ארכיון הנושא 'תכנון עירוני'

המשטרה והממשלה בשירות יבואני המכוניות

יום שני, 08 ליוני 2015   מאת:

המכוניות הפרטיות בישראל הם ענף כלכלי מרכזי, כל שנה הענף הזה מגלגל עשרות מיליארדי שקלים, מדובר בענף כלכלי שמקיף תחומים רבים, יבוא כלי רכב, דלק, ביטוח, תחזוקה, רישוי, בניית כבישים, חניונים ועוד.

על הענף הכלכלי הזה מרחף "שד" והשד הזה נקרא אופניים חשמליים, למה האופניים החשמליים כל כך מפחידים את בעלי האינטרסים הכלכלים הקשורים לענף הרכב?

התפקיד של כלי רכב הוא להעביר אנשים מנקודה לנקודה בצורה יעילה וזולה. אם משווים בין מכוניות פרטיות לאופניים חשמליים בתוך הערים, אזי אופניים חשמליים הן יעלים יותר, והן זולים לאין שיעור ממכוניות.

אופניים חשמליים, לא צורכים דלק, לא דורשים ביטוח יקר (כמו של אופנועים), זולים לקניה ותחזוקה, לא דורשים מקומות חניה, ולא מזהמים את האוויר. למעשה מדובר בכלי תחבורה עירוני כמעט אידיאלי.

 

איך הפכו האופניים החשמליים לאויבי הציבור?

הטענה היחידה שאני שומע נגד האופניים החשמליים שהם "קוטלים חיים" כלומר מסכנים הולכי רגל, מדובר בטענה שקרית לחלוטין, הן פרטנית והן כללית. עד היום התפרסם מקרה אחד בו אדם איבד את חייו וגם זה לא ברור אם מדובר בתוצאה ישירה מהפגיעה או מסיבוך אחר.

באו נעמיד באותו מבחן את המכוניות, כל שבוע תאונות בין מכוניות פרטיות להולכי רגל הורגות כמה אנשים ופוצעות בצורה קשה עשרות רבות של אנשים. השימוש במכוניות פרטיות הורג באופן עקיף אלפי אנשים כל שנה כתוצאה מתחלואת זיהום אוויר. איך הפכו אופניים חשמליים לקטלניים? לא ברור!

יש בהחלט בעיה והיא התשתיות שמדינת ישראל והעיריות נותנות לתחבורת האופניים, למעשה מדינת ישראל והערים בכלל לא נותנות תשתית לרוכבי אופניים. במדינת ישראל כמעט ואין שבילי אופניים מופרדים מן המדרכה, רוב שבילי האופניים הם סימן על המדרכה, שגורמים להתנגשות בלתי פוסקת בין הולכי רגל לרוכבי אופניים.

היום דרך טיפוסית בתוך הערים מוקצת בערך בצורה הזו 80% מיועדים לנסיעת מכוניות, אוטובוסים ואופנועים, 10% לחניית מכוניות ו10% למדרכות. כל עוד אופניים לא זכו לשימוש נרחב לא הייתה להם השפעה על התנועה במדרכות, אבל כיום ברור לחלוטין שהשימוש המוגבר באופניים לא יכול הימשך על אותם 10% משטח הדרך שמשמש למדרכה, שמשמים בין היתר גם לצבת שולחנות בתי קפה וכדומה.

 

להקצות שבילי אופניים על חשבון המכוניות

המדיניות המסתמנת לדכא את השימוש באופניים היא שגויה ומטופשת, ואני חושד שהמניעים למדיניות הזו לא הכי נקיים מאינטרסים. המדיניות הנכונה היא חלוקה נכונה יותר של השימוש בדרך, במקום 90% למכוניות ו10% להולכי רגל – ל80% למכוניות, 10% לאופניים, ו10% להולכי רגל.

אולי לחלק מהקוראים זה ישמע "חילול הקודש" הערים לא חייבות לספק חניות בצדי הדרכים למכוניות, חניות שמכניסות עשרות מילוני שקלים לעיריות, אפשר וצריך לוותר על חניה בצדי הדרכים

כמובן שאני לא המצאתי כלום, אופניים הם חלק משמעותי מלא מעט ערים באירופה. למשל בקופנהגן(דנמרק), שקבעה החל מסוף שנות ה60 מדיניות ברורה של דיכוי שימוש במכוניות ועידוד השימוש באופניים, וזאת על רקע מחאה של הורים בדנמרק נגד דריסות ילדים ע"י נהגי מכוניות.

