חופי הרצליה מחדל מתמשך

מאת: דרור עזרא פורסם: 03/09/2005

כאילו הנזק לחופי הרצליה בעשור האחרון לא היה מספיק, עיריית הרצליה וגורמי התכנון בישראל נחושים לקדם ולתמוך בתוכניות שפוטנציאל הנזק מהם עצום. ממש כמו מהמר בקזינו ככל שהפסד גדול יותר כך ההימור נעשה גדול ומסוכן יותר.

אם מדברים על מחדל צריך לחזור לאחור, לימים שכדי למשוך יזמים, ראשי עיר נתנו הבטחות ששוות מיליונים ועשרות מיליונים. אבי אבות המחדל בסיפור של מרינה הרצליה הוא שחרורם של יזמי המרינה מאחריות ולקיחת האחריות ע"י העירייה לטיפול בנזקי המרינה!

כך קרה, שהגורם שנהנה מפרויקט הנדל"ן הזה, הגורם שהרוויח מאות מילוני שקלים מקרקעות שיובשו מן הים, לא אחראי אפילו להעברת גרגר חול אחד לשיקום החוף בו הוא פגע!

מה קרה לחופי הרצליה?

מרינה הרצליה היא פרויקט נדל"ן גרנדיוזי, שנבנה ואושר באמתלה של מרינה.
פרויקט המרינה הינו כשלון הנדסי מהדהד ואין צורך במומחים להבין זאת. כל אדם שמבקר בעשור האחרון בחופים הצפוניים של הרצליה רואה זאת במו עיניו.

המרינה ושוברי הגלים מצפון לה, גרמו לחסימה של מנגנון טבעי שקיים בחופי ישראל שנקראה הסעת חול. מצבו הטבעי של החוף בארץ הוא, שבמשך השנה זורם אליו חול מדרום לצפון. המרינה שיבשה קשות את התהליך הטבעי בכך, שחסמה את מעבר החול צפונה. לא פחות מזיקים מאלו הינם שוברי הגלים שמצפון למרינה שבעצם סיפחו כמויות גדלות של חול מן החופים הצפונים של העיר ובכך החמירו את הפגיעה בחוף.

לדף הסבר מפורט יותר לחצו כאן..

מה עשתה עד כה עיריית הרצליה?

בעשור האחרון עיריית הרצליה, נקטה בגישה של אי-עשייה, הצד החיובי של אי-עשייה הוא שלא בוצעו דברים מזיקים כמו, בניית סידרה של שוברי גלים לאורך כל חופי הרצליה כפי שהמליצו חלק מן היועצים.

אך, מצד שני גם פעולות מינימאליות למניעת התדרדרות מצב החוף לא נעשו. על כך, מעידים יועצי העירייה עצמם בדוח שהגישו לה לאחרונה. בין השאר, קובעים יועצי העירייה בדוח, שהעירייה צריכה להעביר כבר עכשיו בין 40000 ל80000 קוב חול לחופי סידנא-עלי ואפולוניה.

מה שכן נעשה הוא הקמת שורת וועדות והכנת כמה דוחות עבי כרס. אפשר להגיד שאם על כל מילה שנכתבה היו מעברים דלי חול מצב החופים היה הרבה יותר טוב.

מה הן הגישות המקובלות בעולם לטיפול בחופים שנפגעו?

קיימות בעלום שתי גישות הנדסיות לטיפול בחופים שרוצים לשקמם.
הגישה הראשונה היא הטיפול הקשיח כלומר, הגנה על החופים מפני גלי הים ע"י מבנים קשיחים כמו שוברי גלים מסוגים שונים וקירות ים . גישה זו הייתה מובילה בעולם עד שנות השבעים.

גישה שנייה היא של טיפול רך. כלומר הרחבה של החופים בחול ועל ידי כך גלי הים מאבדים אנרגיה בהדרגתיות. מדובר בעיקר בסוגים שונים של העברת חול. זאת הגישה המקובלת כיום בעולם ורוב החופים שמשוקמים בעולם מטופלים בשיטה זו. חופים כמו סנטא מוניקה בלוס אנג'לס וחופי מיאמי בפלורידה.

אפשר לדמות את חוף הרצליה לחולה, הגורם ל"מחלה" היא כמובן הפעולה הפולשנית שנעשתה בבניית המרינה. למעשה העירייה ממשיך שיטת טיפול שהוכחה כלא מוצלחת בעת בניית המרינה.

