במלאות שנתיים לכניסתו לתוקף של חוק שמירת הסביבה החופית, האם במבחן זמן של שנתיים החוק עובד או כושל? האם החוק יביא לשינוי משמעותי במצב חופי ישראל?
החוק עצמו הוא טוב, מביא מושגים סביבתיים חדשניים וחשובים, אבל, וזה אבל גדול הוא אושר 20 שנה מאוחר מידיי!

אפשר לדמות את מצב החוף בישראל לעץ בוגר שבולדוזר אימתני נוגח בו עוקר חלק משורשו והעץ עמוד נטוי בין שמיים וארץ וברגע הזה נלחצים הבלמים של הבולדוזר. העץ כמו החוף בארץ תלוי על בלימה, אם הבולדוזר יישאר במקומו רוב הסיכויים שהעץ יקמל אבל אם הבולדוזר ייסע לאחור ושורשי העץ יחזור למקומם יתכן והעץ ישתקם ואולי יחזור ללבלב.
התפיסה של החוק היא לעוצר את הפגיעה בחוף מהיום והלאה, ללחוץ על הבלמים, הקריטריונים הנוקשים בחוק יהיה רק לגבי תוכניות חדשות ולא לאלו שכבר אושרו, זה בעצם הכשל מרכזי בחוק.
מצב החוף לדעתי, הוא קריטי ומצריך נסיגה מחלק מהתוכניות שאושרו לפני כניסתו לתוקף של החוק.

"גניבת" חול ענקית ברישיון בנמל הכרמל 
הדוגמה הכי קיצונית לתוכנית שאושרה לפני החוק ומיושמת היום היא תוכנית נמל הכרמל החדש במפרץ חיפה.
באופן תמוהה השנה החל יישום התוכנית הזו, שהיא אחת הפעולות הכי מזיקות לחוף שהיו בשנים האחרונות, מדובר בשאיבה של 3 מיליון קוב חול ושימוש בו לייבוש הים למען רציפי הנמל החדש. לשם המחשה 3 מיליון קוב חול שווים לכמות של חול שנודדת במשך 30 שנה בחופי הרצליה ותל-אביב לכיוון צפון.
מדובר בגריעה הכי גדולה של חול ממאזן החול החופי שהייתה ב40 שנה האחרונות, שלהערכתי וגם להערכת מומחים, גריעת חול זו תשפיע קשות על חופי הצפון, בעיקר החופים מדרום לחיפה.
התוכנית הזו שאושר לפני כניסתו לתוקף של החוק והיא בעצם עובדה מוגמרת, למשרד לאיכות הסביבה לא היו הכלים החוקיים, וכנראה גם לא עמוד השדרה, והוא לא היה יכול לעמוד מול הלחצים הכבירים שהופעלו לאישור שימוש בחול לנמל כרמל.
אין חולק שישראל צריכה נמל מודרני אבל במדינה שיש בה 7 מיליון טון פוסלת בניה פזורה בשטחים פותחים לא נמצאה אלטרנטיבה שתשמש בפסולת בניה במקום החול?

לפרק את המרינה באשקלון
לדעתי חוק החופים היה צריך ללכת רחוק יותר וגם לתת כלים לפינוי של מבנים מזיקים לחוף שכבר אושרו ונבנו, למשל המרינה באשקלון.
לאחרונה ביקרת במרינה באשקלון מדובר במרינה דלת פעילות, יש בה 5 ביתי קפה ועוגנות בה כמה עשרות בודדת של יאכטות. למען המטרה "הנעלה" הזו נהרס חוף יפהפה באורך של כ4 ק"מ.
האבסורד שבימים אלו עובדים בממשלה על תוכנית לשיקום חוף שכנראה תעלה לנו עשרות מיליונים ותגרום להרס של עוד חופים.
אני תוהה אם לא יהיה נכון לפרק את המרינה באשקלון ואת שוברי הגלים שמסביבה, ולחזור למצב הקודם?
זה לא כרוך במאמץ כביר במיוחד, יש צורך בהעברה של 5 בתי הקפה מהמרינה לאזור החוף, ולשחרר את היכטות המעטות שעוגנות שם למרינות אחרות.
ישראל הוכיחה לאחרונה שהיא יכולה לפרק מקומות שנבנו בעבר ועכשיו הם נחשבים לשגיאה, למה לא ליישם את זה על מרינה אשקלון?

