גב' טלי דותן, סגנית המתכננת המחוזית ת”א : “במחוז ת”א לא יהיו שמורות טבע, כי אנשים לא רוצים טבע רוצים פארקים. מי שרוצה טבע שילך למקומות אחרים!”

להלן מכתבים שנשלחו אל טלי דותן:
================================================
שלום רב,
הנדון: שטחי טבע באזור גוש דן

בימים אלה מתנהלים דיונים העוסקים בתכנון של הבניה ואופי פארקים שעומדים לקום בגוש-דן.
יש חשיבות רבה לשמר ערכי טבע בתוך הפארקים האלה. חשוב שהפארקים יכילו בתוכם גם שטחים שהם פראיים ולא מטופלים אן במידה ושטחים אלה כבר הרוסים לשקם את הצומח והחי שהיה קיים לפני שבתי הגדול נהרסו. גוש דן נבנה על אזור חולי – אבל כיום, כדי שילד מתל אביב יכיר את רותם או לענה חד זרעית שלא לדבר על שנונית החולות – עליו לנסוע לחדרה.
חייבת להיות בבסיס התכנון מחשבה סביבתית שהבסיס שלה הוא פתוח בר קיימא ושימור על מגוון המינים. ישראל התחייבה לאג'נדה 21 בריו. יש משמעות להתחייבות הזו. כל מתכנן חייב היום להבין מה המשמעות של הרס בית גדול מבחינת הטבע ומה הערך שיש לבתי גדול טבעיים שבהם ימשיכו להתקיים בעלי חיים וצמחיה מקומית אותנטית.
באזור תל אביב יש מספר בתי גדול חשובים שמאוימים בהכחדה. ביניהם רכס חוף תל ברוך ועד חוף הצוק, אזור החולות שליד שדה דב, האזור שממזרח לצהלה האזור שמצפון לאפקה ועוד.
בנושא הזה תל אביב יכולה ללמוד מירושלים – ששם נושא הטבע העירוני הוא כבר מינוח מוכר ומקובל בעירייה שאף הכריעה בעד הפיכת פרי הר הלא הוא עמק הצבאים, שהיה מיועד לבניה, לאזור של שימור של טבע עירוני. הלוואי שתל אביב תלמד מירושלים.
אני קוראת לכל מי שעוסק בתכנון לקחת לתשומת לבו את הדברים האלה. למעננו ולמען הדורות הבאים

תודה רבה
שלומית ליפשיץ
המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית

================================================
גב' דותן שלום,

בעקבות המאמר שהתפרסם בעיתון הרשת Ynet, אבקש להגיב לנאמר שם.
אפתח ואומר כי אני מקווה שדבריך הוקצנו והוצאו מהקשרם, עם זאת, אני מרגישה דחיפות עזה להבהיר שהלך רוחו האמיתי של הציבור אינו תואם את שצוטט בכתבה.

אני, כחלק מציבור זה, וכמו כן חברי ומשפחתי, אבלים על כל שדה פתוח וכל שטח טבע שנהגנו לטייל בו כילדים, והיום אינו יותר. כמאמר שלמה ארצי, על שכונתו צהלה, "שם ילדותי, ומה איתי?" – השיר המקונן על הבנייה על גבעות האירוסים הנדירים, חיסול שהושלם עם בניית 'צהלה החדשה'.

גם אני גדלתי בקצה העיר ת"א, ליד שדות, וזיכרונות ילדותי מלאים חרציות, צבים, קיפודים, נרקיסים. אחד אחד כל שטחי הטיולים שלנו במרכז הפכו למרכזי ענק של קניות (צומת סגולה ונרקיסיה), שכונות (אירוסי צהלה), והבודדים שנשארו (גלילות, עמק הבאסה) עומדים בפני איום דומה.
כיום, הנני תושבת הרצלייה, גרה ליד השדות, ושוב נעצבת לשמוע כי את העמק יהפכו לפארק, והשדות יהפכו לשכונות, וחוזר חלילה.

