הכלבים מלקקים והשיירה עוברת – עבודה עיתונאית רשלנית של איתי רום מגלובס
26 למאי 2008 מאת: דרור עזראמדינה שמתהדרת בתואר דמוקרטית יש חשיבות מכרעת לאיכות האנושית שמרכבים את המערכות הבסיסיות של הדמוקרטיה.
לדמוקרטיה הישראלית יש בעיה, שתי מערכות מרכזיות בדמוקרטיה הישראלית פשוט לא מתפקדות, מצד אחד יש בראש מערכת קבלת החלטות של ישראל פוליטיקאים גרועים ומושחתים ומן הצד יש אנשי תקשורת גרועים ומוטים.
כבר שנים אני טוען שהתקשורת הישראלית פשוט לא מבצעת את תפקידה החשוב והקריטי במדינה דמוקרטית. התקשורת הישראלית אינה משמשת ככלבי השמירה של הדמוקרטיה ולא חושפת שיניים מול אלו שרוצים להזיק ולנצל את הדמוקרטיה ולגזול את משאבי הציבור, במקום זאת התקשורת הישראלית חושפת לשון ארכה ורטובה ויחד עם אותם פוליטיקאים גרועים מלקקים במרץ את ישבנם של בעלי ההון.
וכך גם כאן, הכתבה בגלובס של איתי רום בקשר למפלגת הירוקים היא "מופת" לעבודה עיתונאית רשלנית, וקשה להאמין איך העורכים של גלובס פרסמו כתבה שאינה אלא לא יותר מהודעת פורום משודרגת.
ראשית, הכתבה רצופה בציטוטים מפי פעילי סביבה אנונימיים. מעולם לא ראיתי כתבה שעוסקת בפוליטיקה שמלאה בכל כך הרבה ציטוטים אנונימיים.
אני תוהה, אם אותם פעילים כל כך רוצים להיות פוליטיקאים למה הם מסתתרים? האם הם באמת חושבים שאפשר לעושת פוליטיקה בלי להיות חשופים לציבור? ואם אכן זה כך, אבוי לנו שאלו יהיו הפוליטיקאים שייצגו אותנו.
איתי רום לא באמת עשה עבודה עיתונאית, הוא פשוט אסף כמה אנשים נקלים וניצח עליהם במקהלה שכולם מסתתרים מאחורי מסכות. רום אפילו לא טרח לבדוק את הדברים שנאמרו לו ע"י אותם פוליטיקאים חדשים.
למשל בנושא החופים שאני מטפל בו מטעם מפלגת הירוקים.
הנה ציטוט מתוך הכתבה מפי אנונימי:
"אם יש משהו שמרגיז את האקטיביסטים שמרכיבים את ההתארגנות החדשה, זו נטייתה של מפלגת "הירוקים", לטענתם, ליטול קרדיט שאינו מגיע לה, או לחלופין ליטול את כל הקרדיט במקרים שבהם הוא מתחלק בין מספר גורמים. פעיל ותיק, שקרא באתר האינטרנט של המפלגה כי "בזכות הירוקים לא בונים יותר על חופי הארץ", מגיב בזעם: "וואלה? אני בעצמי הייתי על המנוף בסי אנד סאן, או-קיי? הם לא היו שם. הם תופסים טרמפ פעם אחר פעם על הישגים של התנועה".
הציטוט הזה מלמד פשוט כמה רדודים אותם פעילים שהתראיינו לכתבה וכמה רדוד העיתונאי.
אותו פעיל אנונימי בטוח שלעמוד על המנוף של סי אנד סאן היא פעילות ציבורית אפקטיבית. ולא רק זאת הוא טוען שמפלגת הירוקים לא עושה כלום למען החופים. האומנם?
במשך 7 השנים בהן אני פועל במפלגת הירוקים הייתי שותף והובלתי יותר מעשרים מאבקים למען החופים שכללו כתיבת עשרות רבות של מכתבים, כתיבת עררים, השתתפות בעשרות ישיבות, ועתירות לבית משפט.
