ארכיון הנושא 'חינוך סביבתי'

עצות ירוקות לנתניהו ליבוש מקורות הטרור

יום שלישי, 01 לדצמבר 2015   מאת:

מה לא נכתב ומה לא נאמר כבר על הטרור ועל הדרך האפקטיבית ביותר להלחם בו. המשותף למרבית הרעיונות והמאמצים למיגור הטרור, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובאלית, הוא העובדה שהם מנסים לטפל רק בתוצרי הטרור ולא במקורותיו. הם מנסים להרוג את היתושים במקום לייבש השלוליות שבהן הם צומחים. צריך וחובה להלחם בחורמה בטרור ובטרוריסטים בכל מקום ובכל שעה, אך במקביל חייב להיעשות מאמץ גלובאלי אמיתי לייבש את המקורות המזינים אותו, ובעידן הכלכלה הגלובאלית והטרור הגלובאלי המקור הזה הוא אחד: הפטרו-דולרים.

נתניהו בועידת האקלים פריז

נתניהו בועידת האקלים פריז

המאמץ של ממשל בוש מאז ה- 11 בספטמבר להפצת הרעיון הדמוקרטי כדרך למלחמה בטרור ראוי להערכה, פחות בגלל הצלחתו ויותר הודות לניסיון שלו לגעת בשורש הדברים. לא ברור עוד מה יעלה בגורל המלחמה בעיראק ועל כל פנים מוקדם מדי להתנבא, אך ברור שישנה דרך נוספת. בין המלחמה היסודית באמצעות הפצת ערכי הדמוקרטיה, שגם אם תצלח בוודאי תארך עוד זמן, לבין המלחמה היומיומית, הקונבנציונלית, הכמעט סיזיפית בכל תא טרור ברחבי הגלובוס, יש את דרך ביניים, הדרך הירוקה: פיתוח אנרגיות חלופיות לאנרגית נפט. צמצום התלות של העולם המערבי בנפט תוריד עד למינימום את המשאבים האדירים המועברים לארגוני טרור על-ידי חלק מן המשטרים האסלאמיים ובכך תצמצם את פוטנציאל ההרס שלו באופן משמעותי; מעבר לעטיפה האידיאולוגית המשווקת על-ידי מטיפי הג'יהאד, הטרוריסט עצמו מופעל לרוב על-ידי תמריצים כלכליים, ויכולתו להזיק היא בין היתר פונקציה של משאביו החומריים. זו אינה משאלת לב תמימה או הזויה. שבדיה, ארה"ב ועוד מדינות רבות כבר הכריזו על כוונתם לפטור את כלכלותיהן מהתלות ההרסנית בנפט לטובת אנרגיות חלופיות.

לישראל, כמי שחווה באופן האינטנסיבי ביותר את הטרור, שמור מקום של כבוד במערכה זו, ולכך מצטרפות שלוש סיבות: ראשית, ישראל היא מדינה קטנה ושטופת שמש, קרי מקור אנרגיה ירוק, במשך 11 חודשים בשנה.
שנית, ישראל היא מעצמת מחקר ופיתוח מן המתקדמות בעולם בכלל ובתחום של האנרגיות החלופיות בפרט.
שלישית, בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין לובי חזק של תאגידי נפט המעכבים את פיתוח האנרגיות החלופיות בשל החשש שהוא יפגע במקור הכנסתם הנוכחי.
הודות לכל אלה ישראל צריכה ויכולה להוביל מגמה עולמית זו, שבוודאי עוד תגבר, ולשמש עבורה דוגמא ומופת. כחלק מהחזון לשני העשורים הקרובים צריכה ממשלת ישראל להכריז כי תוך 10 שנים היא תוריד את צריכת הנפט שלה בלפחות 50%. בכך היא תמחיש לעולם המערבי הלכה ומעשה כי התמכרותו המסוכנת לנפט היא לא יותר מאשר הרגל מגונה ו/או עצלות מבישה.

כמובן שהמעבר לאנרגיות חלופיות אינו יכול להיעשות ביום אחד. במסגרת אימוץ סדר היום הירוק יקבעו מספר נקודות ציון, כשהמגזר הציבורי חייב לשמש דוגמא למגזר הפרטי. כך למשל יקבע מועד שעד אליו תאלץ התחבורה הציבורית בישראל לעבור לאנרגיות חלופיות. מועד אחר יקבע כי כל המוסדות הממשלתיים יעברו לצריכת אחוז מסוים מהאנרגיה שלהם באמצעיים חלופיים לנפט. ולציבור הרחב יינתנו תמריצים ממשיים לשימוש באנרגיה חלופית, ממש כשם שכיום ניתנים לו תמריצים כלכליים להשתמש בנפט.

