תחום התכנון והבניה מחולק לשתי מישורים האחד הוא התכנון(תוכניות) והשני הוא הרישוי והבניה(היתרים). מדובר בשני מישורים שלכאורה חופפים אבל בפועל הם שונים ואפילו נפרדים.
אין ספק שהחקיקה בתחום הרישוי והבניה זקוקה לרפורמה, מדובר בתחום שהתנהלות בו היא בעיקר מקצועית של מהנדסים ואדריכלים. היום בעידן המחשב והאינטרנט בהחלט אפשר להקטין מאוד את התערבות הרשויות בהליכי היתרי הבניה ולהעביר את עיקר האחריות למהנדסים ואדריכלים עצמם. אין צורך בפקידים שיבדקו כל פסיק בשרטוטים, יש תקנים והנחיות שלפיהם מהנדסים ואדריכלים צריכים להקים מבנים, ואם הם לא יעמדו בכך פשוט צריך להעניש אותם בשלילת רישיון. מהנדס או אדריכל לא יסתכנו באיבוד הפרנסה לטובת קומבינות של לקוחותיהם.

תחום התכנון שונה מאוד מתחום הבניה, כאן לא מדובר רק בעניינים מקצועיים אלא בעיקר בעניינים ציבוריים מהותיים, מה יבנו(או ישמרו) ואיפה, שהם ליבת הדמוקרטיה.
ישראל היא מקום מסובך מאוד לתכנון בו, אולי הכי מסובך בעולם, בישראל יש כל-כך הרבה מאפיינים שיש לקחת בחשבון, כמו: מעט שטח, אכלוסיה גדולה, דתות שנות, עדות שנות, פערים חברתיים גדולים, אתרים קדושים, אתרים ארכיאולוגים, אזורי טבע עשירים ומגוונים, ים תיכון, ים סוף, ים המלח, צבא, מחוסר במים, מצבי מלחמה, ועוד רבים דומים.
עיקר הרפורמה הוא דווקא בתחום התכנון, באופן אבסורדי מי שהגה את הרפורמה הזו הסיר וקיצץ את רוב תהליכי האיזון והבקרה שצריכים להיות בחוק תכנון, שגם היום הם לא מספיקים.

בכל העולם מי שמקבל החלטות תכנוניות הם נבחרי ציבור, הדרג המקצועי צריך לספק את חומר רקע ותסקירים על-מנת שמקבל ההחלטה ולציבור יהיה כל המידע והכלים לאפשר דיון בין כל הגורמים ולבסוף לקבל החלטה טובה, מאוזנת ומאזנת.
חקיקה ותכנון הם דומים במהותם, חקיקת חוק היא הליך ארוך שעובר שלבים ואישורים רבים, קריאת טרומית, ועדת שרים לחקיקה, קריאה ראשונה, דיונים בועדות, חו"ד משרדי הממשלה, קריאות שנייה ושלישית.
על-מנת להבין את הגיון ברפורמה הזו צריך להלביש אותה על הליכי חקיקה. וכך זה היה נראה, חקיקת חוק צריכה לקבל רק אישור בועדה בכנסת שאליה יצורפו שלושה "נציגי ציבור" ממונים, על החלטה יכולים לערער שולשה מחברי הועדה לממשלה בלבד.

מערכת התכנון והבניה בישראל זקוקות לשיפור. הדרך לעשות זאת היא בראש ובראשונה לפצל את החוק לפחות לשני חוקים נפרדים, חוק רישוי ובניה וחוק תכנון.
חוק תכנון צריך בהחלט להתבסס על המבנה ההיררכי הקיים עם שיפורים, כמו: חיזוק מעמד הועדות המחוזית בין השאר כך שחבריהם יבחרו ישירות ע"י תושבי המחוז, העברות הפיקוח על הבניה מהרשויות למשרד הפנים, הגברת מערכת השקיפות ושיתוף הציבור, ועוד כהנה שתקצר היריעה מלפרט.

