"מי צריך טבע באזור גוש-דן?"
18 למאי 2006 מאת: דובר מפלגה הירוקיםכן, כן זאת הפילוסופיה התכנונית של אלו אשר מתכננים את עתידנו במטרופולין המרכזי של ישראל.
סגנית המתכננת המחוזית ת"א, טלי דותן: "במחוז ת"א לא יהיו שמורות טבע, כי אנשים לא רוצים טבע רוצים פארקים. מי שרוצה טבע שילך למקומות אחרים!"
את הדברים האלו אמרה הגברת דותן ביום ראשון האחרון (14/05/06) בתגובה להתנגדות של מפלגת הירוקים ופעיל הסביבה עמית מנדלסון, שדרשו שיישמרו אזורי הטבע וערכי הטבע המעטים שעדיין שרדו באזור ת"א.
האם ישארו חולות?
הירוקים דרשו שכמה אזורי טבע ששרדו במטרופולין גוש-דן יסומנו בתוכנית ויישמרו. בין אזורי הטבע שהירוקים רוצים לשמר בהם טבע הם: עמק הנרקיסים בגלילות, הדיונות של חולון, הבאסה של הרצליה ועוד…
דרור עזרא ממפלגת הירוקים מוסר:" נדהמתי לשמוע את דבריה של דותן, קשה להאמין שנציגת השלטון אומרת דברים כאלו. הנתונים בשטח מוכיחים את ההיפך, הציבור כמה לטבע. כל מי שמטייל בחגים יכול לראות במו עיניו את הרבבות שגודשים את אתרי הטבע. המסקנה הייתה צריכה להיות שיש מעט מדי אתרי טבע וצריך להכשיר לציבור עוד אתרי טבע ובעיקר אלו שקרובים למרכזי האוכלוסין."
האם ישמרו הנרקסים בגלילות?
רקע:
תוכנית המתאר של מחוז ת"א (תמ"מ 5), בניגוד לכל שאר מחוזות המדינה, אינה מייעדת שטחים לשימור ערכי טבע ונוף, ובכך מסכנת את עתידן של פינות הטבע המעטות שעוד שרדו בגוש דן הצפוף.
לפיכך, דרשו מפלגת הירוקים ועמית מנדלסון, בתמיכת גופים סביבתיים נוספים, התייחסות סטטוטורית ברורה לערכי טבע ונוף במחוז ת"א.
התייחסות צריכה להיות הן עקרונית והן ספציפית שתאפשר לציבור ליהנות מפינות הטבע באזור האורבאני גם היום וגם בעתיד.
בגוש-דן יש 3 סוגים של שטחים הפתוחים, שטחים חקלאים, פארקים מגוננים, ואזורי טבע.
באופן מפתיע בגוש-דן נתרו אזורי טבע שמייצגים את הטבע והנוף העשיר שהיה באזור עד לא מזמן ואותם אנו מבקשים לשמור.
אתרי הטבע הבולטים במחוז, שנדונו בהתנגדויות:
- הבאסה בהרצליה – בריכה עונתית, השנייה בגודלה במישור החוף כולו, עשירה בצמחייה ומושכת שפע עופות מים בחורף.
- מערות אפקה ועמק הנרקיסים בגלילות – פסיפס מרהיב של שטחי חקלאות וטבע, בו נמצא שדה הנרקיסים הגדול ביותר במישור החוף, מערות קבורה עתיקות, אפיק עונתי וגבעה פורחת עם כ- 200 מיני צומח, ביניהם גם אירוס הארגמן הנדיר, כלניות, חצבים ועוד.
- חולות חולון בדרומה של העיר – גוש החולות היפה ביותר שנותר במחוז ת"א לאחר הפיתוח המואץ, ומייצג את נופי החולות מתוכם צמחו הערים תל-אביב, חולון ובת-ים.
- הירקון התיכון – אזור שופע צמחיית נחלים סבוכה, הצמוד לשטחי גן לאומי בתחום מחוז המרכז.
- מתחם תע"ש השרון– בין המפעלים הבטחוניים, שרדו עדיין שטחי טבע פתוחים, בהם גדלים מינים נדירים של קרקעות חמרה כמו אזוביון דגול ותורמוס צהוב, ובעלי חיים כמו שועלים, נמיות, ארנבות ודרבנים.
- גבעת השקמים – גבעת החמרה צפונית לצהלה, האחרונה שנותרה בגבול ת"א, שרידי בוסתן שקמים וגפנים עתיקות, תצפית נוף ומיני צומח נדירים כמו תורמוס צהוב.
