בימים האחרונים מזרים השפד"ן מאות אלפי קוב ביוב לים, חופי הרצליה ות"א נסגרו. את האישור להזרמת הביוב נתן המשרד להגנת הסביבה.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים:"זו שערוריה, המשרד להגנת הסביבה היה צריך לחייב את השפד"ן להשתמש ברזרבות הכלכליות האדירות שלו כדי להימנע מזיהום הים."

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

לפתע פתאום התקשורת הישראלית גילתה את הפרדה בין נשים לגברים, הנושא הפך לכותרות ראשיות ושוב מככב במאבק האין סופי בין חילוניים לדתיים. אבל משום מה הכפייה הדתית האמיתית, אי הפעלת התחבורה ציבורית בשבת, הודרה משיח הציבורי הזה. מדובר בנוהג מוזר וטיפשי שהמדינה אמיצה לה במשך עשרות שנים וכמעט אף-אחד לא מפקפק בנוהג הזה.

נכון יש בישראל קהילה המאפשרת לפלגים קיצוניים מתוכה לכפות עליה התנהגות מוזרה, בה זוגות אינם יכולים לשבת יחד על ספסל אחד באוטובוס, בה עצם נוכחות נשים בקרבת גברים במהלך נסיעה יכולה להביא את הגברים הללו למחשבות מיניות. מה לנו כי נלין על אותה קהילה, הרי אותן נשים מרשות את ההתנהגות הזו, וגברים רבים באותה קהילה נכנעים לאותם פלגים קיצוניים.
וברור כי הפרדה זו נאכפת בעיקר באותה קהילה עצמה, ואולי בשוליים לגבי אנשים שלא מאותה קהילה. לעומת זאת, הכפייה הדתית בנוגע לאי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פוגעת אך ורק בקהילות אחרות, ביהודים חילוניים, במוסלמים, בתיירים וכמעט בכולם ומשום מה זה מקובל וכמעט אף-אחד לא פצה פה ומצייץ וזאת בשם הסטוס-קוו המקודש!

הנזקים של אי-הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת הם עצומים, מאות אלפי אנשים חסרי רכב לא יכולים ליהנות מבילוי בים או בפארק ביום המנוחה שלהם, סבתא ללא רכב שרוצה לבקר את נכדיה אינה יכולה לעשות זאת, נערים שרוצים ללכת לים הופכים את הוריהם לנהגי הסעות.
אי-הפעלת התחבורה הצבירות בשבת לא רק שפוגעת באיכות החיים היא גם פוגעת בחיים עצמם, כמעט מדי סוף שבוע נהרגים ונפצעים אנשים בתאונות בחזרה מבילויים, בשל עייפות או שכרות.
לא רק זאת, אי-הפעלת תחבורה ציבורית מעודדת קניית כלי רכב, וכך יש עוד גודש בדרכים, עוד הרוגים בתאונות ועוד מתים בגלל זיהום האוויר.
הרי ידוע שיש הלכה הקובעת כי "פיקוח נפש דוחה שבת", אבל הנה נפש אחר נפש נעלמות, שהיו יכולים להינצל אילו הייתה תחבורה ציבורית בשבת, אבל אותם רבנים ועסקנים דתיים מקריבים אותם כזבח לשמירה על הסטוס-קוו "הקדוש".

עכשיו נשאלת השאלה מדוע בכלל חל איסור הפעלת תחבורה ציבורית בשבת? הרי אותו ציבור דתי ממילא לא נוסע בשבת, וממילא החרדים אינם משתמשים בתחבורה ציבורית "חילונית" שאין בה הפרדה בין נשים לגברים?
גם קשה להבין מה הגיון בו, הרי חשמל וטלפון פועלים, ערוצי הטלוויזיה והרדיו משדרים, מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע פתוחים, יש משחקי כדורגל, החניונים גובים דמי חנייה, ואפילו יש פקחים שנותנים דוחות חנייה. למה אלו כן ותחבורה צבירות לא?

לאור ההמולה התקשורתית הזו, אין לי אלא לתהות למה החילונים רוצים לכפות נסיעה מעורבת בבני ברק, ולמה הדתיים/החרדים כופים עלינו החילוניים אי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בתל-אביב.

אני מוכן ונראה שרבים בציבור יצטרפו אלי, בקריאה לשינוי לסטוס-קוו חדש, שהחרדים לא יכפו עצמם על החילונים וחילונים לא יכפו עצמם על החרדים.
שר התחבורה וראש הממשלה יעשו חסד גדול אם ינצלו ההמולה שנוצרה ויקבלו החלטה היסטורית להפעיל את תחבורה הציבורית בשבת, ובאחת גם יעניקו לנו גם צדק חברתי וגם צדק סביבתי.

היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, הגיש היום (ד') את תגובתו לבג"ץ המתייחסת לעתירה נגד ההסכם בין מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) לבין תעשיות מלח בנוגע לשינוי ייעוד הקרקעות.

דרור עזרא, היו"ר בפועל של מפלגת הירוקים שהייתה מעורבת במאבק מסר כי" אנו שמחים על החלטת היועץ המשפטי לממשלה, למרות שבאה באיחור. אנו סוברים שאין שום הצדקה לשינוי יעוד בריכות המלח, שהן אתר טבע יפיפה, אשר במשולב עם המבצר הסמוך יוצרים אתר נדיר. ההחלטה להפוך את הבריכות הללו לנדל"ן הייתה אומללה וכנראה נגועה בשחיתות ויש לבטלה. כמו כן, אנחנו קוראים לשר האוצר לפועל להחזיר לאוצר המדינה את הכספים שנלקחו בהתבסס על שינוי יעוד אלו כולל הדיווידנדים שנמשכו מבנק הפועלים במשך השנים ע"י משפחת דנקנר".

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

חבר המועצה המקומית הרצליה, דרור עזרא, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול לביטול מינויה של דניאלה פוסק למהנדסת מחוז מרכז. במכתב ששלח ליועמ"ש באמצעות עו"ד רונן צ'ינאו ממשרד מרקוביץ', צ'ינאו ושות' טוען עזרא כי פוסק, בהיותה מהנדסת עיריית הרצליה, הטעתה, לכאורה, את הוועדה המקומית בתוכנית גליל ים. עזרא אף פנה לפני כן ליו"ר הוועדה המחוזית גילה אורון בדרישה לבטל את התוכנית. "דניאלה פוסק לא צריכה להיות מהנדסת עיר וכל שכן היא אינה ראויה למינויה החדש כמתכננת מחוז מרכז", אמר עזרא ל"כלכליסט".

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

כבר יותר בארבע שנים עיריית הרצליה מקדמת תוכנית חילופי שטחים בה מעורבת עיריית הרצליה וחברת הכשרת הישוב של עופר נמרודי.
חילופי השטחים הם בין מתחם שנמצא בבעלות הכשרת הישוב שנטען שמיועד למלון במבואה של חוף השרון בהרצליה, לבין מתחם של עיריית הרצליה שמשמש היום לחניון חוף זבולון אותו תעניק להכשרת הישוב שעתיד לבניית מתחם וילות ודירות יוקרתי ביותר. במרכז הרצליה פיתוח בקו ראשון לים.

חשיפה של מפלגת הירוקים כי מתחם מלונאות זה של הכשרת הישוב (8.5 דונם) אינו יכול לשמש לבניית מלון, זאת לפי תוכנית מתאר ארצית לחופים(תמ"א 13), גרמה לועדה המחוזית להזמין בדיקה של השמאי הממשלתי אשר קבע כי אין הצדקה כלכלית לעסקה והתוכנית בוטלה לפני שבועות אחדים.

לתחקיר גלובס בנושא לחצו כאן…

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

במינהל טוענים כי בנייה של אלפי דירות בגליל ים תגרום לצפיפות גבוהה מהמקובל; נציג הירוקים: גליל ים תהיה הולילנד של הרצליה

יושב ראש סיעת הירוקים במועצת עיריית הרצליה, דרור עזרא, הגיש התנגדות להפחתת זכויות הבנייה ומספר יחידות הדיור. עזרא טען כי מינהל מקרקעי ישראל נכנע לקיבוץ גליל ים. "המינהל מעניק לקיבוץ זכויות בנייה בלתי מתקבלות על הדעת. התוכנית היא פשוט פיגוע תכנוני, הולילנד של הרצליה, שתגרום נזקים עצומים לעיר ולשכונות הסמוכות לה. הצמצום בשטחי ציבור נעשה בנוסף ל-180 הדונמים שכבר קוצצו מהפארק העירוני לטובת בנייה. חמור מאוד לקבל את המלצת המינהל לפיה משפחה ממוצעת תהיה שלוש נפשות ולא 3.6 כמו שהעריכו בתחילה. נוצר אבסורד, כי הרי את זכויות הבנייה המופרזות לדירות של ארבעה-חמישה חדרים נתנו לפי 3.6 נפשות ליחידת דיור, ואילו את שטחי הציבור מחשבים לפי שלוש נפשות ליחידה".