העירייה למעשה ביצעה פעולה פולשנית שנייה, בניית שוברי הגלים מול חופי אכדיה, בתקווה שפעולה זו תתקן את הפעולה הפולשנית של בנייתה המרינה. שוברי הגלים אלו התגלו ככישלון חרוץ שרק החמירו את הנזק במקום להועיל. היום העירייה מציעה פעולה פולשנית שלישית ורביעית בתקווה שאלו יועילו.

אנו, נציגי מפלגת הירוקים באזור, רואים את המצב שגרמה המרינה כמחלה כרונית, שדורשת טיפול "תרופתי" קבוע, כלומר העברת חול שנתית.

לדעתנו, כל פעולה פולשנית נוספת תגרור שרשרת של פעולות פולשניות אחרות שינסו לתקן את הפעולה האחרונה, וכך יתכן מאוד שתוך שנים במקום חופי החול היפים שלנו נראה סדירה של מונומנטים מכוערים מבטון שנועדו להפריע להתנהגותו הטבעית של הים.

בעלום המערבי הבינו כבר לפני כמה עשורים שהדרך להתמודד עם נסיגת החוף היא פשוט להחזיר ולהוסיף חול לחופים שאותם רוצים לשקם. זאת בעקבות לקחים שנלמדו מנזקים שגרמו מבנים ימים קשיחים שפשוט העבירו את הבעיה לחופים השכנים.

בשנים האחרונות הדרך העדיפה לטיפול בחופים היא העברת חול בשיטות שונות.

לפי דוח של גוף הנדסת החופים הבכיר בעולם, בשנים האחרונות 80% מהחופים בארה"ב ששוקמו טופלו בצורה רכה, כלומר העברת חול, ויתר 20% בצורה קשיחה של הצבת אלמנטים להגנה על החוף.

יתרה מזו, מספר מדינות בארצות הברית הוציאו אל מחוץ לחוק את שיטות ההגנה הקשיחות לחופים.(למסמך הPDF הרלוונטי…)

המלצת המומחים בארה"ב היא לטפל בחופים בשיטה רכה(העברת חול) ורק אם שיטה זו נכשלה או אין ברירה אחרת יש להגן על החוף בצורה קשיחה.

בישראל מול עשרות פרויקטים קשיחים (שוברי הגלים) שנבנו במטרה להגן על החוף, קיים בארץ רק פרויקט אחד שהוא טיפול רך, באשדוד בנמל היובל.

מה התחדש בנושא בחודשים האחרונים?

בסוף שנת 2004 הוגש לעירייה דוח של שלושה יועצים שהעירייה שכרה, על הדוח עבדו היועצים כשלוש שנים.

במרכזו של דוח עב כרס זה, עומד סקר בתימטרי (שינוי של גובה קרקעית הים), בסקר זה נמצא ששובל חול עקף את המרינה ונחת לו ממערב לריפים שנמצאים 200 מהחוף, כלומר החול עוקף את המרינה ולא מגיע לחוף עצמו.

כדי לפתור בעיה זו יועצי העירייה מציעים לבנות שני שובר גלים טבועים (מתחת לפני המים) מסוג reefball באזור חוף סידנא-עלי.
פעולה משלימה לבניית שוברי הגלים, שהעירייה מציעה היא העברת חול.

בעת בניית המרינה נצבר חול שנחפרה מהים ונשמר ממזרח למרינה בערמה, חול זה אמור ליצור חוף חולי בין שוברי הגלים לחוף ובחופים האחרים שנפגעו. התקווה של יועצי העירייה היא ששובל החול שעוקף את המרינה יתחבר לשובל החול שיתווסף באופן מלאכותי מהחוף, וכך לא תהיה "בריחת" חול.

בנוסף העירייה מציעה לבנות שובר גלים רגיל נוסף בניצב ובצמוד למזח הצפוני של המרינה.

על פניו גם לקורא הלא מקצועי נשמעת תוכנית העירייה קצת מאולצת.
הפתרון ההגיוני לשובל החול שעוקף את המרינה ולא נכנס לחוף הוא פשוט ל"תפוס" אותו ולהעביר אותו לחוף. דבר זה אפשרי טכנית והנדסית ונעשה בעולם. פעולה זו היא בעצם חיקוי של פעולת הטבע שהייתה קיימת עד בניית המרינה.