- כלניות נחלת עדה – גבעת חמרה בשוליה הצפוניים של הרצליה, ריכוז פריחת כלניות, תורמוסים ושום תל-אביב
- תל גריסה ("הר נפוליאון") – תל עתיקות בו צומחים למעלה מ- 100 מיני צומח, לחלקם זהו האתר היחיד במחוז, ונקודת תצפית מרשימה לרמת גן ופארק הירקון.
- גבעת הרצל – גבעת כורכר בקרבת מחלף הסירה, בה נשמר נוף רכס הכורכר הטבעי ופריחה עונתית בחורף שחלקם אף מוגנים. האתר צמוד לכביש החוף ומהווה אחד מסמלי העיר הרצליה.
- מערת הרצליה – מפעל קדום וייחודי לניקוז מי הבאסה בהרצליה, בו שוכנת כיום אוכלוסיית עטלפים.
למצגת על חשיבות שמירת טבע במרחב בגוש-דן לחצו כאן…
למצגת על אתרי הטבע בהרצליה לחצו כאן…
למצגת אתרי טבע עירוני במחוז תל אביב לחצו כאן…
*תודות לעמית מנדלסון
השתתפותכם במאבק לשימרת הטבע:
אם אתם מעוניינים לכתב לטלי כמה חשוב לכם הטבע, וכמה ראוי לשמור עליו באזור גוש-דן מומלץ לשלוח פקס למשרדה. מספר הפקס של גב' טלי דותן:
03-7632581
אם אתם מעוניינים שנפרסם בכאן באתר את מכתבכם לטלי שילחו העתק אילנו במייל:
letter2tali@green-party.org.il
לקריאת המכתבים שנכתבו לטלי לחצו כאן…
(1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...
שבת, 20 למאי 2006 בשעה 22:53
בכבוד
לדעתי אין צורך להסביר למה רוצים שמורת טבע, אלה ההפוך אמת. כדאי להסביר למה לא לשמור אותה
פשוט אין לנו זכות להרוס ב58 שנה את הארץ שחלמנו עליה 2000 שנה, ונלחמו כדי להיתיישב בה אלפים יהודים
לשמור על המקומות הטבעיות האחרונות של ארצינו לא בררה אלה חובה שלנו לילדים שלנו.
בברכה
ד"ר אלן מורדצקי
תושב רעננה
יום ראשון, 21 למאי 2006 בשעה 14:31
שלום שמי שלומית ואני וכל הסובבים אותי קראנו את הכתבה הממרתיחה על הבאת אתרי הבר הטבעיים לחיסולם ולמסחור שלהם אתם חייבים להבין שגם אם אנחנו תושבים בעיר הפרועה והמשגשגת כביכול והכל כך מתקדמת זה לא אומר שאנחנו לא בני אדם ושאנחנו רוצים רק בנינים בעיניים ולאבד את התמימות של מה שעוד נשאר טבעי בעיר הזאת
לאור הרבה בנינים שמוקמים במקום שטחי טבע אנחנו מבקשים ממכם לקחת את הכסף שלכם ולהשקיע אותו במשהו אחר חוץ מלהרוס לנו את הטבע
אתם ממשיכים לעשות רק מה שאתם רוצים מבלי להתחשב וזה הורס אותנו כתושבים לשבת והסתכל עליכם הורסים והורסים ואתם לא ממש רואים את זה כסיבה להפסיק כי אתם חושבים שאנחנו לכאורה לא צריכים את הטבע לצידינו אבל אתם טועים!
תפסיקו להחריב את מה שנשאר!
יום רביעי, 24 למאי 2006 בשעה 18:03
צריך להלחם בנחישות על כל חלקת טבע למען יראו ויראו חלקי ארץ בראשית חשובים לנו
ולדורות הבאים גם כך יש לנו מעט מאוד והטבע עושה את שלו
חיזקו ואימצו
יום חמישי, 25 למאי 2006 בשעה 8:30
שורש העימות הוא בכך ששני הצדדים נוקטים בעמדה קיצונית, בלתי מתחשבת בעמדת הצד שכנגד. והנשק של שני הצדדים הוא דמגוגיה, על ידי הכללה: "אנשי גוש דן מעדיפים פארקים" לעומת "כולנו מעדיפים את הטבע".
