כמה שזה ישמע יבש, התשובה לשאלה הזאת היא פרוזאית, זה פשוט לא רווחי לשמור על הטבע.
נדמה שבעידן של הפרטה, כל מה שאינו רווחי אין לו זכות קיום, ומה לעשות טבע שהוא אינו אטרקציה יוצאת דופן הוא אינו כזה. להיפך הוא "מקור של הפסד".

נדהמתי לקרא היום בעיתון ידיעות אחרונות את דבריו של אקולוג רט"ג דר' יריב מליחי בנוגע לדו-חיים. מליחי צוטט בעיתון אומר שבשל הפגיעה בבריכות החורף בשרון יש מדיניות של העתקה של דו-חיים מבריכות אלו אל בריכות שהוקמו באופן מלאכותי בגן לאומי ירקון.
מדברים אלו ניתן להבין כי ברשות לשמירת הטבע והגנים יש מדיניות סלחנית לפגיעה בערכי בטבע מצד רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה אחרים. זאת במקום של מדינות של אכיפה ותכנון מול גורמי הפיתוח למען שמירה על הטבע.

לכאורה העתקה של ערכי טבע צריכה להיות המוצא האחרון, שממש אין ברירה וחייבים להיות מקום מבנה חיוני או שזה אינטרס חשוב ביותר למדינה. אז למה יש כל-כך הרבה העתקות של ערכי טבע?

להערכתי הדבר נובע בשל מדיניות קלוקלת של רשות הטבע והגנים. העתקת ערכי טבע היא מקור רווח לרשות ולכן הוא מיושם יותר ויותר. 

שמירה על ערכי הטבע במקומם המקורי הוא משימה קשה לרשות, היא כרוכה בלהתעמת מול ראשי רשויות ומול גורמי נדל"ן, וזה גם יקר צריך לקחת מומחים, צריך לנהל מערכה ציבורית ואולי לפתוח בהליכים משפטים, בקיצור כאב ראש ענק.
ואילו בהעתקה של ערכי הטבע אין את הכאב ראש הזה, הרשות אפילו מרוויחה ממנה, היא זוכה למימון נדיב לפעולת העתקה, לשמחתם של ראשי הרשויות וגורמי הנדל"ן שזוכים לפתח את המקום ללא התנגדות רצית וגם הציבור מבין כי הטבע נשמר "רק במקום אחר".
אבל לא כך הדבר, העתקה של ערכי טבע היא יותר תעלול יחסי ציבור מאשר תרומה לטבע.
ברור שטבע שהתפתח מיליוני שנים במקום מסוים אינו דומה ברוב המקרים לטבע שנמצא במקום אחר אפילו אם הוא סמוך.
לדוגמה בבריכות החורף בשרון יש שוני לא קטן מבריכה לבריכה, כל בריכה מאופיינת בממדים פיסיים שונים עומק, גודל וכדומה, לכן יש צמחיה שונה ובבע"ח שונים. למעשה כל בריכת חורף בשרון היא בית גידול שונה וייחודי!
כמובן שאין כל אפשרות להעתיק את כל בית הגידול אז מעתקים מספר צמחים ובע"ח נדירים שאולי ישרדו ואולי לא בביתם החדש, אבל בית הגידול המקורי שבו הם חייו יכחד ויאבד לעד. 

זוהו מחדל מוסרי חמור של הרשות לשמירת הטבע והגנים בכך שהיא מכבסת ומלבינה פגיעה בטבע. בכך הרשות לא רק של ממלאת תפקיד חיובי למען שמירת הטבע אלא אפילו תפקיד שלילי ומסייע להחמרת הפגיעה בטבע.   
 
רשות שימרת הטבע והגנים, לא זוכה לתקציב קבוע ראוי, ולכן היא מחפשת מקורות רווח חיצוניים. לצערי, אחד הדברים שעומדים למחירה זה תפיסת העולם והערכים עליהם היא הוקמה.
אני שואל את עצמי איזה זכות קיום יש לרשות שמירת הטבע והגנים אם היא לא עושה את תפקידה?

(8 מצביעים, בממוצע: 4.50 מתוך 5)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום יום ראשון, 04 לפברואר 2007, בשעה 16:43, והוא שייך לנושא ביעור השחיתות, הבלוג של דרור, כל הארץ, שמירת הטבע. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;