קומבינת הנדל"ן של "החקלאים"

03 למרץ 2008   מאת:

החקלאות בישראל היא ללא ספק אחת מעמודי התווך של מדינת ישראל, ויש חשיבות רבה בטיפוח החקלאות.
אבל, יש להפריד בין החקלאות לבין "החקלאים." היום בישראל יש מעט חקלאים אמיתיים, האחרים אלו שקוראים לעצמם חקלאים רבים מהם משתייכים לקבוצת שתדלנים שבאופן שיטתי גוזלים את משאבי המדינה.
 
הישובים החקלאים לאן?
עתיד הישובים החקלאים הרבים שיש בישראל הם אחת הבעיות החברתיות הגדולות שישראל תעמוד בפניהם בשנים הקרובות. ב60 שנים האחרונות חלו תמורות גדולת בחקלאות בישראל בזכות התקדמות הטכנולוגית, מחד העליות של הציוד החקלאי וחמרי הגלם עלו מאוד מאידך כדי להגיע לרווחיות דרושות לחקלאי שטחים נרחבים מאוד.
התוצאה של התופעה הזאת היא שמספר התושבים של אותם ישובים העוסקים בעבודת אדמה ירד בצורה דרסטית, ונוצר משבר תעסוקתי בישובים אלו.
במשך עשרות שנים הממשלה העבירה עשרות מיליארדים אל אותם אנשים זה החל בשנות השישים והשבעים כאשר נתנו לקיבוצים ומושבים רבים להקים אזורי תעשייה גדולים, וזאת על חשבון ישובים עירונים סמוכים.
המשיך בשנות השמונים כאשר הממשלה נתנה מיליארדים לקיבוצים בהסדר הקיבוצים, בשנות התשעים בעקבות העלייה הפכו לא מעט ישובים חקלאיים לישובי פרברים, והתגברה התופעה של העלמת העין מעבירות בניה קשות שהתרחשו בישובים אלו.
 
שוד הקרקע הגדול?
בשנים האחרונות בחסות מינהל מקרקעי ישראל, מתרחש שוד קרקעות חסר תקדים בה המדינה מעבירה במחיר נזיד עדשים כמות גדולה של קרקעות בישובים החקלאים לאותם "חקלאים" החלטת מינהל הנקראת 979.
והנה הפירוט של המתנות שכל חקלאי יקבל מן המדינה:

  1. הנחות של 80% ויותר משווי הקרקע(דמי ההיוון) בחלקת המגורים של החקלאי (בת 2.5 דונם)
  2. אפשרות לבנות 3 יחידות דיור נוספות בחלקת המגורים של החקלאי.
  3. אפשרות למכור ולהשכיר את יחידות הדיור האלו ללא קשר לשימוש חקלאי.
  4. אפשרות לפצל את חלקת המגורים של החקלאי לחלקות משנה ולמכור אותם בשוק החופשי.
  5. מתן אפשרות בנייה של 500 מ"ר לצורכי תעסוקה קייט מסחר וכו'

מדובר במתנה בשווי מיליארדים ואולי עשרות מיליארדים, בכל מדינה נורמאלית מתנה כזו שניתנת לקבוצת לחץ קטנה הייתה מעוררת שערורייה רבתי והציבור היה מסלק את הפוליטיקאים האחראים לה, שגם במקרה זה הוא אולמרט.
לעניין זה אמליץ לקרוא את מכתבו של היועץ מזוז

מה רע בהחלטה 979?
ראשית, ההחלטה הזו מעניקה הטבות מופלגת לקבוצה קטנה ומפלה באופן בוטה את שאר הציבור.
מדובר בהחלטה רעה גם לסביבה, שיצור מגמה שתהפוך את האזור הכפרי של ישראל לפרברים. מדינת ישראל הקטנה אינה יכולה להרשות לעצמה בנייה פרברית. לפרבור האזור הכפרי של ישראל יהיו השלכות קשות הן סביבתית והן חברתיות.
שכונות בבניית צמודת קרקע, שהיו פעם ישובים חקלאים, שליליות בכמה וכמה מישורים, ביניהם איבוד שטחים פתוחים ופגיעה בטבע, שימוש מוגבר במכוניות פרטיות שמשמעה עוד זיהום אוויר ועוד כבישים ובריחה של אוכלוסיה חזקה ועסקים מן הערים שיגרמו להחלשתם.

