נדהמתי מתגובת העירייה לראיון של מבקר העירייה בNRG ובקשתי לקבל את תגובתו , לאור חשיבות הגדולה של הדברים על דרך התנהלות העירייה והעמודת בראשה ביקשתי את אישורו לפרסמה כאן, להלן תשובתו של דר' נתן לביא:

—————————————————————–

לבקשתך, להלן התייחסותי לתגובת העירייה לראיון שנערך איתי, שפורסם במקומון "זמן השרון" ביום 21.5.10.

לטעמי, תגובת העירייה, שתחילתה בסיסמא גבוהה על ביקורת בונה ושקיפות מלאה, אינה אלא מלאכת מחשבת של יחצנות נמוכה, המנסה לתקן בדיעבד את התמונה, ולהציג תדמית נקייה, שאין כל קשר בינה לבין המציאות העובדתית המוכרת לנו.

התייחסות לתביעה שהעירייה הגישה נגד מבקר העירייה

לגבי התביעה שהוגשה נגדי על-ידי העירייה, למעשה על-ידי ראש העירייה הניצבת מאחורי המונח "עירייה", אין מה להוסיף. אני סבור שהתמזל מזלה של העירייה,  בכך שפרישתי הקדימה את סיום הדיון בתביעה, שהוגשה לפני כשנתיים. עצם הגשת התביעה מציגה נקודת שפל, ולא ברור לי כיצד ההינה העירייה, או העומדת בראשה, לנקוט בצעד סרק כה מאיים, הממומן כמובן כולו מחשבון הקופה הציבורית. לא תמצא הליך כה מופרך, כה מתריס, כה תוקפני, בכל רשות מקומית אחרת, מאז נקבע כי יש למנות בכל עירייה מבקר, ולערוך בה ביקורת מכוח החוק. בדוק, ותיווכח.

התייחסות לאיחורים בדיוניה של מועצת העיר בדוחות הביקורת

לגבי האיחורים בדיוני המועצה בדוחות הביקורת, גם כאן העירייה מנסה להתנער מאחריותה, ולגלגל זאת אל פתחה של האופוזיציה. הוראות החוק ברורות לחלוטין, ולפיהן על המועצה לדון בדוח הביקורת לא יאוחר משבעה חודשים מיום הגשתו, בין אם התקיימו בדוח דיונים של הוועדה לענייני ביקורת, ובין אם לאו. המועצה וראש המועצה, כלומר ראש העירייה, אחראים לקיום הדיון בדוח בהתאם להוראות החוק, בלא שיקול דעת. כל דחייה מביע זילות, ופוגעת בתפקודה השוטף של העירייה. האיחורים הם הקבוע, ומעולם, בכל שנותיי, לא התקיים דיון בדוח ביקורת במועד הנקוב.

התייחסות ולפניות "חוזרות ונשנות" שלי אל גורמים שונים בעניין הדוח

לגבי פניותיי ה"חוזרות ונשנות" בעניין דוח הביקורת על אנסמבל התיאטרון – לא היה, לא נברא, ולא יכול היה להיות. קיים חוזר מנכ"ל משרד הפנים, המורה למבקר העירייה להעביר דוחות ביקורת באופן קבוע אל משרד הפנים. כמו-כן, דוחות ביקורת מועברים בתפוצה רגילה למשרד מבקר המדינה. דוח הביקורת על אנסמבל התיאטרון הועבר לשני גורמים אלה בדרך הרגילה, וכן לפרקליטות המדינה על-פי בקשתה המיוחדת. לא ברור לי מי היועץ המשפטי הנזכר בתגובה: היועץ המשפטי של העירייה? של הממשלה? היו אליי פנייה או שתיים ממשרד הפנים לצורך הבהרת סוגיות שונות בדוח, אך לא היו פניות שלי אליהם, ולא ניסיתי  לשכנע מישהו בצדקת טענותיי. בקיצור, אני מתחייב לתרום ח"י מאות שקלים לצדקה על כל פנייה שלי, אם תוצג, לאחד הגורמים שפורטו בתגובת העירייה, וח"י מאות שקלים, על כל תשובה של אחד מגורמים אלה, הדוחה את "פנייתי". אתרום סכום כפול, על כל פנייה "חוזרת ונשנית" שלי, אם תוצג, לאותם גורמים. כחבר מועצה, זכותך לבקש שיציגו לך תכתובת זו, אולי תסייע לנו להבין, מה הבסיס העובדתי עליו העירייה נסמכת בתגובתה.