מה שאנחנו רואים היום הוא לא פחות מטירוף מערכות, במקום לקדם ולעודד שימוש באופניים חשמליים שהם כלי תחבורה אידיאלי לתנועה בערים, אנחנו רואים קמפיין תקשורתי ולוביסטי לדיכוי השימוש באופניים חשמליים.

 

פגמים מערכתיים בועדות התכנון הובילו להולילנד

יום רביעי, 02 לאפריל 2014   מאת:

בחמש שנים האחרונות הייתי חבר בועדת התכנון בהרצליה, בזמן הזה נחשפה פרשת הולילנד והתנהל המשפט, ואם שואלים אותי אותם פגמים שלא עצרו את הולילנד עדיין קיימים, ותוכניות דוגמות הולילנד ממשיכות לקבל אישורים.

מערכת קבלת החלטות תכנונית טובה, היא מערכת שקופה, שכוללת מגנוני בקרה טובים, ומקבלי החלטות מקדישים לתפקידים את מלאו תשומת הלב.

במשך השנים הייתי מעורב בצורה אינטנסיבית בהליכי תכנון הן כפעיל סביבתי מחוץ למערכת והן כחבר ועדת תכנון שמקבלת החלטות במיליארדים. על סמך הניסיון הזו יש לי כמה תבונות איך אפשר לתקן את המערכת כך שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשר להקדם ולהעביר פרויקט כמו הולילנד.
olmert_shark1

1. שקיפות
הדבר הכי חשוב שכל מערכת שלטונית יכולה לחסן את עצמה מפני שחיתות היא לחשוף כמה שיותר מידע ואת כל סוגי המידע קרוב כל האפשר למועד יצירתו, למשל מידע מקיף על תוכניות זמן מספיק לפני שהן מגיעות בכל השלבים לדיון בועדות תכנון, פרסום סדרי יום של הועדות לפני קיום הדיונים, לאפשר לציבור להעשיר את חברי הועדה במידע לפני קבלת החלטות, צילום ישיבות הועדה בוידאו, ופרסום הצילומים בסמוך לקיום הישיבה, זאת כדי שיהיה לדיונים תיעוד אותנטי, וגם ירתיע את מקבלי החלטות מהתנהלות לא ראויה.

2. תגמול כספי לחברי ועדה מקומית
אחד האבסורדים הכי גדולים במערכת התכנון היא שחברי ועדה מקומית שבכל חודש מקבלים החלטות בשווי מיליארדי שקלים לא מקבל שום תגמול כספי לשעות הרבות שהם משקיעים בתפקידים, זה אבסורד כי האנשים האחרים שמעורבים במערכת התכנון מקבלים שכר גבוה,(עו"דים, אדריכלים, יועצים, פקידים וכו' ) אבל היחידים שלא מקבלים תגמול כספי על עבודתם הם מקבלי החלטות עצמם, לאי מתן שכר יש אפקט כפול הראשון זה חוסר הרצון להשקיע זמן בנושא מעבר למינימום הנדרש, וכך לא לקיים דיונים ראויים, והשני זה הפיתוי לקבל תגמול כזה או אחר "מתחת לשלוחן".

3. מתן סיוע משפטי ותכנוני לחברי ועדה
היום יש אפשרות לשני חברי ועדה תכנון להגיש ערר על החלטות וגם לעתור לבית המשפט, הבעיה שחברי הועדה כאלו לא זוכים לשום תמיכה מקצועית לא ע"י עורכי דין, ולא יועצי תכנון. חבר ועדה שמערער ורוצה תמיכה מקצועית כזו חייב לממן זאת מכיסו. לדעתי יש אינטרס של המדינה לממן סיוע משפטי ותכנוני לחברים אלו, אפשר לעשות זאת דרך הסנגוריה הציבורית שהיא גוף שהוכיח את עצמו בשנים האחרונות.

4. תגמול לעותרים ציבוריים
כאשר מדובר באינטרסים פרטיים ברוב המקרים חברי ועדה מקבלים מידע משני צדדים והחלטות הן הרבה יותר מאוזנות, כאשר מדובר באינטרסים ציבוריים חברי ועדה בד"כ מקבלים רק צד אחד, במקרים בודדים יש אנשים או ארגונים שאין להם אינטרסים כלכלים אשר מביאים בפני חברי הועדה את הצד השני(הציבורי) כדי לעודד זאת אפשר וצריך לתת תגמול כספי לאותם גורמים שמביאים מידע רלוונטי לחברי ועדה והועדה מקבלת אותו. כך יהיה אפשר לתת הן לארגונים האלו תגמול על השירות שהם נותנים לציבור וגם לשפר את המידע המקצועי שחברי הועדה מקבלים בנושאים ציבוריים.

