ארכיון הנושא 'פיתוח בר-קיימא'

מסובבים את חלום הבלהות

יום שני, 08 לנובמבר 2021   מאת:

אנחנו נמצאים בימים האחרונים(ועידת גלזגו 2021) בהצפה נדירה של עיסוק תקשורתי בנושא סביבה, מצד אחד זה דבר חיובי כי נושא הסביבה לא מקבל חשיפה ראויה, לא בתקשורת, לא בעיסוק הפוליטי ולא בעיסוק הציבורי. וזה נושא נרחב בעל השפעה משמעותית על כולם. מן הצד השני אני לחלוטין לא אוהב לשמוע ולקרא את התכנים שמשודרים, שכוללים שלושה מסרים – הפחדה סוחפת וחסרת היגיון מפני קטסטרופה אדירה, דרישה להקרבה אדירה מן הציבור והבטחות לגאולה בדמות עצירת הקטסטרופה.

האמת היא ששלושת המסרים האלו מאוד בעיתים ולדעתי לא נכונים, אין שום קטסטרופה, לא נכון לדורש הקרבה מן האזרחים וכנראה לא תהיה שום גאולה. אם מסתכלים על שלושת מסרים האלו די ברור שיש כאן ניסיון ליצר דת חדשה.

התפיסה שלי לגבי נושא הסביבה היא אחרת, המוקד צריך להיות על מקבלי ההחלטות בכל הרמות, המטרה שימור משאבי הטבע לדורות הבאים ושימוש חסכוני ונכון בכל משאבי שיש לנו לטובת שיפור איכות החיים.

יש המון אנשים צעירים שמערכת ההפחדה בהחלט עובדת עליהם, אני אנסה כאן לענות למסרים העיקריים שמשודרים לציבור בעיקר לצעירים, שלא התנסו בחוויה הזו הפחדה מקטסטרופה.

האם כדור הארץ בסכנה?

אחד המסרים משמעותיים שמשדרים לציבור שכדור הארץ בסכנה, זה מסר שקרי ולא נכון. אין שום סכנה לכדור הארץ. כדור הארץ עבר שורה אורכה של אירועי קיצון ושרד. בין השאר אסון החמצן, לפני כ2 מיליארד שנים לא היה חמצן באטמוספרה, בגלל תהליכים ביולוגים חמצן החל לזהם את האטמוספרה וגרם להשמדת מוחלטת של כמעט כל החיים שהיו על כדור הארץ. אירוע כדור הארץ ככדור שלג שהיה לפני 650 מילוני שנים שכדור הארץ כנראה קפא לחלוטין. אירוע של קרני גמא שפגעו בכדור הארץ לפני 444 מיליוני שנה. אירוע השמדה החמור ביותר לפני 250 מיליוני שנים, שנגרם כנראה מהתפרצות געשית עצומה בסיביר. וכמובן השמדת הדינוזאורים לפני 65 מיליוני שנים שהסיבה לה עדיין שנויה במחלוקת.

אני לא מונה סתם את הרשימה הזו, כדור הארץ עבר אירועים אדירים, שרד ואפילו שגשג. כלומר ברור לחלוטין שכדור הארץ לא נמצא בשום סכנה שלאנושות יש יכולת למנוע אותה.

צילום: דרור עזרא

האם אנחנו על סף הכחדת החיים על כדור הארץ?

מסר אחר דומה שעולה הוא כי הפעילות האנושית תגרום להכחדת החיים על כדור הארץ, אפשר לעבור שוב על הרשימה בפסקה הקודמת ולראות שאירועים אדירים ומשמעותיים על כדור הארץ לא גרמו להכחדה החיים על כדור הארץ.

אני לפחות לא ראיתי שום טענה מדעית שאנחנו נמצאים עכשיו על סף אירוע הכחדה דומה לזה שהיו לפני מילוני שנים. אירועי הכחדה משמעותיים הם מאוד יוצאי דופן כתוצאה מפעילות קוסמית או געשית אדירה. לכן אני יכול לכתוב בוודאות שאין שום סיכוי שנגיע לאירוע הכחדה.

יש שינוי אקלים?

