השוודים צודקים – בישראל לא יודעים מהו חופש ביטוי
21 לאוגוסט 2009 מאת: דרור עזראאני כמובן מסכים כי יש בשוודיה עוינות גודלה לישראל, מעשי ישראל נשפטים בצורה מעוותם על-ידם, וגם "התחקיר" בעיתון הזה נראה לי מופרך, וחלק מן הפנטזיות הרבות הנפוצות בעולם הערבי לגבי ישראל.
יש כאן גם אבל, התגובה של ישראל היא טיפשית וחסרת פרופורציות, והכי חמור מבחינתי היא העבודה כי בתגובה של ישראל וגם של הציבור הרחב כאן מתגלה בורות גדולה לגבי מהות חופש הביטוי.
זה לא חדש שיש בישראל התנהלות בעייתית מאוד בקשר לחופש הביטוי. למשל הבחור ההוא שנעצר כי הלך עם חולצה "הומואים נמאסתם", או התנהלות האוטומטית של כל איש ציבור כאשר שומע ביטוי ללא לרוחו וישר מאשים "בהסתה", ועוד ועוד דוגמאות שקצרה היריעה מלהזכיר.
אני לא בא להגן על השוודים וגם לא על העיתון הוא, אבל כדאי מאוד להקשיב לתגובת משרד החוץ השוודי,
"זה אינו תפקידם של שגרירים למתוח ביקורת על חופש העיתונות בשוודיה".
לא ממשלת שוודיה, לא משרד החוץ שלהם, וגם לא השגרירות שלהם, הם לא פרשנים לענייני תקשורות ואין זה מתפקידם לבקר ולבדוק תחקירים של גופי תקשורת.
שוודיה היא מדינה דמוקרטית עם מערכת משפטית ראויה, אם עיתון שוודי החליט להכפיש את הצה"ל, את חיילי צה"ל ואת מערכת הרפואה בישראל הדרך לטפל בזה היא בתביעה משפטית. וטוב יעשו כל הגורמים אם יתבעו את העיתון גם כאן בישראל וגם בשוודיה.
ההיסחפות של פוליטיקאים ובאופן מפתיע של התקשורת בישראל, כלפיי שוודיה היא פשוט אבסורדית. האם מישהו בעולם היה מעז להאשים את ישראל במידע לא נכון ופנטזיונרי שמתפרסם באתר "דבקה" למשל, ברור שלא.
לכן בכלל לא ברורה למה יש התלהמות כלפי שוודיה והאשמה קולקטיבית כלפיהם בכתיבת גרסה מודרנית של הפרוטוקולים של זקני ציון הדרך ארוכה.
אני חושב שיש לנו הרבה מה ללמוד מחופש הביטוי שקיים בסקנדינביה, כולנו שיבחנו את המאבק של הדנים ושל מדינות סקנדינביה האחרות באי-כנעה בנושא קריקטורות של מוחמד, שווה לתהות איך היו נוהגים בישראל במקרה דומה?
האמת לא צריך לתהות, יש את מקרה טטיאנה סוסקין בו הורשעה צעירה על כך שצירה קריקטורה בו הנביא מוחמד מצויר כחזיר, לא רק, שלא רעדו אמות הסיפים על הפגיעה הקשה והבלתי הגיונית בחופש הביטוי במקרה זה, אלא שהסיפור עבר בשתיקה מפתיעה דווקא מאלו שהם כביכול אבירי חופש הביטוי וזכויות האדם.
לצערי בישראל לא מבינים מהו חופש ביטוי, בחוק הישראלי יש שורה של סעיפים אנרכוניסטים, שפוגעים בחופש הביטוי, כמו סעיף ההסתה, סיעף ההמרדה, סעיף פגיעה ברגשות דת ועוד…
לפני שאנחנו מבקרים את חופש הביטוי ואת חופש העיתונות בשוודיה כדאי מאוד שנפנים בעצמנו מהו חופש ביטוי ומהו חופש עיתונות.
(4 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...
יום שישי, 21 לאוגוסט 2009 בשעה 0:31
דרור
אני דווקא סבור שיש לנצל כל במה כדי למחות על עוולה. העיתון בו מדובר הוא העיתון הנפוץ ביותר בשוודיה, לא אתר דבקה…פרט לכך, זהו עיתון שלממשלת שוודיה יש השפעה רבה ביותר על מה ייכתב בו ומה לא. בדומה, להבדיל, ב "אל אהרם" שמפרסם קריקטורות אנטישמיות בידיעת ובהסכמת השלטונות המצריים. אגב, גם שם יש פרלמנט.