בשבועות האחרונים הובאה תוכנית זו של העירייה לדיון בוועדה לשמירת הסביבה החופית. ועדה זו הוקמה לפני חצי שנה מכוח חוק החופים החדש.

מה הנקודות הבעייתיות בדוח של העירייה?

בדוח של העירייה קיימות מספר רב של נקודות בעייתיות וסתירות פנימיות, כמה מהם אף מהותיות.

על חלק מנקודות אלו כתבנו הן לראש העיר והן לוועדה לשמירת הסביבה החופית.

יועצי העירייה מכירים בעובדה שבניית שוברי הגלים בחופי אכדיה היו טעות והיה עדיף אילו הוקמה מערכת מעקף חול(טיפול רך) במקומם. אבל באופן מוזר הם ממליצים לעירייה לבצע פעולה דומה לזו שהם מבקרים כלומר בניית שוברי גלים. מדובר כאן בסתירה מהותית שלא קיבלנו הסבר עליה.

בנוסף, בדוח אין נתונים על הדינאמיות של תנועות החול, שאלות כמו איזה כמות חול נודדת באזור החוף בחורף, בקיץ ולאן נותרות ללא מענה.

נתון זה הינו,קריטי כאשר באים להחליט על חסימה של תנועת החול באמצעות שובר גלים.

עניין אחר לא פחות תמוה הוא סוג שוברי הגלים שנבחרו, הדוח ממליץ על שוברי מסוג reefball תוך התעלמות מסוגים אחרים של שוברי גלים שנעשה בהם שימוש במספר מקומות ותוך הצגת מצג שווא כאילו סוגים כאלו של שוברי גלים לא קיימים!

מה אומר חוק החופים ומשרד לאיכות הסביבה בנושא?

חוק החופים מגדיר בין השאר "פגיעה בזרימה ובתנועה הטבעית של החול החופי ומי הים" כפגיעה בסביבה החופית שהיא עברה על החוק.

מלשון החוק ניתן להניח בברור שהחוק מעדיף את הגישה הרכה ושולל את הגישה הקשיחה.

המשרד לאיכות הסביבה לא התייחס בכתב לנושא שיקום חוף הרצליה, אבל כן התייחס לתוכנית דומה של עיריית אשקלון שהובא בפניו השנה. המשרד בחוות-דעת שהתפרסמה (לחצו כאן) בחודש מרץ שולל לחלוטין את הצעת עיריית אשקלון לבניית שוברי גלים!

מה הייתה התייחסות הודעה לשמירת הסביבה החופית?

לכאורה ועדה שכותרתה היא שמירת הסביבה החופית הייתה צריכה "לזרוק מכל המדרגות" תוכנית שמטרת היא פגעיה בסביבה החופית(חסימת תנועת החול). אבל לא כך קרה, הוועדה קיימה שלוש דיונים בנושא, ואף סיורה בחוף.
לפי הדיון האחרון שהתבקשה על-ידנו, רכזת הועדה לזמן מומחה מן המכון לחקר ימים ואגמים, הובעה משום מה תרעומת למשמע בקשה זו. לשמחתנו, המומחה זומן וניתנו לו, מעט מידי, דקות להביע את עמדתו.
לשבח הוועדה יש לציין, שאנו זומנו לסיור שנערך בחוף וגם ניתן לנו להביע את עמדתנו בפני הוועדה.

מה אמר המומחה בוועדה?

מר דב רוזן, מנהל המחלקה לגיאולוגיה ימית ותהליכים חופיים במכון לחקר ימים ואגמים (חיא"ל) ומבכירי המומחים בישראל לענייני חופים דיבר בוועדה.

רוזן ביקר קשות את הדוח שהציגה העירייה, רוזן טען שהפתרון שמציעה העירייה לא טוב ולא מתאים להרצליה.

רוזן טען ששוברי הגלים מסוג reefball על פי הדו"ח העירייה מתוכננים רק לגובה גל של שלושה מטר וזמן מחזור 8 שניות, תנאים שלא מתאימים לחופי ישראל שבה מתקיימים משטרי סערות הרבה יותר גבוהות, של מעל 7 מ' גובה סיגניפיקנטי וזמני מחזור שיא של 14 שניות. רוזן טען כי שוברי גלים מסוג reefball לא ימנעו גריעת חול מהחוף ולא יגנו על חול מוזן מלאכותית, אך הם כן טובים מבחינת התפתחות חי ימי.

