מצעד הפאשלות
01 לדצמבר 2006 מאת: דרור עזראקראתי את הרשימה הנהדרת של דורון רוזנבלום, ועלה במוחי רעיון למה לא להרים את מצעד הפאשלות הישראלי?
כנראה משלל המילים בשפה העברית שמתארות כישלון הייתה חסרה מילה, פאשלה היא מילה בערבית שאימצנו שפירושה אצלנו הוא מעין מיזוג של כישלון, מחדל ורשלנות.
לקוראים שעלו לארץ לאחרונה ולקוראים מן המאדים, פאשלה היא לא סתם כישלון אלא כישלון לא סביר שגורם למבוכה, אפשר להגיד שהפאשלה "מדורגת" בין טעות וכישלון למחדל וביזיון.
למרות שפאשלה היא מילה ערבית היא מילה מושלמת שמתאימה לאופי של עם היהודי שמצד אחד ביקורתי ומצד שני סלחן, מין פשרה כזו שנועדה לרצות את שני הקטבים האלו, ועל הדרך נותנת כבוד לשפה הערבית.
אין מה להגיד בחודשים האחרונים יש אינפלציה בפאשלות, עד כדי-כך שפאשלה רודפת פאשלה והציבור נשאר מבלבל בלי יכולת "להתענג" על הפאשלות הטריות שיצאו מן הטאבון כי ריח הפאשלה שזה עתה יצאה מן האש לוכדת את תשומת ליבו, ולא חשוב כמה הפאשלות שעל המדף הן עסיסיות ומגרות.
לא ברור אם הפאשלות תמיד היו כאן ורק עכשיו הם זוכות לפרסום ופופולאריות, או שזו באמת ,כמו שדורון רוזנבלום אומר, התקופה הזו נגרמה משימוש של גורמים עוינים במראה מיוחדת שמשבשת את תאי מוחנו.
בכל מקרה זאת תהיה פאשלה אם נשאיר את הפאשלות ללא טיפול ומעקב, לכן הגיעה השעה להרים את מצעד הפאשלות של ישראל.
אם חושבים על זה, מצעד פאשלות הוא לא רעיון כל-כך מופרך פאשלות הן כמו שירים. יש כאלו שלא משנה כמה הדיסק נשחק באלפון גלגל"צ תמיד נשמח לשמוע אותה שוב(מישהו אמר חיסול חאלד משעל?), ויש כאלו שאחרי ששבוע טחנו לנו את השכל איתם הם כבר נמאסו ולא רוצים לשמוע אותם יותר(מישהו אמר ניירות הערך של חלוץ?).
גם אני שידוע כחבוב הז'אנר לפעמים שוכח פאשלה טובה שהתרחשה לאחרונה, למה אף אחד לא משדר פליי-ליסט של פאשלות? לדעתי אין ברירה מישהו צריך לעשות סדר ביער הפאשלות האלו.
אני חושב שיש בישראל מספיק כשרון בתחום ועם ישראל בשל להעמיד מצעד פאשלות שבועי וכמובן מצעד פאשלות שנתי שיתקיים אולי בכל חודש יולי, לציון "עסק הביש".
הנה תזכורת לכמה מן הפאשלות הבולטות שהיו בחצי שנה האחרונה: אולמרט, פרץ, הגמלאים, רמון, קצב, חטיפת שליט, החטיפה בלבנון, הפגיעה באח"י חנית, אי-יכולת לטפל ברקטות, אי פינוי ישובי הצפון, מינוי ועדת החקירה, חוסר יכולת לבלום את הגרעין האירני, פיקוח על עמלות הבנקים, בריחת בני סלע ודודו טופז.
אני בטוח ששכחתי כמה, אשמח אם תזכירו לי?
מעניין אם יש בישראל גוף תקשורת שיאות להרים את המצעד הזה, וכמו בגלגל"צ לפרסם את רשימת הפאשלות ולתת לעם לדרג אותם, גם תהיה הפינה לשיפוטכם, הכניסה הגדולה, ובסוף השנה ייבחרו פאשלונר השנה ופאשלת השנה.
(1 מצביעים, בממוצע: 3.00 מתוך 5)
Loading...