מעבר להיותו צודק וראוי, סדר יום זה הוא עניין מעורר השראה הן כלפי חוץ והן כלפי פנים. החשיבה הירוקה איננה יכולה להיעצר בשתילת פרחים חדשים בכל עונה או במבצע לאיסוף אשפה ביערות פעם בשנה. על רקע הבעיות המעסיקות את כדור הארץ, ההתחממות הפיזית וההתחממות הפוליטית, דומה שהחשיבה הירוקה היא תשובה מוחצת לשניהם גם יחד. סדר יום ירוק הוא בעל עוצמה וכוח אדירים, על אף שלעיתים הוא נראה תמים. החזון הירוק, שעוד בן גוריון היה אחד ממעצביו, עשוי להיות האופן שבו ישראל תתחבר ליעודה המקורי: לשמש חברת מופת לארצות שמעבר לים.

שיטת דייג בעייתית גרמה לפציעה קשה של שחף

יום שלישי, 17 ליוני 2014   מאת:

אני תמיד משתדל לצלם דברים יפים, אבל לפעמים אין ברירה ואני נאלץ לצלם מפגיעים סביבתיים, כמו הסיפור העגום הזה.
לפני כמה ימים עברתי בחוף הרצליה מצפון לאפולוניה, וראיתי שחף פצוע, הוא היה חי עם קרסים חלודות תוקעות לו בראש, ניסתי לשחרר את החוט וראיתי שזה בלתי אפשרי ולא נותר מה לעשות חוץ מלצלם ולפרסם בתקווה שזה ישפע על מישהו ממקבלי ההחלטות.
התמונה לא פשוטה לצפייה, אחת הקרסים הייתה תקועה בעין של השחף ולכן אני מפרסם אותה בלינק מי שרוצה לצפות בה שילחץ על הלינק.

לצערי השחף הזה נפל קורבן לשיטת דייג בעייתית ביותר שאני רואה שמשתמשים בה בחופי הרצליה לדייג דגי בורי. מדובר בשטיה שבה הדייג מגלגל סביב חתיכת פיתה עשרות קרסים שקשורים בשרשרת צפופה, לא פעם ראשונה שאני שבעל חיים נופל קורבן לשיטת הדייג הזו, ראיתי בעבר צב ים שנתפס בשרשרת קרסים כזו.

אני חושב שצריך לאסור את השימוש בשיטת הדייג הזו ולאכוף בחומרה את האיסור.

[אני מזהיר שוב מצפייה בתמונה]
לחצו כאן לצילום של השחף הפצוע

מספר עצות להדברה ביתית ללא חומרים כימיים – הדברה ירוקה/אקולוגית

יום חמישי, 23 לינואר 2014   מאת:
צילום: ZooFari

צילום: ZooFari

במקום לפזר בבית חומרים מתאדים לטיפול ביתושים, או במקום למרוח על הגוף חומרים כימיים בעלי ריח חריף הדוחה יתושים, שלא לדבר על שימוש בתרסיסי הדברה כימיים, אנו ממליצים פשוט לכסות את החלונות ברשתות המונעות את כניסת היתושים.
לפני פיתוחהדברה אקולוגית תמיד הייתה קיימת בטבע ההדברה הביולוגית. ההדברה הביולוגית האמיתית ביותר כנגד יתושים היא להרבות את בעלי החיים הניזונים מהם כגון השממית. לכן, בפעם הבאה שאתם פוגשים שממית בבית תזכרו לספר לה באיזה חדר נתקלתם ביתוש.

עם בוא הקיץ מגיעים איתו גם התיקנים. גם במקרה של התיקן – הדברת פרעושים, הדברה טבעית הטובה ביותר היא המניעה. אם דאגתם לרשת את החלונות (ראה מניעת יתושים לעיל), לא תיתקלו בתיקן מעופף שטס לכם לתוך החדר ומשמיע זמזום כנפיים לא נעים. אולם התיקנים עדיין יכולים לחדור אליכם הביתה דרך פתחי הניקוז. הכוונה היא לאותו פתח המכונה בשם הפתח של הכיור או החור שבאמבטיה. הפיתרון היעיל ביותר למנוע את הכניסה של התיקנים (ולפעמים גם עכברים) דרך פתחים אלה הוא פשוט לחסום אותם באמצעות רשת ברזל עגולה שניתן לרכוש בכל חנות תמורת כמה שקלים בודדים.

אולם, אם בכל זאת הצליחו המזיקים לחדור אליכם הביתה או לגינה ליקטנו עבורכם טיפים ועצות  הדברה טבעית במסגרת עשה זאת בעצמך בבית:

הרחקת נמלים באמצעות עלי דפנה – 

חברה טובה של המשפחה, סבתא עתירת ניסיון שגרה במושב בצפון ממליצה לפזר עלי דפנה יבשים וריחניים במקום הנגוע בנמלים. ניסיתי זאת בכמה הזדמנויות שונות. פיזרתי עלי דפנה ליד קן של נמלים בחצר. ברוב המקרים זה עבד. לא תמיד. בעיקר לא כשמדובר בנמלים גדולות וחזקות.