הטענה המרכזית שאנחנו נמצאים עכשיו באירוע של שינוי אקלים שיגרום לפגיעה קשה באנושות ובטבע. אני טוען כי שינוי אקלים הוא המצב הטבעי של כדור הארץ. להפך הדרישה ליציבות אקלימית היא חסרת יסוד ומנתקת מן המציאות.

יש הוכחות מדעיות נרחבות לשינוי אקלים משחר האנושות ועד היום, למשל עידן הקרח שהסתיים לפני 11 אלף שנים, שבמשך עשרות אלפי השנים שהתקיים שרדו כמעט כל המינים של בעלי החיים וגם האנושות. יותר מזה יש הוכחות מדעיות על עידני קרח נוספים שהיו במקביל להתפתחות האנושות ואולי אפילו תרמו לה.

יש תיאוריה עם הוכחות מדעיות נרחבות שכדור הארץ עובר שינוי אקלים במחזוריות של 25 אלף שנים בגלל סיבוב כדור הארץ סביב השמש. השינויים האלו די משמעותיים והייתה להם השפעה על האנושות.

יש הוכחות מדעיות חד משמעיות שמדבר סהרה היה ירוק לתקופות לא קצרות, מדענים מצאו שינוי בהיקף החול שהגיע לאוקיאנוס האטלנטי, יש ציורי קיר באמצע מדבר סהרה של ג'ירפות ופילים.

יש הוכחות מדעיות ברורות לקיומם של מערכת של נהרות במדבר הסעודי, יש ממציאים ארכיאולוגים שמראים שהמדבר הסעודי היה ירוק עד לפני 5000 שנים, והיו שם חיים משגשגים של בני אדם ובעלי חיים. 

גם בישראל יש הוכחות להשפעות שינוי האקלים על בני האדם שחיו כאן, למשל הכפר הנאוליתי בעתלית. כפר שהתגלה בעומק 10 מ' מתחת לפני הים ומראה על קיום משגשג של בני אדם עד לפני 8000 שנים, הכפר ננטש עם עליית מפלס הים התיכון.


אירוע שינוי האקלים הכי קרוב אלינו בזמן נקרא עידן הקרח הקטן, התחיל לפני 500 שנים והסתיים לפני כ150 שנים, יש תיעוד נרחב כי בתקופה הזו האקלים היה קר, הקוטב הצפוני התרחב באופן ניכר, נוצרו קרחונים בכל ההרים הגובהים, נהרות קפאו, נמל ניו ירוק קפא. למרות שהאירוע הזה מאוד קרוב לזמננו אין ממש הסבר מקובל לאירוע הזה, ויש שורה של השערות.

ההוכחות על כך שכדור הארץ עובר שינוי אקלים באופן תדיר, הם חד משמעיות וחותכות, יש ממצאים ארכיאולוגים ברורים, יש הוכחות מדעיות אחרות שאין עליהם עוררים, אף מדען רציני לא מערער על זה. אלו לא תיאוריות לא השערות בניגוד לאירוע הכחדה שכתבתי עליהם בפסקה הקודמת.

אז יש משבר אקלים?

ההגדרה של מהו משבר לא ממש ברורה, הרי כל דבר יכול להיות משבר תלוי בעיני המתבונן. תינוק שנפל לו המוצץ מרגיש משבר ובוכה.

אנחנו רואים מקומות שבהם מתגוררים אנשים שחווים משבר סביבתי קשה והתדרדרות מהירה בשנים האחרונות, רבים מאלו הם מקומות שלא הושפעו מאירועי אקלים אלא מבניה מסיבית של סכרים והטיה של נהרות, כמו בימת אוראל וכמו ים המלח אצלנו.

