הבלוג של דרור עזרא
סביבה פוליטיקה ומה שביניהם

מסובבים את חלום הבלהות

יום שני, 08 לנובמבר 2021   מאת:

אנחנו נמצאים בימים האחרונים(ועידת גלזגו 2021) בהצפה נדירה של עיסוק תקשורתי בנושא סביבה, מצד אחד זה דבר חיובי כי נושא הסביבה לא מקבל חשיפה ראויה, לא בתקשורת, לא בעיסוק הפוליטי ולא בעיסוק הציבורי. וזה נושא נרחב בעל השפעה משמעותית על כולם. מן הצד השני אני לחלוטין לא אוהב לשמוע ולקרא את התכנים שמשודרים, שכוללים שלושה מסרים – הפחדה סוחפת וחסרת היגיון מפני קטסטרופה אדירה, דרישה להקרבה אדירה מן הציבור והבטחות לגאולה בדמות עצירת הקטסטרופה.

האמת היא ששלושת המסרים האלו מאוד בעיתים ולדעתי לא נכונים, אין שום קטסטרופה, לא נכון לדורש הקרבה מן האזרחים וכנראה לא תהיה שום גאולה. אם מסתכלים על שלושת מסרים האלו די ברור שיש כאן ניסיון ליצר דת חדשה.

התפיסה שלי לגבי נושא הסביבה היא אחרת, המוקד צריך להיות על מקבלי ההחלטות בכל הרמות, המטרה שימור משאבי הטבע לדורות הבאים ושימוש חסכוני ונכון בכל משאבי שיש לנו לטובת שיפור איכות החיים.

יש המון אנשים צעירים שמערכת ההפחדה בהחלט עובדת עליהם, אני אנסה כאן לענות למסרים העיקריים שמשודרים לציבור בעיקר לצעירים, שלא התנסו בחוויה הזו הפחדה מקטסטרופה.

האם כדור הארץ בסכנה?

אחד המסרים משמעותיים שמשדרים לציבור שכדור הארץ בסכנה, זה מסר שקרי ולא נכון. אין שום סכנה לכדור הארץ. כדור הארץ עבר שורה אורכה של אירועי קיצון ושרד. בין השאר אסון החמצן, לפני כ2 מיליארד שנים לא היה חמצן באטמוספרה, בגלל תהליכים ביולוגים חמצן החל לזהם את האטמוספרה וגרם להשמדת מוחלטת של כמעט כל החיים שהיו על כדור הארץ. אירוע כדור הארץ ככדור שלג שהיה לפני 650 מילוני שנים שכדור הארץ כנראה קפא לחלוטין. אירוע של קרני גמא שפגעו בכדור הארץ לפני 444 מיליוני שנה. אירוע השמדה החמור ביותר לפני 250 מיליוני שנים, שנגרם כנראה מהתפרצות געשית עצומה בסיביר. וכמובן השמדת הדינוזאורים לפני 65 מיליוני שנים שהסיבה לה עדיין שנויה במחלוקת.

אני לא מונה סתם את הרשימה הזו, כדור הארץ עבר אירועים אדירים, שרד ואפילו שגשג. כלומר ברור לחלוטין שכדור הארץ לא נמצא בשום סכנה שלאנושות יש יכולת למנוע אותה.

צילום: דרור עזרא

האם אנחנו על סף הכחדת החיים על כדור הארץ?

מסר אחר דומה שעולה הוא כי הפעילות האנושית תגרום להכחדת החיים על כדור הארץ, אפשר לעבור שוב על הרשימה בפסקה הקודמת ולראות שאירועים אדירים ומשמעותיים על כדור הארץ לא גרמו להכחדה החיים על כדור הארץ.

אני לפחות לא ראיתי שום טענה מדעית שאנחנו נמצאים עכשיו על סף אירוע הכחדה דומה לזה שהיו לפני מילוני שנים. אירועי הכחדה משמעותיים הם מאוד יוצאי דופן כתוצאה מפעילות קוסמית או געשית אדירה. לכן אני יכול לכתוב בוודאות שאין שום סיכוי שנגיע לאירוע הכחדה.

יש שינוי אקלים?

הטענה המרכזית שאנחנו נמצאים עכשיו באירוע של שינוי אקלים שיגרום לפגיעה קשה באנושות ובטבע. אני טוען כי שינוי אקלים הוא המצב הטבעי של כדור הארץ. להפך הדרישה ליציבות אקלימית היא חסרת יסוד ומנתקת מן המציאות.

יש הוכחות מדעיות נרחבות לשינוי אקלים משחר האנושות ועד היום, למשל עידן הקרח שהסתיים לפני 11 אלף שנים, שבמשך עשרות אלפי השנים שהתקיים שרדו כמעט כל המינים של בעלי החיים וגם האנושות. יותר מזה יש הוכחות מדעיות על עידני קרח נוספים שהיו במקביל להתפתחות האנושות ואולי אפילו תרמו לה.

יש תיאוריה עם הוכחות מדעיות נרחבות שכדור הארץ עובר שינוי אקלים במחזוריות של 25 אלף שנים בגלל סיבוב כדור הארץ סביב השמש. השינויים האלו די משמעותיים והייתה להם השפעה על האנושות.

יש הוכחות מדעיות חד משמעיות שמדבר סהרה היה ירוק לתקופות לא קצרות, מדענים מצאו שינוי בהיקף החול שהגיע לאוקיאנוס האטלנטי, יש ציורי קיר באמצע מדבר סהרה של ג'ירפות ופילים.

יש הוכחות מדעיות ברורות לקיומם של מערכת של נהרות במדבר הסעודי, יש ממציאים ארכיאולוגים שמראים שהמדבר הסעודי היה ירוק עד לפני 5000 שנים, והיו שם חיים משגשגים של בני אדם ובעלי חיים. 

גם בישראל יש הוכחות להשפעות שינוי האקלים על בני האדם שחיו כאן, למשל הכפר הנאוליתי בעתלית. כפר שהתגלה בעומק 10 מ' מתחת לפני הים ומראה על קיום משגשג של בני אדם עד לפני 8000 שנים, הכפר ננטש עם עליית מפלס הים התיכון.


אירוע שינוי האקלים הכי קרוב אלינו בזמן נקרא עידן הקרח הקטן, התחיל לפני 500 שנים והסתיים לפני כ150 שנים, יש תיעוד נרחב כי בתקופה הזו האקלים היה קר, הקוטב הצפוני התרחב באופן ניכר, נוצרו קרחונים בכל ההרים הגובהים, נהרות קפאו, נמל ניו ירוק קפא. למרות שהאירוע הזה מאוד קרוב לזמננו אין ממש הסבר מקובל לאירוע הזה, ויש שורה של השערות.