הדברת פטריות על צמח בעציץ באמצעות סודה לשתיה –

מערבבים כפית שטוחה אחת של סודה לשתיה בליטר מים . מערבבים היטב, מכניסים לשפריצר רגיל (אפשר של חומר ניקוי שנגמר לאחר שנשטף היטב). מומלץ לרסס את הצמח הנגוע בפטריות בכל 5 ימים.

הדברה טבעית של פרעושים

אפשר להשתמש בתמצית שום: 3 שיני שום בליטר וחצי מים למשך שבוע וחצי בשמש ואז לסנן ולרסס. זוהי בהחלט הדברה אקולוגית ואפשר גם לומר הדברה אורגנית. במקביל, מומלץ לשאוב היטב את כל השטיחים בבית ואת הספות והמזרנים. מומלץ לשאוב היטב כל מה שמזכיר פרווה ונמצא בגובה של עד מטר מהרצפה. כמובן לשטוף היטב את הרצפה בהרבה מים עם סבון שטיפה (רצוי אקולוגי), בנוסף לכבס את כל הכביסה שהייתה על הרצפה או קרוב למקום הרביצה של בעל החיים שלכם. פרעושים מגיעים בד"כ מחיית המחמד של המשפחה או מבע"ח החי בקרבת מקום. במקרה של מתקפת פרעושים שכזו אין מנוס מחיטוי בעל החיים בנוסף לחיטוי הבית.
זהו פיתרון יעיל כאשר ההדברה העצמית נעשית בסמוך מאוד למועד ההדבקות של המקום בפרעושים. כאשר מדובר באזור שנגוע מאוד בפרעושים ובני הבית כבר עקוצים, אין מנוס מהדברה על ידי מדביר מקצועי. כמובן מומלץ שישתמש בהדברה אקולוגית.

הדברה טבעית של כנימות צמחים באמצעות סבון כביסה –

גם כאן כפית אחת של סבון כביסה בליטר מים, לערבב היטב ולרסס על הכנימות עצמן.

שום להרחקת מזיקים שהתיישבו אצלכם בצמח –

כותשים כמה שיני שום טריות, מוסיפים מים, מסננים את התערובת כדי שלא יהיו גרגרים. מעבירים לשפריצר רגיל ומרססים (אומרים שזה טוב גם להרחקת ערפדים).

הרחקת חשופיות – 

החשופיות נמצאות בד"כ במשך היום בפתחי הביוב ולעת ערב הן יוצאות לטיל בחצר. ניתן לפזר מלח בישול במקומות שבהם ראיתם אותם או פשוט מסביב לבור הביוב שבחצר.

מטאטא טוב – 

כל חרק בלתי רצוי אפשר פשוט לטאטא החוצה ואם גם זה לא עוזר תמיד טוב שיש איזה נעל בסביבה בנוסף להזמנת הדברה טבעית .

כתב צחי אהרון, מתוך אתר הדברה אקולוגית

המלצות לל"ג בעומר

יום חמישי, 25 לאפריל 2013   מאת:

מדורה ללא אש

המלצה הכי טובה שלנו היא לוותר על המדורה, ולחוגג את החג במפגש חברתי ללא מדורה.

עיקר המלצותינו הן, לקיים מדורה בחבורה גדולה, להימנע ממדורה גדולה ולהדליק רק גזעים וקרשים מעץ מלא ללא צבע"
להלן המלצות המשרד להגנת הסביבה משולבות בכמה המלצות נוספות שלנו:

  1. אין להשליך למדורה חומרי פלסטיק וניילונים – יש להימנע מלזרוק למדורה כוסות, צלחות וסכו"ם חד פעמי מפלסטיק וכלים מקלקר. שריפתם של חומרים אלה גורמת לפליטה של חומרים מסרטנים ובנוסף מלווה בריחות רעים.
  2. אין לשרוף תחליפי עץ מלא כמו מלמין, M.D.F ופורמייקה יש להימנע מתחליפי עץ מאחר ובתהליך ייצורם כולל ערבוב עם דבקים שונים הפולטים לאוויר בעת שריפתם חלקיקים המכילים חומרים מסוכנים ומלווה בריחות רעים.
  3. אין להשליך למדורה עצים צבועים בצבע או בלכה.
  4. אין להשליך למדורה חומרים מסוכנים – כגון אסבסט, מוצרי אלקטרוניקה, זכוכיות ואבנים. כל אלו עלולים להתפוצץ מחומה של האש ולהוות סכנה לחוגגים סביב המדורה.
  5. מומלץ לחגוג בחברותא – זאת על מנת ל"חסוך" זיהום אוויר, למשל מדורה משולבת של שתי כיתות.
  6. מומלץ להימנע ממדורת גדולות – מדורה בגובה התחליתי של מטר אחד היא בהחלט מספיקה
  7. מומלץ לא לשבת קרוב למדורה ולא בכוון שאליו פונה העשן, כדי להימנע משאיפה מיותרת של מזהמים.

ועוד המלצות כלליות למדורה ידידותית לסביבה:

  • בבחירת האתר להדלקת המדורה הקפידו על שטח נקי וחשוף: אין להדליק מדורה ביער, מתחת לעצים ולא סמוך לשדה קוצים העלול להתלקח. כמובן שגם מרחק בטחון משטח בנוי לא יזיק.
  • דאגו לתחום את המדורה בשורת אבנים שתגביל את התפשטות האש.
  • בתחילת הערב אפשר להסביר לילדים על נושא התחממות הגלובלית, ועל החשיבות הרבה להתנהג באופן שמפחית את זיהום האוויר.
  • לחוגגים בחוף הים: מדורה בחוף הים ניתן להבעיר אך ורק בתוך כלי קיבול, כגון חצי חבית או כל מיכל מתאים אחר. יש לדאוג לכיבוי מוחלט עם סיום המדורה ולהעברה למיכל אשפה. בזמן המדורה יש לדאוג שלא יתעופפו כלים חד פעמיים, שקיות פלסטיק, אריזות למיניהן ומפיות נייר אל החוף ואל הים. בחושך קשה יהיה לנקות את כל הפסולת שהתעופפה. יש לדאוג לאמצעים מספקים וחזקים לאיסוף הפסולת במהלך ועם סיום המדורה.
  • חשוב! הכינו מראש אמצעים לכיבוי אש: מקור מים, חול ולמי שיכול – מטף נייד עשוי תמיד להועיל.
  • עצים למדורה: הקפידו על שימוש בענפים יבשים בלבד, ללא עלוות ירק. עשו שימוש בפסולת עץ נקייה ממסמרים, ברגים ופלסטיק. הימנעו מכריתת עצים ושיחים. בסביבתכם ניתן למצוא מספיק ענפים יבשים ופסולת גזם שמותר לעשות בהם שימוש למדורה.
  • סוף טוב: בסיום הקומזיץ, הקפידו לוודא את כיבוייה המוחלט של המדורה. יש לכסות את הגחלים במים או חול. גחלים עלולים לשוב ולהתלקח לאחר לכתכם.
  • משאירים את השטח נקי: אוספים את כל השאריות משטח המדורה לתוך שקיות אשפה ומעבירים אותן למכולות האשפה הסמוכות.

יש לזכור כי רבבות מדורות ביום אחד הם מקור זיהום משמעותי ביותר, העשן וגזי החממה שנפלטים במהלך המדורה אינם "נעלמים" אלא מוספים עומס על המערכת האקולוגית הרגישה של כדור הארץ שממליא עמוסה.

מערכת החינוך לא צריכה להיות מנגנון דיכוי

יום ראשון, 06 לינואר 2013   מאת:


יותר מ30 אלף צפיות לסרטון בן של 7 דקות מפאנל בחירות בתיכון אליאנס, מה בסרטון הזה עורר כל הרבה אמוציות אצל כל כך הרבה אנשים?
מערכת החינוך שלנו חולה רבים יאמרו את זה, תלמידים, הורים ואפילו מורים, לגבי מה המחלה של מערכת החינוך יש ויכוח נוקב. ואני חושב שכאן הסרטון נגע בנקודה רגישה, שהביא כל הרבה אנשים להגיב אליו.
יש תפיסה שרווחת במאה ומשהו שנים האחרונות, שילדים הם "חומר גלם" נכנסים ל"מפעל" בית הספר, שבסופו של פס היצור יצאו אזרחים צייתנים, עם ידע שהשלטון סבור שצריך להטעין את מוחתיהם. כמובן בתהליך היצור כמו כל תהליך יצור, יש "דפקטים" שנפלטים שלא ראוי שיצאו מפס היצור.
תפיסת פס היצור אולי מתאימה ליצור שולחנות, שאת "הדפקטים" ביניהם אפשר למחזר, אבל אינה מתאימה לבני אדם.

השולחן לא יחזור למפעל ויגיד למנהלי המפעל טעיתם, אבל התלמיד שנפלט כן יחזור ויוכיח שהשיטה שגויה. זה מה שהיה כאן, כפי שפאר ויסנר אמר בסרטון, הוא חווה בדיוק את הדחייה הזו, ולא רק שהדחייה הזו של המערכת לא ריסקה אותו אלא חישלה אותו, הפכה אותו לאיש עסקים מצליח לראש של מפלגה, ולסגן ראש העיר הגדולה בישראל.

אני חייב לומר שאני חוויתי חוויה דומה, גם אני לא התאמתי למנטאליות של פס היצור של בתי הספר, וחוויתי את היכולות של מערכת החינוך לפועל כמערכת דיכוי למי שאינו מתאים.

במשך עשרות שנים מערכת החינוך ראתה בשתי תכונות חזות הכל, צייתנות ויכולת שינון, מי שהצטיין בכך זכה להיות פאר המערכת, ומי שלא נזרק לא פעם לשולים.
היום בעידן המחשב והאינטרנט בכל כף יד, כבר מיותר לשנן מידע חסר ערך ולא מעניין, וכאן נשאלת מה הטעם וההיגיון, בהליך "בקרת איכות" של הציונים? לדעתי, אין בהם שום טעם, הציונים הם בעיקר ליכולת שינון, שהיום אינה כל-כך חשובה.
וכאן, כאשר נשמט השטיח מהבסיס הרעיוני של בתי הספר, בעיקר התיכונים, מה שנשאר זה להפוך את בני הנוער לצייתנים, ודרך לעשות את זה היא ע"י דיכוי בעונשים ושיטות אחרת.

אמנם ברור לי שכאשר יש כיתה של 40 בני נוער, יש צורך במשמעת, ואני בהחלט מבין את הדילמה של המורים, ואני יודע שרבים מהם בתוך המערכת מתוך תחושת שליחות ואחריות לעצב את דור העתיד, אבל לא די במורים טובים ורצון טוב שלהם, המערכת עצמה צריכה להיות צודקת והגיונית.

לדעתי, עידן שבתי ספר הם בית חרושת לציונים והכנסה תלמידים לתבניות עברו מן העולם, ביתי ספר צריכים להוריד מאוד את הדגש על יכולת השינון, בתי ספר צריכים לחזק ולפתח תוכנות אופי, ערכי מוסר, ויכולת לקבל החלטות בבני הנוער, תוך הבנה שבני אדם הם שונים וצריך להתייחס אליהם באופן שונה, כדי לממש את הכישרונות שלהם.

כפי שלא פעם מתגלה האנשים פרצי הדרך של האנשות הם דווקא אלו שלא גילו צייתנות, "מרדו" במערכת ולא הלכו בתלם, אנשטיין, טלסה, ג'ובס, גייטס, ועוד רבים אחרים שבזכותם האנושיות מתפתחת.

לסיום, אני מכיר את פאר ויסנר שנים רבות, לא פעם כאשר הוא רואה עוולה של השלטון הוא לא שותק ואומר את שלו בתקיפות והוא עשה זאת לא פעם בהצלחה בנושא סביבתיים, וזה בדיוק מה שהוא ראה כאן. לדעתי הוא צדק לחלוטין שהוא הציף את הנושא בפומבי. יש לזכור שמדובר בנערים בוגרים בני 18 שקיבלנו עונש שאין בו היגיון, ולא ברור מה האפקט החינוכי שבו.
בכלל צריכים לחשוב כיצד מגיעים בבתי הספר לאווירה טובה ושלווה בין התלמידים והמורים בלי צורך להפעיל מנגנוני דיכוי, של משמעת ועונשים.

הצד השחור של איסור נורות הליבון

יום ראשון, 05 לפברואר 2012   מאת:

בתחילת המאה ה20 נורת הליבון נחשבה לאחת ההמצאה החשובות ביותר, ואכן לנורה הפשוטה הזו הייתה חשיבות גדולה בהפצת השימוש בחשמל.
אבל מסתבר שתהילת עולם זו היא קצרת טווח, הנה קצת יותר ממאה שנה אותה נורה שהייתה פאר התעשייה הופכת למוצר לא חוקי ומגונה. וגם מדינת ישראל פתחה את שנת 2012 באיסור השיווק של הנורות.


עולה התהייה מדוע דווקא הנורה נאסרה לשיווק האם היא מוצר אשר מהווה סכנה מספר אחת לציבור? האם הנורה מסוכנת יותר למשל סיגריות או משקאות עתירי סוכר, או תכשירים קוסמטיים שמכילים רעלנים? לא!

הרי אומרים לנו שהאיסור הזה, הוא לטובתנו והכי חשוב זה לטובת איכות הסביבה.
הרשו לי לפקפק בזאת, הרקע היסטורי יכול לאושש חשוד כי המניעים לאיסור הזה לא הכי כשרים, בשנת 1924, הקימו חברות יצור הנורות קרטל שנקרא פובוס (Phoebus) המטרה הייתה ברורה, לדאוג שטכנולוגית נורות הליבון לא תשופר ותוגבל ל1000 שעות עבודה. וזה בא על רקע השיפור בטכנולוגית שהגדיל את זמן פעולת הנורה לאלפי שעות. נמצאו אפילו מסמכים על קנסות ששילמו חברות בגין יצור נורות שעברו את מכסת ה1000 השעות שקבע הקרטל.
הסיפור הזה הוא אחת הדוגמאות הבלוטות, למה שנקרא עידוד תרבות הצריכה או יותר נכון "השבתה מתכננת", כלומר חברות מייצרות בכוונה מוצרים נחותים כדי שאלו יתבלו בהתאם לתכנון, בכוונה שהצרכנים יזרקו אותם ויקנו מוצרים חדשים, וכך החברות ישמרו על רווחיות.
ואכן חברות רבות בכל התחומית אימוצו את המדיניות הזו, התחרות לא באמת על איכות המוצרים, והיום לא תראו חברה שתגיד יש לנו מוצר מעולה שיחזק הרבה שנים, להפך האחריות על מוצרים היא מוגבלת, ואלו שמתקלקלים העלות לתקנם כל-כך גבוהות ולמעשה מכריחים אותם לקנות מוצר חדש.
הבעיה עם המדיניות הזו היא כפולה, ראשית ליצור המוצרים הללו גוזלים המון משאבים, ומן הצד השני המוצרים הללו יוצרים המון פסולת. ואלו כמובן פוגעים בסביבה.

בגלל הפשטות של הנורה מדיניות "השבתה מתכננת" כל-כך בולטת לעין, הרי לא מתקבל על הדעת שהנורה העמידה ביותר בהיסטוריה יוצרה דווקא בתחילת המאה הקודמת.
והנה אנו מגיעים לאבסורד, היום אותם תכונות נחותות שחברות הכניסו בנורות הפוכות בעצם לאמצעי שכנוע מרכזי לזרוק אותן ולהחליפן בנורות אחרות יקרות יותר מטכנולוגיה מתקדמת יותר, שאומרים לנו שהן טובות יותר, יחזקו יותר וכמובן יתרמו לאיכות הסביבה.

מעבר להיסטוריה המפקפקת של החברות הללו, שווה גם להטיל ספק בנתונים שמספקים לנו על חיסכון אדיר בחשמל בזכות החלפות הנורות, אם נוסיף על זה את המשאבים המבזבזים ביצור והפסולת מן הנורות החדשות, בכלל לא בטוח שיש להן תרומה משמעותית לאיכות הסביבה.

אם רוצים לתרום לבריאות הציבור, יש לאסור שיווק סיגריות, אם רוצים לחסוך באנרגיה תיקרו את השימוש במכונית הפרטית ותעודדו שימוש בתחבורה ציבורית, אם רוצים לחסוך באמת בחשמל תעודדו בתים ועסקים לאטם מבנים על מנת להקטין את צריכת החשמל לקירור וחימום.

רגולציה אמיתית הייתה צריכה למנוע את מדיניות צרוך וזורק של חברות, כמו חיוב באחריות ארוכה למוצרים, או חיוב חברות למחזר מוצרים בסיום השימוש, וכדומה.

אין לי מושג אם ההחלטה המוזרה הזו של איסור השיווק נורות הליבון היא תוצאה של "שתדלנות" מצד חברות ויבואנים, או סתם רדידות של מקבלי החלטות, אבל אני לא אוכל את הלוקש הזה ולא אחליף אף נורה ליבון תקינה באלו החדשות.

מספר מסקנות סביבתיות מן השריפה בכרמל

יום שני, 06 לדצמבר 2010   מאת:

1. אנחנו לא יודעים לכבד את הטבע

בישראל יש יוהרה בלתי מוסברת למול הטבע, אנחנו פשוט לא יכולים לקבל את העובדה שהטבע יותר חזק מאיתנו, ותמיד אנחנו מחפשים אשמים. קשה לנו מאוד לקבל את העובדה המרה שברוב המקרים הטבע חזק מאיתנו ובלתי ניתן לשליטה. כך גם במקרה הזה, קשה לנו לקבל שיש בישראל שריפות יער בלתי נשלטות, ואנחנו נתפסים לזוטות, כמו לעניין הכיבוי.
אין ספק כי מערך הכיבוי בישראל לא נכון ולא מתאים, אבל אפילו אם היו עוד אלף כבאים ועוד 5 מטוסים ספק גדול אם היה אפשר לבלום את כל שריפות היער, במדינות אחרות שלהן יש יותר מיער ורבע מתקשים להתמודד עם שריפות כאלו, אז אנחנו?
הדוגמא הכי טובה לעניין הזה היא כיבוי השריפה האחרונה בכרמל, נדמה לנו שרק בזכות מטוסי הכיבוי שבאו השריפה כבתה, האמת שזה קרה הרבה בזכות הרוחות המערביות שהתחילו במוצאי שבת והעובדה שלא נשאר הרבה חומר ביערה!

צילום: דרור עזרא

2. ניהול נטיעות טיפשי של אורנים

יער אורנים הוא פשוט שלולית נפט שמחכה לניצוץ, מי שמכיר יודע שאורן הוא חומר ביערה מציון, מחטי הארון דליקים ביותר, והאצטרובלים הם כמו פצצות תבערה. לכן מישהו מופתע  שבמחזוריות כל 20 שנים יש שריפה גדול בכרמל?
בכלל האורן הוא עץ זר לאקלים שלנו, אולי היו קצת אורנים אבל בהחלט לא עץ דומיננטי כמו היום, עצים ים תיכוניים הם: חרוב, אלה, אלון, זית ואחרים, אלו עצים שיודעים לספח את הלחות, הם יותר נמוכים, תופסים יותר נפח ועליהם בשרניים, לכן לא נוצרות ביערות כאלו מגה שריפות.
אנקדוטה, פעם ביקרתי בבסיס החותרים יש שם לא מעט עצי זית עתיקים, שרואים בהם שרידים של שריפות ושרידי השיקום.
אז למה נוטעים כאן אורנים? התשובה לכך, פשוטה אלו עצים שגדלים בזריזות ולכן הם "ידידותיים" לתרבות השנור של קק"ל.
הרי תורמים רוצים לראות תפוקה מהירה לתרומה שלהם, ואין עצים יותר טובים מעצי האורן והאיקליפטוס שתוך 20 שנים גדלים לגודל מרשים, לעומתם עץ אלון צריך 50 שנים כדי להגיע לגודל של עץ שמתחיל להיות מרשים, ולעולם לא יגעו לגודל של אורנים.
מתגנבת למוחי המחשבה, כי קק"ל שותלים בכוונה עצי אורן כדי לתחזק את פעילות השנור שלהם.

בקיצור, אם אנחנו בענייני ממחדלים, המחדל הראשון הוא של קק"ל אשר נטעו את האורנים ולא עצים מקומיים.

3. ישובים בתוך היער- אווילות וחוסר צדק

לא ברור לי למה יש ישובים כפריים ובתים פרטיים בתוך יער, מן הישובים האלו הציבור נפגע בשורה של דרכים.
ראשית, השטח שעליו הישוב ממוקם נלקח מיער ולכן פוגע בטבע ובציבור; שנית, התשתיות לישוב הזה הן יקרות והציבור מממן אותן; שלישית, הערך הנדל"ן של הבתים האלו נובע מן הנוף הציבור ולכן יש חוסר צדק חלוקתי; רביעית, כיבוי השריפות בא מכיסי תושבי הערים שממנים את שכר הכבאים; וחמישית, אם זה לא מספיק כולנו נשלם פיצוי על השריפה הזו, כאשר אם הייתה שריפה לנו בעיר לא היינו מקבלים גורש מן המדינה.
אגב, אני לא שולל מיזמי תיירות מידתיים בצמוד ליער ואוף בתוכו,(בהחלט שווה לחשוב לתת לתושבי בית אורן פיצוי לטובת הפיכת המקום כולו לכפר נופש). לעומת זאת אין שום היגוין להפעיל בית כלא בתוך יער.

אז מחדל השני שאולי המרכזי שגרם לאסון, הוא השארת הכלא באזור כזה. כלא הוא אחד האתרים שהכי קשה לפנות בזמן קצר ולכן היה צריך תגבור שנגמר באסון,(עצה שלי תמכרו את הכלא למיזם מלונאי ותקימו כלא במקום אחר)

4. אכיפה סביבתית אפסית עד לא קיימת

אני יודע שיש רבים שמאמינים בחינוך והסברה ולא מאמינים באכיפה, בפועל זה לא עובד.
במדינה קטנה וצפופה כמו שלנו מספיק שיש מיעוט קטן שלא מבין או שלא רוצה להבין שברשלנות פעוטה הוא יכול לגרום למגה שריפה כזו.
אנשים ובעיקר צעירים לא מקשרים בין מעשה פעוט כמו להדליק נייר טואלט או לזרוק סגירה לנזק סביבתי משמעותי, בעיקר כאשר אין הרתעה, ואין חשש בכלל מפני עונש.
בכלל נדמה שפגיעה בסביבה היא לא עבירה או פשע, אלא סתם חוסר שיקול דעת. הכי חמור שבכלל לא מנסים לאכוף על אנשים פרטיים ואם אוכפים העונשים קלים עד מגוחכים.
בישראל רשות הטבע והגנים שהיא גוף האכיפה היחיד לשמירה על הטבע, היא גם גוף תיירותי חזק ודילמה בין הרצון לשמור על הטבע לבין הרצון לשווק את עסקי התיירות, אין ספק שהתיירות מנצחת ובגדול. את סמכויות האכיפה רשות הטבע והגנים בוחרת להפעיל בררני למשל נגד כאלו שלא שילמו בכניסה ופחות נגד כאלו שפוגעים בטבע (כמו הדבקת מסטיק על עץ/סלע).
לכן אין זה מפליא שנער הרשה לעצמו לעשן נרגילה ביער ולזרוק גחל, או זה לא מפליא שיש בעוספיה מזבלה פיראטית, בלי שאף אחד אינו חושש לחזור ולהשתמש בה.