אם נלך על הגדרה למשבר למצב שמחייב עקירה של ישוב אנושי שהיה קיים מאות שנים, לא בגלל הטיה של נהרות אלא מסיבה סביבתית אחרת, לא נמצא הרבה כאלו בשנים האחרונות.
כמו שציינתי בפסקה הקודמת, ב5000 השנים האחרונות יש הוכחות על עקירות רבות כאלו במזרח התיכון ואפריקה. אבל יש הוכחות ארכיאולוגיות לנטישה של ערי ענק במרכז ודרום אמריקה לפני קולומבוס, למשל העיר האדירה טאוטיווקאן במקסיקו, אשר ננטשה כנראה כתוצאה ממחוסר חמור במים. יש את העיר העתיקה טיקאל בגואטמלה שכנראה ננטשה לפני 1000 שנים בעקבות ירידה חדה באיכות המים. יש עוד לא מעט דוגמאות כאלו, ערים נטושות שנמצאו בג'ונגלים של מרכז ודרום אמריקה. חלק לא קטן מהם ננטשו כנראה בגלל שימוש יתר במשאבים בעיקר מים.

בראיה כוללת על התמודדות האנושות עם האקלים ב5000 שנים האחרונות האם המצב היום גרוע ביותר? התשובה שלי היא לא, אפילו ההפך מצב הטוב ביותר. גם אם נסתכל 500 שנים אחורה היום התמודדות של האנושות עם האקלים היא הטובה ביותר. ולא נראים ממש סימנים של התדרדרות.

אז התשובה שלי לשאלה הזו היא שאין משבר אקלים, המושג הזה שגוי ולא נכון.

האם פעילות האדם משפיעה על האקלים?

זו שאלת השאלות שנמצאת בויכוח, במיוחד הנושא של שימוש בדלק, גז ופחם. אין ספק שיש השפעה לפעילות האדם על הסביבה בו הוא חי, ואחת השפעות הכי משמעותיים הוא דילול משאבי הטבע וזיהום שלהם באזורים שיש בהם פעילות של בני האדם. אבל זו לא השאלה, השאלה היא האם יש השפעה מעבר להשפעה המקומית/אזורית?

מבחינתי אירוע האקלים הכי זכור לי היה חורף 1992, שבו ישראל קיבלה כמויות אדירות של גשם, שלג במקומות שעשרות שנים לא ירד בהם שלג, ואני זוכר את פתיתי השלג שנפלו עלי בבסיס במפרץ חיפה. החורף הזה היה תוצאה של התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים אשר חצי שנה לפני שיגר מילוני טונות של חומרים שונים ביניהם גזים וחלקיקים שהגיעו עד לסטרטוספרה יצרו שכבת אובך שבלמה 5% מקרינת השמש ולירידה טמפרטורה בחצי מעלה תוך זמן קצר.
דוגמא מתועדת נוספת של התפרצות הר הגעש קרקטואה באינדונזיה בשנת 1883 שהביאה לשינוי אקלימי דומה בכל כדור הארץ למשך שנים.
כלומר שני האירועים האקלימיים הדרמאטיים ביותר ב200 שנים האחרונות היו תוצאה מהתפרצות הרי געש במזרח אסיה. ושניהם גרמו להתקררות מיידית כתוצאה מעמעום קרינת השמש. 

המספרים מאוד ברורים, יש עליה בטמפרטורת פני הים בעשרות שנים האחרונות, המדידות מראות זאת וגם אני הרגשתי את העלייה הזו. מבחינתי טמפרטורת פני הים היא המדד המשמעותי לאקלים, זה לא משהו שאפשר לעשות איתו מניפולציה, זה לא מושג עמום ולא ברור כמו טמפרטורה ממוצעת. יש מקומות בהם יש מדידה רצופה של טמפרטורת פני הים, הים עצמו עושה את הממוצע בניגוד למדידה של טמפרטורת האוויר שמשתנה בצורה מאוד גדולה במשך היום, ובין יום ליום.  

המספרים ההיסטוריים של טמפרטורת מי הים מראים דבר מאוד מעניין, בסוף שנות ה60 ועד אמצע שנות ה70 של המאה הקודמת הייתה ירידה אפילו די חדה, זו הייתה תקופת השיא של שימוש בזבזני באנרגיה, בעיקר נפט ופחם. המכוניות היו גדולות וזוללת דלק, החשמל יוצר בעיקר מפחם, מפעלים זיהמו את האוויר ללא הגבלה. באמצע שנות ה70 הייתה עליה במחירי הדלק והתקופה הזו נקראת לפחות במערב כתקופה של משבר האנרגיה. זה די מוזר שדווקא בנקודת הזמן הזו אנחנו רואים שינוי מהתקררות להתחממות, הרי אם ההסבר של השפעת האדם וזיהום האוויר על האקלים ההינו צריכים לראות מגמה אחרת בסוף שנות ה70 ותחילת שנות ה80?  