תצלום לויין של המרינה באשקלון, מתוך גוגל

כשל של המשרד להגנת הסביבה

כשל אחר שגם הוא משמעותי הוא התנהלת המשרד להגנת הסביבה בקשר לחוק החופים. העקרונות הנכונים והסמכויות שמעניק החוק למשרד להגנת הסביבה כמעט ולא מנוצלים על-ידו.

גדוען עזרא, המשרד שלך רפוס

לצערי נתקלתי במקרים רבים שנעשו פעולות בחוף שנחשבות "לפגיעה בסביבה החופית" שהיא עבירה פלילית, שדווחו לגורמים הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה ודבר לא נעשה!
מקרה אחד לדוגמא תלונה שהגשנו נגד חברת קרייזי ליין על זריקת ג'יפ מן המצוק במהלך צילום סרטון פרסומת. ככל הידוע לי התלונה לא נבדקה ואלו שפגעו במצוק לא עמדו לדין!
את הרפיסות הזו של המשרד להגנת הסביבה אולי אפשר להסביר בפחד להתעמת עם גורמים משפיעים ומוקרשים בישראל, כמו בעלי הון, מקורבים פוליטיים וראשי ערים. בסופו של דבר מדובר באחד המשרדים הכי חלשים בממשלה שללא גיבוי פוליטי ראוי, פעילות המשרד היא כמעט בלתי אפשרית.
לצערי כיום נמשך המצב שגורמים שונים ממשכים לעשות בחוף כמעט ככול העולה על רוחם, ללא תגובה ראויה של המשרד להגנת הסביבה שיש בידו כל הסמכויות לכך.
עניין אחר לא פחות שערורייתי היא נושא "ההיטל להגנה הסביבה החופית" כבר שנתיים מאז נכנס החוק לתוקף, והמשרד להגנת הסביבה לא הצליח להרים את התקנות ליישום חלק זה של החוק!    

שריון החופים

החלק העיקרי של החוק שכן מיושם הוא "הועדה לשמירת הסביבה החופית", ככלל הועדה עושה עבודה לא רעה, מלבד כמה מקרים שלדעתי הועדה קיבלה החלטות שלא מתיישבות עם הגדרה "שמירת הסביבה החופית", הבעיה שאני כן מזהה בוועדה היא חיבה יתרה ולא נכונה לתפיסה של שריון החוף.
משמעו של שריון החוף הוא בנייה של אלמנטים כמו שוברי גלים וקירות ים שכביכול נועדו להגנת החוף.
כמעט כל הרשויות מקומיות שיש להם חוף מתכנתות לשריון את חופיהן, מקומות כמו: הרצליה, אשקלון, נתניה, חיפה, בית ינאי, שדות ים ועוד היד נטויה.
בעולם כבר הבינו שניסיון "לנצח" את גלי הים בהוספת אלמנטים קשיחים נועד לכישלון, באירופה, אוסטרליה ובארה"ב יש מגמה לפרק שוברי גלים וקירות ים ובמקומם לטפל בחוף באופן "רך" בעיקר ע"י הוספת חול.
לא ברור איך שבישראל שכבר הוכח מעבר לכל ספק ששבורי גלים גורמים נזק, עדיין יש מתכננים וראשי רשויות שמקדמים רעיונות כגון אלו?
שוברי גלים הם לא רק פצע קשה בנוף ופגיעה במפגש הטבעי בין הים ליבשה, הם גורמים נזקים לחופים שכנים לפעמיים במרחקים של קילומטרים.
מדובר לא רק בנזקים סביבתיים אל גם בנזקים כספיים גדולים הן כי הערך התיירותי של החופים הניזוקים יורד והן בשל ההשקעה הכספית האדירה שדרושה לתיקון המצב.

לסיכום:

חוק החופים הוא אמנם שיפור למצב הקודם, אבל השיפור הזה לא יביא לשינוי מגמה. חופי ישראל בדרך למטה אם החוק לא יישנו מצבם של החופים יימשך להיות עגום ואנו נמשיך לחזות בהתדרדרותם.
לצערי, אני לא רואה שום כוח שיכול לעמוד מול גורמי ההון והנדל"ן שנמצאים היום בשלטון שימשכו לעשות מיליארדים מן החופים.

(6 מצביעים, בממוצע: 4.67 מתוך 5)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום שבת, 18 לנובמבר 2006, בשעה 11:01, והוא שייך לנושא הבלוג של דרור, ים וחופים, כל הארץ. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;