התייחסות לדוח הביקורת על אנסמבל התיאטרון

לגבי דוח האנסמבל, והסוגיה המפורטת בתגובת העירייה. עובדה, בשנת 2003 העירייה החליטה לתמוך בעמותת האנסמבל בסכום אדיר של 2.4 מיליון ₪, וזאת בשעה שלא הייתה כלל מחלוקת, כי העמותה פרטית, ובראשה ניצבת ראש העירייה. בדוח הביקורת פירטתי בהרחבה, כי ביום 2.11.03 התקיימה ישיבת הוועד המנהל של עמותת האנסמבל בלשכת ראש העירייה, והוחלט לבצע אליה העברה כספית נוספת בסכום של 250,000 ש"ח, בכפוף לאישור המועצה. מאוחר יותר מצאתי, ודיווחתי על כך בדוח, כי הסכום הועבר לעמותה בלא אישור המועצה, אלא בהוראה ישירה של ראש העירייה לגזבר העירייה, שניתנה בדואר האלקטרוני הפנימי. בתגובותיה לדוח הביקורת העלתה ראש העירייה מגוון טיעונים להסבר הפעולה, החל מהטענה שהעברת הכסף בוצעה על ידה בתום לב, וכלה בטענת ה"קיזוז", שפירושה כי בעת העברת הכסף, היה ידוע מראש כי הסכום יקוזז מהתמיכה העתידית לעמותה בשנת 2004, וכי אכן הסכום קוזז. כן הועלתה כנגדי הטענה, כי אינני נוקט בגילוי נאות ביחס לתיאור הפעולה. אין צורך לחזור על הדברים שפורטו בהרחבה בדוח הביקורת, שם הסברתי, כי טענת ה"קיזוז" אינה יכולה להיות רצינית, משום שאין כל מערכת יחסים בין העירייה לעמותה הפרטית של האנסמבל, וכי העירייה אינה רשאית   להעביר אליה כספים על בסיס של התחשבנות עתידית כלשהי, בוודאי לא בדרך בה הועברו הכספים בפועל בלא אישור ובלא פיקוח, וכן שההעברה שבוצעה מנוגדת בתכלית להוראות נוהל התמיכות, ויוצרת העדפה  ברורה שלא כדין של עמותה זו לעומת גופים נתמכים אחרים, וכיוצא באלה. והנה ראה זה פלא, טענת הקיזוז מופיעה גם כאן, בתגובת העירייה, כאילו דבר לא קרה. אין צורך לעיין שוב בדוח הביקורת, שכן טענת הקיזוז נשמעה גם בפני הוועדה בראשות השופט בדימוס זילר, שהיא ועדה לחיוב אישי במשרד הפנים שדנה בדוח הביקורת על אנסמבל התיאטרון ובעניינה האישי של ראש העירייה, והוועדה כבר דחתה טענה זו מכל וכל. וכך אומרת הוועדה לגבי טענה זו בדוח שהוציאה ביום 14.5.07: "אפילו הייתה טענת העירייה אודות "קיזוז" החריגה בהקטנת הסכום שנה לאחר מכן נכונה, גם אז לא היה בכך כדי לרפא את הפגם של הוצאה שלא כדין". אבל מי קורא את הדוחות של ועדה זו, ולכן בחודש מאי 2010, שלוש שנים לאחר הוצאת דוח ועדת זילר, אפשר להשחיל שוב את טענת ה"קיזוז", הנשמעת כל כך יפה.