נראה כי שורפים את גשרי הטבע מאחורינו, וכשברצוני לטייל עם חברי ולהראות להם את נופי ילדותי, כבר אין לאן לחזור.
פעם היינו יוצאים להליכה קלה ומגיעים לטבע פתוח, פראי ומרענן. היום, אולי נשארו כמה מקומות במרחק נסיעה קלה. מחר, כבר לא יישאר כלום.

זה לא המצב שהיינו רוצים להגיע אליו!! אין בנפשי לתאר לך כמה עצבתי כשהמשיכו את שטחיו המתורבתים של פארק הירקון על אותה רצועת שדה יפהפייה וארוכה, בה היינו משחקים שני דגלים ורואים ארנבות וחוגלות לעת ערב. יש אולי אנשים שמעדיפים כך, נקי ומגוהץ, אך הם בהחלט אינם "הציבור". "הציבור" מורכב גם, ואולי בעיקר(?) מאנשים כמותנו, ששמחים להראות לילדיהם שבלולים ופרפרים, והיו שמחים לוותר על כל המדשאות שבעולם בשביל חולות נודדים, שועלים, ואירוסים.

הבא נציל את מה שרק ניתן, כי מה שנהרס לא ישוב עוד.

בתודה מראש,
מורן אהרוני
================================================
גברת טלי דותן,
שלום רב,
האמנם כפי שפורסם בעלון מפלגת הירוקים את סבורה שהציבור מעדיף פארקים על פני טבע?
האם ביססת את הטענה על מחקר כלשהו? מפני שכפי שאני רואה את זה, המעט של המעט שנותר בגוש דן, ודווקא משום כך , צריך להשמר.
עם ישראל נוהר בחגיו לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים, ומטייל המון. בארץ ישראל יש יותר שבילים מסומנים פר קילומטר מכל מדינה בעולם. למה שמישהו יעדיף פארק מלאכותי חסר טבע וחי, על פני שטח בר אמיתי עם עם חי וצומח? אני יכול לומר לך בפירוש שאמנם הישראלים אוהבים למנגל בפארקים, אבל באותה מידה אוהבים לראות טבע, ותמיד יעדיפו את השני על הראשון.
תודה
ארז
================================================
אל: סגנית המתכננת המחוזית ת"א, הגב' טלי דותן

אנחנו כותבים בעקבות הכתבה שהתפרסמה ב Ynet ב19.5.06, ושם ניתן הציטוט מדברייך – "לא יהיו שמורות טבע במחוז ת"א כי הציבור רוצה פארקים, ומי שרוצה טבע שייסע מחוץ לעיר".

דברים אילו מקוממים ומעציבים אותנו.

כמי שגדלו בארץ הזו, ולמדו להכיר את הפרחים, החרקים והציפורים מהטבע מסביב לבית – חורה לנו הרעיון שילדינו לא יזכו להנות כמונו מסביבה טבעית, נגישה וקלה – אלא ייאלצו לנסוע רחוק מחוץ לעיר על מנת לפגוש קיפוד, נרקיס או פרפר.

בכל שנה, אנחנו – ועוד אלפים אחרים – באים לראות את פריחת הנרקיסים בגלילות, את היצורים הזעירים בבאסה בהרצליה, את עקבות הזוחלים בחולות חולון – ועוד.

בכוחך לתרום לשימור אתרים אילו ואחרים! בכוחך לאפשר גם לילדי העתיד ללמוד על הטבע – לא מתמונה, אלא מהשטח, באופן מוחשי. ללמוד לאהוב את הארץ על ידי הכרתה בצורה הטובה ביותר.

אנחנו מבקשים ממך לשקול שנית את דברייך, לשנות את החלטתך ולאפשר שימור טבע גם במחוז תל אביב – במחוז הצפוף ביותר בארץ. גם לנו מגיע קצת טבע – וגם לבאים אחרינו.