אז למה החקלאים יש תמיד את המספר הזוכה?
במשך עשרות שנים זוכים החקלאים להטבות מופלגת ולא מוצדקות מן המדינה, בניהם אפשר למנות את הסדר הקיבוצים סבסוד המים ואישורו הרחבות בשנות התשעים.
ההסבר לתופעה המוזרה הזו נעוצות בכמה גורמים, האתוס של התיישבות שמושרש בצורה חזקה בתרבות הישראלית, גורם אחר הוא דור המנהיגים שכיום מנהלים את המדינה הבאים ברובם מן התיישבות ועדיין רואים בהתיישבות כמטרה העליונה של ישראל.

ביצי הזהב הנדל"ניות שניתנו לאתם חקלאים הם הדלק שמפעיל מנגנון שתדלנות משמן ויקר, שבו נשכרים מיטב עורכי הדין בישראל, מיטב הלוביסטים ומיטב היחצ"נים.
החקלאים הבינו די מהר שאם הם רוצים להשפיע על המערכת השלטונית, הם צריכים ליצור מוקדי כוח במרכזי המפלגת הגדולות, החקלאים למעשה שולטים במרכזי מפלגת העבודה ובמרצ והם בעלי השפעה רבה במרכז הליכוד.

אבל אולי ההטבות מגיעות לחקלאים?
אחד הטיעונים המרכזים שהחקלאים מביאים להצדקת דרשותיהם המופרזות הוא הטיעון המפרך שבזכותם הוקמה המדינה. את הצ'ק על הטיעון הזה אנחנו שילמנו כבר עשרות פעמים, וכנראה גם נשלם בעתיד.
הטיעון הזה פשוט אינו נכון, לחקלאים ולהתיישבות יש חלק בהקמת המדינה והם אחד הביטויים של התנועה הציונית, אבל הקמת המדינה היה מאמץ קולקטיבי שהיו לו שותפים רבים.
הבעיה בטיעון הזה שהחקלאים שבים ומעלים, היא הגימוד והעיוות ההיסטורי שהוא יוצר לשאר הקבוצות שתרמו לביסוסה של מדינת ישראל.
למשל, העולים ממדינות ערב שבאו לישראל בשנות החמישים, הקריבו כמעט את כל רכושם ובאו לישראל תוך וויתור על רמת חייהם ומורשתם, וחיו כאן בתנאים מחפירים במשך שנים.

יש לזכור שרבים מן העולים הן ממדינות ערב והן מאירופה עבדו במפעלי נשק ומפעלים אחרים שהיו קריטיים למדינה בתחילת דרכה. מה גם שבמקרים רבים היו עולים בשנותיה הראשונות הידיים העובדות שעליהם התבססו אותם ישובים חקלאיים.

אז מה מגיע לחקלאים?
אין ספק שאדם שגר בישוב חקלאי זכאי לרכוש את הקרקע עליו בנוי ביתו זאת למשל תנאים שלהם זכו דיירי הדיור הציבורי. זאת בתנאי שלא עשה שימוש בלתי חוקי בקרקע אותה קיבל לשימוש חקלאי.
כמו-כן יש לראות בחקלאיים האמיתיים, אלו שבאמת ותמים עוסקים בחקלאות, כבעלי ברית בשמירה על השטחים הפתוחים, אפילו יהיה נכון לתמוך ולסבסוד(לא באמצאות מים) את החקלאות, זאת כתגמול לשירות הציבורי שהם מספקים לנו בשמירה על השטחים הפתוחים.

לצערנו, עבודת השתדלנות של הלובי החקלאי לא נעשית בידי החקלאיים האמיתיים ולא למטרת שדרוג החקלאות בישראל. מאחורי הלובי הזה עומדים "חקלאים" ציניים שהפכו לברוני נדל"ן והם באים בעיקר מיושבי מרכז הארץ שעתידים לגרוף את עיקר הרווח מן החלטת המינהל .

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (3 מצביעים, בממוצע: 3.67 מתוך 5)
Loading...

תגובה אחת ל-“קומבינת הנדל"ן של "החקלאים"”

  1. מאת חדשות מפלגת הירוקים » ארכיון » מדריך הטרמפיסט להתחממות הגלובלית - מיוחד לשעת כדור הארץ:

    […] שמתאים לאקלים החזוי בארץ. הנטייה בישראל להפוך שטחים חקלאיים לנדל"ן יכולה להיות הרת אסון, יש לזכור שבמקרה של משבר אקלים […]

לכתוב תגובה