מערכת החינוך לא צריכה להיות מנגנון דיכוי

06 לינואר 2013   מאת:


יותר מ30 אלף צפיות לסרטון בן של 7 דקות מפאנל בחירות בתיכון אליאנס, מה בסרטון הזה עורר כל הרבה אמוציות אצל כל כך הרבה אנשים?
מערכת החינוך שלנו חולה רבים יאמרו את זה, תלמידים, הורים ואפילו מורים, לגבי מה המחלה של מערכת החינוך יש ויכוח נוקב. ואני חושב שכאן הסרטון נגע בנקודה רגישה, שהביא כל הרבה אנשים להגיב אליו.
יש תפיסה שרווחת במאה ומשהו שנים האחרונות, שילדים הם "חומר גלם" נכנסים ל"מפעל" בית הספר, שבסופו של פס היצור יצאו אזרחים צייתנים, עם ידע שהשלטון סבור שצריך להטעין את מוחתיהם. כמובן בתהליך היצור כמו כל תהליך יצור, יש "דפקטים" שנפלטים שלא ראוי שיצאו מפס היצור.
תפיסת פס היצור אולי מתאימה ליצור שולחנות, שאת "הדפקטים" ביניהם אפשר למחזר, אבל אינה מתאימה לבני אדם.

השולחן לא יחזור למפעל ויגיד למנהלי המפעל טעיתם, אבל התלמיד שנפלט כן יחזור ויוכיח שהשיטה שגויה. זה מה שהיה כאן, כפי שפאר ויסנר אמר בסרטון, הוא חווה בדיוק את הדחייה הזו, ולא רק שהדחייה הזו של המערכת לא ריסקה אותו אלא חישלה אותו, הפכה אותו לאיש עסקים מצליח לראש של מפלגה, ולסגן ראש העיר הגדולה בישראל.

אני חייב לומר שאני חוויתי חוויה דומה, גם אני לא התאמתי למנטאליות של פס היצור של בתי הספר, וחוויתי את היכולות של מערכת החינוך לפועל כמערכת דיכוי למי שאינו מתאים.

במשך עשרות שנים מערכת החינוך ראתה בשתי תכונות חזות הכל, צייתנות ויכולת שינון, מי שהצטיין בכך זכה להיות פאר המערכת, ומי שלא נזרק לא פעם לשולים.
היום בעידן המחשב והאינטרנט בכל כף יד, כבר מיותר לשנן מידע חסר ערך ולא מעניין, וכאן נשאלת מה הטעם וההיגיון, בהליך "בקרת איכות" של הציונים? לדעתי, אין בהם שום טעם, הציונים הם בעיקר ליכולת שינון, שהיום אינה כל-כך חשובה.
וכאן, כאשר נשמט השטיח מהבסיס הרעיוני של בתי הספר, בעיקר התיכונים, מה שנשאר זה להפוך את בני הנוער לצייתנים, ודרך לעשות את זה היא ע"י דיכוי בעונשים ושיטות אחרת.

אמנם ברור לי שכאשר יש כיתה של 40 בני נוער, יש צורך במשמעת, ואני בהחלט מבין את הדילמה של המורים, ואני יודע שרבים מהם בתוך המערכת מתוך תחושת שליחות ואחריות לעצב את דור העתיד, אבל לא די במורים טובים ורצון טוב שלהם, המערכת עצמה צריכה להיות צודקת והגיונית.

לדעתי, עידן שבתי ספר הם בית חרושת לציונים והכנסה תלמידים לתבניות עברו מן העולם, ביתי ספר צריכים להוריד מאוד את הדגש על יכולת השינון, בתי ספר צריכים לחזק ולפתח תוכנות אופי, ערכי מוסר, ויכולת לקבל החלטות בבני הנוער, תוך הבנה שבני אדם הם שונים וצריך להתייחס אליהם באופן שונה, כדי לממש את הכישרונות שלהם.

כפי שלא פעם מתגלה האנשים פרצי הדרך של האנשות הם דווקא אלו שלא גילו צייתנות, "מרדו" במערכת ולא הלכו בתלם, אנשטיין, טלסה, ג'ובס, גייטס, ועוד רבים אחרים שבזכותם האנושיות מתפתחת.

לסיום, אני מכיר את פאר ויסנר שנים רבות, לא פעם כאשר הוא רואה עוולה של השלטון הוא לא שותק ואומר את שלו בתקיפות והוא עשה זאת לא פעם בהצלחה בנושא סביבתיים, וזה בדיוק מה שהוא ראה כאן. לדעתי הוא צדק לחלוטין שהוא הציף את הנושא בפומבי. יש לזכור שמדובר בנערים בוגרים בני 18 שקיבלנו עונש שאין בו היגיון, ולא ברור מה האפקט החינוכי שבו.
בכלל צריכים לחשוב כיצד מגיעים בבתי הספר לאווירה טובה ושלווה בין התלמידים והמורים בלי צורך להפעיל מנגנוני דיכוי, של משמעת ועונשים.

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (אין דירוג עדיין)
Loading...

2 תגובות ל-“מערכת החינוך לא צריכה להיות מנגנון דיכוי”

  1. מאת ניסן:

    חנוך לנער על פי דרכו , גם כי יזקין לא יסור ממנה.

  2. מאת יעלי:

    את הקול שלי איבדתם אחרי הצפיה במופע האימים של פאר ויסנר.
    זה היה מבחיל, כוחני ובדיוק הפוך ממה שבני הנוער צריכים להכיר. האיש ביזה את המערכת שבה הוא התארח ועשה צחוק מעצמו ומהדיאלוג החינוכי והדמוקרטי.
    עוד לפני הדיון (המיותר להפליא) האם היה נכון או לא להרחיק את התלמידים שנענשו מהפאנל – כאב הלב לראות איך מר ויסנר מחנך את בני הנוער לצעקות, נהמות, קריאות בוז, ויצירת בלגן. המורים והתלמידים נפגשו באדם שממנו בדיוק מנסה הפוליטיקה להתנער – כוחני ודמגוג שמתייחס לציבור (גם לציבור המורים וגם לציבור התלמידים) כאל ציבור של טיפשים.
    בחרתי בירוקים בעבר ואני מצביעה פוטנציאלית אבל במערכת הבחירות הזו החיבור בין המפלגה לאדם הזה שהוא חלק מפרצופה גורם לי להתרחק מהאפשרות הזו כמו מאש.
    גם על שאר חברי הפאנל שתגובתם התעכבה יש לי מה לומר אבל זה לדיון אחר.

לכתוב תגובה