נושא התביעה המשפטית כבודו במקומו מונח, ויש לנקוט בו בהחלט, כמו במקרה עלילת הדם של מוחמד-א-דורה. אין הדברים סותרים זה את זה.
ולגבי חופש הביטוי בישראל : יש פה המון חוקים, אך השימוש בהם בדרך כלל סלקטיבי. וזה בגלל השופטים בארץ, שדווקא סבורים שדמם של ערבים/הומואים/אנשי שמאל קיצוני (מחק את המיותר) סמוק יותר מדמם של יהודים טובים שאוחזים בדעות לאומיות/דתיות. ולכן כאשר "שלום עכשיו" ואנרכיסטים מסיתים כנגד מדינת ישראל וזורקים אבנים על הצבא, לא עושים להם כלום, אך כאשר נערה בת 15 מפגינה במאחז בשומרון היא נעצרת למספר חודשים.
וזה עובר כחוט השני לאורך כל מה שקורה פה. מדובר בזרעים שנזרעו בתקופת שלטון הבולשביקים, אך קיבלו משנה תוקף ורשעות לשמה בתקופת מלכותו של אהרן ברק הראשון, שהפך הכל לשפיט, ופתח באופן רשמי את מועדון "חבר מביא חבר" בבית המשפט העליון, ומשם הדברים חילחלו ליתר הערכאות
אנו זקוקים פה למהפכה ערכית, פשוט כך. המדינה הזאת מידרדרת אל תהומות נוראיים של פשע ואלימות ודמי חסות וסחר בנשים ובאמל"ח ורצח על בסיס יומי !
התקשורת מנהלת מסעות צלב נגד הציונים ומעלה על נס את החותרים תחת אושיות המדינה.
החותרים האלה הם גייס חמישי , פשוט כך.
אשמח לשוחח על הדברים בצורה יותר רצינית. בארבע עיניים.
יום שישי, 21 לאוגוסט 2009 בשעה 0:49
אבירם,
לצערי, העיתונות בארץ יותר קרובה למצרים מאשר לשוודיה. אני משער שאם ידיעות אחרונות היה כותב או רוצה לכתב כתבה נגד ירדן או טורקיה יש סיכוי לא רע שהממשלה הייתה יכולה להשפיע.
זה כמובן מצב בלתי נסבל שאין לקבלו לא בישראל וכמובן לא בשוודיה.
כנראה שבשוודיה העיתונים הם לא שופר של השלטון, וצריך להתרגל לזה שזה המצב הנורמלי במדינה דמוקרטית.
לגבי, פגיעה בחופש הביטוי יש צדק מסוים בדבריך, נכון שיש הטיה, בעיקר בתקשורת, להבליט לשלילה התבטאיות של אנשי ימין, וחרדים. אבל הבעיה בישראל לגבי חופש הביטוי לא מתבאטת רק בפגיעה בחופש הביטוי לאנשים אלו אלא גם לערבים למשל, גם לגורמים שמתנגדים לגיוס חובה ועוד…
בכל אופן שאתה בצד מסוים קל לא להבחין בעוול שנגרם לצד השני.
אני בעד חופש ביטוי אמיתי גם לצד הזה וגם לצד השני. אנחנו צריכים לחסל את משטרת המחשבות ומשטרת הפוליטקליקורקט.
תודה,
דרור
יום שישי, 21 לאוגוסט 2009 בשעה 1:34
חופש ביטוי הוא חיוני ביותר, אך לא כאשר הוא חותר תחת אושיות המדינה. יש לקבוע גבולות, מתי המדינה הופכת לדמוקרטיה מתגוננת. חופש הביטוי אינו מושג קדוש, כאשר נעשה בו שימוש לרעה. מדינת ישראל היא מדינה במצב מלחמה באזור נפיץ. לא ניתן לעשות גזרה שווה עם מדינות כמו שוודיה לדוגמה. אגב, בשם חופש הביטוי, מדינות מערב אירופה נמצאות במיתקפה איסלמית, שעליה לפי שעה הן בחרו שלא להגיב. מה יהיה בעתיד ? אין איש יודע.
בוא ונסכים לפחות, שהתקשורת בארץ היא מוטה, פופוליסטית, מתלהמת וחסרת אחריות, וצהובה.
אני סבור שמגיע לנו יותר !
בידידות
אבירם