למשל: חשפתי את הקומבינה לבנות שכונות יוקרה "געש על הים", נאבק נגד הפיכת בתי קיבוץ שדות-ים לשכונת יוקרה על החוף, הובלתי מאבק למען שיקום חוף הרצליה ומאבק אחר למניעת הרס חוף אפולוניה, הייתי שותף למאבק נגד בניית כפר נופש בכורסי; בזכות פעילות שלי פונו מכולות ששימשו כמסעדות בלתי חוקיות בחופים; הייתי שותף ראשי למאבק בעקבות זיהום הים הגדול ב2003, הגשתי עתירה עם אט"ד לגבי זיהום הים מתע"ש נוף-ים ואני נאבק נגד הבניה וגזילת החוף בישוב המיליארדרים ארסוף.
וכל זה אני חייב להדגיש בהתנדבות, ללא שום תמורה כספית, ותוך הוצאת לא מעט כסף מכיסי!
בציניות אומר כי באמת לא נתליתי על מנוף בסי-אנד-סאן ולכן אני כנראה לא נחשב לפעיל סביבתי.
החשיבה שהוצגה בכתבה בה היתלות על מנוף זו פעילות סביבתית משמעותית ופעילות נחושה של שנים מול מערכות קבלת החלטות היא גימיק, מעידה אלפי עדים על רמתם הנמוכה של אותם אנשים שמקימים את המפלגה החדשה.
אבל אני שואל את עצמי אם מרואיין בכתבה הוא רדוד, איך זה שהמראיין לא בודק האם יש ממש בדברים של אותו מרואיין. איתי רום לא היה צריך ללכת רחוק, הוא היה יכול לחפש ולמצוא מידע בארכיון גלובס, ועם קצת יותר טרחה היה יכול למוצא המון מידע באתר האינטרנט של מפלגת הירוקים לגבי פעילות שלנו בנושא חופים. אבל הוא לא עשה את הפעולה הבסיסית לאמת את המידע שנמסר לו.
אסכם את טיעונים בכתבה המסבירים מדוע מפלגת הירוקים לא צריכה להיות בכנסת.
- במפלגת הירוקים אוהבים מאוד תקשורת – באמת גועל נפש.
- פאר ויסנר הוא איש עסקים שיש לו בית בקיסריה – באמת כסף זה איכסה.
- אשתו של פאר ויסנר הורשעה בנוגע לבניית מרתף – אסון לאומי!
- אנשי מפלגת הירוקים לא נתלים על מנופים – כי רק להיתלות על מנופים רק זו פוליטיקה
- למפלגת הירוקים אין עמדה בנושא בטחון.
- אין במפלגת הירוקים דמוקרטיה פנימית.
שני הסעיפים האחרונים דורשים הבהרה, לגבי הנושא הביטחוני, בעשרות השנים האחרונות כל המפלגת מציגות פתרון קסם לנושא הביטחוני ושום דבר חיובי לא קורה. למפלגת הירוקים אין פתרונות קסם לסכסוך הערבי ישראלי. אנו אומרים שלבעיות הסביבה אין גבולות ואנו נפעל לצמצם השפעות סביבתיות אצלנו ואצל שכנינו מתוך הבנה כי נושאים אלו יובילו לשלום בר קיימא. כאשר יהיה הסכם אמיתי נבחן אותו ונחליט.
לגבי הדמוקרטיה הפנימית, יש כמה אנשים שחושבים שדמוקרטיה פנימית היא פריימריס בלבד (כמו באמריקה), מדובר בטעות קשה! ברוב המוחלט של המפלגות בעולם הדמוקרטי אין פריימריס, קיימים מוסדות מפלגתיים שבהם נבחרים נציגי המפלגה. מפלגת הירוקים למדה במשך חודשים ארוכים את כל שיטות הבחירה הקיימות בעולם המערבי, התייעצה עם אנשים פוליטיים מנוסים ומוערכים, וקבעה שיטה המבוססת על שליחת נציגים מסניפי המפלגה בכל רחבי הארץ אל מרכז המונה כמה מאות אנשים שבוחר את נציגיו לכנסת ומחליט את ההחלטות המשמעותיות ביותר להתנהלות והתקדמות המפלגה.