תודה,
יעל א.
תושבת גוש-דן

================================================
לאחרונה נודע לי, כי התחושה בקרב רשויות מקומיות רבות היא, כי לאזרחים העדפה לפארקים ירוקים על פני השארת השטחים הטבעיים שנותרו בסמיכות לערים כמות שהם. אינני יודע מה הבסיס לתפיסה זו, אך דעתי היא כי חשוב לשמור על שרידי השטחים הטבעיים בסמוך ובתוך הערים.
לדוגמא אדבר על שטח פתוח בהרצליה שמכונה "הבאסה". זהו שטח החודר לעומק הרצליה בתוואי מסילת הרכבת. גבולו הדרומי הוא במחלף הסירה אך במבט אווירי ניתן לשייכו ברציפות עד לשטחים הפתוחים באזור גלילות בואכה רמת אביב. ממזרח ומערב לשטח מצויים האזורים העירוניים של הרצליה. מצפון השטח נותר מחובר לאדמות כפר שמריהו – רשפון, אשר דרכם בעצם קיים מעבר רציף לבעלי חיים וצמחים לכל השטחים הפתוחים של השרון: מאדמות געש במערב ועד ליישובי השרון בואכה גדר ההפרדה במזרח.
כתוצאה מהרציפות הגיאוגרפית, עד היום קיימים בהרצליה בעלי חיים שנכחדו מזמן באזורים עירוניים אחרים. שועלים, נמיות, מגוון מכרסמים, דו חיים, מינים רבים של נחשים ועוד. כל אילו חיים באזור הבאסה, תוך הסתמכות על הקשר לאזורים הפתוחים של השרון לצרכי רבייה, השגת מזון ועוד. הרס הבאסה או השארת שריד ממנה שאינו מקושר ברציפות צפונה, יגרור הרג בעלי חיים רבים בכפותיהם של הטרקטורים.
מבחינתי האישית, אזור הבאסה הוא מקום שבתור ילד הייתי מגיע אל שלולית החורף שנקוות בו, שט בסירת גומי, מסתכל על ראשנים ושאר תושבי השלולית, שוקע בבוץ, בקיצור – מטייל ליד הבית בטבע אמיתי.
כמו הבאסה קיימים בארץ אזורים נוספים, בהם עדיין נותר שטח פתוח בצורתו הטבעית בסמיכות לערים. משאלתי היא, ששטחים אילו יותרו בצורתם הטבעית.

דניאל בן הלוי

================================================
הנדון: הטבע מרשה לי לגור לידו ולא להפך

אני תושב רמת אביב ג לצערי כבר לא מטייל בגבעות
אך משם ינקתי בילדותי את אהבת האדם והארץ
השורשים שלי ושלך במקומות האלו נותנים לנו את הזכות והחובה
לכבד את האדמה שמרשה לנו לגור עליה
מבלי לפצוע אותה בעוד ועוד מפלצות בטון
אינני מוכן לכרות נוף ילדותי מנכדותי לטובת גחמותיו
של עשיר מדומה סוחר בקרקעות
המתמרן אנשים קצרי טווח

איציק ניסני
רמת אביב ג

================================================
לכבוד: גברת טלי דותן
סגנית מתכננת מחוז

הנדון: אנשים לא רוצים טבע?!?!?

