כל חגי תשרי הם תרגול בהישרדות – ההסבר

19 לאוקטובר 2019   מאת:

חגי תשרי מיצגים שלושה שלבים בהישרדות – ראש השנה, תקיעת שופר(אזעקה), יום כיפור, צום(בריחה), סוכות, בניית מחסה (הישרדות בטבע), למעשה מדובר בתרגול הישרדות שהולבשו עליהם סיפורים מיתולוגיים/דתיים.

מתוך ויקפדיה

האזור הזה של ישראל בימי קדם, היה אזור של מעבר צבאות גדולים במלחמות שנוהלו בין האימפריה המצרית, לאימפריות המתחלפות במסופוטמיה או לאימפריה החתית, כל מעבר צבאי כזה יכול לגרום להרס עצום של קהילות, כמו לקיחת שבויים וחיילים לקיחת שפחות מין, וכמובן מזון ומים. מעבר צבא ענק יכול לגרום נזק עצום, אבל מעבר צבאות כאלו כל כמה חודשים יכול לגרום להשמדה של עמים שלמים, ונשאלת השאלה איך עמים בארץ כנען התמודדו עם הבעיה?

ליהודים יוצאי עירק יש מנהג די מוזר, להכין מצות שנקראות ג'ראדק, בערב יום כיפור. אבא שלי היה מכין כמות אדירה של המצות האלו שם בשק בד בתוך ארון ומנשנש מהם כל חודשי החורף.

למה מצות? למה בערב יום כיפור? ולמה לשמור אותם חודשים? במשך שנים לא הבנתי מה פשר המנהג הזה עד שהתחלתי להסתכל על חגי תשרי כתרגול בהישרדות.

במשך שנים ההיסטוריונים לימדו אותנו שהמקור של רוב חגי ישראל הם מסורת עתיקה של חברה חקלאית, אכן המועד של חגי תשרי הוא סוף העונה החקלאית. אבל מתעוררת השאלה למה שלושה חגים זה אחרי זה, עם מנהגים ומסורות שונות לחלוטין? אז הנה ההסבר שלי.

אזעקה – ראש השנה

היום אנחנו קוראים לחג ראש השנה, אבל בתקופת המקרא היה מדובר בחודש השביעי, והחג בתנ"ך נקרא בכלל "יוֹם תְּרוּעָה", כלומר המצווה המרכזית היא תקיעה בשופר ויצירת רעש. המצווה הזו אינה סתמית, אלא המהותית, לדעתי, מדובר במה שנקרא היום תרגול אזעקה. לדוגמא שכוח צבאי או שעובר או שתוקף זו הדרך להתריע לכל העם להימלט ולתפוס מחסה באזורים מרוחקים. זה היה עובד בצורה די פשוט, כפר כלשהו היה מזהה תנועה של צבא זר, כמה אנשים היו מוציאים את השופרות עולים לנקודה גובה ותוקעים בשופר, יתכן מאוד שסוגי התקיעות, הם קוד לאירוע שונים, הכפר השכן שומע את השופר והם עושים אותו דבר ומעבירים כך את המסר לכל העם תוך כמה שעות הרבה לפני ההגעה של הצבא הזר. זה השלב הראשון של ההישרדות.

בריחה – יום כיפור

כמה ימים לאחר ראש השנה, יש לנו את יום כיפור, שבו המנהג המרכזי הוא צום משתייה ואכילה, אמנם בניגוד לחגים אחרים שמו של החג במקרא אינו מרמז על המצווה המרכזית וגם לא נאמר מפורשת צום משתייה ואכילה אבל נאמר "וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם" אפשר בהחלט לפרש את זה כצום משתייה ואכילה.

הצום הוא לדעתי הוא תרגול ההישרדות הכי משמעותי מבין חגי תשרי, היכולת לתפקד 24 שעות ללא שתייה ואכילה היא קריטית ביותר במצב הישרדות, מדובר ביכולת פיסית ונפשית שתרגול שלה יכול לשפר לאין ארוך את יכולת ההישרדות של בני אדם, מעבר לתרגול של היכולת האישית יש כאן בחינה של יכולת של שאר בני המשפחה וכך יש דרך לסייע להם בצורה אפקטיבית במקרה של אירוע אמת. ולאחר שהאנשים שמעו את האזעקה בא השלב השני הבריחה.

