מסובבים את חלום הבלהות

08 לנובמבר 2021   מאת:

אנחנו נמצאים בימים האחרונים(ועידת גלזגו 2021) בהצפה נדירה של עיסוק תקשורתי בנושא סביבה, מצד אחד זה דבר חיובי כי נושא הסביבה לא מקבל חשיפה ראויה, לא בתקשורת, לא בעיסוק הפוליטי ולא בעיסוק הציבורי. וזה נושא נרחב בעל השפעה משמעותית על כולם. מן הצד השני אני לחלוטין לא אוהב לשמוע ולקרא את התכנים שמשודרים, שכוללים שלושה מסרים – הפחדה סוחפת וחסרת היגיון מפני קטסטרופה אדירה, דרישה להקרבה אדירה מן הציבור והבטחות לגאולה בדמות עצירת הקטסטרופה.

האמת היא ששלושת המסרים האלו מאוד בעיתים ולדעתי לא נכונים, אין שום קטסטרופה, לא נכון לדורש הקרבה מן האזרחים וכנראה לא תהיה שום גאולה. אם מסתכלים על שלושת מסרים האלו די ברור שיש כאן ניסיון ליצר דת חדשה.

התפיסה שלי לגבי נושא הסביבה היא אחרת, המוקד צריך להיות על מקבלי ההחלטות בכל הרמות, המטרה שימור משאבי הטבע לדורות הבאים ושימוש חסכוני ונכון בכל משאבי שיש לנו לטובת שיפור איכות החיים.

יש המון אנשים צעירים שמערכת ההפחדה בהחלט עובדת עליהם, אני אנסה כאן לענות למסרים העיקריים שמשודרים לציבור בעיקר לצעירים, שלא התנסו בחוויה הזו הפחדה מקטסטרופה.

האם כדור הארץ בסכנה?

אחד המסרים משמעותיים שמשדרים לציבור שכדור הארץ בסכנה, זה מסר שקרי ולא נכון. אין שום סכנה לכדור הארץ. כדור הארץ עבר שורה אורכה של אירועי קיצון ושרד. בין השאר אסון החמצן, לפני כ2 מיליארד שנים לא היה חמצן באטמוספרה, בגלל תהליכים ביולוגים חמצן החל לזהם את האטמוספרה וגרם להשמדת מוחלטת של כמעט כל החיים שהיו על כדור הארץ. אירוע כדור הארץ ככדור שלג שהיה לפני 650 מילוני שנים שכדור הארץ כנראה קפא לחלוטין. אירוע של קרני גמא שפגעו בכדור הארץ לפני 444 מיליוני שנה. אירוע השמדה החמור ביותר לפני 250 מיליוני שנים, שנגרם כנראה מהתפרצות געשית עצומה בסיביר. וכמובן השמדת הדינוזאורים לפני 65 מיליוני שנים שהסיבה לה עדיין שנויה במחלוקת.

אני לא מונה סתם את הרשימה הזו, כדור הארץ עבר אירועים אדירים, שרד ואפילו שגשג. כלומר ברור לחלוטין שכדור הארץ לא נמצא בשום סכנה שלאנושות יש יכולת למנוע אותה.

צילום: דרור עזרא

האם אנחנו על סף הכחדת החיים על כדור הארץ?

מסר אחר דומה שעולה הוא כי הפעילות האנושית תגרום להכחדת החיים על כדור הארץ, אפשר לעבור שוב על הרשימה בפסקה הקודמת ולראות שאירועים אדירים ומשמעותיים על כדור הארץ לא גרמו להכחדה החיים על כדור הארץ.

אני לפחות לא ראיתי שום טענה מדעית שאנחנו נמצאים עכשיו על סף אירוע הכחדה דומה לזה שהיו לפני מילוני שנים. אירועי הכחדה משמעותיים הם מאוד יוצאי דופן כתוצאה מפעילות קוסמית או געשית אדירה. לכן אני יכול לכתוב בוודאות שאין שום סיכוי שנגיע לאירוע הכחדה.

יש שינוי אקלים?

הטענה המרכזית שאנחנו נמצאים עכשיו באירוע של שינוי אקלים שיגרום לפגיעה קשה באנושות ובטבע. אני טוען כי שינוי אקלים הוא המצב הטבעי של כדור הארץ. להפך הדרישה ליציבות אקלימית היא חסרת יסוד ומנתקת מן המציאות.