לסיום, ברור שכוחה העולה של מפלגת הירוקים מדאיג המון אנשים, מדאיג בעיקר את בעלי ההון שחוששים שמפלגת הירוקים תפסיק את התופעה של גזילת משאבי המדינה, חוששים גם הפוליטיקאים בשאר המפלגות כי הציבור עוזב אותם וחוששת גם התקשורת כי היא מפסיקה להיות ממליכת המלכים בישראל.
אתם יודעים מה? החששות שלהם מוצדקים.
(13 מצביעים, בממוצע: 3.77 מתוך 5)
Loading...
יום שני, 26 למאי 2008 בשעה 11:49
שלום דרור.
ראשית, אציין כי אני מכיר היטב את פועלך עוד מהימים בהם סיקרתי את אזור הרצליה, ועל כך יישר כוח. גם במהלך הכנת הכתבה ושיחותיי עם גורמים שונים שהיו במפלגת "הירוקים", טרחו רבים מהם לציין אותך כיוצא דופן לטובה במפלגה, לדעתם.
עם זאת, חבל לי שאתה מפרסם כאן ביקורת חריפה על עבודתי מבלי לבקש את תגובתי. זאת בניגוד
אליי, שפניתי מבעוד מועד לראש מפלגתך, מר פאר ויסנר, אולם זכיתי להתעלמות גורפת ממנו. אבקשך להשאיר באתר את הודעתי זו, שבה אני מבקש ליידע את הקוראים כי מר ויסנר סירב להיפגש איתי, וכן סירב להשיב לרשימת שאלות מפורטת ששלחתי אליו ובה ביקשתיו בין השאר להסביר אודות פעילות המפלגה. כשהשארתי הודעות לדובר המפלגה בנסיון לברר מה קורה עם התשובות לשאלותיי, הוא התעלם ממני ולא החזיר לי תשובה עד עצם הרגע הזה.
אני סבור כי יש מידה לא מבוטלת של עזות מצח בהתנהלות של מפלגה אשר מסרבת להשיב לשאלות עיתונאי ואחר-כך עוד בוחרת להשמיצו בפומבי מבלי לבקש את תגובתו. אני מניח שכאדם הגון לא יהיה לך קושי להסכים איתי בנקודה זו.
במידה ואינך מעוניין לפרסם תגובה זו, אנא הורד גם את הפוסט התוקף אותי, כמתחייב.
בברכה,
איתי רום
יום שני, 26 למאי 2008 בשעה 12:14
איתי כשאתה כותב ביקורת אתה צריך לדעת גם לקבל ביקורות.
אם אתה מכיר את הפעילות שלי למען החופים והכנסתה משפט הזוי שאנחנו לא עושים כולם למען החופים אז אתה בעצמך מודה שכתבה שלך מגמתית כלפינו.
איתי, פגיעה באגו הרגיש שלך מצד פאר לא מצדיקה עבודה עיתונאית רשלנית.
לדעתי, טוב עשה פאר שהתעלם ממך כי לא משנה מה הוא היה אומר הכתבה לא הייתה משקפת את המציאות אלא את מה שאותם אנשים רצו להגיד.
תודה,
דרור
יום שני, 26 למאי 2008 בשעה 13:21
שלום דרור,
1.אני מברך על כל ביקורת – האם ציינתי במקום כלשהו כי אסור לך להעביר עליי ביקורת?
2.כתבת "הכנסתה משפט הזוי שאנחנו לא עושים כלום למען החופים". לא הכנסתי משפט כזה ולא קבעתי קביעה כזו. הובאה טענה שמנהיג מפלגתך סירב, וטעמיו עימו, להשיב עליה.