5. שינוי בהרכב של ועדות מחוזיות
היום רוב חברי ועדות מחוזיות הן פקידים ממונים ע"י שרים וראשי ערים, המצב הזה הוא לא טוב ומביא ללחצים פוליטיים על הפקידים, ומן הצד השני לתופעות של קשר "שמור לי ואשמור לך" בין ראשי הערים. אני סבור שרוב חברי ועדה מחוזית צריכים להיות נבחרי ציבור, היה עדיף שאלו יבחר ע"י הציבור כל חמש שנים במהלך הבחירות המקומיות, אבל אפשר לעשות זאת ע"י מינוי כמה נציגים של חברי מועצה מן האופוזיציה במחוז.

6. שינוי בועדות הערר
האפשרות לערר על החלטות ועדה מקומית היא חיובית ולא פעם ועדות ערר מוכיחת את עצמן, עם זאת נתקלתי לא ביחסים מורכבים בין חברי ועדות ערר לבין נציגי הועדות המקומיות, לדעתי המצב היום שיו"ר ועדת ערר מחוזית הוא ורוב חברי הועדת ערר הם קבועים במשך שנים הוא בעיתי, אני סבור שהרכב ועדות ערר צריך להיות משתנה, להקים "פול" של חברי ועדה וכאלו שמתאמים להיות יו"ר ועדת ערר ולקבוע הרכבים משתמים לכל יום דיונים.

שחיתות במערכות התכנון הן לא גזירה משמים, אפשר וצריך לחסן מפניהן, אולי זה לא ימנע שחיתות לחלוטין אבל תיקון למערכת יכול להביא לצמצום ניכר של התופעה. אני חייב לומר שלצערי, השינויים ששר הפנים מביא לאחרונה הם במגמה הפוכה להחליש את מנגנוני הבקרה על ועדות התכנון במקום לחזק את המנגנונים הללו וכך למנוע שחיתות.

בגוש דן צריכים ללמוד קופנהגן

יום ראשון, 02 למרץ 2014   מאת:

כתבה מאוד מעניינת של 30 דקות על קופנהגן, בעיקר בנושא תכנון עירוני, וחשיבות של האופניים כעמוד השדרה של מערכת התחבורה.

יש הרבה מה ללמוד, במיוחד שיש לא מעט מאפיינים דומים בין גוש דן למטרופולין קופנהגן הן במבנה הטופוגרפי והם במספר התושבים.

הרצליה: תוכנית לבניית 112 דירות בשני בניינים בני 15 קומות

יום שני, 07 לאוקטובר 2013   מאת:

הוועדה המקומית בהרצליה המליצה להפקיד תוכנית להסבת מרכזיית בזק לבנייני מגורים ברחוב הרב קוק ■ למרות אישור הוועדה המקומית, ערר שהוגש כנגד האישור יעכב את העברתה לדיון במחוזית במספר חודשים

דרור עזרא,יו"ר סיעת הירוקים שהגיש את הערר נגד אישור התוכנית אמר: "מדובר בעוד החלטה שערורייתית, שנותנת יד להפרטת מסוכנת של שטחי ציבור, לא הייתה שום סיבה לתת את הקרקעות האלו לבזק. אם אין לבזק שימוש בקרקעות למרכזיה הקרקע הייתה צריכה לחזור לעירייה או לגוף ציבורי אחר. יש כאן תקדים מסוכן של הפרטת שטחי ציבור וספסרות בהם ואסור לאפשר זאת, חבל שועדת המשנה נתנה לזה יד אני מקווה שלאחר הבחירות מליאת הוועדה המקומית תדחה את התוכנית".

