בתחילת המאה ה20 נורת הליבון נחשבה לאחת ההמצאה החשובות ביותר, ואכן לנורה הפשוטה הזו הייתה חשיבות גדולה בהפצת השימוש בחשמל.
אבל מסתבר שתהילת עולם זו היא קצרת טווח, הנה קצת יותר ממאה שנה אותה נורה שהייתה פאר התעשייה הופכת למוצר לא חוקי ומגונה. וגם מדינת ישראל פתחה את שנת 2012 באיסור השיווק של הנורות.

עולה התהייה מדוע דווקא הנורה נאסרה לשיווק האם היא מוצר אשר מהווה סכנה מספר אחת לציבור? האם הנורה מסוכנת יותר למשל סיגריות או משקאות עתירי סוכר, או תכשירים קוסמטיים שמכילים רעלנים? לא!

הרי אומרים לנו שהאיסור הזה, הוא לטובתנו והכי חשוב זה לטובת איכות הסביבה.
הרשו לי לפקפק בזאת, הרקע היסטורי יכול לאושש חשוד כי המניעים לאיסור הזה לא הכי כשרים, בשנת 1924, הקימו חברות יצור הנורות קרטל שנקרא פובוס (Phoebus) המטרה הייתה ברורה, לדאוג שטכנולוגית נורות הליבון לא תשופר ותוגבל ל1000 שעות עבודה. וזה בא על רקע השיפור בטכנולוגית שהגדיל את זמן פעולת הנורה לאלפי שעות. נמצאו אפילו מסמכים על קנסות ששילמו חברות בגין יצור נורות שעברו את מכסת ה1000 השעות שקבע הקרטל.
הסיפור הזה הוא אחת הדוגמאות הבלוטות, למה שנקרא עידוד תרבות הצריכה או יותר נכון "השבתה מתכננת", כלומר חברות מייצרות בכוונה מוצרים נחותים כדי שאלו יתבלו בהתאם לתכנון, בכוונה שהצרכנים יזרקו אותם ויקנו מוצרים חדשים, וכך החברות ישמרו על רווחיות.
ואכן חברות רבות בכל התחומית אימוצו את המדיניות הזו, התחרות לא באמת על איכות המוצרים, והיום לא תראו חברה שתגיד יש לנו מוצר מעולה שיחזק הרבה שנים, להפך האחריות על מוצרים היא מוגבלת, ואלו שמתקלקלים העלות לתקנם כל-כך גבוהות ולמעשה מכריחים אותם לקנות מוצר חדש.
הבעיה עם המדיניות הזו היא כפולה, ראשית ליצור המוצרים הללו גוזלים המון משאבים, ומן הצד השני המוצרים הללו יוצרים המון פסולת. ואלו כמובן פוגעים בסביבה.

בגלל הפשטות של הנורה מדיניות "השבתה מתכננת" כל-כך בולטת לעין, הרי לא מתקבל על הדעת שהנורה העמידה ביותר בהיסטוריה יוצרה דווקא בתחילת המאה הקודמת.
והנה אנו מגיעים לאבסורד, היום אותם תכונות נחותות שחברות הכניסו בנורות הפוכות בעצם לאמצעי שכנוע מרכזי לזרוק אותן ולהחליפן בנורות אחרות יקרות יותר מטכנולוגיה מתקדמת יותר, שאומרים לנו שהן טובות יותר, יחזקו יותר וכמובן יתרמו לאיכות הסביבה.

מעבר להיסטוריה המפקפקת של החברות הללו, שווה גם להטיל ספק בנתונים שמספקים לנו על חיסכון אדיר בחשמל בזכות החלפות הנורות, אם נוסיף על זה את המשאבים המבזבזים ביצור והפסולת מן הנורות החדשות, בכלל לא בטוח שיש להן תרומה משמעותית לאיכות הסביבה.

אם רוצים לתרום לבריאות הציבור, יש לאסור שיווק סיגריות, אם רוצים לחסוך באנרגיה תיקרו את השימוש במכונית הפרטית ותעודדו שימוש בתחבורה ציבורית, אם רוצים לחסוך באמת בחשמל תעודדו בתים ועסקים לאטם מבנים על מנת להקטין את צריכת החשמל לקירור וחימום.

רגולציה אמיתית הייתה צריכה למנוע את מדיניות צרוך וזורק של חברות, כמו חיוב באחריות ארוכה למוצרים, או חיוב חברות למחזר מוצרים בסיום השימוש, וכדומה.

אין לי מושג אם ההחלטה המוזרה הזו של איסור השיווק נורות הליבון היא תוצאה של "שתדלנות" מצד חברות ויבואנים, או סתם רדידות של מקבלי החלטות, אבל אני לא אוכל את הלוקש הזה ולא אחליף אף נורה ליבון תקינה באלו החדשות.

1. אנחנו לא יודעים לכבד את הטבע

בישראל יש יוהרה בלתי מוסברת למול הטבע, אנחנו פשוט לא יכולים לקבל את העובדה שהטבע יותר חזק מאיתנו, ותמיד אנחנו מחפשים אשמים. קשה לנו מאוד לקבל את העובדה המרה שברוב המקרים הטבע חזק מאיתנו ובלתי ניתן לשליטה. כך גם במקרה הזה, קשה לנו לקבל שיש בישראל שריפות יער בלתי נשלטות, ואנחנו נתפסים לזוטות, כמו לעניין הכיבוי.
אין ספק כי מערך הכיבוי בישראל לא נכון ולא מתאים, אבל אפילו אם היו עוד אלף כבאים ועוד 5 מטוסים ספק גדול אם היה אפשר לבלום את כל שריפות היער, במדינות אחרות שלהן יש יותר מיער ורבע מתקשים להתמודד עם שריפות כאלו, אז אנחנו?
הדוגמא הכי טובה לעניין הזה היא כיבוי השריפה האחרונה בכרמל, נדמה לנו שרק בזכות מטוסי הכיבוי שבאו השריפה כבתה, האמת שזה קרה הרבה בזכות הרוחות המערביות שהתחילו במוצאי שבת והעובדה שלא נשאר הרבה חומר ביערה!

2. ניהול נטיעות טיפשי של אורנים

יער אורנים הוא פשוט שלולית נפט שמחכה לניצוץ, מי שמכיר יודע שאורן הוא חומר ביערה מציון, מחטי הארון דליקים ביותר, והאצטרובלים הם כמו פצצות תבערה. לכן מישהו מופתע  שבמחזוריות כל 20 שנים יש שריפה גדול בכרמל?
בכלל האורן הוא עץ זר לאקלים שלנו, אולי היו קצת אורנים אבל בהחלט לא עץ דומיננטי כמו היום, עצים ים תיכוניים הם: חרוב, אלה, אלון, זית ואחרים, אלו עצים שיודעים לספח את הלחות, הם יותר נמוכים, תופסים יותר נפח ועליהם בשרניים, לכן לא נוצרות ביערות כאלו מגה שריפות.
אנקדוטה, פעם ביקרתי בבסיס החותרים יש שם לא מעט עצי זית עתיקים, שרואים בהם שרידים של שריפות ושרידי השיקום.
אז למה נוטעים כאן אורנים? התשובה לכך, פשוטה אלו עצים שגדלים בזריזות ולכן הם "ידידותיים" לתרבות השנור של קק"ל.
הרי תורמים רוצים לראות תפוקה מהירה לתרומה שלהם, ואין עצים יותר טובים מעצי האורן והאיקליפטוס שתוך 20 שנים גדלים לגודל מרשים, לעומתם עץ אלון צריך 50 שנים כדי להגיע לגודל של עץ שמתחיל להיות מרשים, ולעולם לא יגעו לגודל של אורנים.
מתגנבת למוחי המחשבה, כי קק"ל שותלים בכוונה עצי אורן כדי לתחזק את פעילות השנור שלהם.

בקיצור, אם אנחנו בענייני ממחדלים, המחדל הראשון הוא של קק"ל אשר נטעו את האורנים ולא עצים מקומיים.

3. ישובים בתוך היער- אווילות וחוסר צדק

לא ברור לי למה יש ישובים כפריים ובתים פרטיים בתוך יער, מן הישובים האלו הציבור נפגע בשורה של דרכים.
ראשית, השטח שעליו הישוב ממוקם נלקח מיער ולכן פוגע בטבע ובציבור; שנית, התשתיות לישוב הזה הן יקרות והציבור מממן אותן; שלישית, הערך הנדל"ן של הבתים האלו נובע מן הנוף הציבור ולכן יש חוסר צדק חלוקתי; רביעית, כיבוי השריפות בא מכיסי תושבי הערים שממנים את שכר הכבאים; וחמישית, אם זה לא מספיק כולנו נשלם פיצוי על השריפה הזו, כאשר אם הייתה שריפה לנו בעיר לא היינו מקבלים גורש מן המדינה.
אגב, אני לא שולל מיזמי תיירות מידתיים בצמוד ליער ואוף בתוכו,(בהחלט שווה לחשוב לתת לתושבי בית אורן פיצוי לטובת הפיכת המקום כולו לכפר נופש). לעומת זאת אין שום היגוין להפעיל בית כלא בתוך יער.

אז מחדל השני שאולי המרכזי שגרם לאסון, הוא השארת הכלא באזור כזה. כלא הוא אחד האתרים שהכי קשה לפנות בזמן קצר ולכן היה צריך תגבור שנגמר באסון,(עצה שלי תמכרו את הכלא למיזם מלונאי ותקימו כלא במקום אחר)

4. אכיפה סביבתית אפסית עד לא קיימת

אני יודע שיש רבים שמאמינים בחינוך והסברה ולא מאמינים באכיפה, בפועל זה לא עובד.
במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו מספיק שיש מיעוט קטן שלא מבין או שלא רוצה להבין שברשלנות פעוטה הוא יכול לגרום למגה שריפה כזו.
אנשים ובעיקר צעירים לא מקשרים בין מעשה פעוט כמו להדליק נייר טואלט או לזרוק סגירה לנזק סביבתי משמעותי, בעיקר כאשר אין הרתעה, ואין חשש בכלל מפני עונש.
בכלל נדמה שפגיעה בסביבה היא לא עבירה או פשע, אלא סתם חוסר שיקול דעת. הכי חמור שבכלל לא מנסים לאכוף על אנשים פרטיים ואם אוכפים העונשים קלים עד מגוחכים.
בישראל רשות הטבע והגנים שהיא גוף האכיפה היחיד לשמירה על הטבע, היא גם גוף תיירותי חזק ודילמה בין הרצון לשמור על הטבע לבין הרצון לשווק את עסקי התיירות, אין ספק שהתיירות מנצחת ובגדול. את סמכויות האכיפה רשות הטבע והגנים בוחרת להפעיל בררני למשל נגד כאלו שלא שילמו בכניסה ופחות נגד כאלו שפוגעים בטבע (כמו הדבקת מסטיק על עץ/סלע).
לכן אין זה מפליא שנער הרשה לעצמו לעשן נרגילה ביער ולזרוק גחל, או זה לא מפליא שיש בעוספיה מזבלה פיראטית, בלי שאף אחד אינו חושש לחזור ולהשתמש בה.

מחדל שלישי, רפיסות של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים באכיפת החוקים אשר נועדו לשמור על הטבע.

לסיכום, אני בכלל לא חושב שהמחדל הגדול בשריפה הזו היה נושא הכבאות, לדעתי גם אם היו לנו שירותי כבאות מציונים בסופו של דבר שריפה כזו הייתה מתרחשת, ולכן עניין הכבאות הוא השולי בסיפור ולא ברור מדוע התקשורת הרדודה שלנו התמקדה בו (אז אם היו עוד 100 טון חומר מעקב ביערה מישהו מאמין שזה היה משנה משהו?).
לדעתי, המחדלים שציינתי למעלה הם הרבה יותר משמעותיים ואילו כל אחד מהם לבדו לא היה מתקיים סביר להניח שהאסון לא היה מרחש ולא היו נגדעים חיים של כל-כך הרבה אנשים צעירים.

הערה לסיום, שמעתי אנשים אשר אומרים כי השריפה בכרמל ושריפות יער דומות בעולם הם תוצאה של התחממות הגלובלית. לדעתי זו אמירה לא נכונה, רוב השריפות נגרמות מרשלנות של בני-אדם לכן כאשר ישנם יותר בני-אדם ישנם הרבה יותר שריפות בלי קשר להתחממות הגלובלית.

על פי העירייה, היתרונות המרכזיים של המהלך הם שמירה על איכות הסביבה ורווחתם הכלכלית של התושביםעל פי העירייה, היתרונות המרכזיים של המהלך הם שמירה על איכות הסביבה ורווחתם הכלכלית של התושבים

סגן ראש העירייה פאר ויסנר אמר כי "תושבי תל אביב-יפו ואזרחי מדינת ישראל צריכים לשחזר את אמירתו של ספן השלום אייבי נתן שאמר 'תשתו רק מים, ואם מים אז רק מים מהברז'". עוד הוסיף כי "צריך לזכור שרק באזור תל אביב מדי חודש לוגמים שלושה מיליון בקבוקי פלסטיק אשר גורמים נזק לסביבה וזיהום אוויר".

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

בבית הדיור המוגן "פרוטיאה" ביקשו לשמור על הסביבה ולהתקין פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית השמש. מי שהתנגדה לנושא היא דווקא עיריית הרצליה, בטענה לחריגות בנייה במבנה. העירייה: הם פעלו שלא כחוק. מומחה לאיכות סביבה: "אנרגיה סולארית זה מתת אל"

דרור עזרא, חבר המועצה היחיד אשר הצביע בעד אישור התקנת הפנאלים, מזכיר נימוק נוסף וחשוב ביותר. "לדעתי יש כאן תקדים שיגרום לאנשים רבים בהרצליה או במקומות אחרים לא להתקין פאנלים סולאריים בגלל חשש שפתאום הוועדה המקומית תיזכר בחריגות בנייה ישנות. לדעתי זו מדיניות לא נכונה וטיפשית, במקום לנצל כל 'טיפת' שמש לייצור חשמל, הוועדה המקומית תופסת טרמפ על העניין".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

שלושה עצי אקליפטוס עתיקים, שנשתלו על ידי מייסדי חדרה כדי להילחם בביצות, נכרתו במטרה להקים מיזם נדל"ן. הירוקים זועמים על העירייה, שמצדה טוענת: כריתת העצים נעשתה באישור ובהתאם לחוק

"אני כואבת את מותם של שלושה עצי אקליפטוס עתיקים", אומרת חדווה יחזקאלי, יו"ר סיעת הירוקים במועצת העיר. "בכל האזור יש עצים בני 120 שנה שנטעו המייסדים, שעזרו לייבש את הביצות בחדרה. והנה בא דור שלא ידע את יוסף, ומאשר כריתת עצים עתיקים, בעלי ערך היסטורי, בני גילה של העיר".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

הערכות העירייה הן כי החזר ההשקעה בבנייה ירוקה יגיע בתוך 4 שנים ויביא לחיסכון של עד 30% בחשמל * הבנייה הירוקה תתחלק לשלוש רמות: בתים פרטיים ובניינים בגובה של 10-13 מטר ומבני ציבור קטנים

עיריית תל אביב תקבע תקנות חדשות לבנייה בעיר תל אביב-יפו בהתבסס על עקרונות הבנייה הירוקה. המדיניות חדשה תוצג היום (שני) בפני הנהלת העירייה בראשות ראש העירייה רון חולדאי, ותתנה הנפקת היתרי בנייה בהצגת פתרונות הנדסיים ואדריכליים לנושאי איכות סביבה ובנייה ירוקה. האישורים יינתנו על-ידי מהנדס עיריית תל אביב או מי מטעמו, בצירוף חוות דעת מומחה לנושא בנייה ירוקה.

עקרונות הבנייה הירוקה אושרו בוועדה לאיכות הסביבה בעירייה בראשות סגן ראש העיר פאר ויסנר ואומץ על –ידי פורום 15 הערים העצמאיות בראשות חולדאי.

לכתבה בדה-מרקר לחצו כאן…

בחורף הן מתמלאות מי גשמים והופכות לאגמים קטנים. בקיץ הן מתייבשות. אלה בריכות החורף ובהן עולם שלם של צמחים ובעלי חיים מן הנדירים בארץ. רובן יובשו ונהרסו והמעטות שנותרו נתונות בסכנת הכחדה. יוזמה חדשה תפיח בהן חיים חדשים

עבור תושבי הרצליה, בריכת החורף של ילדותם נקראת "באסה" (ביצה בערבית). היא נמצאת כיום בכניסה לעיר, דחוקה בין קניון "שבעת הכוכבים" לכביש נתיבי איילון. רק חלק מהבריכה שרד, אך הוא אמור להשתלב במעמד של אתר שמור, בפארק שהקימה העירייה. הקמתו התאפשרה לאחר מאבק ארוך בבעלי קרקעות, שרצו לקדם תוכניות בנייה במקום. החברה להגנת הטבע ואנשי מפלגת הירוקים בהרצליה אף הצליחו לשכנע את העירייה להגדיל את שטח הבריכה המיועד לשימור, ולוותר על הרחבה של גן שעשועים.

