תוכנית הירוקים בהרצליה לגינות קהילתיות
26 לספטמבר 2013 מאת: הירוקים בהרצליהמן המאה האחרונה ועד היום מרבית מתושבי העולם, וכך גם בארץ, עברו לערים גדולות והתנתקו כמעט לגמרי מהידע ומההוויה של מלאכת ותהליכי גידול המזון אשר ליוו ותמכו במין האנושי עשרות אלפי שנים. תהליכים אלו גרמו לנו להכיר ולהוקיר את מחזורי הזריעה והקציר, פריון האדמה, חשיבותם של בעלי החיים בתהליך גידול צמחים, את מורכבות ורגישות המערכת האקולוגית הנוצרת בשדה ומסביבו, ואת חשיבות האיכר והישוב החקלאי.
אל הסביבה האורבנית המהירה- בה האספלט, התחבורה הסואנת, הקניונים, הפרסומות והזיהום שולטים- מתלוות תופעות קשות כגון תאונות דרכים, מחלות ריאה, אלימות, חומרנות, תרבות צריכה ובורות. אוכלוסיות כגון ילדים ונוער, קשישים ונכים נפגעים בצורה הכואבת ביותר. הגינה הקהילתית מספקת הזדמנות מפגש של הקהילה, לחיזוק הקשרים בין חברי
הקהילה/השכונה לעידוד עזרה הדדית, וליצרית סביבה אורבאנית נטולת ניכור החברתי ומחוברת יותר לטבע.
הגינה הקהילתית היא אי של יופי המשתנה מעונה לעונה ובו מגדלים בצורה בריאה ואורגנית עגבניות וירקות אחרים, עשבי תבלין ומרפא רב-שנתיים ונוריות באביב; גינה בה עובדים ביחד ואוכלים ממנה תושבי הבניינים והשכונה ; מקום בו ניתן להקשיב להרצאות ולעבוד בסדנאות אקולוגיות ו חברתיות, מקום בו יתקיימו ירידי אסיף קיץ וחורף ; מקום בו אפשר לתפוס קמת שלוות נפש באמצע עיר חסרת מנוחה.
מי יטפל ?
הגינה הקהילתית תשמש יושבי בניין אחד או מספר בניינים/בתים אשר יהיו שותפים באחזקתה. הגינה בהתאם לגודלה, אופי ארגונה והתמיכה שמחוריה, תהווה מוקד מפגש של מספר רב יותר של תושבים, כך שלמעשה יכול להתקבל כאן דפוס חדש של גינה שכונתית. הטיפול בגינה יכול להתנהל בשותפות עם המתנ"ס המקומי ו/או העירייה והאחזקה היום יומית
תתבצע עי' ארגון עצמאי של תושבי שכונה מסורים לעניין ואחראים על הפעלה ותחזוק הגינה. אנשים המשוגעים לדבר בארגונים סביבתיים או החיים באזור הגינה יכולים לספק את הידע והכלים לתושבים המקומיים ולשדרג את הגינה הקהילתית גם בהסברה והפצה, על כך אוסיף בהמשך שאגע בנושא 'קבוצת גינון קהילתי'.
זה משהוא חדש ?
הרעיון של הבאת חקלאות בקנה מידה גנני לאמצע העיר הוא למעשה די אוונגרדי וחלוצי, לא מדובר אף ברעיון מהפכני משום שבעבר לא התקיימו גינות קהילתיות בערים גדולות.
מקרים המזכירים גינון קהילתי עירוני נגלה במחצית המאה ה-19 באירופה תחת השם 'גני שרבר' או 'גני חלקות'. שיטה זו פותחה עי' ד"ר דניאל שרבר בגרמניה ואף עברה לאנגליה ומטרתה הייתה לספק למאות אלפי האיכרים- שעברו לערים הגדולות במהלך המהפכה התעשייתית- אפשרות להשלים את סל המזון שלהם.
הגן המשפחתי, אשר הוחכר למשפחה או למספר משפחות בשולי העיר, כלל חלקה לגידול ירקות עצי פרי אחדים, גדר חיה, ערוגה מעורבת של פרחים וצמחי נוי וסוכה המשמשת את המשפחה ואורחיה לשהות בחיק הטבע. שיטה זו עדיין מקובלת כיום בארצות מתועשות הן במערב והן במזרח. בימינו נמצא דוגמאות לגינון קהילתי פנים-עירוני כאשר ההשראה והביצוע מגיעים מתפיסות סביבתיות-חברתיות שהחלו להתפשט בשנות ה-60 וה-70 בעולם המתועש.
בארה"ב נעשו מספר ניסיונות מעניינים בתחום זה לדוגמה " גינות למען השלום" בניו-יורק ושיקאגו ביזמת הפרופ' קארל לין; גינות קהילתיות בניו-יורק פרי פעילותם של ארגוני סביבה מקומיים כגון 'בוהן ירוקה' Green Thumb או פעולותיהם של 'הגרילות הירוקות' בהארלם. ניסיונות אלו מבוססים על שת"פ של הקהילה בשכונה ועל עשייה עצמית, תוך שימוש בחומרים זולים ובעבודה בהתנדבות לשיפור הסביבה. עבודות דומות נעשו בכל המדינות המתועשות באירופה. (אילן, שלמה, הגן הפורה, 1997, פרק 31 'הגינה בעיר' )
איפה ?
