"זה אירוס הביצות, בחסות קוקה-קולה" המשפט הזה הוא לא בדיחה מפיו של טל פרידמן בדמותו של חזקי מדריך הטיולים ההזוי בתוכנית ארץ נהדרת, אלא משפט שיתכן ונשמע ממדרכי טבע אמיתיים.
אנשים רבים בעולם וביניהם אנשי סביבה, רואים בתרבות הצריכה ובשעבוד למותגים גלובליים אחת מן הרעות החולות של העולם המערבי. בשבוע האחרון התפרסם שהחברה להגנת הטבע חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת קוקה-קולה.
קוקה-קולה אינה עוד חברה אלא סמל לתרבות הצריכה ולדורסנות האמריקנית והחברה להגנת הטבע אינה סתם ארגון ירוק אלא ארגון הדגל של אנשי הסביבה בישראל. 
אני מבין שמדובר בשיתוף פעולה מוגבל, אבל יש כאן סמליות חזקה, הנה בא לו אריה המסחור האדום מאמריקה ובלע את הצפרדע הירוקה של שמירת הטבע בישראל.

אך אין המדובר רק בסמליות אלא במשקולת של ממש בקידום נושאים סביבתיים בישראל. כבר היום יהיה לשיתוף פעולה הזה השפעה רעה במספר תחומים. למשל, בימים אלו עומד להחלטה נושא פסטיבל קוקה-קולה בחוף בניצנים. או חרם הצרכנים שהכריזה, ובצדק, החברה להגנת הטבע על מתחרה של קוקה-קולה חברת עין-גדי. או בשאלה האם להכיל את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים.

לפני מספר שבועות, השר גדעון עזרא אמר "אני רוצה להציע לבעלי המאה של ישראל את האפשרות לפתוח את הכיס ולאמץ גנים לאומיים. למשל, סמי עופר יכול לאמץ את מצדה, חברה גדולה תאמץ אתר גדול וחברות קטנות יאמצו גנים קטנים."
אני תוהה מה תעשה החברה להגנת טבע מול הרעיון הטיפשי של השר עזרא, איך היא תוכל לצאת נגדו כשהיא עצמה בוחשת בקדרת המסחור?

חברות מסחריות רואות בארגונים סביבתיים איום שקשה להתמודד איתו, לחברות קשה להתמודד מול הטיעונים הציבוריים הצודקים שתדיר מעלים נגדם אנשי הסביבה. הטענות הללו גורמת נזק לחברות בכך שהן מחזקות את התחושה בקרב לקוחותיהן שאין הן אלא חברות דורסניות שעוסקת יותר בשטיפת מוח מאשר ביצרת מוצר שעונה על הצריכים שלנו.
כנראה שאין הרבה מה להגיד מול טיעון שהוא צודק, אז אם אי-אפשר להתווכח אז אולי צריך להשתיק את הצד השני.
אין דבר יותר אפקטיבי משיתוף פעולה עם ארגון ירוק, כמובן שצובעים את שיתוף הפעולה הזה בצבעים חברתיים וסביבתיים. הפרס הקטן הוא שקצת נהנים מן התדמית הנקייה של הארגון הירוק, אבל הפרס הגדול שהוא המטרה האמיתית, היא נטרול של גורמים עם פוטנציאל נזק, כמו אנשי הסביבה, כדי לא לפגוע ברווחי החברה. וזה מצליח להם, הנה אני יושב וכותב מאמר נגד החברה להגנת הטבע במקום לעסוק בסילוק חברה משקאות אחרת שהשתלטה על חוף בהרצליה. כל בר דעת מבין את הרווח של קוקה-קולה משיתוף פעולה זה, פחות ברור מה יש לחברה להגנת הטבע להרוויח? אולי היא פועלת לפי הפתגם
 "if you can’t beat them join them"?

אין להפחית במשמעות צעד זה, החברה להגנת הטבע מלאה באנשים אכפתיים, אבל כארגון היא עומדת היום בנקודת מפנה.
האם לשיטתה נגמר המאבק הסיזיפי והמעייף על דמותה של הארץ, והגיעה הזמן "לקצור את הפירות", ללבוש שמלה סקסית אדומה במקום סנדלים מהוהים ולזכות בכמה דקות של "תהילה" בזמן צפיית שיא?   
אני יכול רק להצטער שבחומה שעומדת מול השתלטות המסחור על חיינו נפער סדק גדול, אבל אני בטוח שאם לא יהיו שם אנשי החברה להגנת הטבע יהיו שם אנשים אחרים לא פחות טובים.

*הכותב דרור עזרא, פעיל סביבתי וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים

(אין דירוג עדיין)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום יום שלישי, 11 ליולי 2006, בשעה 12:07, והוא שייך לנושא ביעור השחיתות, הבלוג של דרור, חינוך סביבתי, ים וחופים, כל הארץ, שטחים פתוחים. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;