מצד אחד יש בעולם מאות מילוני מכוניות שבאופן יומיומי מייצרות חום גבוה מאוד, פולטות גזים חמים, קשה להגיד שאין לזה השפעה על האקלים, לפחות מקומית. מצד שני הנפח של האטמוספרה הוא אדיר ביחס לכמות כלי הרכב שמיצרים חום ופולטים גזים, אם הייתה השפעה גדולה על האקלים אז גם שריפות יער התפרצויות הרי געש, ופליטת גזים מקרום כדור הארץ היו משפעים בצורה דומה לאורך כל ההיסטוריה האנושית.  

אני מכיר את ההסברים של השפעה מצטברת, אבל גם בהם יש חור גדול, הרי הגזים האלו חלקם משתחררים באופן טבעי לאטמוספרה. אז היינו צריכים לראות את המצב הזה של נזק מצבר בעבר. וזה בדיוק הבעיה הגדולה שלי עם כל התיאוריות הללו, המדענים לא מצליחים לפענח את הסיבות לשינוי האקלים בעבר הקרוב והרחוק ומשום מה הם כן יודעים לחזות את העתיד?

לא יודע זה לא בדיוק מסתדר לי. במיוחד לאור העובדה שאני זוכר את תחזיות הקטסטרופה הקודמות, בסוף שנות ה80 עם החור באוזון, וב2006 עם אל גור והתחממות הגלובלית שעברה להיות היום משבר האקלים.
המון מן התחזויות האלו היו כושלות, כולל זו של אל גור על המסה מוחלטת של הקוטב הצפוני, שהייתה אמורה להתרחש כבר היום.

אני ממליץ לכולם להתרחק מנביאים שחוזים קטסטרופות, גם אם הם קוראים לעצמם מדענים. מי שמשתמשים בנבואות קטסטרופה כדי לנסות להשפיע על אחרים איך להתנהג הם אנשים בכת.

אז מה עושים?

כפי שאפשר להבין מן הטקסט הזה, אני לא כל כך מאמין בתחזיות על הקטסטרופה האקלימית, אני כן מאמין שיש שינוי אקלים שכנראה ברובו טבעי, אני מתקשה להאמין שלאנושות יש באמת כוח לשנות את האקלים.
יש כמה דברים שכן אפשר לעשות, להתכונן לשינוי האקלים, למשל עליה של מפלס הים, שיטפונות, בצורות, התגברות גלי חום. אני כן חושב שיש לבני אדם יכולים ליצר השפעה מקומית למשל שתילה של עצים, השקיה וחקלאות באזורים צחיחים.

הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות זה למנוע ניצול יתר של משאבי הטבע, ולמנוע את זיהום הסביבה. כתבתי בעבר על הנזקים האדירים של המכונית הפרטית, כן גם החשמלית. לעבור יותר ויותר לאנרגיה סולארית, לעודד איטום ובידוד מבינים, לפעול לעודד חסכון באנרגיה ועוד.

אני מתנגד נחרצות לשיטה שאנחנו רואים היום ותיארתי בתחילת הטקסט, המסר שהאליטה העולמית מעבירה לנו "אנחנו הולכים לקטסטרופה, אתם האזרחים אשמים, ואתם האזרחים צריכים לשלם את המחיר".

הדרך הנכונה היא שינוי משמעותי של אופן קבלת ההחלטות בכל מעגלי קבלת ההחלטות. תכנון ארוך טווח, עם התפיסה המרכזית של שמירה על משאב הטבע, וניצול כמה שפחות של משאבי הטבע, מניעת זיהום הסביבה ואכיפה נוקשה נגד המזהמים. התפיסה הכוללת צריכה להיות מועברת לציבור בצורה ברורה ושקופה, ותוך יצירת תקופת מעבר לתפיסה החדשה.