לכתבה בגלובס לחצו כאן…

דיור להשכרה בתל-אביב? אולי רק בעוד כמה שנים

יום שני, 30 לספטמבר 2013   מאת:

בסיעת הירוקים טוענים כי עיריית תל-אביב יכולה להקצות אלפי יחידות דיור להשכרה על חניוני אחוזת החוף שבבעלותה ■ בעירייה אומרים כי הרעיון אינו חוקי, וכי בשנים הקרובות יוקמו אלפי יחידות דיור להשכרה

לכתבה בגלובס לחצו כאן…

כתבת ברשת ב' על פסק הדין בנוגע לטיילת בחוף זבולון

יום ראשון, 10 למרץ 2013   מאת:

כתבתו של נועם בר שלום מהיומן "צבע הכסף", 10.3.13, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את היתר הבניה לטיילת בחוף זבולון בהרצליה. למורת רוחה של עירית הרצליה (וגם יעל גרמן) ולשביעות רצונם של פעילי החופים..

חבר מועצת העיר מטעם הירוקים דרור עזרא, תקף בעקבות ההחלטה את חברת הכנסת הטרייה יעל גרמן, שעד לפני מספר חודשים עוד כיהנה כראש עיריית הרצליה: "מדובר בכישלון חרוץ שלה ושל מהנדסת העיר לשעבר דניאלה פוסק", אמר, "גרמן שמה על הפרוייקט הזה את כל כובד משקלה וביקשה להשקיע בשדרוג הטיילת כ-16 מיליון שקל לפחות. היתר הבנייה שהוצא בזמנו היה ברשות הרישוי, באישור ראש העיר ומהנדס העיר בלבד, מבלי שנידון בוועדה זו או אחרת, כך שגם חברי מועצת העיר לא ידעו על כך דבר, שלא לדבר על תושבי העיר שבוקר אחד התעוררו לקול עבודות הטרקטורים במקום".

עוד הוסיף עזרא כי "התוכנית שביקשה גרמן לקדם חלה 10-20 מטר מקו החוף ולכן כללה קביעת יסודות בעומק של 12 מטר מתחת לאדמה. פסק הדין עושה צדק לאחר כשנתיים של התדיינות בוועדות ערר ובתי משפט וחושף את התנהלות ראש העיר בזמנו"

לכתבה בYNET לחצו כאן…

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

לכתבה בדה מרקר לחצו כאן…

הירוקים במצע נדל"ני: קרן הלוואות לפרויקטים לחיזוק מבנים

יום שישי, 28 לדצמבר 2012   מאת:

חברי מפלגת הירוקים מציעים כי הכסף לקרן ההלוואות יגיע, בין היתר, מהכנסות המדינה משיווקי קרקע ליזמים פרטיים – סכום שעמד בשנת 2011 על 8.13 מיליארד שקל

לתפיסתם, המדינה היא זו שהקימה עשרות אלפי מבני שיכונים רעועים שכל כוונתה היתה לספק למשתכנים מגורים ארעיים והיא זו שצריכה לדאוג לתושבים כיום, כשהמבנים מסכנים אותם. "אסור לאפשר כניסתם של מיני טייקונים וגורמי הון לפרויקטים חשובים אלה היות והם חושבים על רווחים בלבד", מסביר עו"ד מלצר ממייסדי המפלגה בישראל. "כל המפלגות מדברות על איתור שטחים לבנייה של עשרות אלפי דירות ואילו אנחנו מדברים על ניצול הקרקע. השטחים קיימים – צריכים רק שהמדינה תהיה אחראית לכך. כיום כל המסרים הנשמעים הם ירוקים, אך אין בהם שום דבר ירוק ומאחוריהם מסתתרים מניעים ואינטרסים זרים שנועדו רק לשרת את ראשי המפלגות והפטרונים שלהם".

לכתבה בדה מרקר לחצו כאן…

"נצבע את הכנסת בירוק": רם פרייס ודרור עזרא מסתערים

יום שלישי, 18 לדצמבר 2012   מאת:

לא דופקים חשבון ליעל גרמן ומרים פיירברג, נשבעים להילחם בברוני ההון וישלחו לכלא את מי שיפגע בבעלי החיים. דרור עזרא ועו"ד רם פרייס-סיטון (כן, ההוא מ"האח הגדול"), מועמדי מפלגת הירוקים לכנסת, לא יתנו לאף אחד לפגוע בטבע. אם הם רק יצליחו להיבחר

צילום: אסף פרידמן

אם הכול ילך לפי התוכניות שלהם, והציבור הישראלי יצביע למען איכות הסביבה, יכהנו בכנסת שני תושבים מאזור השרון המועמדים מטעם מפלגת הירוקים. חבר מועצת עיריית הרצליה, דרור עזרא (39) ועו"ד רם פרייס-סיטון (28), יו"ר מפלגת הירוקים בנתניה, נבחרו לרשימות מועמדי המפלגה לכנסת. "אנחנו נצבע את הכנסת בירוק", הם מבטיחים.