ההוכחות על כך שכדור הארץ עובר שינוי אקלים באופן תדיר, הם חד משמעיות וחותכות, יש ממצאים ארכיאולוגים ברורים, יש הוכחות מדעיות אחרות שאין עליהם עוררים, אף מדען רציני לא מערער על זה. אלו לא תיאוריות לא השערות בניגוד לאירוע הכחדה שכתבתי עליהם בפסקה הקודמת.

אז יש משבר אקלים?

ההגדרה של מהו משבר לא ממש ברורה, הרי כל דבר יכול להיות משבר תלוי בעיני המתבונן. תינוק שנפל לו המוצץ מרגיש משבר ובוכה.

אנחנו רואים מקומות שבהם מתגוררים אנשים שחווים משבר סביבתי קשה והתדרדרות מהירה בשנים האחרונות, רבים מאלו הם מקומות שלא הושפעו מאירועי אקלים אלא מבניה מסיבית של סכרים והטיה של נהרות, כמו בימת אוראל וכמו ים המלח אצלנו.

אם נלך על הגדרה למשבר למצב שמחייב עקירה של ישוב אנושי שהיה קיים מאות שנים, לא בגלל הטיה של נהרות אלא מסיבה סביבתית אחרת, לא נמצא הרבה כאלו בשנים האחרונות.
כמו שציינתי בפסקה הקודמת, ב5000 השנים האחרונות יש הוכחות על עקירות רבות כאלו במזרח התיכון ואפריקה. אבל יש הוכחות ארכיאולוגיות לנטישה של ערי ענק במרכז ודרום אמריקה לפני קולומבוס, למשל העיר האדירה טאוטיווקאן במקסיקו, אשר ננטשה כנראה כתוצאה ממחוסר חמור במים. יש את העיר העתיקה טיקאל בגואטמלה שכנראה ננטשה לפני 1000 שנים בעקבות ירידה חדה באיכות המים. יש עוד לא מעט דוגמאות כאלו, ערים נטושות שנמצאו בג'ונגלים של מרכז ודרום אמריקה. חלק לא קטן מהם ננטשו כנראה בגלל שימוש יתר במשאבים בעיקר מים.

בראיה כוללת על התמודדות האנושות עם האקלים ב5000 שנים האחרונות האם המצב היום גרוע ביותר? התשובה שלי היא לא, אפילו ההפך מצב הטוב ביותר. גם אם נסתכל 500 שנים אחורה היום התמודדות של האנושות עם האקלים היא הטובה ביותר. ולא נראים ממש סימנים של התדרדרות.

אז התשובה שלי לשאלה הזו היא שאין משבר אקלים, המושג הזה שגוי ולא נכון.

האם פעילות האדם משפיעה על האקלים?

זו שאלת השאלות שנמצאת בויכוח, במיוחד הנושא של שימוש בדלק, גז ופחם. אין ספק שיש השפעה לפעילות האדם על הסביבה בו הוא חי, ואחת השפעות הכי משמעותיים הוא דילול משאבי הטבע וזיהום שלהם באזורים שיש בהם פעילות של בני האדם. אבל זו לא השאלה, השאלה היא האם יש השפעה מעבר להשפעה המקומית/אזורית?

מבחינתי אירוע האקלים הכי זכור לי היה חורף 1992, שבו ישראל קיבלה כמויות אדירות של גשם, שלג במקומות שעשרות שנים לא ירד בהם שלג, ואני זוכר את פתיתי השלג שנפלו עלי בבסיס במפרץ חיפה. החורף הזה היה תוצאה של התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים אשר חצי שנה לפני שיגר מילוני טונות של חומרים שונים ביניהם גזים וחלקיקים שהגיעו עד לסטרטוספרה יצרו שכבת אובך שבלמה 5% מקרינת השמש ולירידה טמפרטורה בחצי מעלה תוך זמן קצר.
דוגמא מתועדת נוספת של התפרצות הר הגעש קרקטואה באינדונזיה בשנת 1883 שהביאה לשינוי אקלימי דומה בכל כדור הארץ למשך שנים.
כלומר שני האירועים האקלימיים הדרמאטיים ביותר ב200 שנים האחרונות היו תוצאה מהתפרצות הרי געש במזרח אסיה. ושניהם גרמו להתקררות מיידית כתוצאה מעמעום קרינת השמש. 

המספרים מאוד ברורים, יש עליה בטמפרטורת פני הים בעשרות שנים האחרונות, המדידות מראות זאת וגם אני הרגשתי את העלייה הזו. מבחינתי טמפרטורת פני הים היא המדד המשמעותי לאקלים, זה לא משהו שאפשר לעשות איתו מניפולציה, זה לא מושג עמום ולא ברור כמו טמפרטורה ממוצעת. יש מקומות בהם יש מדידה רצופה של טמפרטורת פני הים, הים עצמו עושה את הממוצע בניגוד למדידה של טמפרטורת האוויר שמשתנה בצורה מאוד גדולה במשך היום, ובין יום ליום.  

המספרים ההיסטוריים של טמפרטורת מי הים מראים דבר מאוד מעניין, בסוף שנות ה60 ועד אמצע שנות ה70 של המאה הקודמת הייתה ירידה אפילו די חדה, זו הייתה תקופת השיא של שימוש בזבזני באנרגיה, בעיקר נפט ופחם. המכוניות היו גדולות וזוללת דלק, החשמל יוצר בעיקר מפחם, מפעלים זיהמו את האוויר ללא הגבלה. באמצע שנות ה70 הייתה עליה במחירי הדלק והתקופה הזו נקראת לפחות במערב כתקופה של משבר האנרגיה. זה די מוזר שדווקא בנקודת הזמן הזו אנחנו רואים שינוי מהתקררות להתחממות, הרי אם ההסבר של השפעת האדם וזיהום האוויר על האקלים ההינו צריכים לראות מגמה אחרת בסוף שנות ה70 ותחילת שנות ה80?  

מצד אחד יש בעולם מאות מילוני מכוניות שבאופן יומיומי מייצרות חום גבוה מאוד, פולטות גזים חמים, קשה להגיד שאין לזה השפעה על האקלים, לפחות מקומית. מצד שני הנפח של האטמוספרה הוא אדיר ביחס לכמות כלי הרכב שמיצרים חום ופולטים גזים, אם הייתה השפעה גדולה על האקלים אז גם שריפות יער התפרצויות הרי געש, ופליטת גזים מקרום כדור הארץ היו משפעים בצורה דומה לאורך כל ההיסטוריה האנושית.  

