דוח מבקר המדינה בעניין הרס חוף אפולוניה

13 לאוקטובר 2010   מאת:

דוח חמור ביותר של מבקר המדינה נגד התנהלות הרשויות בעניין הרס חוף אפולוניה, המבקר חושף התנהלות לא תקינה של כל הרשויות בעניין, להלן עיקרי הדברים:

1. עיריית הרצליה לא הביא לולחו"ף את הפרויקט לאישור למרות שנדרשה לכך ב2005, לא בדקה חלופות בראשית הפרויקט אלא רק חלופה נוספת בסופו.
2. המשרד להגנת הסביבה שינה את דעתו כמה פעמים,
3. הולחו"ף לא דרש לקיום דיון על הפרויקט למרות שזו הייתה החלטתו בשנת 2005.

צילום:דרור עזרא

לרקע ומידע מקיף בנושא לחצו כאן… 

——————

פעולות להגנה על המצוק באפולוניה

1. הממצאים מלמדים כי במשך כחמש שנים התעכב יישומו של הפתרון הזמני להגנת המצוק באפולוניה, כמפורט להלן:
כבר בשנת 2002 החלו עיריית הרצלייה ורשות העתיקות לפעול להגברת המודעות להרס המצוק באפולוניה. בשנת 2004 מינתה ראש עיריית הרצלייה הגב' יעל גרמן "ועדה לטיפול מיידי במצוק אפולוניה" (להלן – הוועדה למצוק באפולוניה), בהשתתפות נציגי העירייה, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות וממ"י. הוועדה למצוק באפולוניה התבקשה למצוא פתרון מיידי וזמין להבטחת שלום המצוק ויציבותו. היא שכרה את שירותיו של מהנדס ימי (להלן – מתכנן א') שיציע פתרונות להגנת המצוק. באוגוסט 2004 היא החליטה להמליץ על אחת החלופות שהציע מתכנן א' – הקמת קיר ים הבנוי מסלעים ומבולדרים, שנועד להגן על בוהן המצוק.
אף על פי שמנהל היחידה לאיכות הסביבה בעירייה וכן מומחים שונים[1] שהועסקו על ידי העירייה כדי לסייע במציאת פתרונות למצוק בחופי הרצלייה, הסתייגו מהפתרון המוצע בנימוק שהוא עלול לגרום להרס עתיקות ובתי גידול תת-ימיים ולמפגע אסתטי, סברה עיריית הרצלייה שהקמת קיר הים היא בגדר הרע במיעוטו, שכן הפתרונות האחרים עלולים לגרום להרס המעגן העתיק שבתחתית המצוק. עלות הפרויקט המשוערת הייתה 3 מיליון ש"ח; העירייה הביעה נכונות להקצות לפרויקט סכום של 1.5 מיליון ש"ח, ורשות הטבע והגנים הסכימה להקצות סכום של 400,000 ש"ח.
הביקורת העלתה כי במשך כשנתיים (בין נובמבר 2004 לאוקטובר 2006) קיימה עיריית הרצלייה מגעים עם המשרד להגנת הסביבה כדי לקבל את אישורו לפתרון המוצע. המשרד להגנת הסביבה

הסכים כי אכן נדרשת התערבות בחוף לצורך שימור המצוק באפולוניה, אך הביע ספק בנוגע לפתרון המוצע על ידי העירייה וביקש לשוב ולקיים דיונים עם המומחים השונים לבחינת החלופות.
הביקורת העלתה כי בסוף שנת 2005, ולפי דרישת המשרד להגנת הסביבה, הוקם צוות היגוי לפתרון חירום לבוהן המצוק (להלן – צוות ההיגוי), במטרה לבחון חלופות הנדסיות וסביבתיות לפתרון בעיית המצוק באפולוניה. בצוות ההיגוי השתתפו נציגי עיריית הרצלייה, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומתכנן א' מטעם העירייה. באוקטובר 2006 החליט צוות ההיגוי לאשר את המלצת מתכנן א' להקים קיר ים מאבן.
ביולי 2007 אישרה רשות העתיקות את הפתרון המוצע[2]. לטענת רשות העתיקות אף שהוא יפגום בנוף שלמרגלות האתר, נוכח החשש לפגיעה בחיי אדם ולנזק בלתי הפיך לעתיקות פתרון המיגון סביר וניתן לאמצו כפתרון חירום זמני.

2. שנתיים קודם לכן, ביולי 2005, דנה מליאת הולחו"ף בפתרון שעיריית הרצלייה הציגה בפניה. הולחו"ף ציינה כי היא רואה צורך להתייחס לחוף אפולוניה במסגרת התכנית המפורטת לשיקום חוף הרצלייה (ראו לעיל), וביקשה מהעירייה להציע פתרון מהיר לחוף אפולוניה כחלק ממסגרת הפתרון הכולל.
הביקורת העלתה כי עיריית הרצלייה לא חזרה להציג בפני הולחו"ף את הפתרון המוצע לחוף אפולוניה, כפי שהתבקשה בהחלטת הולחו"ף מיולי 2005.
בנובמבר 2007 אישרה הוועדה המקומית הרצלייה את בקשת העירייה למתן היתר בנייה בשל הצורך הדחוף בביצוע העבודות להצלת המצוק באפולוניה. באוקטובר 2007 פנה בא כוחה של הוועדה המקומית הרצלייה לשר להגנת הסביבה ולולחו"ף ועדכן אותם לגבי החלטת הוועדה. הוא ציין כי לדעת הוועדה המקומית הרצלייה העבודות אינן טעונות את אישורה של הולחו"ף, מאחר שהן תואמות את תכנית המתאר המקומית החלה בשטח[3], והן אינן כרוכות בהיתר לשימוש חורג או הקלה.
מתשובת הולחו"ף בנובמבר 2007 עולה כי היא השאירה בידי הוועדה המקומית הרצלייה את ההחלטה אם להביא את הבקשה להיתר בפניה[4]. כלומר, הולחו"ף לא עמדה על דרישתה מיולי 2005. בתשובתה למשרד מבקר המדינה מסרה הולחו"ף, כי הוועדה המקומית הרצלייה לא ביקשה להיוועץ עמה בעניין אפולוניה.

הולחו"ף היא המוסד האמון על שמירת הסביבה החופית, ולכן משרד מבקר המדינה סובר שמן הראוי היה שתעמוד על קיום דרישותיה מ-2005 ותבחן את הפתרון המוצע להרס המצוק באפולוניה, על היבטיו השונים. אין זה ראוי שביצוע פעולות בנייה בסביבת החוף יושאר לשיקול דעתן הבלעדי של העירייה והוועדה המקומית.

3. בינואר 2008 הודיע המשרד להגנת הסביבה לעיריית הרצלייה, כי חזר בו מהסכמתו לפתרון המוצע: "למרות שנציג המשרד ליווה את הדיונים של העירייה לגבי הגנת חוף אפולוניה, תוך התייעצות עם גורמי המשרד, לאחר בחינה נוספת ומעמיקה… משרדנו איננו סבור שההגנה על בוהן המצוק היא אכן הפעולה הדחופה ביותר הנדרשת להפחתת הסיכון לאתר הארכיאולוגי…". המשרד ביקש לבחון חלופה אחרת להגנת המצוק.
חברי סיעת הירוקים בעירייה ואחד מחברי המועצה (להלן – המתנגדים) התנגדו גם הם להחלטה ופנו במהלך השנים 2008 עד 2009 לכמה ערכאות שיפוטיות – ועדת הערר לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב, בית המשפט לעניינים מינהליים[5] ובית המשפט העליון[6] – בבקשה לבטל את מתן ההיתר. הן ועדת הערר והן בית המשפט לעניינים מינהליים דחו את הבקשות שהוגשו, והנימוקים העיקריים לכך היו הנתונים שהוצגו לגבי דחיפות הצורך לפעול על מנת למנוע פגיעה במצוק.

במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט לעניינים מינהליים בפברואר 2009 הסכימו הצדדים לדון בהצעה שהעלה המשרד להגנת הסביבה, בעניין ביצוע פעולות לשחזור החומה העתיקה (כדוגמת קיר העמודים ששוחזר בגן הלאומי תל אשקלון, כמפורט לעיל), אולם לא הצליחו להגיע להסכמה בנוגע להצעה זו. עיריית הרצלייה טענה שהפתרון שיושם באשקלון אינו ישים באפולוניה, והסתמכה על חוות הדעת שהזמינה ממתכנן א' בנוגע לקיר העמודים בגן הלאומי תל אשקלון. ביוני 2009, נוכח הקשיים ביישום התכניות החלופיות שהוצעו על ידי גורמים שונים, חזר בו המשרד להגנת הסביבה בשנית מהתנגדותו לפתרון שהוצע על ידי העירייה.

המתנגדים הגישו ערעור לבית המשפט העליון, אולם בסופו של דבר הסכימו לחזור בהם מערעורם. בהחלטתו העיר בית המשפט העליון על הדחיפות העניינית הכרוכה בהקמת קיר הים למצוק באפולוניה, והדגיש כי לא בחן את השאלות המשפטיות שבערעור ואלו נותרו פתוחות.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מסרה עיריית הרצלייה, כי בסוף שנת 2009 השלימה את ביצוע עבודות ההגנה על המצוק באפולוניה. היא הדגישה כי במשך השנים השקיעה מאמצים ניכרים בקידום הפתרון למצוק. בתשובתה למשרד מבקר המדינה מפברואר 2010 מסרה רשות הטבע והגנים, כי הפעולות להגנת המצוק באפולוניה בוצעו על פי התכנון והגנו בהצלחה על המצוק בעת סערות החורף של 2009 עד 2010, והוסיפה שהפגיעה בחזות המצוק אינה חמורה כפי שחשבו שתהיה. רשות הטבע והגנים ציינה כי היא פועלת להסדרת הניקוז מגג המצוק ולהפחתת העומס על המצוק עצמו.
לדעת משרד מבקר המדינה התמשכו ההליכים לגיבוש הפתרון להרס המצוק באפולוניה באופן בלתי סביר. בין היתר משום שהמשרד להגנת הסביבה שינה כמה פעמים את דעתו על הפתרון שהציעה העירייה, ומשום שהגורמים המעורבים לא הגיעו להסכמה בדבר הפתרון הרצוי. משרד מבקר המדינה העיר למשרד להגנת הסביבה כי היה עליו לפעול בשיתוף עם עיריית הרצלייה למציאת פתרון להרס המצוק באפולוניה, ולדרוש את הצגתם של כל הנתונים ואת בחינת החלופות השונות כבר בראשית הדרך.


[1] מומחים שהכינו בהזמנת העירייה דוחות בנושא המצוק החופי.
[2] האישור ניתן לפי חוק העתיקות, התשל"ח-1978.
[3] לטענת העירייה, הייעוד של המקרקעין לפי התכנית החלה עליהם הנו שטח ציבורי פתוח (שצ"פ), ומותר לבצע בו עבודות פיתוח לשם קיום ושמירה על השצ"פ, ובכלל זה – בניית סוללה.
[4] יצוין כי לדעת המשרד להגנת הסביבה היה צורך שהבקשה תידון בולחו"ף.
[5] עת"מ 2762/08 מפלגת הירוקים, יואל חדידה נ' ועדת הערר לתכנון ובניה – מחוז מרכז, ואח' (טרם פורסם).
[6] עע"מ 8233/09 מפלגת הירוקים נ' ועדת הערר לתכנון ובניה – מחוז מרכז ואח' (טרם פורסם).

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (2 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

לכתוב תגובה