3.אתה מתאר את הערתי על כך שמר ויסנר התעלם מפנייתי כ"פגיעה באגו הרגיש" שלי, תוך נטייה לא מובנת לרדת לתאורים ציניים ולא ענייניים שאינם מתבססים על מידע מוצק במיוחד על אישיותי. ניחא. הבעיה היא בכך שאינך מבין שהתעלמות של איש ציבור משאלות עיתונאי אינה עניין של פגיעה "באגו" של העיתונאי אלא בהשתמטות של איש הציבור מחובתו הבסיסית בדמוקרטיה. הוא לא משיב לאיתי, הוא משיב לציבור (או לא משיב, במקרה דנן).
4.אתה מציין כי טוב עשה ויסנר כשהתעלם מפנייתי "כי לא משנה מה הוא היה אומר הכתבה לא הייתה משקפת את המציאות אלא את מה שאותם אנשים רצו להגיד". אשמח מאוד-מאוד לדעת על מה אתה מבסס את הטענה הפוגענית הזו.
בברכה,
איתי
יום שני, 26 למאי 2008 בשעה 13:53
איתי,
אתה מסתתר מאחורי אי התגובה של פאר כהצדקה לכתיבה של דברים לא נכונים בכתבה, דברים שידעת שהם לא נכונים?
תשמע, זה חמור מאוד מראה על המגמתיות של הכתבה שלך.
מפלגת הירוקים היא לא ויסנר, במפלגת הירוקים יש שורה של אנשים טובים שעושים עבודה ציבורית טובה ובהתנדבות מלאה. פאר הוא רק אחד מהם וגם הוא עושה עבודה ציבורית טובה.
אתה גרמת לי עוול, וגרמת עוול לרבים מן האנשים הטובים שנמצאים במפלגת הירוקים גם לפאר ויסנר.
אנחנו לא התעלמנו מן הכתבה שלך, הנה אני כותב תגובה ואפילו נתתי לינק אליה, אני חושב שהיה נכון לא לתת יד לפארסה הזאת.
אני לא יודע איך בוחנים במערכת עיתון איכות של כתבה, אבל אני יודע שאם אני הייתי כותב תוכנה מלאת חורים היו מפטרים אותי מייד.
תודה,
דרור
יום שני, 26 למאי 2008 בשעה 14:43
שלום דרור,
1. כמובן שאינני מסתתר מאחורי דבר. לא הופיעו בכתבה שום קביעות לא נכונות.
2. טרם ניפקת הסבר על מה מתבססת טענתך כי טוב שויסנר לא הגיב לכתבה "כי לא משנה מה הוא היה אומר הכתבה לא הייתה משקפת את המציאות אלא את מה שאותם אנשים רצו להגיד".
3. מפתיע ומאכזב, אגב, לגלות כי עבירות בניה (ועוד של איש ציבור) הן בעיניך זוטות שאינן ראויות להתייחסות.
בברכה,
איתי
יום שני, 26 למאי 2008 בשעה 15:08
איתי,
כנראה לא קראת את המאמר שלי, הבאתי ציטוט מן הכתבה שלך לגבי פעילות מפלגת הירוקים בעניין החופים ופרטתי בדיוק כמה הקביעה שהופיע בכתבה לא נכונה!
בעניין עבירות הבניה, הייתה תגובה של משפחת ויסנר בנושא ומה שאני יודע מדובר בעניין של גובה מרתף.
אני הייתי מעורב בעניין שדות ים ולהתרשמותי יו"ר המעצה כרמל סלע שאגב גם לו מיחסים עבריות בניה. כעס מאוד על כך שמנענו את הבניה בשדות ים.
לפי מה שהבנתי בקסיריה המרתפים לא שונים בהרבה מאלו של מש' ויסנר, ואם זה כך בהחלט מש' ויסנר הופלתה לרעה. אתה עיתונאי תבדוק האם באמת המרתפים בקסיריה שונים מן המרתף של מש' ויסנר.