הישרדות בטבע – סוכות

מיד אחרי יום כיפור יש לנו את חג הסוכות, שכמו ששמו אומר לנו המצווה המרכזית בו הינה בניית הסוכות וישיבה בה שבעה ימים. בניית מחסה היא משימה מרכזית בכל מצב הישרדות, עצם בניית הסוכה היא תרגול חשוב לאנשים שגרים במבנה קבע ולא רגיל למשימה כזו, אבל לא רק התרגול בבניה הסוכה הוא חשוב אלא גם היכולת לדעת למקמם אותה במקום הנכון שיאפשר הישרדות במשך שבעה ימים, וזה מחייב היכרות עם הסביבה הקרובה ועם הטבע. צריך לזכור שבימי קדם הערים היו בבניה צפופה, ולכן אני מעריך שהיה אפשר לבנות סוכות רק מחוץ לעיר. בספר יונה זו מתואר בצורה יפה: "וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן-הָעִיר, וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר; וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה".

לדעתי יש הבדל מאוד גדול בין הסוכה לבין אוהלים שבני ישראל ובכלל עמים נוודים החזיקו, ההבדל שאוהל הוא ציוד שאתה לוקח איתך, וסוכה אתה בונה במקום שאתה חונה ממשאבים שיש לך בסביבה.

אז הנה שלושת החגים תואמים להפליא לסדר הכרונולוגי של שלושת השלבים להישרדות, ראשית – האזעקה, שנית – הבריחה המהירה מהבית עם שק מצות ומעט מים, ושלישית – בנית מחסה והישרדות למשך כמה ימים בטבע.

התחכום בכל הסיפור זה הלבשה של האופי הדתי לחגים האלו, יש בכך שלוש יתרונות משמעותיים, הראשון שעמים אחרים לא יעתיקו את החגים האלו ולא יבצעו את התרגול החיוני הזה. השני, ששלטון זר ששולט במקום לא מבין שמדובר בתרגול הישרדות ונותן לאנשי המקום לחגוג את החגים הדתיים האלו ללא הפרעה ברוב המקרים, והשלישי שהעם עצמו מבצע את התרגול הזה באדיקות, שלא הייתה מתרחשת לא היו קוראים לזה תרגול, ואנחנו רואים את זה היום היטב בתרגיל העורף הלאומי.

מעבר לחגי תשרי, יש את חג הפסח כאשר בתנ"ך נקרא "חג המצות" ולא סתם. גם הוא סוג של תרגול באכילת מצות, אבל לדעתי המשמעות הקדומה שלו היא חיסול מלאי המצות שנאפה בערב יום כיפור ואפייה וצבירה מצות חדשות לחודשי הקיץ. הערכה שלי כי מנהג אפיית המצות בערב יום כיפור הוא מנהג עתיק ביותר והיה חלק בלתי נפרד מחג המצות המקורי. כנראה בשל זמן מדף מוגבל של המצות, שהיה צורך להכין אותם כל חצי שנה, וכך שני חגים בהפרש של שישה חודשים מכינים מצות ושומרים אותם לעת מצוקה.

גם המסורת של שנת שמיטה, לדעתי היא תרגול בהישרדות ולמעשה מחייבת את החקלאים לגדל מוצרים שאפשר ליבש ולצבור לשנים, כמו חומוס חיטה וכדומה. ובכך לצלוח אסונות טבע ובצורת. וזה מופיע בתנ"ך בצורה ברורה אבל לא ישירה, בסיפור יוסף והחלום של פרעה על הפרות הרזות והשמנות.   

בכך המוסרות הבלתי ברורות והארכאיות לכאורה של החגים, הם לדעתי הסוד שגרם לעם ישראל לשרוד במשך אלפי שנים. אין מה לזלזל בהם גם היום, אנחנו רואים את המצב במזרח התיכון ומילוני אנשים מתנהלים בצורה דומה.

1 vote, average: 5.00 out of 51 vote, average: 5.00 out of 51 vote, average: 5.00 out of 51 vote, average: 5.00 out of 51 vote, average: 5.00 out of 5 (1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

לכתוב תגובה