יום ראשון, 03 לדצמבר 2006 בשעה 20:24
"מעניין אם יש בישראל גוף תקשורת שיאות להרים את המצעד הזה"
דרור, בישראל *כל* גופי התקשורת כבר מזמן הרימו את המצעד הזה. לפחות "עתונאי" דמיקולו אחד בנה קריירה מ"מצעד האיוולת" (אני מתערב אגב שאת הספר הוא לא קרא מעולם). למעשה התקשורת הישראלית לא מתעסקת כמעט בשום דבר חוץ מאשר נינט ופשלות שהיו או לא היו. (מלבד כמובן פשלות של התקשורת עצמה, מהרישים ו"מסמכי משטרה" מפוברקים למיניהם, שאותן מעלימים בזריזות מתחת לשטיח).
הגיע הזמן אולי לשאול מה התועלת בגישה הזו, ומה ההגינות במשפטי השדה שהתקשורת עושה, ומקרה משעל הוא אגב דוגמה מצוינת להתנפלות מכוערת וחסרת מידה על ארגון שלא רק שמגן על התחת שלי ושלך באופן יומיומי אלא במקרה נחשב בעולם לאחד הטובים שקיימים מסוגו.
להיות איש ציבור היום בישראל משול לעמידה בתור לגליוטינה. לא ידוע מתי, אבל יום אחד יונית או גדי יקראו בשמך. באופן טבעי אנשים הגונים ומוכשרים לא אוהבים לעמוד בתור כזה, וכתוצאה מי שהולך היום לתפקיד ציבורי הוא או נאיבי בצורה קיצונית, או עבריין או טפש. תסתכל על שרי הממשלה שלנו ותבין בדיוק לאן מביאה הגישה הזו.
היה דוקא יכול להיות מרענן לראות את הבלוגרים והפעילים מציעים איזו גישה אחרת, של הצעות אמיתיות לשפור המצב ונסיון אמיתי לפתור בעיות במקום לחפש אשמים, במקום אותו חטוט משעמם ודמגוגי בפצעים.
יום ראשון, 03 לדצמבר 2006 בשעה 21:50
הי ניר,
הבעיה בישראל היא לא הביקרות על מקבלי ההחלטות, אלא רמתם הנמוכה של חלק לא מבוטל ממקבלי החלטות בכל הרמות בין אם זה ראש הממשלה או מפקד תחנת המשטרה.
הבעיות לא יעלמו אם לא נדבר עליהן, הבעיות אולי יפחתו אם נדבר עליהן ואם מקבלי ההחלטות הכושלים יוחלפו.
וזה בגדול אחת המטרות החשבות של מפלגת הירוקים.
אני בהחלט מקבל את את הערה שלך לגבי ירידה לחיהם של פוליטיקאים על כל דבר פעוט, וזה בהחלט דבר מגונה.
השאלה כאן היא מה קדם למה? האם הירידה לחייהם של הפוליטיקאים שהרחיקה את האנשים הטובים? או ההתנהגות הגרועה של הפוליטיקאים הרעים שעוררו את התקשורת.
אני בכל אופן מנסה להיות ענייני ולבקר את ההתנהלות הציבורית ואת ההחלטות עצמן.
תודה,
דרור
יום שני, 04 לדצמבר 2006 בשעה 5:36
"הבעיה בישראל היא לא הביקרות על מקבלי ההחלטות, אלא רמתם הנמוכה של חלק לא מבוטל ממקבלי החלטות בכל הרמות בין אם זה ראש הממשלה או מפקד תחנת המשטרה."
דרור, זה בדיוק מה שאני אומר. אוירה של התזת ראשים על כל פשלה אמיתית או מדומה מונעת מאנשים מוכשרים מלבחור בקריירה ציבורית. לא משנה מה קדם למה – התוצאה היא שהיחידים שנשארים הם אלופי ספינים שמסוגלים להתמודד עם התקשורת, עבריינים שלא עושים לה חשבון ואנשים שפשוט לא מוכשרים לכל קריירה אחרת. מספיק להסתכל על הרכב הממשלה כדי להיווכח כמה אנחנו קרובים לזה.
הפתרון, לדעתי, הוא לבנות שיח אחר, באתרים כמו זה שלך, שישאף לדיון אמיתי וענייני בבעיות. זה לא כל כך רחוק כמו שזה נדמה – בארה"ב יש בלוגים שנחשבים היום לא פחות משפיעים מהתקשורת המסורתית, וזה בארץ שיש לה מסורת עתונאית רצינית ומעמיקה. אתה לא צריך לצטט את רוזנבלום ולא אף אחד אחר, אתה צריך לכתוב מה שאתה חושב, כי הדעה שלך לא פחות חשובה משלו.