פגמים מערכתיים בועדות התכנון הובילו להולילנד

יום רביעי, 02 לאפריל 2014   מאת:

בחמש שנים האחרונות הייתי חבר בועדת התכנון בהרצליה, בזמן הזה נחשפה פרשת הולילנד והתנהל המשפט, ואם שואלים אותי אותם פגמים שלא עצרו את הולילנד עדיין קיימים, ותוכניות דוגמות הולילנד ממשיכות לקבל אישורים.

מערכת קבלת החלטות תכנונית טובה, היא מערכת שקופה, שכוללת מגנוני בקרה טובים, ומקבלי החלטות מקדישים לתפקידים את מלאו תשומת הלב.

במשך השנים הייתי מעורב בצורה אינטנסיבית בהליכי תכנון הן כפעיל סביבתי מחוץ למערכת והן כחבר ועדת תכנון שמקבלת החלטות במיליארדים. על סמך הניסיון הזו יש לי כמה תבונות איך אפשר לתקן את המערכת כך שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשר להקדם ולהעביר פרויקט כמו הולילנד.
olmert_shark1

1. שקיפות
הדבר הכי חשוב שכל מערכת שלטונית יכולה לחסן את עצמה מפני שחיתות היא לחשוף כמה שיותר מידע ואת כל סוגי המידע קרוב כל האפשר למועד יצירתו, למשל מידע מקיף על תוכניות זמן מספיק לפני שהן מגיעות בכל השלבים לדיון בועדות תכנון, פרסום סדרי יום של הועדות לפני קיום הדיונים, לאפשר לציבור להעשיר את חברי הועדה במידע לפני קבלת החלטות, צילום ישיבות הועדה בוידאו, ופרסום הצילומים בסמוך לקיום הישיבה, זאת כדי שיהיה לדיונים תיעוד אותנטי, וגם ירתיע את מקבלי החלטות מהתנהלות לא ראויה.

2. תגמול כספי לחברי ועדה מקומית
אחד האבסורדים הכי גדולים במערכת התכנון היא שחברי ועדה מקומית שבכל חודש מקבלים החלטות בשווי מיליארדי שקלים לא מקבל שום תגמול כספי לשעות הרבות שהם משקיעים בתפקידים, זה אבסורד כי האנשים האחרים שמעורבים במערכת התכנון מקבלים שכר גבוה,(עו"דים, אדריכלים, יועצים, פקידים וכו' ) אבל היחידים שלא מקבלים תגמול כספי על עבודתם הם מקבלי החלטות עצמם, לאי מתן שכר יש אפקט כפול הראשון זה חוסר הרצון להשקיע זמן בנושא מעבר למינימום הנדרש, וכך לא לקיים דיונים ראויים, והשני זה הפיתוי לקבל תגמול כזה או אחר "מתחת לשלוחן".

3. מתן סיוע משפטי ותכנוני לחברי ועדה
היום יש אפשרות לשני חברי ועדה תכנון להגיש ערר על החלטות וגם לעתור לבית המשפט, הבעיה שחברי הועדה כאלו לא זוכים לשום תמיכה מקצועית לא ע"י עורכי דין, ולא יועצי תכנון. חבר ועדה שמערער ורוצה תמיכה מקצועית כזו חייב לממן זאת מכיסו. לדעתי יש אינטרס של המדינה לממן סיוע משפטי ותכנוני לחברים אלו, אפשר לעשות זאת דרך הסנגוריה הציבורית שהיא גוף שהוכיח את עצמו בשנים האחרונות.

4. תגמול לעותרים ציבוריים
כאשר מדובר באינטרסים פרטיים ברוב המקרים חברי ועדה מקבלים מידע משני צדדים והחלטות הן הרבה יותר מאוזנות, כאשר מדובר באינטרסים ציבוריים חברי ועדה בד"כ מקבלים רק צד אחד, במקרים בודדים יש אנשים או ארגונים שאין להם אינטרסים כלכלים אשר מביאים בפני חברי הועדה את הצד השני(הציבורי) כדי לעודד זאת אפשר וצריך לתת תגמול כספי לאותם גורמים שמביאים מידע רלוונטי לחברי ועדה והועדה מקבלת אותו. כך יהיה אפשר לתת הן לארגונים האלו תגמול על השירות שהם נותנים לציבור וגם לשפר את המידע המקצועי שחברי הועדה מקבלים בנושאים ציבוריים.