הפוליטיקאים מתהדרים בהיי-טק הישראלי, כמי שבא מתחום התוכנה אני יכול לומר לאותם פוליטיקאים, היי-טק הישראלי מצליח בגלל שאין בו חפיף ויש בו שכבות בקרה נוקשות. לכל פרויקט תכונה יש שלושה שכבות בקרה לפחות, אחת בשלב הפיתוח, השנייה במעבדת איכות פנימית, והשלישית במעבדת איכות אצל הלקוח.
בל נשכח, באג בתוכנה יכול לגרום לאי נוחות ואולי לנזק נקודתי בר תיקון, לעומתו תוכנית לקויה, בלתי מאוזנת אשר לא נבדקה באופן מדוקדק יכולה לגורם לנזקים אדירים ובלתי הפיכים. לא רק בנזקים כספים, אלא בנזקים סביבתיים וחברתיים אדירים שיכולים לפוגע קשות באיכות החיים ובמרקם העדין שאנחנו מנסים ליצור כאן.

*השימוש בשם בני-ברק הוא לצורך המשל בלבד

עוד באותו נושא:
פניה לשר ישי לפצל אתה רפורמה
ניתוח ראשוני של הרפורמה

חבר המועצה דרור עזרא תוקף את העירייה על ההקצאה הכספית הגבוהה לכוללים. גרמן: "אנחנו עיר שמסבסדת חינוך וגם את לימודי התורה, וזה אחד הדברים היפים שנעשים בעיר"

חבר המועצה דרור עזרא מהירוקים בדק ומצא כי בארבעת הכולל ביחד יש 78 תלמדים שהינם תושבי הרצליה. "משמעות הדבר היא כי העירייה תומכת בסכום של 11 אלף שקל לשנה לכל אברך", אמר עזרא, והתנגד להקצאת התמיכה.

לכתבה המלאה בלוקל לחצו כאן…

הארגונים הירוקים מתכננים לדרוש את פיצול הרפורמה שמוביל נתניהו לשלושה חוקים, בטענה שהדבר ימנע סתירות שהתגלו בהצעת החוק.

בסוף השבוע פנה בעניין זה נציג בולט של הירוקים, חבר מועצת העיר הרצליה דרור עזרא, במכתב בנושא זה אל שר הפנים אלי ישי, שאמור להיות המוציא לפועל של הרפורמה, מאחר ותחום תכנון הבנייה נמצא תחת פיקוחו של משרדו. עזרא הציג לראשונה את הדרישה לפצל את החוק במכתבו. עזרא הסביר כי הפיצול נועד בראש ובראשונה למנוע את הבעיה המרכזית עליה מתריעים מומחי נדל"ן שקראו את ההצעה - פגיעה משמעותית במנגנון האיזון והבקרה, שתחליש את יכולת ההתנגדות לבנייה של אוכלוסיות חלשות ושל קבוצות ייחודיות כמו חרדים, ערבים ותושבי שכונות מצוקה. זאת, בין השאר, לאור העובדה שהחוק יבטל את מוסד מליאת הוועדה המקומית וישאיר את ההחלטות המשמעותיות ביותר בתחום אישורי הבנייה בידי שליש מחברי המועצה המקומית עם שלושה נציגי ציבור בלבד. גם נציגים אלה לא יהיו נבחרי ציבור אלה ימונו על ידי משרד הפנים.

