שר, שיטפל באירוע ובתוצאותיו"

לכתבה בוואלה לחצו כאן…

שנה טובה וירוקה

יום שלישי, 23 לספטמבר 2014   מאת: