איך הפכו גלי-הים לאויבי המדינה?

07 לאוגוסט 2010   מאת:

מאז הקמת המדינה נלחמנו שוב ושוב באויבים מדרום, מצפון וממזרח, אבל ידענו כי לפחות ממערב אין לנו אויבים, אבל זה השתנה ב25/04/2010 ממשלת הכריזה מלחמה על גלי-הים. במסמך מדיניות תמוהה ביותר החליטה ממשלת ישראל לבצר את חופי ישראל ולמנוע מגלי-הים להגיע לחוף, ולהשקיע בכך 500 מילון שקל ב20 שנה הקרובות.

צילום: דרור עזרא

אז מה עשו גלי-הים שהופך אותם לאויבי המדינה? מסתבר, שגלי-הים הפוגעים במוצקי הכורכר וגורמים לנסיגתם מסכנים את הנדל"ן היקר והיוקרתי שנבנה קרוב מידי לשפת המצוק.

גלי-הים כמובן לא שינו את התנהגותם והם מגיעים לבקר בחופינו בתדירות של כל כמה שניות כפי שעשו מקדמא דנא. מה שכן השתנה זו בניה חסרת רסן וגזלנית על שפת המצוק, ובמקביל גרעון חול גדול שנגרם בין השאר מבניית מבנים בתוך הים(כמו מרינות) הגרמים לשיבושים קשים בתנועת החול, ולהצרת חופים רבים.
מדינת ישראל התנהלה מאז הקמתה ביהירות גדולה מול הטבע המקומי, יבשנו את אגם החולה, את ים המלח, ועוד הרשימה ארוכה, כנראה היהירות הזו לא הייתה מספיק גדולה וממשלת נתניהו החליטה לעלות מדרגה ולהילחם בתופעה הכי בסיסית של הטבע, גלי-הים.

כמו במקרים רבים אחרים, ממשלת ישראל לא מכירה בנזק שגרמנו, ובמקום לנסות להסיר את גורמי הנזק או להקטין את השפעתם הולכים למלחמה חסרת תועלת, גרנדיוזית ויקרה.

גלי-הים היו כאן מיליוני שנים לפינו ויהיו כאן מיליוני שנים אחרינו, באו נודה על האמת לכולם ברור שהמלחמה בגלי-הים היא חסרת תועלת, תוך כמה שנים גם קו הביצורים הקשיח ביותר לא יעמוד בפניהם והנדל"ן שנבנה על שפת המוצק יחזר להיות חול ואבנים בחוף.

איך התקבלה ההחלטה?
כמו שקורה לא פעם במקומותינו גם החלטה לבנות ביצורים נגד גלי-הים התקבלה באופן לא תקין. ללא דיון ציבורי(מסמך המדיניות פורסם לאחר קבלת ההחלטה), ללא בדיקה ראויה של חלופות, ללא למידה מן הנעשה בעולם והכי חמור תוך ניגוד עניינים חריף של היועץ ההנדסי של אותו מסמך המדיניות.
אם תשאלו את יוזמי תוכנית ביצורים זו הם כמובן יכחשו כי היא למטרות נדל"ן, הם יאמרו שזה נועד למטרה נעלה והיא הצלת חיים מנפילת מצוקים אל תאמינו, זו הולכת שולל. מנפילת מצוקי החוף ב20 שנים האחרונות נהרג אדם אחד, באותה תקופה נהרגו כמה וכמה אנשים מנפילות מצוקים דומות בנגב, במדבר יהודה, בגליל ובגולן, ההבדל בין מצוקים אלו, שלא יבצור, למצוקי החוף הוא הנדל"ן.

ישנה בהחלט חלופה סבירה ואפילו מקובלת מאוד בעולם, הכוללת טיפול משולב, הקטנת הנזקים מעשי ידי אדם וחיקוי הטבע ע"י הוספת חול לחוף.
וכן, בין השאר פינוי הנדל"ן שנבנה בחוסר מחשבה קרוב לשפת המצוק, הרבה יותר הגינוי לשלם כסף ציבורי להחזרת הקרקע שעל המצוקים לידי הציבור מאשר לזרוק 500 מילון שקל לים לטובת הגנת הנדל"ן של בעלי-ההון החזקים בישראל.

אני לפעמים תוהה מה רוצה גל שנוצר בים מול סיציליה ועובר אלפי ק"מ עד אשר הוא מגיע לחופינו, אין לי ספק כי אותו גל רוצה להתפוגג לאיטו על חוף חולי ובדרך לחוש כל גרגר וגרגר חול כפי שעשו אבותיו מיליוני שנים ולא להתנפץ על קו ביצורים מלאכותי.

אסיים ואומר לשרי הממשלה, עזבו את גלי-הים במנוחה, גלי-הים אינם חסרי ערך, גלי-הים אינם אויבי המדינה, שצריך לבנות נגדם ביצורים!