ניתן, ויש לכך דוגמאות רבות בעולם, ומספר דוגמאות גם בארץ, להביא את הטבע לציבור הרחב, ותוך כדי כך גם להבליט אותו, על ידי שילוב האתר בפארק. דוגמאות: האתרים של רשות שמורות הטבע, הנחל שבבית ההארחה "הגושרים" ועוד רבים. הטבע לא נפגע, ואף יוצא נשכר מהפארק, ולפארק נוסף יופי שאין בפארקים שכולם מעשה ידי אדם.
לא למלחמה אנחנו נדרשים, כי אם לשכנוע והסבר. על ידי הידברות ניתן להביע לפתרונות שהם טובים יותר מהפתרונות של הקיצוניים. מה התועלת באתרי נרקיסים, שנמצאים במקומות נידחים, שאנשים לא יודעים על קיומם? שילוב האתרים בפארקים יביא את האתרים למודעות כלל האוכלוסיה, ולא יהיה צורך לשכנע אותם בחשיבות ערכי הטבע. הם יבינו בעצמם.
יום ראשון, 28 למאי 2006 בשעה 18:01
I AM SUPPORTING YOU GREENS IN 100 PRECENT . I AM GOING TO COME COME BACK TO ISRAEL AND VOULENTIR FOR YOU TO FIGHT FOR THE NATURE EXISTENCE. MY WORDS: THE REACH PEOPLE ARE HAVING A GREAT POWER BUT ONLY AGAINST ONE SHIP,YE, BUT NOT AGAINST 10 OR MORE. I WILL PASS YOUR MESSAGE ON AND I REALY APPRICIATE YOUR DIDS. THANK YOU.
יום שלישי, 30 למאי 2006 בשעה 17:28
לכבוד גברת טלי דותן שלום
גוש דן מקום הולך ונעלם
פחות כיף להיסתובב ויותר קשה לנשום.
אני מבין את אלו שגוזרים עלינו חיות בג'ונגל של בטון כל עוד הם רחוקים ממנו וחיים בתוך הבועה שלהם.
אבל למה אנשים שמתגוררים בגוש דן כופים על עצמם ועלינו בניינים אפורים כבישים סואנים רעש ולכלוך בכל מקום . למה?
צריך לשמור על מה שיש ולתת לטבע לעשות את שלו מבלי להפריע.
בתקווה שסדר העדיפויות בארץ יעבור שינוי מהותי.
תודה בורשטיין סיימון
יום רביעי, 31 למאי 2006 בשעה 15:58
לגב' טלי דותן
"לו הייתי נרקיס או רקפת, אז היה מצבי אחר….". היום הנרקיס והרקפת צריכים אנשים שידברו בעדם. כן, הם יפים, צבעוניים ולא פוגעים באף אחד, ועדיין הם צריכים היום לעמוד ולהגן על עצמם ועל זכותם לפרוח במקום בו הם נמצאים כבר שנים רבות. וכמוהם גם החיות שאיתרע מזלן לבחור לגור דווקא בשמורות גוש דן.
מאיפה הגיעה היוזמה הזו? מיזמים שרוצים לעשות כסף, מעיריה שמנסה לכסות על כשלים שונים? במקום שאצטרך להסביר למה לא לגעת בטבע, שהם בבקשה יקומו להסביר למה כן להרוס, ואיזו הצדקה יש חוץ מ"אנשים אוהבים פארקים". אנשים גם אוהבים גלידה ואני לא רואה תחנות חלוקת גלידה עירוניות בכל רחוב. או מסלולי נסיעה באופניים על כל כביש ראשי, אם נעבור לנושא רציני יותר.
יהיו אנשים שיגידו שפארקים הם גם חלק מהטבע, אבל פארק נגיש יותר לאנשים, ואנשים, בכוונה או שלא בכוונה, אינם מועילים לחי.
מספיק שיסללו כביש ראשי לכיוון השמורה או הפארק וכבר נראה עשרות בעלי חיים דרוסים מידי יום בשולי הכביש.
הגישה של "מי שרוצה טבע שיסע למקום אחר" מקוממת. לצערי אני חיה בגוש דן, אין לי ברירה. אין כמעט מקומות עבודה טובים מחוץ לאיזור זה. אבל העובדה שאני חיה כאן לא אומרת שאני רוצה לפגוש בטבע רק דרך תיווך של שבילים סלולים, פקחים ואחראי הגינון של איזור המרכז. אני מאד שמחה לראות את הטבע ללא עטיפות וריכוכים.
ולמה כדי לזכות בשלווה הזאת, את, טלי דותן, שולחת אותי לנסוע אל קצות הארץ?