מחדל שלישי, רפיסות של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים באכיפת החוקים אשר נועדו לשמור על הטבע.

לסיכום, אני בכלל לא חושב שהמחדל הגדול בשריפה הזו היה נושא הכבאות, לדעתי גם אם היו לנו שירותי כבאות מציונים בסופו של דבר שריפה כזו הייתה מתרחשת, ולכן עניין הכבאות הוא השולי בסיפור ולא ברור מדוע התקשורת הרדודה שלנו התמקדה בו (אז אם היו עוד 100 טון חומר מעקב ביערה מישהו מאמין שזה היה משנה משהו?).
לדעתי, המחדלים שציינתי למעלה הם הרבה יותר משמעותיים ואילו כל אחד מהם לבדו לא היה מתקיים סביר להניח שהאסון לא היה מרחש ולא היו נגדעים חיים של כל-כך הרבה אנשים צעירים.

הערה לסיום, שמעתי אנשים אשר אומרים כי השריפה בכרמל ושריפות יער דומות בעולם הם תוצאה של התחממות הגלובלית. לדעתי זו אמירה לא נכונה, רוב השריפות נגרמות מרשלנות של בני-אדם לכן כאשר ישנם יותר בני-אדם ישנם הרבה יותר שריפות בלי קשר להתחממות הגלובלית.

עיריית תל אביב קוראת לשתות מי ברז: לא פחות בריאים ממינרליים

יום שישי, 22 לאוקטובר 2010   מאת:

על פי העירייה, היתרונות המרכזיים של המהלך הם שמירה על איכות הסביבה ורווחתם הכלכלית של התושביםעל פי העירייה, היתרונות המרכזיים של המהלך הם שמירה על איכות הסביבה ורווחתם הכלכלית של התושבים

סגן ראש העירייה פאר ויסנר אמר כי "תושבי תל אביב-יפו ואזרחי מדינת ישראל צריכים לשחזר את אמירתו של ספן השלום אייבי נתן שאמר 'תשתו רק מים, ואם מים אז רק מים מהברז'". עוד הוסיף כי "צריך לזכור שרק באזור תל אביב מדי חודש לוגמים שלושה מיליון בקבוקי פלסטיק אשר גורמים נזק לסביבה וזיהום אוויר".

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

הרצליה: העירייה נגד חשמל סולארי בבית אבות

יום שבת, 21 לאוגוסט 2010   מאת:

בבית הדיור המוגן "פרוטיאה" ביקשו לשמור על הסביבה ולהתקין פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית השמש. מי שהתנגדה לנושא היא דווקא עיריית הרצליה, בטענה לחריגות בנייה במבנה. העירייה: הם פעלו שלא כחוק. מומחה לאיכות סביבה: "אנרגיה סולארית זה מתת אל"

דרור עזרא, חבר המועצה היחיד אשר הצביע בעד אישור התקנת הפנאלים, מזכיר נימוק נוסף וחשוב ביותר. "לדעתי יש כאן תקדים שיגרום לאנשים רבים בהרצליה או במקומות אחרים לא להתקין פאנלים סולאריים בגלל חשש שפתאום הוועדה המקומית תיזכר בחריגות בנייה ישנות. לדעתי זו מדיניות לא נכונה וטיפשית, במקום לנצל כל 'טיפת' שמש לייצור חשמל, הוועדה המקומית תופסת טרמפ על העניין".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

חדרה: עצי אקליפטוס נכרתו לטובת מיזם נדל"ן

יום שישי, 20 לאוגוסט 2010   מאת:

שלושה עצי אקליפטוס עתיקים, שנשתלו על ידי מייסדי חדרה כדי להילחם בביצות, נכרתו במטרה להקים מיזם נדל"ן. הירוקים זועמים על העירייה, שמצדה טוענת: כריתת העצים נעשתה באישור ובהתאם לחוק

"אני כואבת את מותם של שלושה עצי אקליפטוס עתיקים", אומרת חדווה יחזקאלי, יו"ר סיעת הירוקים במועצת העיר. "בכל האזור יש עצים בני 120 שנה שנטעו המייסדים, שעזרו לייבש את הביצות בחדרה. והנה בא דור שלא ידע את יוסף, ומאשר כריתת עצים עתיקים, בעלי ערך היסטורי, בני גילה של העיר".

לכתבה בNRG לחצו כאן…