פורסם גם בדה-מרקר

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

4 תגובות ל-“איך הפכו גלי-הים לאויבי המדינה?”

  1. מאת בר:

    הים באמת מסוכן לרחצה

  2. מאת יוני בוקר:

    אם אתה מודאג מייבוש ים המלח אני מזמין אותך להעלות למודעות כאן את התחרות שהוא משתתף בה- שבעת פלאי עולם. זכייה בתחרות תעלה את בעיית ייבוש ים המלח למודעות… אשמח שתצטרף ותתן יד
    http://www.facebook.com/DeadSea7NewWonders

  3. מאת מתן קדים:

    במדינה כזאת, שהגל בה הוא כל כך נדיר, הקמת שוברי גלים תחסל את הספורט סופית!!

    במקום להשקיע כספים בעניינים יותר חשובים, מדינת ישראל נלחמת בתופעות טבע יפהפיות!!!
    די להרס החופים

  4. מאת אלי:

    הי דרור,

    ראשית, כל הכבוד לך על הפעילות החשובה.

    עשיתי "העתק הדבק" לחלקים מהפוסט שלך והעברתי את זה כתלונה למבקר המדינה.

    להלן התלונה:

    נושא: החלטה לא תקינה של המדינה, על הוצאה של 500 מ' ש"ח לטובת עצירת התמוטטות המצוק בחופי ישראל.

    מדובר בבזבוז עצום של כספי ציבור, 500,000,000 ש"ח. אני מקווה שתתנו לבדיקת הנושא עדיפות עליונה.

    במסמך מדיניות תמוהה ביותר החליטה ממשלת ישראל לבצר את חופי ישראל ולמנוע מגלי-הים להגיע לחוף, ולהשקיע בכך 500 מילון שקל ב20 שנה הקרובות.
    המסמך המדובר: http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/matsok-hofi_20-04-2010_1.pdf

    אז מה עשו גלי-הים שהופך אותם לאויבי המדינה? מסתבר, שגלי-הים הפוגעים במוצקי הכורכר וגורמים לנסיגתם מסכנים את הנדל"ן היקר והיוקרתי שנבנה קרוב מידי לשפת המצוק בבניה חסרת רסן וגזלנית על שפת המצוק, בחלק לא מבוטל מהמקרים בוצעה הבנייה בניגוד לחוק.

    אם תשאלו את יוזמי תוכנית ביצורים זו, הם כמובן יכחישו כי היא למטרות נדל"ן, הם יאמרו שזה נועד למטרה נעלה והיא הצלת חיים מנפילת מצוקים. אל תאמינו, זו הולכת שולל.

    מנפילת מצוקי החוף ב20 שנים האחרונות נהרג אדם אחד, באותה תקופה נהרגו כמה וכמה אנשים מנפילות מצוקים דומות בנגב, במדבר יהודה, בגליל ובגולן, ההבדל בין מצוקים אלו, שלא יבצור, למצוקי החוף הוא הנדל"ן.

    הבעייות העיקריות בהחלטה :
    -מדיניות סותרת את החוק
    המדיניות המוצעת הינה החמרה קשה של הפגיעה בסביבה החופית, ולא צמצמוה כפי שדורש החוק.

    -ניגוד עניינים של אינג' לאונרדו שטדלר
    מעורב בשורה של פרויקטים של הגנה פיסית על המצוק, דומים לאלו המומלצים במסמך!

    -אי-התייחסות לנעשה בעולם
    המסמך לא מצביע על מסמכים/מחקרים מן העולם מהם למדו מחבריו, ועל ניסיון עליו התבססו, להתרשמותנו לא בכדי הייתה התעלמות זו!

    -אי-התייחסות לגרעון החול
    הבעיה האמיתית והעיקרית של הסביבה החופית, אשר גורמת לנסיגת המצוק ולסיכון של מבקרים בחוף. הפתרון כמובן הוספת חול.

    -אי-התייחסות לשיטות אחרות
    מחברי המסמך היו כנראה נעולים על הגנה פיסית קשיחה, אחרת אין הסבר מדוע הם התעלמו כמעט כליל משיטות אחרות כמו הזנת חול.

    -סתירה פנימית במסמך
    כיצד מסבירים מחברי המסמך בין העבודה כי המכירים בנזק שגורמים מבנים ימיים למצוק אבל ממליצים באותו מסמך על מבנים כאלו?!?!

    -אי-התייחסות סילוק מבנים ימיים מזיקים
    המסמך לא מתייחס לאפשרות של סילוק מבנים ימיים מזיקים למרות שזה נעשה בעולם, אין גם התייחסות להקמת מעקבי חול.

לכתוב תגובה