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

עם הגשמים האחרונים נוצרה במקום בריכה מעופשת. ארגוני הסביבה טוענים כי מן המים עולה ריח חריף של ביוב. בדיקות מצאו ריכוז חיידקי קולי צואתי. עיריית הרצליה טוענת שהיא אינה מזרימה ביוב לים

דרור עזרא, יו"ר הירוקים בהרצליה ורכז תחום ים וחופים במפלגה: "איכות הסביבה אינה נמצאת בראש מעייניה של עיריית הרצליה. במשך שנים גבתה העירייה מהתושבים אגרת ביוב ולא סיפקה להם תמורה הולמת. היא העדיפה להשקיע את הכסף באולמות תרבות במקום בתחנות השאיבה. כעת, כשהתושבים משלמים את האגרה לתאגיד המים והעירייה איננה יכולה עוד להשתמש בכסף לצרכים אחרים, אמור המצב להשתנות. עם זאת מדובר בגוף חדש, ובינתיים מערכת הביוב בהרצליה נמצאת במצב גרוע".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

לתושבים רבים נמאס כבר ממפוחי העלים המרעישים. ארגוני הירוקים טוענים גם שהם מהווים סכנה בריאותית של ממש. העירייה: זו שיטת עבודה מקובלת, לא המצאנו שום דבר"

הנהלת מפלגת הירוקים בנהריה ושלושת חברי הסיעה, אייל וייזר, בלהה גלזברג ויעקב אוחיון משתפים פעולה בארגון העצרת עם סיעת "נהריה אחרת" בראשות אשר שמואלי והעמותה לאיכות חיים וסביבה בנהריה בניהולה של אורית רייך. במקביל תיערך תהלוכת מחאה בשדרות הגעתון נגד השימוש במפוחי העלים.

לכתבה בYNET לחצו כאן…

סגן ראש העירייה פאר ויסנר: "הרעיון הוצג בפנינו ככזה שלא פתוח לשינויים, וזה לא מקובל עלינו"
אישורה של תוכנית המתאר החדשה לתל אביב-יפו יידחה בכמה חודשים, כך מעריכים גורמים בעירייה. זאת, לאחר שרק בתחילת השבוע אמרו בעירייה ל-TheMarker כי תוכנית המתאר לעיר תאושר עד אפריל בוועדה המקומית.

לכתבה בדהמרקר לחצו כאן…

אני כבר עשור בקבוצה האנשים שנקראת "אנשי הסביבה" מהלך על הקו הדק שבין שייך ולא שייך "לקהילה". אם בתחילת דרכי "בקהילה" מצאתי בין אנשי הסביבה רבים שהם אנשי ידע ומדע, אנשים בעלי אופקים פתוחים ודעות ליברליות. היום נדמה לי שהמצב שונה, במקום לחפש את האמת ולקדם את נושא הסביבה עוסקים רבים מאנשי הסביבה ביצרת מניפולציות תקשורתיות, בטיפוח "גורואים" למיניהם ואולי הכי חמור בסילוק בריוני של אנשים שלא מיישרים קו. בקיצור, קיימת אווירה לא נעימה של חשיבה מונוליתית ופחד להגיד דעה שונה לא "מקובלת".