5. שינוי בהרכב של ועדות מחוזיות
היום רוב חברי ועדות מחוזיות הן פקידים ממונים ע"י שרים וראשי ערים, המצב הזה הוא לא טוב ומביא ללחצים פוליטיים על הפקידים, ומן הצד השני לתופעות של קשר "שמור לי ואשמור לך" בין ראשי הערים. אני סבור שרוב חברי ועדה מחוזית צריכים להיות נבחרי ציבור, היה עדיף שאלו יבחר ע"י הציבור כל חמש שנים במהלך הבחירות המקומיות, אבל אפשר לעשות זאת ע"י מינוי כמה נציגים של חברי מועצה מן האופוזיציה במחוז.

6. שינוי בועדות הערר
האפשרות לערר על החלטות ועדה מקומית היא חיובית ולא פעם ועדות ערר מוכיחת את עצמן, עם זאת נתקלתי לא ביחסים מורכבים בין חברי ועדות ערר לבין נציגי הועדות המקומיות, לדעתי המצב היום שיו"ר ועדת ערר מחוזית הוא ורוב חברי הועדת ערר הם קבועים במשך שנים הוא בעיתי, אני סבור שהרכב ועדות ערר צריך להיות משתנה, להקים "פול" של חברי ועדה וכאלו שמתאמים להיות יו"ר ועדת ערר ולקבוע הרכבים משתמים לכל יום דיונים.

שחיתות במערכות התכנון הן לא גזירה משמים, אפשר וצריך לחסן מפניהן, אולי זה לא ימנע שחיתות לחלוטין אבל תיקון למערכת יכול להביא לצמצום ניכר של התופעה. אני חייב לומר שלצערי, השינויים ששר הפנים מביא לאחרונה הם במגמה הפוכה להחליש את מנגנוני הבקרה על ועדות התכנון במקום לחזק את המנגנונים הללו וכך למנוע שחיתות.

כתבת ברשת ב' על פסק הדין בנוגע לטיילת בחוף זבולון

יום ראשון, 10 למרץ 2013   מאת:

כתבתו של נועם בר שלום מהיומן "צבע הכסף", 10.3.13, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל את היתר הבניה לטיילת בחוף זבולון בהרצליה. למורת רוחה של עירית הרצליה (וגם יעל גרמן) ולשביעות רצונם של פעילי החופים..

חבר מועצת העיר מטעם הירוקים דרור עזרא, תקף בעקבות ההחלטה את חברת הכנסת הטרייה יעל גרמן, שעד לפני מספר חודשים עוד כיהנה כראש עיריית הרצליה: "מדובר בכישלון חרוץ שלה ושל מהנדסת העיר לשעבר דניאלה פוסק", אמר, "גרמן שמה על הפרוייקט הזה את כל כובד משקלה וביקשה להשקיע בשדרוג הטיילת כ-16 מיליון שקל לפחות. היתר הבנייה שהוצא בזמנו היה ברשות הרישוי, באישור ראש העיר ומהנדס העיר בלבד, מבלי שנידון בוועדה זו או אחרת, כך שגם חברי מועצת העיר לא ידעו על כך דבר, שלא לדבר על תושבי העיר שבוקר אחד התעוררו לקול עבודות הטרקטורים במקום".

