בעוד מדריכים אחרים בנושא מתמקדים מה יכול לעשות האיש הפשוט, הקהל של המדריך הזה הוא יותר מצומצם, מקבלי החלטות בישראל.
מדברים איתנו על גזי חממה, פליטת מזהמים CO2, N2O ועוד אחרים, מלמדים אותנו איך להיות חסכוניים באנרגיה, איך לנסוע פחות ברכב הפרטי ואיך לטוס פחות כדי שיהיו פחות גזי חממה. הכול נכון אבל לא צריך להיות מדען דגול כדי להבין שכדור הארץ בבעיה, שני מאפיינים בסיסים ברורים לכולם מראים לנו זאת.
מחד קיים גידול מטאורי באוכלוסיית העולם במאה שנים האחרונות מ1.7 מיליארד ב1900  ל6.5 מיליארד ב2005, מאידך שימוש במשאבי כדור הארץ לכל אדם גדלו אף הם באופן ניכר, במדינות המערב שימוש במשאבים הוא יותר מפי 4 משאר מדינות העולם.
הסיבות לכך רבות, אפשר לייחסן בעיקר לכך שבמאה שנה האחרונות הרפואה המודרנית, גרמה להורדת במספר מקרי מוות של תינוקות, וגרמה לגידול חד בתוחלת החיים. כמו-כן עידן התיעוש והתחבורה חובקת העולם גרמה לגידול חריף בניצול המשאבים של כדור הארץ. 

הלקח מאיי הפסחא
הסיפור של איי הפסחא הוא מאוד מעניין, במאה הרביעית לספירה יושב האי לראשונה ע"י מהגרים פולינזים. האי המבודד היה למעשה גן עדן זעיר (164 קמ"ר), עשיר בעצי פרי ועם אגמי מים מתוקים. ואכן האי שגג מאות שנים יעידו על כך עשרות פסלי הענק שנבנו באי שמוכחים שאנשי האי היו בעלי יכולות טכנולוגיות מתקדמות לתקופתם. 
לפי הערכות משאבי האי היו יכול לתמוך בכ3000 איש, אבל כמה מאות שנים לאחר שיושב החלו להתגלות ניצנים של דילול משאבים. המשבר הגיע במאה 13, כאשר האי הגיע לפיצוץ אוכלוסין קריטי של כ10000 איש, בתקופה זו התרחש משבר אקולוגי שכמעט גרם להכחדתם של המתיישבים.
כל היערות חוסלו, המתיישבים שהיו דייגים לא יכלו לבנות סירות ולדוג, בשלל דילול המשאבים התקיימו מאבקי כוח אכזריים בין הקבוצות שבסוף של דבר גרמו להכחדתם של 95% מיושבי האי.       
הלקח לדעתי מסיפור איי הפסחא הוא שגם אם יש לנו טכנולוגיה מתקדמת, זה לא גורם לנו להיות מחוסים מפגיעה בשל דילול משאבים.

זה כמובן חשוב שכל אדם במישור האישי יפחת את כמות המשאבים שהוא מנצל, אבל יותר חשוב מה מקבלי החלטות עושים. אימוץ אורח חיים ירוק אסור לו שירפה את ידי מקבלי החלטות מלקבל את החלטות הנדרשות שיאפשרו לישראל להגדיל את סיכוי הישרדות בעידן התחממות הגלובלית ומשבר האקלים.

קצבאות ילדים
על מדינת ישראל להפסיק במדיניות של עידוד פיצוץ אוכלוסין, הדרך לעשות זאת היא לא בקיצוץ קצבאות הילדים לילדים שכבר נולדו, כמו שנעשה בעבר. הדרך הנכונה לפעול היא בהודעה על הפסקת תשלום קצבאות הילדים לילד השלישי ואלייך מתאריך מסוים. למשל תודיע היום הממשלה כי החל מ2010 כל ילד שיולד למשפחה מעבר לילד השני לא יהיה זכאי לקצבת ילדים.
יש בכך לתת אפשרות להורים להחליט על הרחבת המשפחה באופן מושכל, לפי היכולת הכלכלית של המשפחה ובהתאם לתמיכת הממשלה, וכל זאת בלי לחשוש משינויים שרירותיים בנושא.