אני מכיר את ההסברים של השפעה מצטברת, אבל גם בהם יש חור גדול, הרי הגזים האלו חלקם משתחררים באופן טבעי לאטמוספרה. אז היינו צריכים לראות את המצב הזה של נזק מצבר בעבר. וזה בדיוק הבעיה הגדולה שלי עם כל התיאוריות הללו, המדענים לא מצליחים לפענח את הסיבות לשינוי האקלים בעבר הקרוב והרחוק ומשום מה הם כן יודעים לחזות את העתיד?

לא יודע זה לא בדיוק מסתדר לי. במיוחד לאור העובדה שאני זוכר את תחזיות הקטסטרופה הקודמות, בסוף שנות ה80 עם החור באוזון, וב2006 עם אל גור והתחממות הגלובלית שעברה להיות היום משבר האקלים.
המון מן התחזויות האלו היו כושלות, כולל זו של אל גור על המסה מוחלטת של הקוטב הצפוני, שהייתה אמורה להתרחש כבר היום.

אני ממליץ לכולם להתרחק מנביאים שחוזים קטסטרופות, גם אם הם קוראים לעצמם מדענים. מי שמשתמשים בנבואות קטסטרופה כדי לנסות להשפיע על אחרים איך להתנהג הם אנשים בכת.

אז מה עושים?

כפי שאפשר להבין מן הטקסט הזה, אני לא כל כך מאמין בתחזיות על הקטסטרופה האקלימית, אני כן מאמין שיש שינוי אקלים שכנראה ברובו טבעי, אני מתקשה להאמין שלאנושות יש באמת כוח לשנות את האקלים.
יש כמה דברים שכן אפשר לעשות, להתכונן לשינוי האקלים, למשל עליה של מפלס הים, שיטפונות, בצורות, התגברות גלי חום. אני כן חושב שיש לבני אדם יכולים ליצר השפעה מקומית למשל שתילה של עצים, השקיה וחקלאות באזורים צחיחים.

הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות זה למנוע ניצול יתר של משאבי הטבע, ולמנוע את זיהום הסביבה. כתבתי בעבר על הנזקים האדירים של המכונית הפרטית, כן גם החשמלית. לעבור יותר ויותר לאנרגיה סולארית, לעודד איטום ובידוד מבינים, לפעול לעודד חסכון באנרגיה ועוד.

אני מתנגד נחרצות לשיטה שאנחנו רואים היום ותיארתי בתחילת הטקסט, המסר שהאליטה העולמית מעבירה לנו "אנחנו הולכים לקטסטרופה, אתם האזרחים אשמים, ואתם האזרחים צריכים לשלם את המחיר".

הדרך הנכונה היא שינוי משמעותי של אופן קבלת ההחלטות בכל מעגלי קבלת ההחלטות. תכנון ארוך טווח, עם התפיסה המרכזית של שמירה על משאב הטבע, וניצול כמה שפחות של משאבי הטבע, מניעת זיהום הסביבה ואכיפה נוקשה נגד המזהמים. התפיסה הכוללת צריכה להיות מועברת לציבור בצורה ברורה ושקופה, ותוך יצירת תקופת מעבר לתפיסה החדשה.

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

כל חגי תשרי הם תרגול בהישרדות – ההסבר

שבת, 19 לאוקטובר 2019   מאת:

חגי תשרי מיצגים שלושה שלבים בהישרדות – ראש השנה, תקיעת שופר(אזעקה), יום כיפור, צום(בריחה), סוכות, בניית מחסה (הישרדות בטבע), למעשה מדובר בתרגול הישרדות שהולבשו עליהם סיפורים מיתולוגיים/דתיים.

מתוך ויקפדיה

האזור הזה של ישראל בימי קדם, היה אזור של מעבר צבאות גדולים במלחמות שנוהלו בין האימפריה המצרית, לאימפריות המתחלפות במסופוטמיה או לאימפריה החתית, כל מעבר צבאי כזה יכול לגרום להרס עצום של קהילות, כמו לקיחת שבויים וחיילים לקיחת שפחות מין, וכמובן מזון ומים. מעבר צבא ענק יכול לגרום נזק עצום, אבל מעבר צבאות כאלו כל כמה חודשים יכול לגרום להשמדה של עמים שלמים, ונשאלת השאלה איך עמים בארץ כנען התמודדו עם הבעיה?

ליהודים יוצאי עירק יש מנהג די מוזר, להכין מצות שנקראות ג'ראדק, בערב יום כיפור. אבא שלי היה מכין כמות אדירה של המצות האלו שם בשק בד בתוך ארון ומנשנש מהם כל חודשי החורף.

למה מצות? למה בערב יום כיפור? ולמה לשמור אותם חודשים? במשך שנים לא הבנתי מה פשר המנהג הזה עד שהתחלתי להסתכל על חגי תשרי כתרגול בהישרדות.

במשך שנים ההיסטוריונים לימדו אותנו שהמקור של רוב חגי ישראל הם מסורת עתיקה של חברה חקלאית, אכן המועד של חגי תשרי הוא סוף העונה החקלאית. אבל מתעוררת השאלה למה שלושה חגים זה אחרי זה, עם מנהגים ומסורות שונות לחלוטין? אז הנה ההסבר שלי.

אזעקה – ראש השנה

היום אנחנו קוראים לחג ראש השנה, אבל בתקופת המקרא היה מדובר בחודש השביעי, והחג בתנ"ך נקרא בכלל "יוֹם תְּרוּעָה", כלומר המצווה המרכזית היא תקיעה בשופר ויצירת רעש. המצווה הזו אינה סתמית, אלא המהותית, לדעתי, מדובר במה שנקרא היום תרגול אזעקה. לדוגמא שכוח צבאי או שעובר או שתוקף זו הדרך להתריע לכל העם להימלט ולתפוס מחסה באזורים מרוחקים. זה היה עובד בצורה די פשוט, כפר כלשהו היה מזהה תנועה של צבא זר, כמה אנשים היו מוציאים את השופרות עולים לנקודה גובה ותוקעים בשופר, יתכן מאוד שסוגי התקיעות, הם קוד לאירוע שונים, הכפר השכן שומע את השופר והם עושים אותו דבר ומעבירים כך את המסר לכל העם תוך כמה שעות הרבה לפני ההגעה של הצבא הזר. זה השלב הראשון של ההישרדות.

בריחה – יום כיפור

כמה ימים לאחר ראש השנה, יש לנו את יום כיפור, שבו המנהג המרכזי הוא צום משתייה ואכילה, אמנם בניגוד לחגים אחרים שמו של החג במקרא אינו מרמז על המצווה המרכזית וגם לא נאמר מפורשת צום משתייה ואכילה אבל נאמר "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" אפשר בהחלט לפרש את זה כצום משתייה ואכילה.