אולי תגלה שבאמת מישהו רוצה להזיק לו על רקע פעילותו הציבורית.
אנחנו יודעים מי היריבים שלנו ומה מוטל על הכף, נדל"ן במיליארדים, אז אני בכלל לא שולל את הטענות של מש' ויסנר.
תודה,
דרור
יום שני, 26 למאי 2008 בשעה 22:35
דרור, אתה תוקף את איתי רום שהוא משתמש במקורות שהעדיפו להישאר בעילום שם, דבר מאוד מקובל בעיתונות ועם זאת רחלי תדהר וצור שיזף (שני אנשים נקלים לדבריך) אמרו דברים נכוחים כולל הזדהות ואתה מתעלם מכך.
מעבר לכך, אתה מתעלם לחלוטין מהעובדה שמפלגה עם תקנון טוטאליטרי לא יכולה להיות מעורבת בתהליכי תכנון מודרניים שדורשים תכנון משתף של אוכלוסיה אזרחית במישור הרחב ביותר. כיצד מפלגה שאינה מסוגלת לבזר את סמכויותיה הפנימיות תוכל לבזר סמכויות תכנון עירוניות?
ודבר אחרון, אתה לא מתייחס לנוכחותם של ויסנר וחבריו בקואליציה האנטי-סביבתית של חולדאי בחמש השנים האחרונות, שכללה השקעה עצומה במחלפים (ע"ע לה-גרדיה), הרחבות כבישים (קפלן) וחניונים (השוק הסיטונאי, תנובה, והבימה ויש עוד רבים) במקום לפתח תחבורה רב-אמצעית ולהקטין את זיהום האוויר.
איתי, תודה רבה לך על כתבה מאלפת. עשית שרות טוב מאוד לתושבי תל-אביב (וישראל בכלל).
יום שני, 26 למאי 2008 בשעה 23:47
לרמן,
ראשית שאמרתי נקלים התכוונתי לאלו שהסתתרו לא לאלו שדיברו בשמם, לדעתי זה די ברור מן הטקסט.
לגבי שיזף, אני די מבין את התחושה שלו, פוליטיקה היא לא מקום לכל אחד כדי לנצח בפוליטיקה צריך לשחק את המשחק הפוליטי. מי שרוצה לנצח בקרב אגירוף צריך לדעת להתאגרף לא לשחק דוקים.
לגבי, רחלי אני לא רואה בדברים שלה יותר מבכיינות קרטידים רגילה.
לגבי התקנון, מדובר בתקנון דמוקרטי ודומה לתקנונים של מפלגות אחרות. אתה פשוט לוקה בחוסר הבנה של מערכת בחירות פנים מפלגתית. ולא ברור לי איך הגעת למסקה שהתעלמתי מעניין כאשר יש פיסקה ארוכה בטקסט שלי?!?!
לגבי האנונימיות, לא יכול להיות מצב שפוליטיקאים פחדים יסתתרו מאחרי עיתונאים. ולא יכול להיות מצב שעיתון יתן ידו למצב שפוליטיקאים תוקפים פוליטיקאים אחרים בסתר.
אם הפרטיקה הזאת הייתה מיושמת לגבי כל המפלגות אז לכולם היו נופלות האוזיינים מה פוליטיקאים יגידו על יריבהם במחשכים.
אף עיתון לא נותן לפוליטיקאים להסתתר, וגלובס בהחלט עשה דבר יוצא דופן שלא ראיתי שנעשה כמעט אף פעם לגבי מאבקים פוליטים. הנה אני אומר את הדברים, וככה אני עושה תמיד, בשמי.
כתבה עיתונאית היא לא טוקבק ואסור לה שתהיה ערימה של טוקבקים.
לצערי, זו הצורה של הכתבה הזאת. וזה גם הסיבה שאי אפשר להגיב אליה.