התייחסות להחלטת ועדת זיילר לחיוב אישי

הוועדה בראשות זילר, שהיא ועדה מנהלית ולא שיפוטית, וחברים בה עוד 3 פקידי משרד הפנים, אמנם לא הטילה חיוב אישי על ראש העירייה, מסיבותיה שלה, ובנקודה זו התגובה אומרת אמת, אך בוא נקרא יחד את השורה המסכמת בדוח הוועדה, שם קובעת הוועדה את עמדתה העקרונית והמהותית בסוגית העברת אותו סכום בשיעור של 250,000 ₪, שתוארה בדוח הביקורת על האנסמבל: "בנסיבות אלו אנו ממליצים שיקבע באופן ברור ומפורש שמדובר אומנם בהוצאה שלא כדין, ואולם חרף זאת, ותוך הבאת כל הנסיבות בחשבון הוחלט שלא להטיל חיוב אישי". אין כל חשש כי תמצא הד לקביעה זו בתגובת העירייה, שהיא מעשה אמנות של הוצאה מההקשר. לדעתי, ההעברה הכספית בסך 250,000 ש"ח לעמותת האנסמבל אכן מציגה מקרה ברור של פעולה שלא כדין, הנעשית במצב של ניגוד עניינים מובהק, כלומר במצב של הפרת אמונים. אין צורך להוסיף

התייחסות אל המבקר, והצגתו כטועה וגם מטעה

אשר להתייחסות אלי, כמי ש"טועה ומטעה". כבר בתחילת הדרך, כאשר החלו להישמע טענות מסוג אלה כנגדי מפי ראש העירייה ודובריה, הערתי להם כי ברור שאינני חף מטעויות, כמו כל אדם, אך אינני מטעה, בוודאי לא ביודעין, ולכן יש בעיה בשימוש האוטומטי שהם עושים בביטוי "טועה ומטעה", אותו הם משמיעים כנגדי כל העת. הם המשיכו בשלהם, ואני חדלתי להעיר להם בנושא הזה, וכן להתבטאויות נוספות שהלכו והחריפו, למעט פעם נוספת, אותה פירטתי בראיון, כאשר הערתי לראש העירייה על סגנון דבריה, והצעתי לה לחזור בה ממספר התבטאויות שלה. לא עזר.

במבט כולל, התגובה מתחפרת מאחורי סיסמאות נבובות – ברכות על כל ביקורת, שיתוף פעולה, שקיפות, רצונו של אדם כבודו – אך בעצם היא מציגה חוסר כל רצון, ואולי היעדר יכולת, להתמודד עם המציאות העובדתית הפשוטה. גוף ארגוני, שאינו למד דבר, שאינו מסוגל להפנים, להבין, לקלוט, להפיק לקחים ולשפר את התנהלותו, אלא מעדיף להשקיע משאבים בהפרחת מילים וסיסמאות בלא כיסוי, אינו אלא גורם שלא הבשיל. גוף ארגוני מסוג זה, המתנער מנטילת אחריות, מציב בעיה קשה בפני כולנו.

———————————————–

אוסיף בנימה אישית, מה שראש עיריית הרצליה עשתה למבקר היה מעשה נבלה שיטתי, היה כאן ניסיון נואל לפגוע בעובד ציבור מהמסורים ומהישרים ביותר שהכרתי.  האיש נתן את כל חייו הבוגרים למען המדינה וביצע שורה ארוכה של תפקידים בכירים במערכת הביטחון, איש כזה הוא נכס בכל ארגון, וארגון שלא יודע להעריך אנשים כמו דר' נתן לביא הוא ארגון רקוב.
הבעיה הגדולה שהארגון הזה הוא עירייה שאחראית לחיים היומיומיים של תושבי הרצליה, אזכיר לכולם שעיריית הרצליה לא שייכת לגב' יעל גרמן אלא לתושבים.
אני חושב שאני מדבר בשם תושבים רבים, ואולי עובדי עירייה רבים(מפוחדים) כאשר אני מודה לדר' לביא על תפקודו המופתי בעשור האחרון ועל תרומתו לעיר הרצליה ולעירייה.

נתן תודה לך, ושיהיה לך המון הצלחה בהמשך הדרך.

(5 מצביעים, בממוצע: 4.60 מתוך 5)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום יום חמישי, 27 למאי 2010, בשעה 21:26, והוא שייך לנושא הבלוג של דרור. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;