רפורמה בהלכי תכנון לטובת בעלי ההון

02 לינואר 2007   מאת:

אין ספק שמערכת התכנון בישראל זקוקה לרפורמה, די להביט על מודעות התכנון והבניה כדי להבין כמה רחוק הנושא מלהיות נגיש לציבור הרחב. אבל לא תמיד תהליכי רפורמה הם באמת כאלו, יש מקרים שהמילה "רפורמה" היא מסך עשן שנועד להסוואת שינוי שמטיב עם גורם כלשהו.

ברפורמה הזאת השינוי המהותי הוא החלשה של ועדות מחוזיות. בישראל יש 6 ועדות מחוזיות שבהם נעשית עיקר העבודה התכנונית של ישראל. ועדה מחוזית אמורה להיות גורם בעל ראיה אזורית כוללת שמביא לידי ביטוי את התפיסה התכנונית הלאומית.
עצם תפקידה כחוצץ של ועדה מחוזית בין הממשלה לבין הרשויות המקומיות, מדגיש את חשיבותה. מחד יש תפיסת עולם תכנונית לאומית ומאידך יש את ראשי הרשויות בעלי ראיה אינטרסנטית צרה שרוצים לקדם את רשויותיהם ואת עצמם.
לעומת הועדות המחוזיות שבהן יש שאיפה לייצוג של מגוון האינטרסים, ועדות מקומיות, על-פי רוב, הן מוטות מתנהלות בחוסר שקיפות וללא ייצוג של מגוון האינטרסים.

בתודעת השירות של היום ברור לנו שאם אנחנו רוצים לקבל שירות טוב אנחנו צריכים לשלם. משום מה בתודעה של רבים שירותי קבלת החלטות מנבחרי ציבור נחשב כשירות נחות, וכנראה זו הסיבה שרוב נבחרי הציבור ברשויות המקומיות לא זוכים לשכר, למעט ראשי הרשויות וסגניהם.
יש לזכור כדי לקבל החלטות טובות, חברי ועדות תכנון חייבים ללמוד חומר רב וסבוך, להכיר חוקים ותקנות, ובעיקר להשקיע זמן רב בנושא.
כל עוד החלטות תכנוניות הרות גורל לא היו מתקבלות בוועדה המקומית אלא בוועדה מחוזית, אי-מתן שכר לנבחרי הציבור שחברים בועדות אלו היה נסבל. אבל הרעיון שמתנדבים יקבלו החלטות שגלום בהם ערך כספי של מיליונים ועשרות מיליונים הוא מגוחך ומסוכן.

יצירת מעמד חדש של ברונים פיאודאליים
בשל הבחירה האישית של ראשי הרשויות, במקרים רבים הדיונים בועדות מקומיות הם עקרים, לא דמוקרטיים ומתנהלים ברוחו ובצלמו של ראש הרשות. לא פעם ולא פעמיים, ראשי רשויות דחפו למימושן של תוכניות בנייה ופיתוח, להן הייתה התנגדות ציבורית רחבה, לא רק ברמה העירונית אלא גם ברמה הארצית. למשל – תוכנית ספדי שקודמה בידי עיריית ירושלים, תוכניות עיריית אשדוד בעבר לבנות באזור "הדיונה הגדולה", תוכניות עיריית חיפה למרינה באזור ראש הכרמל, ועוד.
המשמעות של הפקעת התכנון מן הועדות המחוזיות והפקדתו בידי ראשי הרשויות היא הפיכתם של ראשי רשויות לברונים פיאודאליים מודרניים.
במציאות פוליטית בה קמפיינים עולים ממון רב, אין ספק שברונים מודרניים אלו יעדיפו להעניק זכויות בעלות שווי כספי אדיר לבעלי הון שהם רוצים ביקרם. גם אם זה כרוך במחיר של פגיעה באיכות החיים של התושבים, בשאלות כמו זיהום אוויר, רעש, קרינה ושטחים פתחים.
החלשה של הועדות המחוזיות היא ללא ספק משאת נפשם של בעלי ההון והפוליטיקאים שרוקדים לחלילם. לכן אין זה פלא שרפורמה זו מבצעת היום כשאולמרט ומפלגת קדימה אוחזים במושכות השלטון. כבר במרס 2004 אמר אולמרט לועדת הכלכלה "צריך סוף כל סוף לבטל חלק ניכר מהוועדות המחוזיות כי אין בהן צורך, אין בהן תועלת." 
אולמרט ובר-און יודעים מה שנעלם מעיני רבים בציבור, בשנים האחרונות הועדות המחוזיות הן שומרי החותם מפני השתוללות הנדל"נית של ראשי הרשויות.    
משמעות של הרפורמה הזה אינה להטיב עם כלל האזרחים כמו שטוען שר הפנים, אלא עם מיעוט שולי של האזרחים שההון נמצא בכיסו.
אין לטעות – למרות שהנושא הזה נשמע טכני, בירוקראטי ומשעמם, ההשלכות של הרפורמה הזו, שנרקחה כנראה במודע ללא דיון ציבורי וללא שיתוף של ארגונים חברתיים וסביבתיים, יהיו הרסניות לסביבה ולאיכות החיים של כולנו.
מתן יד חופשית לועדות מקומיות משול למתן אפשרות לחתול לשמור על השמנת, וליצירת מעמד של חדש של ברונים שיהיה בלי אפשרי להזיז אותם מכיסאם.
   
*הכותב פעיל סביבתי וחבר בהנהגת מפלגת הירוקים

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

לכתוב תגובה