רוזן מעריך, שבסערות אלמנטים מן הreefball יסחפו לחוף, עוד מעריך רוזן שהמקום יהיה מסוכן לגולשים ומתרחצים.

רוזן האיר את עיניי הועדה לעובדה שחיא"ל רכשה את המודל ההולנדי המתקדם ביותר הקיים כיום שמופעל בטכניון והוא כיול ואומת על בסיס התהליכים בחופי הרצליה. בעזרתו ניתן יהיה לבחון בצורה אמינה איך יתנהגו אלטרנטיבות שונות לטיפול בחוף.

עוד המליץ רוזן לבדוק את השפעת הקטנת אורכי שוברי הגלים מצפון למרינה כך שיאגרו פחות חול מהיום ותתאפשר זרימה יותר גדולה של חול בחוף צפונה.

רעיון נוסף שהיצע רוזן הוא להעביר חלק מ-180,000 מ"ק החול שמועברים מדי שנה מדרום לנמל אשדוד צפונה ע"י חברת נמלי ישראל לשימוש בחופים פגועים במרכז וצפון הארץ.

מה אמרה ראש העיר הרצליה הגב' גרמן בוועדה?

ראש העיר אמרה, שאולי הפתרון שמציעה העירייה אינו הפתרון הטוב ביותר, אבל זה הפתרון שעירייה הולכות עליו. ואם הועדה לא תאשר את התוכנית הזו העירייה תפסיק את מאמציה לשיקום חוף הרצליה ותעביר את כל האחריות לממשלה. ראש העיר טענה שמכיוון שמדובר בחופים ציבוריים שבבעלות הממשלה אין היא (כראש העיר הרצליה) חייבת לפעל לשיקומם.

עוד טענה ראש העיר שהחופים הם נטל על העיר הרצליה שכל שנה עולה לעירייה לתפעלם כ10 מיליון שקל מול הכנסות של כמיליון שקל בגינם.
יו"ר הוועדה מר שמאי אסיף הגיב לדברים, ואמר שהוא מערך את המאמצים שהעירייה עשתה בנושא אבל הוא דוחה את נימת האיום שנשמעו מדברי ראש העיר.

איך מפלגת הירוקים מציעה לפעול?

אנו חושבים שיש למצות עד תום את שיטת הטיפול הרך.
אנו ממליצים להחזיר את החול שנצבר בערמה לחוף ללא בנייה של אלמנטים ימים.
אנו ממליצים להקים מערכת של מעקף חול, כלומר לאסוף את החול היכן שיש צבירת יתר ולהעבירו לאזורים שיש בהם מחסור. משמע העברת חול שנתית קבועה.
(לאתר שעוסק במערכת מעקף חול באוסטרליה לחצו כאן…)
יש מספר דרכים לבצע זאת, הן מן הים והן מן היבשה.

יש לבחון בכובד ראש את הצעתו של מר דב רוזן, לשנות את מבני שוברי הגלים הקיימים.
העיקרון המנחה של מפלגת הירוקים שאין להשתמש באלמנטים ימים כדי להשפיע על תנועת החול.

בהצבת אלמנטים ימיים קיימים סיכונים לא צפויים רבים , ולכן יש לטפל בחופים בדרך שמצמצת את הסיכון.אנו מאמנים שיש להשאיר את החוף חופשי ממבנים ולאפשר ככל האפשר לחוף ולים להמשיך את פעולתו הטבעית.
פעולת משלימות להגנה על חופים יהיו ככל הניתן חיקוי של פעולת הטבע, קרי העברת חול.

מה החליטה הועדה לשמירת הסביבה החופית?

להלן החלטת הועדה לשמירת הסביבה החופית כלשונה.
בפני הועדה הוצגו עקרונות להכנת תוכנית לשיקום חופי הרצליה, שבין המרינה ובין חופי סידנא עלי. לאחר שהועדה סיירה בחופי הרצליה ולאחר ששמעה את הסברי עירית הרצליה קובעת הולחוף:

1. שיקום החוף בהרצליה הינו צעד נדרש ויש להערך בדחיפות להכנת תוכנית.

2. הועדה ראתה את הצורך להתייחס גם לחופי אפולוניה בתוכנית לשיקום החוף. לאור זאת מבקשת הועדה כי עירית הרצליה תציע גם פתרון מהיר לחופי אפולוניה, אשר יוכל להשתלב בפתרון הכולל שיוגש כתוכנית.