עד סוף שנות התשעים הקהילה הסביבתית הייתה מורכבת ממקימי החברה להגנת הטבע, שהתמקדו בטיולים, ופעילות לשמירת טבע. המאפיין המרכזי של אותם אנשים הוא צניעות, ותפיסת עולם ציונית של עשייה חינוכית לטובת הכלל.
אפשר לומר שכבר בתחילת שנות התשעים עם משפטיזיה והתחרותיות בחברה בישראל אותם אנשים הפכו לפחות ופחות רלוונטיים.
נקודת המפנה הייתה בסיפור מגדלי חוף כרמל והמרינה בהרצליה, בו הבינו הרבה אנשים כי תם עידן התמימות, ומול אינטרסים של מיליארדים צריך להשתמש בכוחניות.
בתחילת העושר הקודם הקהילה הסביבתית הייתה בשלבי גיבוש ולכן היה בה מגוון של אנשים ודעות, היו לא מעט אנשים שבאו על מנת להשפיע על החברה.
בשלב מסוים הקהילה הסביבתית הפכה יותר ויותר למערכת של ארגונים שמצטיינים בשנור וביחסי ציבור. וכך קרה שהאנשים שהצליחו להשיג את הכסף ואת יחסי הציבור הפכו לאנשים המשפעים "בקהילה".
לצערי, עיקר הכסף הגיע ומגיע מקרנות אנטי ציוניות והאיחוד האירופי וכך נבחרו לעמוד בראש אותם ארגונים אנשים שהיו לרוחם של אותם ממנים, לאו דווקא האנשים המתאמים והנכונים.
באופן אבסורדי, רוב המאבקים הסביבתיים של החמש שנים האחרונות הובילו אנשים מקומיים שבכלל לא קושרים לארגוני הסביבה, לדוגמא: תע"ש רמת-השרון, פלמחים, חוף כורסי, חוף בת-גלים, תמנע ועוד. אמונם לחלק מאותם מאבקים הצטרפו ארגונים בעיקר אדם טבע ודין אבל רק חלקיק מן המשאבים של ארגוני הסביבה מופנים למאבקים סביבתיים אמתיים. עיקר משאבי הארגוני הסביבה מופנים לשכר ללא מעט אנשים מיותרים בארגונים מיותרים, אירועים גרנדיוזיים וקמפיינים טיפשיים. בתוך כך נושא ההתחממות הגלובלית הפך את "הקהילה" הסביבתית לטרנד ואלו החלו לעוסק בהטפה לציבור, על גבול המיסיונריות, ובניסיון לקדם את מובלי "הקהילה" או שמא הכת.

נבואה אפוקליפטית, הטפה, טקסים גרנדיוזיים ומלחמה בכופרים כל אלו מאפיינים של כת. אם רוצים להבין את המתחולל בתוך "הקהילה" הסביבתית, פשוט צריך לקרוא את הטקסטים של הפרשן הרדוד של מעריב לענייני סביבה אביב לביא. במאמרו בסוף השבוע האחרון, השתמש במילה "כופר" נגד המדען הראשי של משרד החינוך "כופר בהתחממות הגלובלית" . לא במילה "טועה" ולא במילה "שוגה" אלא במילה כופר שמשמשת אנשי דת פנאטיים לתאר אנשים שלא מאמינים בדתם.
אל תטעו, לביא אינו מבטא את דעותיו העצמיות כי אין לו כאלו, הוא מבטא מידי שבוע את משנתם הרדודה שלא מעט ממובלי "הקהילה" הסביבתית.

היום "הקהילה" הסביבתית היא בועה מנותקת מבעיות הסביבה של ישראל, "הקהילה" הסביבתית לא ראויה לחשיפה התקשורתית שהיא זוכה לה, ורובה היא חשיפה מלאכותית ולא מוצדקת. היום "הקהילה" הסביבתית כמו כת מנסה לקדם את עצמה ואלו שנחשבים למוביליה, ופחות ופחות את מטרותיה המקוריות. וממש כמו כת אין שום מקום לביקורת פנימית, ואבוי למי שמעיז להפר את ההגמוניה, הוא מיד נחשב כופר.

כמובן דברים אלו לא מכוונים לאנשים הטובים שפועלים בתוך הארגונים, אבל אני יודע שיש פחד לרבים מהם מלהביע עמדה ביקורתית. אני יכול להגיד לאותם אנשים ביקרות לא תביא לקריסת הארגוניים הסביבתיים מה שיביא לקריסתם זו הפיכתם לכת, כפי שמתרחש היום.

