אני שומע הרבה טרוניות מאנשים, על המצב של ישראל 12 לאחר רצח רבין, שאלות האם נלמדו הלקחים, שאלות האם יכול לקרות שוב, ושאלות לגבי התפיסה בציבור לגבי הרצח.

אם אני מנתח את מה שהיה לפני הרצח ומה שהיה אחריו קשה להשתחרר מן הרגשה שהיה כאן פספוס ענק.

אני מאמין שהתנהגות של אנשים בהרבה מאוד מקרים היא שבטית.

לכאורה, מדובר ברעיון פרימיטיבי ומופרך, שיש שיאמרו אולי שמתאים למדינות נידחות באפריקה. אבל השבטיות נטועה חזק בכל האנשים אפשר להגיד שהיא אינסטינקט.
לרבים נדמה שבעולם המודרני השבטיות נעלמה, אבל לא כך. השבטיות חיה ונושמת אולי היא שינתה פניה, שבט הפך למקום העובדה, שכונה מגורים, עיר, אהדת קבוצת כדורגל, תחביב, אמונה וכו וכו…

אם אני מאבחן את השבר הגדול לפני רצח רבין, הוא היה לדעתי הרבה לפניו, אולי ביום שהורכבה הממשלה ב92. לאחר שנים של מאבק פנים שבטי שלא הוכרע, הייתה לכאורה הכרעה ברורה שלמעשה חילקה את ישראל לשני שבטים.
בנקודה הזאת הייתה טעות גדולה השבט המנצח שלא הושיט יד לשבט המפסיד, נקודות הקרע התחדדו והוחמרו, בין השאר ע"י תגובות מתגוננת או תוקפנית של השבט המנצח כלפי השבט המפסיד.

לאט, לאט עמדו זה מול זה שני שבטים די ברורים, וככה נוצר מאבק בין שבטי ובמאבק כמו במאבק שבט אחד שולל את הלגיטימיות של השבט השני, וככה ראינו אסקלציה בעיקר בהתבטאויות של שני השבטים.
כמו בכל שבט יש את אלו שהם האדוקים יש את המתונים ויש את אלו שהם רק מזדהים.

האדוקים של שבט האחד התגרו מנהיגי השבט היריב, ואלו גמלו ליריביהם מנהיגי השבט היריב וציירו אותם כאנשי השבט האדוקים, זאת כדי לקעקע את הלגיטימיות שלהם, מנהיגים אלו לא נשארו חייבים ואף הם הקצינו את התבטאויות. וככה כמו מה שהרוח עושה לאש התגברו הלהבות בלי אפשרות שליטה, כולם היו לכודים במאבק השבטים.

הרצח והאפקט שלו
מי שחושב שזירת הרצח נבחרה במקרה, טועה. הרוצח בחר את זירת הרוצח בחשיבה רבה, הרצח של ראש השבט היריב בטקס השבטי הגדול של השבט שלו וכל זאת על מנת לקבל אפקט מקסימאלי לשיטתו.

לאחר הרצח מנהיגי השבט הנפגע ורבים מאנשיו הגיבו אינסטינקטיבית, והאשימו את כל השבט היריב ואת מנהיגיו ברצח.
וכך נוצר מצב שרצח רבין לא נתפס כרצח במאבק תוך שבטי, דבר שהינו לחלוטין טאבו גם באמות מידה פרימיטיביות. במקום זאת הרצח נתפס בשני השבטים כרצח בין שבטי, באמות מידה פרימיטיביות רצח מנהיג השבט היריב בטקס השבטי מרכזי נתפס כלגיטימי ואולי כנקודת הכרעה.
באמות מידה מודרניות שמאבקים בין שבטיים מוכרעים לא באלימות אלא במדדים אחרים כמו בחירות, רווחים כספיים, ניצחונות ספורטיביים וכדומה. אלימות כזו היא אינה לגיטימית.

וכך נוצר מצב די בעייתי מצד אחד רוצים אנשי השבט הנפגע שרבין יגודר כראש השבט הכללי שהוא אכן היה, מצד שני טוענים ומתבטאים בצורה קשה כלפי השבט השני.

הרוצח כמובן נכשל במטרתו, השפעתו הייתה אפסית על מאזן הכוחות הבין שבטי או התוך שבטי. המצב הפוליטי לפני רצח רבין התבטא בבחירות של 96, לא היה שום שינוי היסטורי במדיניות לאחר הרצח.
הרצח בסופו של דבר הוא רצון של הרוצח לקבל מובילות חברתית בתוך השבט "שלו", דבר שרוחק מלהתרחש, הלגיטימיות שלו היום היא בעיקר בקבוצות שוליים.

מסקנות
וכאן אני מגיע למסקנה שלי, אם רוצים להגיע למצב שרצח רבין אכן יוכר כרצח תוך שבטי ולהוקעה גרופת של הרוצח, צריך להפסיק באופן מוחלט את המאבק הבין שבטי בנושא רבין. האשמות בהסתה, גינוי מנהיג השבט היריב על התנהגותם בעבר והאשמות החמורות מאוד כלפיהם של הכשרת הדרך לרצח צריכות להיעלם.
אני יכול להגיד שהאשמות האלו, הם בדיוק מה שהרוצח ואוהדיו רוצים, הם רוצים להמשיך לחדד את המאבק הבין שבטי ובכך להכניס שמץ של לגיטימיות לרצח בעוד ועוד אנשים.

צריך לומר את האמת הייתה ויש תרומה לא מעטה לשני השבטים לקרע ביניהם שהגיע לנקודת פיצוץ ברצח רבין והקרע לא נעלם ב12 שנים האחרונות.
אפשר להגיד שיש מנהיגים משני השבטים שחושבים שהם נבנים מן המאבק הבין שבטי הזה אבל זה רק בטווח הקצר, מנהיג חכם היה אולי מבין שאין שום דבר להרוויח מן המאבק הבין שבטי לטווח הארוך.

ולצערי, אין בארצנו הרבה מנהיגים חכמים.

(4 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום יום רביעי, 24 לאוקטובר 2007, בשעה 9:32, והוא שייך לנושא הבלוג של דרור. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;