הצום הוא לדעתי הוא תרגול ההישרדות הכי משמעותי מבין חגי תשרי, היכולת לתפקד 24 שעות ללא שתייה ואכילה היא קריטית ביותר במצב הישרדות, מדובר ביכולת פיסית ונפשית שתרגול שלה יכול לשפר לאין ארוך את יכולת ההישרדות של בני אדם, מעבר לתרגול של היכולת האישית יש כאן בחינה של יכולת של שאר בני המשפחה וכך יש דרך לסייע להם בצורה אפקטיבית במקרה של אירוע אמת. ולאחר שהאנשים שמעו את האזעקה בא השלב השני הבריחה.

הישרדות בטבע – סוכות

מיד אחרי יום כיפור יש לנו את חג הסוכות, שכמו ששמו אומר לנו המצווה המרכזית בו הינה בניית הסוכות וישיבה בה שבעה ימים. בניית מחסה היא משימה מרכזית בכל מצב הישרדות, עצם בניית הסוכה היא תרגול חשוב לאנשים שגרים במבנה קבע ולא רגיל למשימה כזו, אבל לא רק התרגול בבניה הסוכה הוא חשוב אלא גם היכולת לדעת למקמם אותה במקום הנכון שיאפשר הישרדות במשך שבעה ימים, וזה מחייב היכרות עם הסביבה הקרובה ועם הטבע. צריך לזכור שבימי קדם הערים היו בבניה צפופה, ולכן אני מעריך שהיה אפשר לבנות סוכות רק מחוץ לעיר. בספר יונה זו מתואר בצורה יפה: "וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן-הָעִיר, וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר; וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה".

לדעתי יש הבדל מאוד גדול בין הסוכה לבין אוהלים שבני ישראל ובכלל עמים נוודים החזיקו, ההבדל שאוהל הוא ציוד שאתה לוקח איתך, וסוכה אתה בונה במקום שאתה חונה ממשאבים שיש לך בסביבה.

אז הנה שלושת החגים תואמים להפליא לסדר הכרונולוגי של שלושת השלבים להישרדות, ראשית – האזעקה, שנית – הבריחה המהירה מהבית עם שק מצות ומעט מים, ושלישית – בנית מחסה והישרדות למשך כמה ימים בטבע.

התחכום בכל הסיפור זה הלבשה של האופי הדתי לחגים האלו, יש בכך שלוש יתרונות משמעותיים, הראשון שעמים אחרים לא יעתיקו את החגים האלו ולא יבצעו את התרגול החיוני הזה. השני, ששלטון זר ששולט במקום לא מבין שמדובר בתרגול הישרדות ונותן לאנשי המקום לחגוג את החגים הדתיים האלו ללא הפרעה ברוב המקרים, והשלישי שהעם עצמו מבצע את התרגול הזה באדיקות, שלא הייתה מתרחשת לא היו קוראים לזה תרגול, ואנחנו רואים את זה היום היטב בתרגיל העורף הלאומי.

מעבר לחגי תשרי, יש את חג הפסח כאשר בתנ"ך נקרא "חג המצות" ולא סתם. גם הוא סוג של תרגול באכילת מצות, אבל לדעתי המשמעות הקדומה שלו היא חיסול מלאי המצות שנאפה בערב יום כיפור ואפייה וצבירה מצות חדשות לחודשי הקיץ. הערכה שלי כי מנהג אפיית המצות בערב יום כיפור הוא מנהג עתיק ביותר והיה חלק בלתי נפרד מחג המצות המקורי. כנראה בשל זמן מדף מוגבל של המצות, שהיה צורך להכין אותם כל חצי שנה, וכך שני חגים בהפרש של שישה חודשים מכינים מצות ושומרים אותם לעת מצוקה.

גם המסורת של שנת שמיטה, לדעתי היא תרגול בהישרדות ולמעשה מחייבת את החקלאים לגדל מוצרים שאפשר ליבש ולצבור לשנים, כמו חומוס חיטה וכדומה. ובכך לצלוח אסונות טבע ובצורת. וזה מופיע בתנ"ך בצורה ברורה אבל לא ישירה, בסיפור יוסף והחלום של פרעה על הפרות הרזות והשמנות.   

בכך המוסרות הבלתי ברורות והארכאיות לכאורה של החגים, הם לדעתי הסוד שגרם לעם ישראל לשרוד במשך אלפי שנים. אין מה לזלזל בהם גם היום, אנחנו רואים את המצב במזרח התיכון ומילוני אנשים מתנהלים בצורה דומה.

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

לא לביטול עילת הסבירות

יום שני, 20 למאי 2019   מאת:

אני קורא בימים האחרונים, עוד ועוד טקסטים לגבי הרצון לבטל את האפשרות של בתי המשפט להשתמש בעילה של חוסר סבירות קיצוני כעילה לבטל החלטות מנהליות של רשויות המדינה, לדעתי זו תהיה טעות קשה.

מה היא עילת הסבירות?

לרוב הציבור זה נשמע בוודאי כמושג משפטי מסובך ולא ברור, אבל מדובר בעניין מאוד פשוט, שיכול להיות רלוונטי לכל אזרח. כל יום מתקבלות מאות ואלפי החלטות ברשויות המדינה (רשות מקומית, רשות ממשלתית וכו). מה קורה שהחלטה עומדת בהתאם לחוק, אבל היא בלתי סבירה? אני אתן דוגמא, לרשות מקומית יש סמכות לתת שמות לרחובות, נניח שהרשות המקומית מחליטה לקרוא רחוב ע"ש אדולף היטלר, או נניח לשנות שם של רחוב לרוחב "הטמבלים". אם ההחלטה עברה בהליך שמופיע בחוק, אז לכאורה מדובר בהחלטה חוקית. היום מי שרוצה לבטל את ההחלטה יכול לפנות לבית המשפט ולבקש לבטל את ההחלטה בגלל שהיא אינה סבירה, ובית המשפט בוודאי יקבל את זה. ואגב, לא מדובר רק בהחלטות ציבוריות, זה יכול להיות החלטות אישיות, כמו קביעת הגן שילד שלכם יהיה בו וכדומה.

החשיבות של עילת הסבירות

לדעתי יש חשיבות גדולה מאוד לעילת הסבירות וליכולת של בית המשפט לבטל החלטות מינהלית של רשויות המדינה – ראשית זה די ברור בדוגמא שנתתי. החוק ברבו לא נכנס לשיקול הדעת של מקבל ההחלטות, וגם לפעמים החוקים לא מספיקים ברורים ויש מקבלי החלטות שמנצלים זאת מסיבות שנות. למעשה עילת הסבירות היא דרך היחידה למנוע החלטות שרירותיות וגרועות אחרי שהן מתקבלות. דרך אחרת, היא לחוקק את עצמנו לדעת, ולכתוב חוק על כל דבר.