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

מכל עבר אנו שומעים היום את המושג החמקמק והעמום "צדק חברתי", אני שואל את עצמי מה יקרה אם מחר בבוקר יכריז נתניהו כי ממשלת ישראל מקבלת את עקרונות הצדק החברתי?
האם המדינה תיקח את כל הרוכש הפרטי של בעלי הממון ותחלק אותו לעניים? האם שומר בקניון יקבל אותו שכר כמו מנהל הקניון? האם יולעמו הדירות במגדלי אקירוב ויפצלו לעשרות דירות חדר להשכרה מסבסדת? האם פרויקט סי-אנד-סאן ייהרס ויוחזר החוף?
האמת היא שכל-אחד יכול לפרש את המושג "צדק חברתי" כראות עיניו, הקומוניסט, המתנחל, החרדי, הסטודנט והנזקק, כולם יכולים לצעוק "צדק חברתי" באומנה שלמה אבל כל-אחד יתכוון למשהו שונה לחלוטין ולפעמים הופך לחלוטין.

אין ספק שאם רוצים למשוך כמה שיותר אנשים הכותרת צריכה להיות מחד מושכת וקליטה ומאידך עמומה ואוניברסאלית, שכמעט כל אחד יזדהה איתה. ואכן המושג "צדק חברתי" עונה על כל אלו, יש בו הכול ואין בו כלום.

הכשל החברתי הוא שלנו או שלהם?
לפני שבאים לממשלה בדרישות, שווה להביט במראה ולשאול האם אנחנו "חברתיים" אחד אל השני? הרי המחאה הזו נולדה בשל מחיר השכירות, מי אלו שמשכרים את הדירות? הרי זו לא הממשלה שמשכירה את הדירות, אלו אנשים באותו מעמד כלכלי של השוכרים, כאלו שהדירה הנוספת היא סוג של חיסכון עוברם.
מעבר לעניין הכלכלי שבהחלט יש לו השפעה על נושא הדיור, יש כאן כשל חברתי פנימי, ישראל הפכה תוך חמישים שנים מחברה שהסולידרית החברתית מושרשת בה, לחברה די מנוקרת ומנקרת שבה לא לצאת פרייאר היא המוטו השולט.

מאות שנים ההישרדות של קהילות יהודיות בכל העולם הייתה תלויה כמעט לחלוטין בסולידריות חברתית, הן בתוך הקהילה והן בין הקהילות. אין ספק שהתוכנה הזו היא אחת מן התכונות הכי בולטת בדור של ההורים והסבים שלנו, ואין זה משנה אם הם צברים או עלו לארץ בראשית המדינה.
קשה לשים את האצבע על הנקודה בזמן בה השלנו הפך לשלי ושלי, אבל היום אנחנו, מעמד הביניים החילוני, נמצאים בדילמה בה כולנו רואים את הכשל חברתי, ויוקר המחייה הוא רק סימפטום לכשל הזה, ואנחנו שואלים את עצמנו מה אפשר לעשות ואיך אפשר לתקן.
רבים מפנים אצבע מאשימה לכיוון הממשלה והכנסת, הממשלה והכנסת בהחלט יכולות לעשות שיפורים במדיניות הכלכלית, אבל את הכשל החברתי יהיה קשה לפתור בהחלטת ממשלה או בחוק.

לא פעם שאני נוסע לתל-אביב ומסתכל לים אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו לא היו קונים לפרויקט סי-אנד-סאן והמקום היה נשאר שומם?  אולי כישלון כלכלי בסי-אנד-סאן היה מונע פרויקטים דומים בחופים אחרים?
זו דוגמא טובה לפרדוקס, כולנו רוצים שלא יבנו בניינים על הים אבל רבים מאיתנו לא היו אומרים לא אילו היה ביכולתם לקנות דירה בפרויקט על הים ואנו מעריצים את אלו שיש להם דירות בפרויקט. וזו רק דוגמה אחת, יש רבות כאלו בהן אנחנו רואים כשל חברתי או אי-צדק כלשהו ומקום למנוע אותו אנחנו משתפים איתו פועלה.