"עוד כנער למדתי על בשרי שאסור לחכות שהמפגע הסביבתי יגיע לחצר האחורית שלך", מציג פרייס-סיטון את המניע להחלטתו להתמודד. "אנשים בדרך כלל לא חשים את זה, למרות שמה שנמצא ליד הבית זה הדבר הכי קריטי: מים ואוויר. הגיע הזמן לשנות את סדר העדיפויות הלאומי".

"צריך לזכור שישראל היא מדינה קטנה בשטחה וצפופה באוכלוסיה. הלחצים על השטחים הפתוחים הם אדירים, ואין שכבת הגנה עליהם. אין כיפת ברזל על השטחים הפתוחים, כי יש אינטרסים אדירים של כסף ונדל"ן, ומול זה אין שום כוח רציני", מוסיף עזרא. "אנחנו רואים בשני העשורים האחרונים שפיסה אחר פיסה, בעיקר באזור השרון, נגזלים והופכים לפיסת בטון ואספלט".

לכתבה המלאה בNRG לחצו כאן…

סיעת הירוקים בת"א נאבקת נגד המגדלים בככר המדינה

יום שבת, 01 לדצמבר 2012   מאת:

שתי החלטות שונות שהתקבלו השבוע בנוגע לבנייה בכיכר המדינה בתל אביב הביאו לשתי מסקנות הפוכות: בעלי הקרקע בטוחים שלאחר 70 שנה נסללה סוף-סוף הדרך להקמת רבי הקומות המיוחלים. סיעת הירוקים במועצה, שמתנגדת לבנייה, מאמינה כי היא תיקבר לעוד שנים רבות

בסיעת הירוקים טוענים כי התוכנית להקמת פרויקט היוקרה היא שערורייה. לדבריהם, היא צפויה לעלות לעירייה כ-240 מיליון שקל – 40 מיליון שקל עבור מימון הסטת הקרן וכ-200 מיליון שקל נוספים, על פי הערכות שהם מציגים, לכריית המנהרה מתחת לכיכר. "מה שהעירייה צריכה לספק לאזרחיה זה ביוב, מים וחינוך, ולא לשלם 40 מיליון שקל להסטת הקרן. זה סכום אסטרונומי. שיחכו עם הקרן. העירייה משלמת 40 מיליון שקל כדי שמישהו יוכל להתגורר בקומה 34. זו שערורייה", טוען להט.


הדמייה של הפרויקט

לכתבה בדה מרקר לחצו כאן…

התנגדות לכביש שינתק את עג'מי ביפו מן הים

יום חמישי, 29 לנובמבר 2012   מאת:

מפלגת הירוקים מתנגדת להקמת כביש בסמוך לחוף ביפו, כביש יחצה את שכונת המגורים עג׳מי יסכן את ילדיה ויהרוס את אופיה המיוחד.

להלן התנגדות של מכיאל רועה – חבר בהנהגת מפלגת הירוקים, אפשר להעתיק חלקים ממנה ולהשתמש בה להגשת התנגדות שלכם. צריך לצרף תצהיר של עו"ד

—————-
לכבוד הועדה המחוזית לתכנון ובניה-מחוז תל-אביב

דרך מנחם בגין 125

תל-אביב- יפו

הנדון: התנגדות לבקשה לשינוי תב"ע – תוכנית 2660 א בשכונת עג'מי ביפו.

ההתנגדות הינה עקרונית, ציבורית ואישית.

הנני מתגורר מזה 20 שנה בשכונה. כיהנתי 10 שנים כחבר מועצת העיר תל-אביב-יפו , כ- 9 שנים כחבר וועדת המשנה לתכנון ובנייה, מתוכם כ- 4 שנים כסגן ראש העירייה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה.

בכל השנים הללו עסקתי בשיקום ופיתוח יפו. מכאן הידע וההבנה שרכשתי לתהליכים ולהשפעות המקומיות ולהרחבות של התוכנית 2660 א על עג'מי וסביבותיה.

כללי – התוכנית סותרת שני מרכיבי מדיניות של עיריית ת"א- יפו:

1 . את המדיניות התחבורתית המוצהרת של עיריית ת"א- יפו.

2 . השינוי המוצע מנוגד לעיקרי תוכנית 2660, התב"ע הראשית.

המשך »