עניין נוסף לא פחות חשוב והוא השוט שיש נגד מקבלי ההחלטות בדמות עילת הסיבות. אני יודע בוודאות מתוך ניסיון של הרבה שנים הן כחבר מועצת עיר והן כפעיל בנושא סביבה מול מקבלי ההחלטות בבתי משפט, הבחינה של בתי המשפט של החלטות אם הן סבירות או לא היא מאוד משמעותית במניעת קבלת החלטות גרועות, שלא פעם התברר שהן פוגעות בסביבה. ברגע שמקבל ההחלטות חושש שההחלטה שלו תגיע לבית המשפט והוא יאלץ להסביר את ההחלטה שלו אז הוא ישקול היטב אם לקבל אותה.

אם באמת יבטלו את עילת הסבירות, אז אני צופה שורה של החלטות גרועות ומזיקות, הרי זה ברור אם אין אף מנגנון שאזרח יכול לערער על החלטות שמתקבלות נגדו, אז נקבל עוד ועוד החלטות כאלו. ואגב, לא מדובר רק בנבחרי ציבור, יש המון החלטות שמתקבלות ע"י פקידים שהועברה להם סמכות. ואני רוצה להזכיר לפוליטיקאים מן הימין, שגם היום ואולי גם בעתיד שהם לא יהיו בשלטון, יתקבלו החלטות שרירותיות נגדם, מה הם יעשו אז? הרי זה קורה היום לא פעם, למשל בנושא הר הבית, המשטרה ועוד שלל נושאים.

מה אפשר לעשות?

אני מבין בהחלט למה עילת הסבירות מרגיזה הרבה אנשי ימין, בית המשפט העליון משתמש יותר ויותר בעילת הסבירות לבטל החלטות פוליטיות של שרים, ראינו את זה למשל בהכנסה של תמוכת בהחרמת ישראל בניגוד לעמדת שר הפנים, הכנסה של משפחות מחבלים לטקס זיכרון בניגוד להחלטות שר הביטחון ועוד ועוד, יש דוגמאות בלי סוף, שבית המשפט מבטל החלטות לגיטימיות של נבחרי ציבור בעילה של חוסר סבירות קיצוני.

יש דרך לטפל בזה בלי לבטל את עילת הסבירות, הדרך הנכונה לדעתי לעשות זאת היא באמצעות חקיקת חוק מיוחד לעניין הזה. בחוק יהיה סעיף פשוט – בית המשפט רשאי לבטל החלטות מינהליות בעילה של חוסר סבירות קיצוני, אלא במקרים שמופעים בסעיפים בהמשך החוק.

אומנם גם היום אפשר לחוקק ולתקן עניינים שבית המשפט קבע שהם לא סבירים, אבל זה הליך ארוך, ומה שבעיתי יותר שהחקיקה לא תבטל את פסק הדין.

מה שאני מציע שיהיה בחוק הזה סעיף שאומר, שלמחוקקים יהיו שישים יום, לתקן את החוק הזה ולהוסיף לו סעיף שיקבע שמה שבית המשפט העליון קבע שהוא לא סביר הוא מעכשיו סביר. ואז בית המשפט העליון יהיה חייב לתקן את פסק הדין בהתאם לחוק החדש.

יש בזה גם הרבה היגיון, הרי איך אפשר להגיד שהחלטה היא לא סבירה כאשר, 61 מתוך 120 חברי כנסת קבעו שהיא סבירה.

מה שיהיה בפועל זה הליך חקיקה מהיר שיהיה צריך רוב של 61 ויותר, ובו יוספו סעיף ספציפי לחוק ויבטלו את עילת הסבירות לגבי מקרה ספציפי שמופיע בפסק הדין, שהזיהוי שלו יהיה צריך להופיע בסעיף המדובר. למשל בדוגמא שנתתי לגבי כניסת משפחות המחבלים, יהיה סעיף שבו יהיה כתוב שר הביטחון יהיה מוסמך למנוע כניסה לישראל של אנשים מן הרשות הפלסטינית שרוצים להשתתף בכינוסים או טקסים בעלי משמעותית פוליטית בתוך מדינת ישראל.  

יש כאן בעצם שוט על בית המשפט, אם עילת הסבירות היא שוט על מקבלי החלטות, החוק הזה יהיה שוט דומה על בתי משפט שלא ישתמשו בעילת הסבירות בצורה לא ראויה.

בקיצור, אני מאוד מתנגד לביטול עילת הסבירות, אבל אני חושב שיש הצדקה לרסן במידה מסוימת את השימוש בה של בתי המשפט במיוחד בית המשפט העליון.

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

סעיף השוויון שיחסל את הדמוקרטיה – תשובה לבני בגין

יום שלישי, 07 לאוגוסט 2018   מאת:
פעם מאוד תפסתי ממנו אבל לצערי בני בגין פשוט מחרטט את עצמו לדעת.
נדלג על הטעות העובדתית שלו, במגילת העצמאות כתוב שוויון חברתי, ובגין מציע שוויון זכויות.
האמת אין שום הבדל בין המושגים האלו, שניהם מושגים עמומים, ואסור שהם יהיו בחוקים במיוחד לא בחוקי יסוד.
 

בני בגין בימים יפים יותר מויקיפדיה

אני רוצה לשמוע מבני בגין או מאחרים מה הגדרה של שוויון זכויות שצריכה להופיע בחוק, הרי בלי הגדרה הזו הכנסת פשוט מתאבדת ומעבירה את כל סמכויות החקיקה שלה לבית המשפט העליון, הם יחליטו מה זה שוויון זכויות. לא הפרשנות של בני בגין למושג ולא הפרשנות שלי תקבע אלא של השופטים.
ואגב, בחוקה האמרקנית אין את המושג שוויון זכויות, כי "הקדושה" של המושג הזה התפחה רק ב100 שנים האחרונות עם שיטות השלטון הכושלות הסוציאליזים והקומניזים.
 
אני אתן כמה דוגמאות מה יקרה אם המילה שוויון זכויות תהיה בחוק:
1. בית המשפט יחייב נישואים חד מיניים, ואפילו יחייב רבנים ואנשי דת לקיים טקסים כאלו, האם זו צריכה להיות החלטה של הכנסת או של בית המשפט?
 
2. שוויון זכויות משמעו ביטול ביטוח לאומי, זה לחולטין לא שוויון זכויות שנניח משפחה עם 10 ילדים מקבל קצבה הרבה יותר גדולה ממשפחה עם שני ילדים, או אפילו משפחה בלי ילדים אבל עם כלב. ומה עם קצבאות נכות, למה יש לנכה זכות לקבל מן המדינה קצבה של אלפי שקלים ואילו לאדם בריא אין את הזכות הזו? זו אפליה. ועוד ועוד, כל הבסיס של ביטוח לאומי בנוי על אפליה.
 
