הכהונה של אולמרט כראש ממשלת ישראל כללה שורה אורכה של דברים מוזרים ועיוותים חמורים. לכן אין זה פלא כי בשלהי כהותנו הוא יוצר עוד עיוות.

בישראל אין חוקה, אבל יש כמה וכמה חוקי יסוד שהם תשתית חוקתית, אחד מהם הוא חוק יסוד הממשלה.
אחד האלמנטים המרכזים בחוק יסוד הממשלה הוא שראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת, בבדיקה מדקדקת מגלים כי החובה שראש הממשלה יהיה חבר כנסת מוזכרת כעשרה פעמים בחוק, ומדובר בחוק מקיף שעוסק בעבודת הממשלה בכלל.

החל מהיום תושבע הכנסת 18, ואהוד אולמרט ינטוש את תוארו כחבר כנסת ויחזור להיות מר אולמרט.

אני משער שהחובה שראש הממשלה יהיה חבר כנסת נועדה לגורם לכך שראש המדינה יהיה נבחר ציבור, שהציבור בחר בו בבחירות חופשיות.
ברור שעל מנת לעמוד בראש גוף קבלת החלטות פוליטי, האדם חייב להיות נבחר ציבור, בחוק יסוד הממשלה זה נאמר באופן די ברור שראש הממשלה חייב להיות חבר כנסת.
תפיסת העולם הזו קיימת באופן ברור גם ברשויות המקומיות. למשל, החוק קובע כי אדם שנבחר לעמוד בראש רשות מקומית אבל לא נבחר למועצה יהיה חבר מועצה(סעיף 9ב לחוק), גם מן סעיפים האחרים של החוק עולה שראש רשות מקומית חייב להיות חבר מועצה.

לפי בדיקה שעשיתי בהיסטוריה הפוליטית של ישראל מעולם לא כיהן כראש ממשלה אדם שלא היה חבר כנסת. המקרה הכי דומה למקרה אולמרט היה בשנת 1977, רבין התפטר מתפקיד ראש הממשלה אבל בניגוד לאולמרט הוא נבחר לכנסת בבחירות לאחר התפטרותו.
בשאר המקרים שהיו חילופי שלטון לאחר בחירות היה זה כאשר ראש ממשלה התמודד והפסיד בבחירות, למשל כאשר שמיר הפסיד לרבין ב1992.
כלומר, לכל אורך ההיסטוריה הפוליטית של ישראל מדוד בן-גוריון ועד אולמרט ראשי ממשלה היו חברי כנסת, ולא היה יום אחד שראש ממשלה לא היה חבר כנסת.
ההיגיון אומר שכאשר פוקעת כהונתו של חבר כנסת תפקע כהונתו גם כראש ממשלה, אבל סעיף 21 לחוק גורם לבלבל. להלן ציטוט של סעיף 21:

21. (א) ראש הממשלה שחדל להיות חבר הכנסת, רואים אותו כאילו התפטר מכהונתו ביום שנפסקה חברותו בכנסת; התפטרות ראש הממשלה – כהתפטרות הממשלה.
(ב) שר המכהן כממלא מקום ראש הממשלה, שחדל להיות חבר הכנסת, יחדל מלכהן בתפקידו כממלא מקום ראש הממשלה.

סעיף זה מנוסח באופן די לקוי ונותן לפרושים, מן הסעיף הזה ברור כי מ"מ ראש ממשלה חייב להיות חבר כנסת, ואם הוא חדל לכהן בכנסת הוא אוטומטית חדל להיות מ"מ ראש הממשלה. לעומת זאת לגבי ראש ממשלה אין אמירה מפורשת כזו, אלא שמדובר בהתפטרות הממשלה, שזה אומר ממשלת מעבר.

נשאלת השאלה האם בראש ממשלת מעבר חייב לעמוד חבר כנסת?
את התשובה לשאלה הזו אפשר למצוא בסעיף 30 (ג) לחוק, להלן:

(ג) ראש הממשלה שהתפטר ימשיך במילוי תפקידו עד שתיכון הממשלה החדשה; נפטר ראש הממשלה, נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או הופסקה כהונתו מחמת עבירה, תקבע הממשלה שר אחר שהוא חבר הכנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה.

מן הסעיף הזה במשתמע די ברור כי גם בראש ממשלת מעבר צריך לעמוד חבר כנסת.

אתמול שלחתי מכתב בנושא ליועץ מזוז שהוא בעצם המוסמך לפרש את החוק. עדיין לא קיבלתי תשובה, אבל משיחות שהיו לי עם אנשים מן המערכת הפוליטית בנושא נאמר לי שהנושא עלה, וכנראה שמזוז קבע שהחוק מאפשר זאת.

בכל אופן אני חושב אחרת זאת לא רק מן היבט החוקי, אלא גם מן ההיבט המהותי. נראה לי פסול לחלוטין כי בראש גוף קבלת החלטות העליון של המדינה יעמוד אדם שאינו נבחר ציבור אפילו ליום אחד, וחייבים לומר שהתנהגותו של אולמרט בימים האחרונים מוכיחה זאת.

*הכותב אינו משפטן

(1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום יום שלישי, 24 לפברואר 2009, בשעה 0:33, והוא שייך לנושא הבלוג של דרור. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;