ברוב המקרים סולידריות חברתית וקודים חברתיים הם הרבה יותר חזקים מחוקים וממשלות, האם מישהו חושב שהחוק שמחייב אותנו לעזור אחד לשני בעת צרה באמת יגרום לנו לעשות זאת? ולא תחושה אכפתיות פנימית? הסולידריות החברתית היא חלק מן הDNA שלנו, ואנחנו רואים אותה לא פעם בדברים קטנים בחיי היומיום, והיא מתגלה בצורה בולטת גם במחאה הזו.
אם רוצים מהפכה אני סבור שהיא קודם צריכה להיות ביחס שלנו אחד לשני וביחס שלנו ל"רכוש" המשותף לכולנו, ורק אחר-כך צדק והוגנות של הממשלה בחלוקת המשאבים המשותפים.
אם היו שואלים אותי איזו סיסמה לאמץ היית ממליץ על "סולידריות חברתית וצדק חלוקתי".

תושבים, מטיילים, גולשי גלים ופעילי סביבה, יוצאים למאבק על חוף דאימונד – החוף הבתולי האחרון בכנרת – שעלול להתכסות בכבישים, מגרשי חניה ובית מלון. המתנגדים יעשו הכל כדי להגן על פיסת גן העדן – כולל חרם צרכנים על ארקיע שבבעלות היזם

דרור עזרא חבר מפלגת הירוקים הוא אחד המתנגדים לבנייה בחוף אשלים, החשש שלו הוא כי פרויקט בית המלון ילך ויתרחב והחוף יילקח מהציבור. את המלחמה שלו הוא מפנה לכיוון היזם עצמו, קבוצת ג'ורדאש ישראל, שנמצאת בבעלותם של האחים נקש אשר מחזיקים בין היתר גם בחברת ארקיע.

"בעקבות התחלת הבנייה אנחנו מנהלים חרם צרכנים כנגד חברת ארקיע, מספר עזרא, "החוף והחברה הם באותה בעלות, ואם האחים נקש חושבים שהם יגרפו רווחים מבית המלון שמוקם על החוף, הם טועים ובגדול. אנחנו מאמינים שלציבור יש כוח והציבור יצביע ברגליים.

לכתבה בוואינט לחצו כאן…

לא טסים בארקיע ושומרים על חוף כורסי בכנרת | Promote Your Page Too

מפלגת הירוקים מכריזה על חרם צרכנים נגד חברת ארקיע, זאת למען שמירה על חוף כורסי/אשלים בכנרת. במפלגת הירוקים סבורים כי יוזמת החרם תגרם לבעליו לחזור בהם מן הרעיון להקים את מיזם בחוף הכנרת.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר:"בעלי המיזם סבורים שהם ירווחו כסף מהפיכת חוף הכנרת לנדל"ן, אנחנו נוכיח להם כי לא רק שהם לא ירוויחו כסף, אלא הם יפסידו כסף ומוניטין בעסקים האחרים שלהם. אנחנו לא נמתין להרס החוף, כבר היום אנו קוראים ללקוחות של חברת ארקיע להתקשר לחברה ולבטל כרטיסי טיסה. ולהודיע לחברת ארקיע שהם לא יהיו לקוחות חברה שבעליה אחראיים להרס חוף בכנרת."

רקע:
בעלי חברת ארקיע, האחים נקש, הם בעליו של מיזם הנדל"ן בחוף כורסי, חוף בתולי יפיפה שכ-100 דונם ממנו נמכרו ליזמים תמורות 13 מיליון שקל בלבד. היזמים הינם בעלי אורכידאה ובעלי חברת התעופה ארקיע.
מדובר במיזם נדל"ן גרנדיוזי של 400 יחידות אירוח מלונאיות בשטח קרוב ל100 דונם בלב חוף פתוח יפיפה סמוך לשמורת כורסי ונחל סמך.
את החוף רכשו האחים נקש מן המינהל בסכום מגוחך של 13 מיליון שקל לאחר שזכו במכרז בשנת 2006. מפלגת הירוקים ניהלה מאבק נגד מכירת החוף, ולמרות שעל עצומה נגד מכירת החוף חתמו 40 אלף איש המינהל בראשות השר לשעבר מאיר שטירת לא נאות לבטל את המכרז.

באחרונה התחילו עבודות הבניה במקום, והמאבק נגד הרס החוף התחדש, בין השאר תושבי רמת-הגולן וגולשים יקיימו הפגנה מחאה ביום שישי הקרוב בחוף עצמו נגד הריסתו.

להצטרפות לדף הפייסבוק של חרם הצרכנים לחצו כאן…

לפרטים נוספים על המאבק לחצו כאן…

לעצומה משנת 2006 נגד הרס החוף לחצו כאן…

כתבה ביומן הערב ברשת ב' על שני החלטות שהתקבלו השבוע בנוגע להרחבת קיבוץ פלמחים והקמת חוף רחצה ובית קפה בחוף הבונים.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.