בתור נציגת ציבור היה ניתן לצפות לתשובה קצת יותר מפורטת ורצינית מאשר “במחוז ת”א לא יהיו שמורות טבע, כי אנשים לא רוצים טבע רוצים פארקים. מי שרוצה טבע שילך למקומות אחרים!”. אני משערת ומקווה שהדברים הוצאו מהקשרם או הופרכו במטרה לזעזע , מכיוון שאם דעתך האישית היא שאנשים מעדיפים פארקים על פני טבע…מן הראוי שתתייעצי עם מחלקת יחסי הציבור שלכם מכיוון שנראה כי אתם מנותקים משהו, מרצון ואינטרס הציבור.
נכון שהישראלי הממוצע מעדיף את ריחו של המנגל ותמיד הפארקים עמוסים במועדים וחגים, אך לפעמים צריך לעשות מעשה כנגד מאוויו של רצון הציבור וזאת לטובת הציבור. מדוע להרוס את המעט שנשאר בגוש דן? האם אנחנו מוכנים לעשות טרייד אין בטבע המועט לטובת עוד זיהום אוויר ???.
התשובה היא חד משמעית- לא! בזמנים אלו שקצב המסחרר של התחממות כדור הארץ הוא מדאיג ואף צריך להפחיד לא רק קומץ "מחבקי עצים" אלא את כולנו ובעיקר את הרשויות, יש לנקוט בצעדים לצמצום הפגיעה בטבע ולא להפך.
טבע הוא לא נישה השמורה רק לתושבי הצפון ולסופ"ש של תושבי המרכז, תושבי המרכז זקוקים לקצת ירוק במקום שחור, אוויר צח במקום פיח וטבע במקום מלאכותיות.
אני מבקשת ממך לשקול שנית את הנושא ולחשוב לטווח הארוך ולא רק על סיפוק צרכים מיידים של ציבור המנגליסטים בישראל , אלא על הילדים שלהם ועל הילדים של הילדים שלהם.

בכבוד רב
מיטל נחשון

================================================
גוש דן יהפןך להיות חור שחור מהר מאד אם לא ישארו נקודות טבע מעטות ככל שיהיו. כבר עכשיו יש קושי עצום לנשום בגוש דן ומאות אנשים מתים מזיהום אויר. ולמה?? כדי שיהיו עוד כמה מכוניות?עוד כמה מסעדות?בתי מלון?בתים? משרדים?מה מכל אלה משתווה לחיי אדם או לנקודת נוף ירוקה
?בתוך כל הזוהמה שסביבנו???לאן הגענו
.עלינו להבין שבשעת הצורך לא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור
אנו לא יכולים לשחזר את הבריאה ואת נפלאות הטבע.אין אפשרות להתחרט לאחר מעשה ולכן עלינו
.לעשות חשבון נפש לפני שאנו נוגעים בטבע וחושבים להרוס אותו

ליאורה אביטן

================================================
לכבוד הגברת טלי דותן,

נדהמתי לקרוא על דבריך המקוממים, שנאמרו בפגישתך ב-14 למאי עם עמית מנדלסון, נציג מפלגת הירוקים. הדברים נאמרו במהלך פגישה בנושא תמ"מ 5, תוכנית מתאר אכזרית, שאינה משאירה סיכוי לטבע, ומאיימת להשמיד כל שריד טבעי ובלתי מגודר שנשאר באזורינו.

"אנשים לא רוצים טבע, רוצים פארקים… מי שרוצה טבע, שילך למקומות אחרים…"

האם אלו באמת הדברים של נציגת ציבור, האמורה להגן על האינטרסים של הציבור כולו? אם הייתי שומע את הדברים מחוץ להקשרם הייתי מנחש שמדובר בדבריו של איל נדל"ן זה או אחר, אשר רואה לנגד עיניו אינטרסים כלכליים צרים בלבד.

האם באמת את אומרת לחלק גדול ממשלמי המיסים, והארנונה שהם לא רצויים באזור? "שיילכו למקומות אחרים"?

אני מפציר בך לחזור בך מדבריך ולהידבר עם נציגי הארגונים הירוקים, על מנת להגיע להסדר הולם שייאפשר המשך לפיתוח האיזורי, תו"כ שמירה על צביונם של פיסות הטבע האחרונות שנשארו לנו. מה שבטוח, זה שברגע שהדחפורים עולים על כל פיסה כזו, טבע כבר לא יהיה שם יותר לעולם.

בברכה,

טל אטר,
רמת-השרון.
=============================================