לקריאה נוספת:
לנועץ סיכה בבועה הירוקה
הכישלון הירוק והפוליטיקה המלכלכת
הכלבים מלקקים והשיירה עוברת
ההתחמקות הגלובלית
מה היא האמת המטרידה
צנזורה בפורום איכות סביבה
פרשן דלשמטא

כך טוען חבר המועצה דרור עזרא, שהגיש שאילתה בנושא. העירייה הודתה כי לא נעשה סקר לקביעה אילו מבין המבנים עומדים בפני רעידת אדמה

עזרא אמר השבוע: "מדובר במחדל חמור ביותר. לא נעשה אפילו הדבר הבסיסי ביותר כמו סקר מבנים. ב-11 שנים ראש העירייה גרמן שפכה עשרות מיליוני שקלים על בניית מבני תרבות חדישים, זאת כאשר קיימים ברחבי העיר עשרות מוסדות חינוך במבנים ישנים שספק אם יעמדו ברעידת אדמה. זה אבסורד שהעירייה הולכת להשקיע 120 מיליון שקל בבית קברות ולא משקיעה שקל בחיזוק מבני ציבור, מדובר בסדר עדיפויות מעוות".

לכתבה בלוקאל לחצו כאן…

לפי תוכנית המתאר שתציג היום העירייה, מבנים ברחובות אבן גבירול וארלוזורוב יוגבהו ב-10 קומות, איצטדיון בלומפילד ייהרס לטובת מבני מגורים ועסקים ותנועת כלי הרכב במרכז העיר תוגבל - לבעיה העיקרית של תל אביב, מצוקת החנייה, אין פתרון

סגן ראש העיר, פאר ויסנר, טוען כי תוכנית המתאר לא נותנת מענה לדינמיקה האורבנית בעיר, שעברה תהפוכות במהלך השנים. "בתוכנית המתאר יש יותר חורים מאשר גבינה. תל אביב תוכננה ונבנתה עם קונצפציה ותפישת עולם של עיר גנים, אך במהלך השנים עברה תהפוכות שונות", אומר ויסנר. "על תוכנית המתאר לרכז את הכל וליצור קונצפט אחיד וחד-משמעי. בציר ארלוזורוב, למשל, ישנו שילוב של הרכבת הקלה ומגדלי מגורים יש ממש סכנה שהתוכנית תעשה 'אלנביזציה' לכל מרכז העיר, כולל הצפון החדש. משמעות הדבר היא כי אזורי מגורים יוקרתיים ייהפכו לאזורים סואנים ומוזנחים עם איכות חיים נמוכה המלאים מגדלים מנוכרים.
"גם כל התפישה הירוקה לא מקבלת התייחסות בתוכנית. יש לשתף את הציבור כדי לא ליצור תוכנית שלבסוף כולנו נתחרט עליה ונאחר את הרכבת".

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

השבוע פנה דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגה וחבר הועדה המקומית הרצליה אל שר הפנים אלי ישי והמליץ לפצל את הרפורמה לשלושה חוקים:

• חוק יסוד הקניין והתכנון – שיעסוק בקביעת היחס בין הקניין הציבורי, לקניין הפרטי והתכנון.
• חוק התכנון – שיעסוק במבני מערכת התכנון, והליכי התכנון.
• חוק רישוי ובניה – שיעסוק במערכת רישוי הבניה ובהליכי רישוי הבניה.

דרור עזרא מוסר:"הפגם המהותי בחלק התכנון של הצעת החוק זו הוא פגיעה אנושה במנגנוני האיזון והבקרה שהיו, ושצריכים להיות בחוק התכנון והבניה. פגיעה זו היא אינה מוגבלת רק "לירוקים" אלא לכל הקהילות בעיקר אלו הקטנות והמוחלשות, כמו חרדים, ערבים ותושבי שכונות מצוקה."
עוד מוסיף עזרא: "חלק מהרפורמה דומה לרעיון שיהפוך את ועדת חוקה בכנסת לגוף שמאשר חוקים, ללא צורך אישור מליאת הכנסת.מדובר כמובן באבסורד, חברי מועצה, כמו חברי כנסת מיצגים, מיצגים מגוון קהילות ולכן חובה שתהיה לכולם השפעה על התכנון."

להלן המכתב המלא… המשך »