יש הוכחות מדעיות נרחבות לשינוי אקלים משחר האנושות ועד היום, למשל עידן הקרח שהסתיים לפני 11 אלף שנים, שבמשך עשרות אלפי השנים שהתקיים שרדו כמעט כל המינים של בעלי החיים וגם האנושות. יותר מזה יש הוכחות מדעיות על עידני קרח נוספים שהיו במקביל להתפתחות האנושות ואולי אפילו תרמו לה.

יש תיאוריה עם הוכחות מדעיות נרחבות שכדור הארץ עובר שינוי אקלים במחזוריות של 25 אלף שנים בגלל סיבוב כדור הארץ סביב השמש. השינויים האלו די משמעותיים והייתה להם השפעה על האנושות.

יש הוכחות מדעיות חד משמעיות שמדבר סהרה היה ירוק לתקופות לא קצרות, מדענים מצאו שינוי בהיקף החול שהגיע לאוקיאנוס האטלנטי, יש ציורי קיר באמצע מדבר סהרה של ג'ירפות ופילים.

יש הוכחות מדעיות ברורות לקיומם של מערכת של נהרות במדבר הסעודי, יש ממציאים ארכיאולוגים שמראים שהמדבר הסעודי היה ירוק עד לפני 5000 שנים, והיו שם חיים משגשגים של בני אדם ובעלי חיים. 

גם בישראל יש הוכחות להשפעות שינוי האקלים על בני האדם שחיו כאן, למשל הכפר הנאוליתי בעתלית. כפר שהתגלה בעומק 10 מ' מתחת לפני הים ומראה על קיום משגשג של בני אדם עד לפני 8000 שנים, הכפר ננטש עם עליית מפלס הים התיכון.


אירוע שינוי האקלים הכי קרוב אלינו בזמן נקרא עידן הקרח הקטן, התחיל לפני 500 שנים והסתיים לפני כ150 שנים, יש תיעוד נרחב כי בתקופה הזו האקלים היה קר, הקוטב הצפוני התרחב באופן ניכר, נוצרו קרחונים בכל ההרים הגובהים, נהרות קפאו, נמל ניו ירוק קפא. למרות שהאירוע הזה מאוד קרוב לזמננו אין ממש הסבר מקובל לאירוע הזה, ויש שורה של השערות.

ההוכחות על כך שכדור הארץ עובר שינוי אקלים באופן תדיר, הם חד משמעיות וחותכות, יש ממצאים ארכיאולוגים ברורים, יש הוכחות מדעיות אחרות שאין עליהם עוררים, אף מדען רציני לא מערער על זה. אלו לא תיאוריות לא השערות בניגוד לאירוע הכחדה שכתבתי עליהם בפסקה הקודמת.

אז יש משבר אקלים?

ההגדרה של מהו משבר לא ממש ברורה, הרי כל דבר יכול להיות משבר תלוי בעיני המתבונן. תינוק שנפל לו המוצץ מרגיש משבר ובוכה.

אנחנו רואים מקומות שבהם מתגוררים אנשים שחווים משבר סביבתי קשה והתדרדרות מהירה בשנים האחרונות, רבים מאלו הם מקומות שלא הושפעו מאירועי אקלים אלא מבניה מסיבית של סכרים והטיה של נהרות, כמו בימת אוראל וכמו ים המלח אצלנו.

אם נלך על הגדרה למשבר למצב שמחייב עקירה של ישוב אנושי שהיה קיים מאות שנים, לא בגלל הטיה של נהרות אלא מסיבה סביבתית אחרת, לא נמצא הרבה כאלו בשנים האחרונות.
כמו שציינתי בפסקה הקודמת, ב5000 השנים האחרונות יש הוכחות על עקירות רבות כאלו במזרח התיכון ואפריקה. אבל יש הוכחות ארכיאולוגיות לנטישה של ערי ענק במרכז ודרום אמריקה לפני קולומבוס, למשל העיר האדירה טאוטיווקאן במקסיקו, אשר ננטשה כנראה כתוצאה ממחוסר חמור במים. יש את העיר העתיקה טיקאל בגואטמלה שכנראה ננטשה לפני 1000 שנים בעקבות ירידה חדה באיכות המים. יש עוד לא מעט דוגמאות כאלו, ערים נטושות שנמצאו בג'ונגלים של מרכז ודרום אמריקה. חלק לא קטן מהם ננטשו כנראה בגלל שימוש יתר במשאבים בעיקר מים.