3. דרוזים, למה לבנות הדרוזיות יש זכות לא להיות בצבא ולרוב הבנות יהודיות אין את הזכות הזו. ומה עם אכיפה של עבירות בניה שהם זוכים לחסינות ממנה?
 
4. צבא, למה לנשים יש זכות לשרת רק שנתים בצבא, ואילו לגברים מדובר בשלוש שנים. ויותר מזה למה יש לחיילים מסוימים זכות לשרת ב8200 ולרכוש מקצוע יוקרתי ואילו חיילים אחרים רודפים אחרי ילדים בחברון. איזה שוויון יש כאן? הרי זו אפליה ברורה
 
5. מס הכנסה למה לאנשים עניים יש זכות לשלם 0% מס ואילו אנשים מבוססים נאלצים לשלם 50% מס? זו אפליה הכי גדולה שיש.
 
6. ארנונה – למה תערפי הארנונה בשכונות מסוימת גבוה יותר משכונות אחרות? למה תערפי הארנונה בישובים מסוימים נמוכים מישובים אחרים?
 
ויש אין סוף דוגמאות של חוסר שוויון, כי זו מהות השלטון, לאזן בין צרכים ומשאבים בצורה הטובה ביותר. ואת זה אי אפשר להשיג בשום פנים ואופן בעזרת שוויון. אלא אם מקימים משטר דיכוי אכזרי.
 
בני בגין ופוליטיקאים אחרים התמכרו פשוט לפוזה המתיפיפת ורוצים להרגיש טוב עם עצמם. אבל הכנסת המילה הזו לחוק יסוד היא פשוט הרס טוטאלי של הדמוקרטיה והיכולת של השלטון למשול. אסור בשום פנים ואופן להכניס את המילה הזו שוויון לא לחוק הלאום ולא לחוק כובד האדם וחירותו. מי שמציע את זה הוא אדיוט שימושי של הכת הפרוגרסיבית שרוצה להעביר את הסמכות מהציבור ונבחריו לקומץ אנשי אליטה לא נבחרים שיהפכו לסוג שמלוכה חדשה.
 
ואם הוא לא אדיוט שימושי וזה נעשה בידיעה ברורה אז יש כאן מעשה נוכלות חסר תקדים. אנשים שנבחרו ע"י הציבור פשוט רוצים למחוק את הציבור מהליכי קבלת החלטות ולבטל את הדמוקרטיה.
 
כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

יוזמה ירוקה של חברת אדידס – נעלים מזבל שנפלט מהים

שבת, 22 לאפריל 2017   מאת:

חברת אדידס מתכוונת ליצר נעלים מפלסטיק ממוחזר שנמצא בים, מדובר בשלושה דגמים של נעלים המיועדות לריצה.

החברה הודיעה היום כי המתכוונת ליצר כמיליון זוגות נעלים כאלו עד סוף שנת 2017 כחלק מן המחויבות לנושאי סביבה.

זו יוזמה מבורכת שראוי שגם חברות בישראל יקחו, ויתרמו בכך לניקוי הים והחופים בישראל מהזבל הרב שאנו זרוקים אל הים.

בעקבות היוזמה של שר האוצר כחלון להוריד מס קנייה לנעלים, אולי זה יהיה רעיון טוב להוריד מס רק למוצרים שיוצרו מחומרים ממוחזרים ובכך לתרום לשמירה על הסביבה ועל הים.

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

עמדה – לשמור על חופש הביטוי ברשת

יום ראשון, 11 לאוקטובר 2015   מאת:

האוליגרכיה הישראלית הקימה ועדה שתבחן אם להשאיר את חופש הביטוי ברשת כלפי האוליגרכיה ומשרתיה הנאמנים. האוליגרכיה "הנדיבה" נותנת לכם להביע את עמדתכם בנושא, אני כתבתי את עמדתי כאן ושלחתי בשבוע שעבר, די התאפקתי לא לכתוב מה אני באמת חושב על הועדה המטופשת הזו.

 

קורא לכולכם לכתוב משהו בעצמכם ולשולח, אתם מוזמנים להעתיק חלקים מהטקסט שלי(יש דברים שהם ספציפיים מהניסיון הציבורי שלי) ולשלוח לפי הפרטים המצורפים במודעה הזו.

12011326_10204591995070264_6751417373004181579_n

———————-

לכבוד:

השופטת בדימוס עדנה ארבל

יו"ר הועדה לגיבוש אמצעים להגנה על נושאי משרה בשירות הציבורי מהתבטאויות ברשת

המשך »

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (אין דירוג עדיין)
Loading...

מה הקשר בין יום כיפור וסוכות לתוכניות הישרדות

יום חמישי, 17 לספטמבר 2015   מאת:

מסורות שבטיות הם נושא שמאוד מעניין אותי, העם היהודי בניגוד להרבה עמים אחרים שרד יותר מ3000 שנים, כאשר עמים רבים אחרים מאותה התקופה נמחקו, נעלמו או התמזגו בעמים אחרים.

אני באופן אישי מנסה בדרכי לשמור על המסורות של העם היהודי, בעיקר כי יש בכך אלמנט חזק של שייכות שבטית, וגם כיבוד של שרשרת הדורות שהייתה לפני. אבל בשנים האחרונות הגעתי למסקנה שלמסורת של צום יום כיפור והמסורת של סוכות יש רובד נסתר שאולי הוא המטרה האמתית מאחרי המסורות הללו והוא תרגול הישרדות בעת חירום.

בערוץ דיסקברי יש כמה תוכניות הישרדות בהם עוקבים אחרי אנשים בעלי מומחיות בהישרדות בניסיון לשרוד בכל מיני מקומות בעולם, בניגוד לתוכניות עם אותו שם בערוצים המסחריים בתוכניות האלו נדמה שמה שמוצג על המסך הוא שיקוף אמיתי של התמודדות של בני אדם במצבי הישרדות.

maxresdefault_

לא פעם שצפיתי בתוכניות הללו, חשתי הזדהות עם המשתתפים שנראו סובלים אחרי יום ללא שתית מים, ואמרתי לעצמי כך אני מרגיש לפעמים בשלהי צום יום כיפור. בנוסף כמעט כל המשתתפים בתוכניות האלו הדבר הראשון שהם עושים זה למצוא מקום לבנות מחסה, ולבנות מחסה. לא פעם המחסה הזה נראה דומה מאוד לסוכה.

אי אפשר להתעלם מן הדמיון למה שאנחנו עושים ביום כיפור ובסוכות למה שאותם מומחי הישרדות עושים בתוכניות הללו כדי לשרוד. זה כמובן הוביל אותי למסקנה שבפתח המאמר על כך שצום יום כיפור וסוכות הם בעצם תרגול הישרדות שהולבש עליו משמעות דתית כדי שיהפוך למסורות שבטיות שישמרו בצורה קפדנית.