עוד הוסיף עזרא כי "התוכנית שביקשה גרמן לקדם חלה 10-20 מטר מקו החוף ולכן כללה קביעת יסודות בעומק של 12 מטר מתחת לאדמה. פסק הדין עושה צדק לאחר כשנתיים של התדיינות בוועדות ערר ובתי משפט וחושף את התנהלות ראש העיר בזמנו"

לכתבה בYNET לחצו כאן…

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

לכתבה בדה מרקר לחצו כאן…

הירוקים במצע נדל"ני: קרן הלוואות לפרויקטים לחיזוק מבנים

יום שישי, 28 לדצמבר 2012   מאת:

חברי מפלגת הירוקים מציעים כי הכסף לקרן ההלוואות יגיע, בין היתר, מהכנסות המדינה משיווקי קרקע ליזמים פרטיים – סכום שעמד בשנת 2011 על 8.13 מיליארד שקל

לתפיסתם, המדינה היא זו שהקימה עשרות אלפי מבני שיכונים רעועים שכל כוונתה היתה לספק למשתכנים מגורים ארעיים והיא זו שצריכה לדאוג לתושבים כיום, כשהמבנים מסכנים אותם. "אסור לאפשר כניסתם של מיני טייקונים וגורמי הון לפרויקטים חשובים אלה היות והם חושבים על רווחים בלבד", מסביר עו"ד מלצר ממייסדי המפלגה בישראל. "כל המפלגות מדברות על איתור שטחים לבנייה של עשרות אלפי דירות ואילו אנחנו מדברים על ניצול הקרקע. השטחים קיימים – צריכים רק שהמדינה תהיה אחראית לכך. כיום כל המסרים הנשמעים הם ירוקים, אך אין בהם שום דבר ירוק ומאחוריהם מסתתרים מניעים ואינטרסים זרים שנועדו רק לשרת את ראשי המפלגות והפטרונים שלהם".

לכתבה בדה מרקר לחצו כאן…

הישג למפלגת הירוקים אושרה מדיניות עיבוי עירוני בת"א

יום רביעי, 07 לנובמבר 2012   מאת:

לאחר דיונים ממשוכים שהתארכו עד שעות הערב המאוחרות, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב אישרה את מדיניות התוכנית לחיזוק מבנים שתחול על כל העיר. מדובר במהפכה של ממש, היות והעירייה עשויה לאשר תוספת של 2.5 קומות לכל מבנה שיחוזק בכל העיר, גם באזורים שהוכרזו כאתרי מורשת לאומית.

"העיר תל אביב הולכת לקראת התחדשות עירונית וחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה", מסביר סגן ראש העיר יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר, שפעל בשנתיים האחרונות לקידום התוכנית, "הסרנו לפחות 90% מהמגבלות שהיו. מדובר בפריצת דרך של התחדשות העירונית, בשורה ליזמים ופריחה שעשויה להיות בתחום חיזוק המבנים והצפת העיר בדירות חדשות".

לכתבה הדה מרקר לחצו כאן…
לכתבה נוספת לחצו כאן…

פנייה ליועמ"ש נגד מינוי מהנדסת מחוז מרכז החדשה

יום רביעי, 19 לאוקטובר 2011   מאת:

חבר המועצה המקומית הרצליה, דרור עזרא, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפעול לביטול מינויה של דניאלה פוסק למהנדסת מחוז מרכז. במכתב ששלח ליועמ"ש באמצעות עו"ד רונן צ'ינאו ממשרד מרקוביץ', צ'ינאו ושות' טוען עזרא כי פוסק, בהיותה מהנדסת עיריית הרצליה, הטעתה, לכאורה, את הוועדה המקומית בתוכנית גליל ים. עזרא אף פנה לפני כן ליו"ר הוועדה המחוזית גילה אורון בדרישה לבטל את התוכנית. "דניאלה פוסק לא צריכה להיות מהנדסת עיר וכל שכן היא אינה ראויה למינויה החדש כמתכננת מחוז מרכז", אמר עזרא ל"כלכליסט".