יום יבוא ומישהו יחליט ששמורות הטבע בכלל מיותרות, ומי שרוצה טבע, שיסע לטייל בחו"ל. גם אז נוכל להגיד "ואללה, היא צודקת, באמת יש דברים יותר חשובים מאיכות חיים."
ואם נגעתי באיכות חיים, בואו נרחיק עוד צעד קדימה. הפכנו את הטבע לפארק, ועכשיו הוא באחריות עיריה כלשהי, שתרצה לערוך בו מופעים, לבנות אתרים נושאי רווח כמו קירי טיפוס, אומגות, מסעדות. כל אלה יגרמו מטרדי רעש ובטח לא יעזרו להשאיר בעלי חיים באזור. הצעד הבא עשוי להיות הקצאת שטחים לבניה, כי הרי זו סביבה כל כך ירוקה ויפה, למה שעשירי המדינה לא יוכלו לחיות בה? אם הבנין של פיבקו יכול להתקיים על גדות הירקון, למה לא מול מערת הרצליה, או על חופות חולון? וכך גם חלק מהאזור יהפוך לשטח פרטי ולא ציבורי. ולא נשכח שיחד עם הבניה והפיתוח מגיעים גם הרס התשתית, הזזת תוואי נחלים, זיהום מי תהום, זיהום אוויר, מטרדי רעש. כן, הכל רק לטובתנו, תושבי גוש דן.
בתחום המחשוב יש משפט בסיסי מאד "אם זה עובד – אל תיגע". יש לנו שמורות, אנחנו נהנים מהן, הטבע משגשג בהן. הכל עובד נהדר. תעשו טובה, אל תגעו.
יום שני, 05 ליוני 2006 בשעה 9:35
תמשיכו במאבק על החיים (לא רק איכות חיים)
הייתי שמחה לדעת מי מרכז את אזור השרון. לא מכבר הרסו לנו כאן (שמורת האירוסים בנתניה) את אחד הקניונים היפים החצובים בחול. בונים שכונה חדשה כבישים על חשבון מרחב הנשימה של השמורה.
בכדי להיתנדב הייתי רוצה לדעת איך זה עובד,ואיך בכזאת קלות מכרסמים במעט שנשאר.
כל הכבוד על ההישגים בכנרת,
בברכה
נורית
יום שישי, 22 לספטמבר 2006 בשעה 14:49
הגיע כבר הזמן,
לחוקק חוק "שימור השטחים הפתוחים" – שיאסור, באופן מוחלט וגורף, לבנות משהו, במעט השטחים הפתוחים, הטבעיים, שעוד נותרו באיזור המרכז.
כל מה, שבין נתניה, אשדוד ובית-שמש – מאויים. הגיע הזמן לעצור. אחרת, עוד מעט כל השטח דנן, יהיה שיכונים-שיכונים.
יום שני, 22 לינואר 2007 בשעה 12:06
בתור תושב תל אביבי ותיק נדהמתי לקרוא את מה שרשמה הגברת הנכבדת טלי דותן .
זה שהפכנו להיות קצת אדישים, זה בטח לא אומר שאנחנו לא אוהבים טבע או שאנחנו מוכנים לוותר על הפיסות האחרונות שהשאירו לנו "הנדלניסטים".
היה לי עצוב אישית לקרוא את הדברים על מערות אפקה ותל גריסה, לא רק בתור חובב טבע אלה גם בתור ארכיאולוג.
לאחרונה העליתי לאויר אתר חדש בנושא ארכיאולוגיה מקראית, ובין היתר כתבתי תקציר על התלים הארכיאולוגים החשובים בארץ ובניהם תל גריסה .
אני מציע לשלוח לגברת דותן גם את הקישור המצורף בכדי שתבין ותפנים גם את חשיבות הערך ההיסטורי הרב של המקום
http://www.bibleage.com/site/gerisa.html
למרבה הצער הייתי בתל אתמול והתחלתי לראות סימנים של עבודות במקום, אני מקווה שעדיין ניתן למנוע את הגזרה
בברכה,
בני אליהו
יום שלישי, 07 לאוגוסט 2007 בשעה 10:39
[…]פרויקט חדש ישמור על כל פנינות הטבע בגוש דן מפני יוזמות הבנייה. האיריסים בגלילות ימשיכו לפרוח ולשועלים ליד צומת ירקון יהיה היכן לגור. "יש מעט טבע באזור, אך הוא קיים וכדאי לשמור עליו" […]