לא צריך להסתכל רחוק כדי לראות כמה התרגול הזה קריטי להישרדות מספיק להסתכל על מה שעברו היזידים או שבטים אחרים באזורנו בשנה שעברה. במקרים כאלו המפתח ליכולת לשרוד היא היכולת הפיסית והמנטאלית לברוח במקרה חירום בלי מים, והיכולת להתמודד ולשרוד באזור טבע מרוחק מאזור הסכנה ימים רבים, דומה מאוד למה שאנחנו עושים בצום יום כיפור וסוכות.

החשיבות של צום יום כיפור הוא לא מסתכמת רק בתרגול פיסי ומנטאלי אלא גם בידע מי מבני המשפחה/השבט אין את היכולת לעמוד באתגר הזה ולטפל בו בהתאם במקרה חירום, בכך לשמור על המרקם החברתי אחרי אותו מקרה חירום.
גם לסוכות יש משמעות מעבר לתרגול של בניית מחסה, למעשה מדובר בתרגול קריטי בהכרת הסביבה וצבירת ידע מה המקומות המועדפים לבניית מחסה, לידע הזה יש חשיבות אדירה במקרה חירום, ובהחלט יכול לעשות את ההבדל בין חיים ומוות.

גם הלבשת המשמעות הדתית לתרגולים הללו הייתה חשיבות, ראשית כדי להבטיח שהתרגול הזה יתבצע בצורה קפדנית (אנחנו רואים איך נראה תרגיל העורף בימינו ) ולא פחות חשוב למנוע משבטים אחרים להעתיק אותם או לעורר חשדם.

לא סתם העם היהודי שרד אלפי שנים, היכולת להסיק מסקנות של מקרי עבר, לתרגם אותם לתוכניות ולמעשים, אכיפתם בצורה נרחבת על בני השבט וההנדסה החברתית שסבבה את כל אלו הם מעלות שיכולות לכפר על טעיות של מנהיגים ונסיבות קשות במיוחד ולאפשר את הישרדות השבט.

לפעמים נדמה שאנחנו בזמן שכל המסורות הללו מלפני אלפי שנים הן ארכאיות ובלתי נחוצות, מעבר לעבודה שיש בהן היגיון ונחיצות יש במסורות רבות של העם היהודי חשיבות שבטית, ואני מאמין ששבטיות היא אחת התכונות הבסיסיות של חברה אנושית.

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

המשטרה והממשלה בשירות יבואני המכוניות

יום שני, 08 ליוני 2015   מאת:

המכוניות הפרטיות בישראל הם ענף כלכלי מרכזי, כל שנה הענף הזה מגלגל עשרות מיליארדי שקלים, מדובר בענף כלכלי שמקיף תחומים רבים, יבוא כלי רכב, דלק, ביטוח, תחזוקה, רישוי, בניית כבישים, חניונים ועוד.

על הענף הכלכלי הזה מרחף "שד" והשד הזה נקרא אופניים חשמליים, למה האופניים החשמליים כל כך מפחידים את בעלי האינטרסים הכלכלים הקשורים לענף הרכב?

התפקיד של כלי רכב הוא להעביר אנשים מנקודה לנקודה בצורה יעילה וזולה. אם משווים בין מכוניות פרטיות לאופניים חשמליים בתוך הערים, אזי אופניים חשמליים הן יעלים יותר, והן זולים לאין שיעור ממכוניות.

אופניים חשמליים, לא צורכים דלק, לא דורשים ביטוח יקר (כמו של אופנועים), זולים לקניה ותחזוקה, לא דורשים מקומות חניה, ולא מזהמים את האוויר. למעשה מדובר בכלי תחבורה עירוני כמעט אידיאלי.

 

איך הפכו האופניים החשמליים לאויבי הציבור?

הטענה היחידה שאני שומע נגד האופניים החשמליים שהם "קוטלים חיים" כלומר מסכנים הולכי רגל, מדובר בטענה שקרית לחלוטין, הן פרטנית והן כללית. עד היום התפרסם מקרה אחד בו אדם איבד את חייו וגם זה לא ברור אם מדובר בתוצאה ישירה מהפגיעה או מסיבוך אחר.

באו נעמיד באותו מבחן את המכוניות, כל שבוע תאונות בין מכוניות פרטיות להולכי רגל הורגות כמה אנשים ופוצעות בצורה קשה עשרות רבות של אנשים. השימוש במכוניות פרטיות הורג באופן עקיף אלפי אנשים כל שנה כתוצאה מתחלואת זיהום אוויר. איך הפכו אופניים חשמליים לקטלניים? לא ברור!

יש בהחלט בעיה והיא התשתיות שמדינת ישראל והעיריות נותנות לתחבורת האופניים, למעשה מדינת ישראל והערים בכלל לא נותנות תשתית לרוכבי אופניים. במדינת ישראל כמעט ואין שבילי אופניים מופרדים מן המדרכה, רוב שבילי האופניים הם סימן על המדרכה, שגורמים להתנגשות בלתי פוסקת בין הולכי רגל לרוכבי אופניים.

היום דרך טיפוסית בתוך הערים מוקצת בערך בצורה הזו 80% מיועדים לנסיעת מכוניות, אוטובוסים ואופנועים, 10% לחניית מכוניות ו10% למדרכות. כל עוד אופניים לא זכו לשימוש נרחב לא הייתה להם השפעה על התנועה במדרכות, אבל כיום ברור לחלוטין שהשימוש המוגבר באופניים לא יכול הימשך על אותם 10% משטח הדרך שמשמש למדרכה, שמשמים בין היתר גם לצבת שולחנות בתי קפה וכדומה.

 

להקצות שבילי אופניים על חשבון המכוניות

המדיניות המסתמנת לדכא את השימוש באופניים היא שגויה ומטופשת, ואני חושד שהמניעים למדיניות הזו לא הכי נקיים מאינטרסים. המדיניות הנכונה היא חלוקה נכונה יותר של השימוש בדרך, במקום 90% למכוניות ו10% להולכי רגל – ל80% למכוניות, 10% לאופניים, ו10% להולכי רגל.

אולי לחלק מהקוראים זה ישמע "חילול הקודש" הערים לא חייבות לספק חניות בצדי הדרכים למכוניות, חניות שמכניסות עשרות מילוני שקלים לעיריות, אפשר וצריך לוותר על חניה בצדי הדרכים

כמובן שאני לא המצאתי כלום, אופניים הם חלק משמעותי מלא מעט ערים באירופה. למשל בקופנהגן(דנמרק), שקבעה החל מסוף שנות ה60 מדיניות ברורה של דיכוי שימוש במכוניות ועידוד השימוש באופניים, וזאת על רקע מחאה של הורים בדנמרק נגד דריסות ילדים ע"י נהגי מכוניות.