"בילדותי הבאסה היתה אתר טבע במרחק נגיעה מהבית, תחליף לים בימי החורף הקצרים", מספר יואל חדידה, תושב העיר וחבר מפלגת הירוקים. "אחרי הליכה בשביל בין הפרדסים הגעת לאגם קטן, מלא עופות מים. בטיול לילה היית שומע קרקור של מיליון קרפדות. במהלך השנים לקחתי לשם את כל מי שיכולתי, חברים ושכנים. כיום אני לוקח את בתי וילדים נוספים, לצפות בפריחת הבוציץ (צמח מים אופייני לבריכות, צ"ר) ולראות ראשנים, לאושרם הרב והנאתם הגדולה".

 לכתבה בהארץ לחצו כאן…

השבוע הודיע המשרד להגנת הסביבה כי יאסור על שימוש במפוחי עלים – בגלל הרעש. גם תושבי נהריה מתלוננים על המפוחים – בעיקר בגלל שהאבק שהם מרימים לאוויר רווי סיבי אזבסט מסרטנים. כמאה מהם הפגינו בעיר ומול בניין העירייה בקריאה: חזרו למטאטא הישן והטוב

בין המפגינים היו חברי מועצת העיר מטעם "הירוקים", אייל וייזר, בלהה גלזברג ויעקב אוחיון, נציגי מפלגת העבודה אשר שמואלי ואבי טילר, וגם מיקי גולדווסר, אמו של חייל צה"ל שנחטף על ידי חיזבאללה, שהיא מספר 2 ברשימתו של ראש העיר ז'קי סבג. גולדווסר נבחרה למועצת העיר בשנת 2008 ומאז פועלת בתחמי החינוך, איכות הסביבה והתרבות.
"אין כאן קשר לפוליטיקה", הדגישה גולדווסר. "כולנו תושבים שאיכפת להם מאיכות הסביבה, ואנו מביעים את דעתנו בצורה דמוקרטית". אייל וייזר, שלפני כחודשיים פרש מהקואליציה העירונית ומתפקידו כסגן ראש העיר, הוסיף: "אחרי שנה של ניסיונות להשפיע מבפנים החלטנו לפרוש. כל חלופה למלחמה בזיהום האוויר, נענתה בשלילה ולכן ננהל מאבק חוקי ודמוקרטי דרך האופוזיציה".

לכתבה בYNET לחצו כאן…

לתושבים רבים נמאס כבר ממפוחי העלים המרעישים. ארגוני הירוקים טוענים גם שהם מהווים סכנה בריאותית של ממש. העירייה: זו שיטת עבודה מקובלת, לא המצאנו שום דבר"

הנהלת מפלגת הירוקים בנהריה ושלושת חברי הסיעה, אייל וייזר, בלהה גלזברג ויעקב אוחיון משתפים פעולה בארגון העצרת עם סיעת "נהריה אחרת" בראשות אשר שמואלי והעמותה לאיכות חיים וסביבה בנהריה בניהולה של אורית רייך. במקביל תיערך תהלוכת מחאה בשדרות הגעתון נגד השימוש במפוחי העלים.

לכתבה בYNET לחצו כאן…

מפלגת הירוקים מציעה לשר התשתיות להשתמש בעודפי הגביה, ולהקים קרן הלוואות להתייעלות אנרגטית במשק, ולקידום אנרגיה ירוקה

דרור עזרא מספר 2 במפלגת הירוקים פנה השבוע לשר עוזי לנדאו וכתב:
"הורדת תעריפי החשמל היא פועלה לא רצויה שתעודד בזבוז, ולכן ראוי להשאיר את התעריף כפי שהוא.
ברצוני להציע הצעה שיושמה במספר מדינות, ועודפי הגביה יכולים בהחלט להיות בסיס לרעיון.
הרעיון הוא להקים קרן הלוואת בריבת 0% לעסקים ואולי גם לאנשים פרטיים למען התייעלות אנרגטית, קרי בידוד ואיטום מבנים, החלפת מזגנים, החלפה של מכשירי חשמל בזבזנים, התקנת פאנלים סולאריים, וכדומה. "

להלן המכתב במלאו המשך »