גינה קהילתית יכולה להיות פרי יוזמתו של דייר בודד אחד ובשותפות עם ועד הבית כאשר גודלה לא עולה על 10 מ"ר כגודל אחת מהחלקות המקיפות את הבית או אלו שמתחתיו.
גודל הגינה הקהילתית יכול להגיע אף לגודל מספר חצרות בניין 100-200 מ"ר , בינות לבניינים, בחצר משותפת, בחלקות מוזנחות אשר עומדות בין הכיסאות של ועדות תכנון וגורמי נדל"ן. מקומות פוטנציאליים נוספים יכולים להיות בחלקות ספציפיות בבתי ספר , אוניברסיטאות, בתי אבות, מעונות חוסים, פארקים, בסמוך למקלטים ציבוריים בתי
חולים ועוד.
מה השיטה ?
מוסדות כגון משרד החקלאות, איכות הסביבה והחינוך, עיריות, הקק"ל, המועצה לישראל יפה, החברה למתנ"סים, צריכים לעודד ולתמוך במעורבות האישית של האוכלוסייה ע"י שיתוף פעולה פורה עם תושבי השכונה ו/או הארגון יזמי הגינה.
שיתוף פעולה מוסדי עם יזמי הגינה הקהילתית העירונית יכול להתבטא .ב…
א. תמיכה מנהלתית: חכירת החלקות ליזמי הגינה (ארגון, תנועת נוער, קבוצת דיירים ) לפי חוזה בו מתחייבים היזמים להכשיר ולעבוד את החלקה לתקופה מוגדרת.
ב. תמיכה כלכלית: הענקת תקציב שנתי לרכישת זרעים, שתילים, דשן, מחסן, וכלי עבודה .
ג. הפנמת עלויות המים המוקצים לגינה.
ד. הספקת שלטים וגדר.
ה. הנחיית גנני העירייה לספק גזם טרי מגינות הנוי ולשנע אותו לגינה העירונית הסמוכה.
ו. קומבינציה של מספר סעיפים.
העירייה תתמוך כספית בחלק מעלויות הגינות ובאמצעות מתנדבים ועמותות העוסקות בנושא תספק תמיכה והדרכה :
- ידע מקצועי על תהליכים, בעיות ושיטות אורגניות לגידול חלקת ירקות, עשבי תבלין ורפואה ופרחים ( חשיבות ערמת הקומפוסט, הפיכת אדמה, ערוגות מוגבהות , מידע בסיסי על צמחים וכו' ) כל זאת דרך פלייר-עלון-חוברת במפגשים, הרצאות במתנ"ס או באחת הדירות .
- עזרה בפרסום שכונתי של הגינה הקהילתית ושל אירועי הגינה . ( פוסטר, דוכן מכתבים לדיירים וכו' ).
- עזרה בכוח אדם ובכלים באירועי הגינה הקהילתית השכונתיים כגון יום הכשרת האדמה לחרישה וזריעה, יום השתילה, יום אסיף, יום בניית גדר, וכו'.
- עזרה בגיבוש ואיגוד קואליציית התושבים המעונינים לטפל בגינה ובבניית הקשר עם הרשויות (איך לגייס כספים, איך להפיץ חומרים וכו').
הקבוצה יכולה למנות במינימום של 15-20 איש של משוגעים/ות לדבר לארגן מגבית של 50-100₪ בשנה ( כל זאת אם אין מדובר לפנות לקרנות שונות ) ולהקצות חלק מהכספים לפרסום פליירים וחוברות, רכישת כלי עבודה (מעדר, קלשון , מגרפה, עתים, וכדומה ). הקבוצה צריכה לפרסם את שירותיה דרך פרסום בשכונות ומפגשים עם ועדי שכונות,
באינטרנט וברשתות חברתיות.
פרוייקט זה חשוב שיהיה מוכר וייתכן גם מתוקצב בחלקו כפרוייקט בעל אופי חינוכי וקהילתי ע"י הרשויות המקומיות. חשוב שיהיה מוכר בארגוני הסביבה ומופץ בפרסומים שלהם.
על הקבוצה לארגן מקום אחסון לכלי עבודה, חומרי הפצה כגון פליירים רגילים, עלונים עם מידע מורכב יותר, וחוברות מתומצתות בנושא גינון אורגני בסיסי, לא להפצה אלא להדרכה של פעילים חדשים בקבוצה ושל תושבים המעויינים לעבוד על גינה קהילתית.
חשוב לשמור גם על קשר רציף עם האנשים שאתם הקבוצה עבדה לשם פתרון ותמיכה במקרים של בעיות וכו'.
* * *