מיסוי
אם המדינה רוצה לתת תמריץ לחיסכון בשימוש במשאבים הדרך לעשות זאת היא במיסוי. יש מושג שנקרא טביעת רגל אקולוגית, יש כמה וכמה פרמטרים שבהם אפשר לקבל אינדיקציה על השימוש של כל משפחה במשאבי הטבע, וכול שהשימוש במשאבים מגובר יותר כך המס צריך להיות גדול יותר.
במצב של משבר אקלים ושל מחסור במשאבים מיסוי כזה הוא הכרח. אין שום הצדק שמהנדס שעובד למשל ברמת-החיל, גר במרחק 2 ק"מ ממקום העבודה ומגיע כל יום לעבודה באופניים ישלם מס הכנסה כמו עמיתו, שגר בישוב קהילתי שרוחק 50 ק"מ ממקום העבודה שלו ומגיע כל יום לעובדה עם מפלצת מתכת מסוג המאר.
המדינה צריכה, לתת הנחות במס לאלו שגרים קרוב למקום העבודה, שלא משתמשים ברכב פרטי, למקומות עבודה שנמצאים באזורים אורבאניים ורוב עובדיהם גרים בסמוך אליהם, על מוצרים שלא משתמשים באריזות, ועל מוצרים חסכניים באנרגיה. כמו-כן על המדינה להוסיף מס סביבה מיוחד, על הדלק, על טיסות, על אריזות, על סיגריות ועל מוצרי מזון מיובאים.   

חקלאות
ישראל צריכה להיות ערוכה לכך שתהיה בעיה בייבאו יבולים חקלאיים מאזורים פגיעים יותר מישראל לשינוי אקלים קיצוניים, אזורים כמו צפון אמריקה, אסיה ואפריקה.
במקרה כזה ישראל תהיה צריכה לגדל בעצמה יבולים חקלאים תחליפים ליבולים שתהיה בעיה ביבוא שלהם.
לכן יש לפועל בכמה מישורים, לשמור אזורים משמעותיים בישראל למטרות חקלאות, לסבסד חקלאיים אמיתיים, להפחית את ייצוא הגידולים שדורשים השקיה, להכין תוכניות מגירה למקרה קיצון שיפסק ייבוא התשומות החקלאיות ולעודד מחקר ביצירת יבולים, בעיקר הבסיסיים, שמתאים לאקלים החזוי בארץ.
הנטייה בישראל להפוך שטחים חקלאיים לנדל"ן יכולה להיות הרת אסון, יש לזכור שבמקרה של משבר אקלים חריף לא נוכל לאכול אספלט ובטון.   

חופים
עליית מפלס הים היא ודאית, השאלה היא כמה הים יעלה ובאיזה מהירות, ישראל עומדת בנקודה בעייתית מחד אנו יכולים להיות קורבן לסערות משמעותיות וקשות בשל העבודה שאנו נמצאים בקצה הים התיכון. מאידך חופי ישראל הם רגישים ביותר מצוקי כורכר פריכים, וחופים חוליים.
בכל מקרה ישראל צריכה להיערך כבר עכשיו למקרה קיצון של עליית מפלס הים, הערכות צריכה להיות בכמה מישורים. ביטול תוכניות בניה שאושרו ולא נבנו בקרבת החוף, פינוי מבניים שנמצאים בקרבת החוף וייבוא חול ממצרים, לפי מומחים בים מול הדלתא של הנילוס קיים מצבור גדול של חול הניתן לייבוא.

(3 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום יום ראשון, 08 ליולי 2007, בשעה 13:37, והוא שייך לנושא הבלוג של דרור. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;