מה שאנחנו רואים היום הוא לא פחות מטירוף מערכות, במקום לקדם ולעודד שימוש באופניים חשמליים שהם כלי תחבורה אידיאלי לתנועה בערים, אנחנו רואים קמפיין תקשורתי ולוביסטי לדיכוי השימוש באופניים חשמליים.

 

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

חשיפה – אירן משתמשת בשיטות או בטכנולוגיות לשיבוש לוויני צילום

יום רביעי, 25 לפברואר 2015   מאת:

לפני כמה חודשים פורסם כי היו פיצוצים במתקן פורצ'ין באירן, נכנסתי אז לגוגל ארת' ולא ראיתי תמונות עדכניות.
אתמול נכנסתי שוב לבדוק אם עלו תמונות עדכניות, ואכן עלו כמה תמונות שמוכיחות כי שלושה בניינים שהיו שם לפני כמה חודשים נעלמו.

הדבר היותר מעניין שגילתי הוא כתמים לבנים מוזרים מעל כמה בניינים במתקן, כתמים שמופיעים רק בתמונות מהחודשים האחרונים, הכתמים האלו נראים כמו סינוור של המצלמות.

הכתמים האלו מאוד בולטים ביחס לשאר השטח, וככל שבדקתי הם לא מופיעים בסביבה הקרובה של המתקן, אלא על כמה בניינים ספציפיים סמוכים באזור די מצומצם. הכתמים האלו גם מופעים בשלוש תמונות שונות בכל תמונה בניין אחר.

הערכה שלי שיש להם טכנולוגיה או שיטות שהם יכולים לסנוור מצלמות של לווינים, זה כנראה תלונה בזווית הצילום. אבל בכל אופן מדובר בהתפתחות מעניינת שלא ראיתי עליה דיווח.

הנה התמונות מגוגל ארת', אפשר ללחוץ עליהן ולהגדיל

parchin1

parchin1_

parchin2

parchin3

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

לבני קומיסרית המחשבות של ישראל

יום חמישי, 03 ליולי 2014   מאת:

רבים בישראל משווים את שר החוץ ליברמן לנשיא רוסיה פוטין ומיחסים לו כוונות דומות להפוך את ישראל למשטר דיכוי. אבל בפועל מי שמקדם אותנו לכיוון משטר פוטין היא לא אחרת מן השרה לבני.
ההחלטה של שרת המשפטים ציפי לבני היום להקים מלשינן מחשבות, היא התפכחות חמורה ומסוכנת, ששמה את מדינית ישראל עוד צעד לקראת משטר דיכוי חופש המחשבה וחופש הביטוי דוגמת רוסיה.

ציפי לבני מתיימרת ליציג את השבט "הנאור" ו"העילי", היא כנראה סבורה שהשבט "הנאור" לא אוהב שהאספסוף הנבער מלכלך לא את הסביבה הדיגיטאלית החברתית במחשבות וברעיונות לא נאורים. לגברת לבני יש פתרון פלא, לעשות רגולציה למחשבות של אנשים, וכך לתת כוח לאנשים "הנאורים" להביא לידיעת המשטר מי הם אותם אנשים נבערים שלא מתבטאים באופן שמכבד את המשטר.

הצעד הזה של לבני אולי יראה לרבים כמו תגובה ראויה לקריאות מתלהמות וגזעניות ברשת, אבל המשמעות האמיתית שלו היא אחרת והיא עוד צעד להפוך את ישראל למשטר דיכוי דוגמת רוסיה. הצעד הזה מצטרף למעצר השערורייתי של עו"ד ברק כהן בגלל שיר ביקורתי על המשטרה, מעצר שנעשה בלווי הפרקליטות שלבני מופקדת עליה.

ציפי לבני - מתוך ויקפדיה

ציפי לבני – מתוך ויקפדיה

פגיעה בחופש הביטוי היא מדרון חלקלק
לצערי לפגיעה בחופש הביטוי יש נטייה להפוך למדרון חלקלק ולהסלים, במיוחד במדינות כמו ישראל שחופש הביטוי הוא אינו זכות אדם חוקתית.

אני תוהה מה יקרה אם מחר בבוקר יבוא שר משפטים אחר במקום לבני, ויגיד אם לבני אסרה על ביטוים מתלהמים נגד ערבים/יהודים/הומאים/מזרחיים/אשכנזים אז צריך למנוע ביטויים שלא מכירים באלוהים למשל, "הרי יש משהו יותר חשוב מאלוהים" הוא יטען.
ומכאן הדרך קצרה מאוד להפוך מחשבות וביטויים נגד המשטר ללא חוקיים ולהכניס לכלא את מתנגדי המשטר והנה יש לנו אינקוויזיציה או משטרת מחשבות.

אין ספק שמי פוגע באדם אחר, או פוגע ברכוש של אדם אחר ממניעים גזעניים צריך לקבל עונש כבד ביותר, המשטרה צריכה לעשות את עבודתה לתפוס את האנשים האלו ולהעמיד אותם לדין.
ברור לי שלחוקר פשעים כאלו זו עבודה קשה, צריך למצוא ראיות, לחוקר עדים ולהעמיד לדין. אם שרת המשפטים חושבת שאפשר לעשות קיצור דרך ולמנוע פשעים כאלו ע"י מאסר באמצעות צילומי מסך, של אנשים שמתבטאים בצורה מתלהמת, אז היא טועה, טועה מאוד.

כבר הוכח בעבר לא פעם, כי אי אפשר למנוע מאנשים חופש מחשבה ודעות, אם ציפי לבני תמנע את הבעת המחשבות הללו ברשת, הם ימצאו דרכן החוצה בצורה זו או אחרת, לא רק זאת אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שאנשים במקום לתת פורקן לתסכולים שלהם בכתיבת טקסטים מתלהמים ברשת יתנו לתסכולים שלהם פורקן בדמות פשעי שנאה חמורים ואלימים. וכך לא רק שציפי לבני לא תשיג את מבוקשה אל תחמיר את המצב.

אני כופר בסברה שציפי לבני מייצגת אנשים נאורים כלשהם, אנשים נאורים יודעים להתמודד ולהכיל התבטאויות מתלהמות, יודעים מה החשיבות של חופש הביטוי וכמה האנשות בעולם המערבי הקריבו כדי שיהיה חופש ביטוי. אנשים נאורים היו יוצאים בצורה בוטה נגד התנהלות המטופשת הזו של ציפי לבני, אנשים נאורים היו דורשים את התפטרותה של ציפי לבני מתפקידה.

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...