3. הפתרונות שיבדקו במסגרת התוכנית, יכללו הזנת חול. במסגרת התכנון יבדקו גם שוברי גלים מנותקים ויוצגו חלופות לגבי מיקומם וסוגם של שוברי הגלים.

4. התוכנית תציע ניטור, שיכלול מיפוי בתימטרי ותצלומי אויר, על מנת להבין את ההשפעות המצטברות של הפתרון שיתקבל.

5. עורכי התוכנית יציגו גם נתונים עדכניים לעניין כמויות החול שהצטברו, ושנכרו בעבר ולגבי החול המועבר בהווה הן ביבשה והן בים.

פרק המסקנות וההמלצות.

הניסיון שלנו עם חוף הרצליה לימד אותנו פרק חשוב בנושא חופי ישראל והטיפול של הגורמים השונים בהם. ומתוך ניסיון זה קיבצנו כמה מסקנות והמלצות לגבי העתיד.

1. קיום סימפוזיון רציני בנושא שיקום חופים, שיכלול גם זימונם של מומחים מן העולם שעוסקים בשיקום חופים בשיטות השונות. סימפוזיון יהיה הן לאנשי אקדמיה, הן לעובדי הציבור הקשורים לנושא והן לציבור הרחב.
2. הקמת ועדה לאומית לשיקום החופים, מניסיונו אין זה נכון להטיל האחריות להכנת תוכנית לשיקום החוף על רשויות מקומיות, תוכניות לשיקום החוף צריכה לבוא כמכלול בלי התייחסות לגבולות מוניציפאליים. רק כך יהיה אפשר לטפל בחוף צורה שלא מייצאת את הנזק במורד הזרם.
3. הכנת תוכנית לאומית לשיקום החוף, הועדה לשיקום חופי ישראל תכין תוכנית לשיקום החוף, התוכנית תכלול הן התייחסות עקרונית והן התייחסות פרטנית. ליישום תוכנית זו יינתן תקציב ממשלתי אבל גם רשויות מקומיות יהיו שותפת במימונה.
   • הועדה תבחן טכנולוגיות ושיטות לטיפול חופים ומידת התאמתם לחופי ישראל, מן ההיבטים הכלכלים, ההנדסיים, והסביבתיים ותגבש המלצות בנושא.
   • הועדה תבחן את קיומם של מתקנים ימים שהוקמו להגנה על החוף, ומתקנים ההגנה שעל חוף כמו קירות ים.
   • הועדה תמליץ על מדיניות לגבי מבנים קבועים וארעיים בחוף כמו טיילות, מסעדות, סוכות מציל ועוד.
4. העשרת ישראל במומחים להנדסת חופים, על המדינה לעודד ולתמוך בהשתלמות וצבירת ניסיון של סטודנטים מישראל בתחום זה בחו"ל. אפשר לספר את המומחים שעוסקים בנושא לעומק על אצבעות יד אחת. הכנסת מומחים חדשים לנושא תעודד חשיבה עדכנית.
5. הקמת צוות מומחים "אד הוק" לבחינת תוכניות רגישות. הועדה לשמירת הסביבה החופית תקים מאגר מומחים. ולתוכניות שדורשות בדיקת(כמו התוכניות לשיקום חופי הרצליה ואשקלון) יבחרו מומחים מן המאגר שיבחנו לעומק את התוכנית. המומחים יגישו את מסקנותיהם המנומקות לוועדה לשמירת הסביבה החופית.
6. פיתוח חדש קרוב לחוף יותנה במימון תוכניות לשיקום החוף. כל מיזם חדש באזור החוף יפריש תקציב לשיקום חוף באזורו או לקרן אזורית יועדת. זאת בלבד שפיתוח חדש זה לא נתפר במיוחד למטרה זו, אלא הוא פיתוח טבעי שמתאים לאופי המקום ואינו פוגע בסביבה החופית.
7. מהנדס בעל ידע בהנדסת חופים בכל עיר חוף, חיוב שבכל עיר חוף יהיה לפחות איש הנדסה אחד שעבר השתלמות בהנדסת חופים, איש הנדסה זה ילווה כל פעולה הנדסית בחוף.

*הכותב משמש כרכז פורום השרון במפלגת הירוקים