תודה,
דרור
יום שלישי, 27 למאי 2008 בשעה 13:42
דרור, אני רוצה להתייחס שוב לעניין הדמוקרטיה והתקנון (לדעתי הנושא הזה יותר משפיע מאשר ה"אידיאולוגיה" על ביצועי מפלגות). עיינתי באריכות בתקנון מפלגת "הירוקים" (כן, גם אני לא מאמין שעשיתי את זה), והתברר לי שקיים "ועד ירוק" שבו מובטח רוב מוחלט ליו"ר המפלגה. אותו ועד ממנה את ההנהלה המזכירות ו"ועדת בלתי-תלוייה ממליצה" שבחורת למעשה את רשימת המפלגה לכנסת (וכך גם בוחרת חברים לאותו ועד ירוק).
דרך ההכפפה הזו לועד שנשלט ברוב מוצק ע"י אנשים הממונים ע"י היו"ר מוענק ליו"ר סמכות על במפלגה הזו, ואם מישהו אי-פעם ירצה להתמודד על תפקיד היור הוא צריך 100 חברים במפלגה שעברו יותר משנתיי מאז שאישרו את חברותם.
בחיי, זה אחד התקנונים האוטריטאריניים ביותר שנתקלתי בהם. אם יש סיבה אחת לדעתי לחולשה של מפלגת "הירוקים" ולכך שהיא אף-פעם לא תממש את הציפיות של אותם בוחרים שאולי יצביעו לה בעתיד היא טמונה בתקנון. תקנון המפלגה הזה מחליש בצורה קיצונית את חברי המפלגה ולמעשה גורם לה לשיתוק מוחלט ולריכוז הכח בידיו של איש אחר, היו"ר
יום שלישי, 27 למאי 2008 בשעה 15:00
לרמן,
אני מציע לך לקרוא שוב את התקנון ולבדוק איך נבחר יו"ר הירוקים.
הוא נבחר ע"י מועצה שלפחות 100 איש,שמורכב גם מן הסניפים וגם המתפקדים.
חלק מן הועד הירוק נבחר גם ע"י מועצה.
נקודת המוצא שלנו היא שכאשר נבחר יו"ר למפלגה הוא צריך לקבל קרדיט ולקבל חופש פעולה.
אין לנו שום אינטרס ליצר מנגנון שמיצר מאבקים פנימיים אין סופיים שיביא להתאבדות של המפלגה.
המפלגה החדשה יכולה לאמץ מנגון פנימי של פריימריס, ואני מאחל להם שיעמדו בו. לנו יש קצת יותר ניסיון ואין סיכוי שנאמץ מנגנון הרסני שכזה.
תודה,
דרור
יום רביעי, 28 למאי 2008 בשעה 13:39
שלום דרור,
ככל שאני מבין את המצב, לא ברור מדוע אתה מגן על ויסנר בנחישות כזו. טוב תעשה, כאדם ישר, אם תתרחק ממנו, ותמצא את דרכך הפוליטית במפלגה אחרת, הראויה יותר עבורך.
בהצלחה !
מורדי
יום רביעי, 28 למאי 2008 בשעה 15:18
שלום מורדי,
אני מגן קודם כול על ההוגונת ועל האמת מפני עבודה עיתונאית רשלנית ומגמתית.
אני משער שאתה מאנשי המפלגה החדשה, היום אתה מוחא כפים לכתבה המגמתית והרשלנית של איתי רום כי היא פוגעת ביריב שלך.
מה שאתה בעצם עושה זה לקבל את הפרקטיקה של התנהלות לא הוגנת, רשלנית ומגמתית היא התנהלות לגיטימית מצד התקשורת.
אל תשכח מחר אתה או מפלגתך יכולים להיות בצד השני, ואתה יכול להפיגע מן העוול שנעשה לאמת בדיוק כמו שנעשה כאן.