לכתבה בכלכליסט לחצו כאן…

עיריית הרצליה בוחנת תכנון של התחדשות עירונית בשכונת שביב

יום רביעי, 31 לאוגוסט 2011   מאת:

אושר תקציב של 750 אלף שקל לבדיקת תכנון מחדש בשכונה, אך במועצת העיר טוענים כי העירייה מעכבת בשיטתיות פרויקטים של פינוי-בינוי ומפלה לטובה פרויקטים שמקודמים על ידי חברות נדל"ן על פני אלה המקודמים על ידי תושבים

"יש הבדל בין התייחסות העירייה לפרויקטים המקודמים על ידי חברות נדל"ן לאלה המקודמים על ידי תושבים", אומר חבר המועצה דרור עזרא (הירוקים). "פרויקטים המוגשים ומקודמים על ידי יזמים זוכים ליחס אוהד מצד העירייה, לעומת פרויקטים של פינוי-בינוי שלרוב נדחים. עד היום לא ראיתי בהרצליה תוכנית פינוי-בינוי אחת שקודמה במתחם מגורים, בניגוד לפרויקטים אחרים לגובה שכן מקודמים. התחושה היא שמשתמשים בסיבות של מגבלות גובה כתירוץ למנוע פרויקטים מורכבים כפינוי-בינוי".

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

הירוקים לטרכטנברג: להפסיק לסלול כבישים

יום חמישי, 25 לאוגוסט 2011   מאת:

מפלגת הירוקים העבירה לאנשי הוועדה את תוכניתה להקטנת יוקר המחייה. בין ההמלצות: רכבות במקום כבישים, תחבורה ציבורית בחינם והגדלת המס על ניצול משאבי הטבע

מפלגת הירוקים העבירה השבוע את המלצותיה לועדת טרכטנברג. ההמלצות מתמקדות בעיקר בתחום הבנייה למגורים ובתום התחבורה. "היכולת לקיים שכונות מגורים בנויות לגובה תלויה בנגישות של תחבורה ציבורית, והיכולת לקיים תחבורה ציבורית זמינה ויעלה תלויה בריבוי משתמשים", הסביר דרור עזרא, ממלא מקום יו"ר המפלגה.
מפלגת הירוקים ממליצה להגביר את התמיכה הממשלתית בפרויקטים של תמ"א 38, לערוך קידום תכנוני של התחדשות עירונית ולבטל את חוק הווד"לים. "זהו חוק מיותר ומזיק ולכן אנו מציעים להחליף אותו בתוכנית משולבת של קידום ממשלתי לפרויקטים של תמ"א 38 ותוכניות פינוי בינוי", ציין עזרא. "כך", הוא מוסיף, "אנו מאמינים שאפשר להשיג את יעדי הדיור, וגם לעשות צדק חלוקתי עם תושבי השכונות שאליהם יפנה הסיוע הממשלתי במקום לקבלנים, וכבונוס יותר אנשים יגרו בדירות עמידות לרעידות אדמה".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

לנייר העמדה המלא לחצו כאן…

דו"ח של משרד הפנים: "להימנע מהקמת ערים נבדלות לחרדים"

יום רביעי, 10 לאוגוסט 2011   מאת:

דו"ח שהוכן עבור משרד הפנים קובע בניגוד לעמדת משרד הבינוי והשיכון: התכנון למגזר החרדי צריך להתבסס על תוספת שכונות לערים קיימות וחיזוק יחסי הגומלין עם החילונים

דרור עזרא, ממלא מקום יו"ר מפלגת הירוקים שיצא נגד ההחלטה להקמת עיר בכסיף, אומר בתגובה: "אני מסכים עם עקרונות תמ"א 35 שדוגלת בציפוף הערים ומנסה להימנע מפגיעה בשטחים כפריים. הקמת ערים חדשות כמו כסיף היא שגויה מבחינה סביבתית וכלכלית, שהרי מדובר בהרס שטחים פתוחים ובבניית תשתיות חדשות במיליארדים. על התכנון הלאומי מופקדים משרד הפנים והמועצה הארצית. אם משרד הבינוי והשיכון פועל אחרת, משהו לקוי בניהול. צריך תכנון ארוך טווח ולא גחמות ושליפות".

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

כתבה ברשת ב' על בניה בחופי הבונים ופלמחים

יום רביעי, 13 לאפריל 2011   מאת:

כתבה ביומן הערב ברשת ב' על שני החלטות שהתקבלו השבוע בנוגע להרחבת קיבוץ פלמחים והקמת חוף רחצה ובית קפה בחוף הבונים.

[audio:http://www.green-party.org.il/reshet_b_120411.mp3]