מילא הכתבה הייתה עוסקת בפעילותו של פאר ויסנר כסגן ראש עיר, אבל היא עסקה במפלגת הירוקים, והתיחסה אל פעילותי בנושא חופים. אין שום סיכוי שאני אבליג על עוול שנגרם לי, עוול שנגרם למפלגת הירוקים, ועוול שנעשה לאמת.
איתי רום, מודה בתגובות כאן שהוא מכיר את פעילותי, ובכל זאת הוא העיז לכתב משפט שיקרי שלא עשינו כלום למען החופים. מדובר במעשה חמור בכל קנה מידה.
תודה,
דרור
יום רביעי, 28 למאי 2008 בשעה 18:22
שלום דרור,
אני לא פוליטיקאי, ואינני מאנשי המפלגה החדשה. בגילי המתקדם ובמצבי הגופני, אני כבר לא יכול לחשוב על קריירה פוליטית – גם לו הייתי רוצה בכך. עם זאת, כמי שנושאי הסביבה קרובים לליבו, אני אכן אצביע עבורה. אין לכך כל קשר למה שאמרתי לעיל.
כל שאמרתי הוא שאתה עלול לשלם את המחיר על פעילות (או אי-פעילות) של מישהו אחר. גם אם העיתונאי טעה, ובמקום ליחד כתבה לפעילותו של ויסנר כסגן ראש עיר, כתב על המפלגה ככלל, אין זה משנה את טענתי – אתה עלול לשלם מחיר על לא עוול בכפך. זכותך לבחור, כמובן, בדרך שתבחר, אבל כדאי גם להקשיב לציבור.
בברכה,
מורדי
יום חמישי, 29 למאי 2008 בשעה 9:01
דרור,
אני חושבת שמצב בו דובר המפלגה מקבל בקשה להתייחסות לנושאים הנוגעים לעבודתך ואילו אתה יודע על כך רק בדיעבד, לאחר שכתבה בנושא פורסמה, הוא מצב חמור עבורך.
אך גרוע מכך, דומה כי זוהי תעודת עניות לאיכות העברת המידע וביזורו במפלגת הירוקים [ע"ע תגובתו של לרמן לגבי מבנה המפלגה].
על כן, יתכן שבמקרים כאלו כדאי ראשית לערוך בדק בית ורק לאחר מכן לצאת או לא לצאת למלחמות חורמה בגוף תקשורת זה או אחר או בעיתונאים העובדים בו.
יום חמישי, 29 למאי 2008 בשעה 17:54
היי שרון,
ראיתי את רשימת השאלות, לא הייתה אף שאלה בנושא חופים.
השאלות היו בסגנון של תוכיח שאמא שלך לא זונה, שאלות שלא שוות התיחסות.
אנחנו לא חייבים להניח את הראש שלנו על הגילוטינה של גלובס. ועשינו נכון שלא שיתפנו פעולה עם גלובס.
הוגנות זה כלי עבודה של עיתונית ברגע שעיתונאי לא מתנהל בהגונות הוא עיתונאי מטעם ומי שקרא את הכתבה של איתי רום ישר מבחין בעניין. בשביל זה לא צריך אפילו לקרא מילה ממה שאני כתבתי.
תודה,
דרור
יום שני, 15 לדצמבר 2008 בשעה 2:01
[…] שהיו בין מפלגת הירוקים לאותם אנשים התפרסמה בחודש מאי כתבת תחקיר מגמתית של איתי רום בעיתון גלובס. מייד לאחר שהכתבה הבנו שעומדים לפינו סחטנים מן הסוג […]
יום שני, 02 לפברואר 2009 בשעה 3:12
בעייתי משהו
יום רביעי, 04 לפברואר 2009 בשעה 0:34
עכשיו אני כבר לגמרי מבולבלת
יום שני, 16 לפברואר 2009 בשעה 21:32
[…] של איתי רום בגלובס, מדובר בכתבה רדודה במיוחד, כתבתי על הכתבה הזאת בהרחבה. לא ברור לי איך עיתונאיים מקבלים שכר על דברי הבל שכאלו? […]