בראיה כוללת על התמודדות האנושות עם האקלים ב5000 שנים האחרונות האם המצב היום גרוע ביותר? התשובה שלי היא לא, אפילו ההפך מצב הטוב ביותר. גם אם נסתכל 500 שנים אחורה היום התמודדות של האנושות עם האקלים היא הטובה ביותר. ולא נראים ממש סימנים של התדרדרות.

אז התשובה שלי לשאלה הזו היא שאין משבר אקלים, המושג הזה שגוי ולא נכון.

האם פעילות האדם משפיעה על האקלים?

זו שאלת השאלות שנמצאת בויכוח, במיוחד הנושא של שימוש בדלק, גז ופחם. אין ספק שיש השפעה לפעילות האדם על הסביבה בו הוא חי, ואחת השפעות הכי משמעותיים הוא דילול משאבי הטבע וזיהום שלהם באזורים שיש בהם פעילות של בני האדם. אבל זו לא השאלה, השאלה היא האם יש השפעה מעבר להשפעה המקומית/אזורית?

מבחינתי אירוע האקלים הכי זכור לי היה חורף 1992, שבו ישראל קיבלה כמויות אדירות של גשם, שלג במקומות שעשרות שנים לא ירד בהם שלג, ואני זוכר את פתיתי השלג שנפלו עלי בבסיס במפרץ חיפה. החורף הזה היה תוצאה של התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים אשר חצי שנה לפני שיגר מילוני טונות של חומרים שונים ביניהם גזים וחלקיקים שהגיעו עד לסטרטוספרה יצרו שכבת אובך שבלמה 5% מקרינת השמש ולירידה טמפרטורה בחצי מעלה תוך זמן קצר.
דוגמא מתועדת נוספת של התפרצות הר הגעש קרקטואה באינדונזיה בשנת 1883 שהביאה לשינוי אקלימי דומה בכל כדור הארץ למשך שנים.
כלומר שני האירועים האקלימיים הדרמאטיים ביותר ב200 שנים האחרונות היו תוצאה מהתפרצות הרי געש במזרח אסיה. ושניהם גרמו להתקררות מיידית כתוצאה מעמעום קרינת השמש. 

המספרים מאוד ברורים, יש עליה בטמפרטורת פני הים בעשרות שנים האחרונות, המדידות מראות זאת וגם אני הרגשתי את העלייה הזו. מבחינתי טמפרטורת פני הים היא המדד המשמעותי לאקלים, זה לא משהו שאפשר לעשות איתו מניפולציה, זה לא מושג עמום ולא ברור כמו טמפרטורה ממוצעת. יש מקומות בהם יש מדידה רצופה של טמפרטורת פני הים, הים עצמו עושה את הממוצע בניגוד למדידה של טמפרטורת האוויר שמשתנה בצורה מאוד גדולה במשך היום, ובין יום ליום.  

המספרים ההיסטוריים של טמפרטורת מי הים מראים דבר מאוד מעניין, בסוף שנות ה60 ועד אמצע שנות ה70 של המאה הקודמת הייתה ירידה אפילו די חדה, זו הייתה תקופת השיא של שימוש בזבזני באנרגיה, בעיקר נפט ופחם. המכוניות היו גדולות וזוללת דלק, החשמל יוצר בעיקר מפחם, מפעלים זיהמו את האוויר ללא הגבלה. באמצע שנות ה70 הייתה עליה במחירי הדלק והתקופה הזו נקראת לפחות במערב כתקופה של משבר האנרגיה. זה די מוזר שדווקא בנקודת הזמן הזו אנחנו רואים שינוי מהתקררות להתחממות, הרי אם ההסבר של השפעת האדם וזיהום האוויר על האקלים ההינו צריכים לראות מגמה אחרת בסוף שנות ה70 ותחילת שנות ה80?  

מצד אחד יש בעולם מאות מילוני מכוניות שבאופן יומיומי מייצרות חום גבוה מאוד, פולטות גזים חמים, קשה להגיד שאין לזה השפעה על האקלים, לפחות מקומית. מצד שני הנפח של האטמוספרה הוא אדיר ביחס לכמות כלי הרכב שמיצרים חום ופולטים גזים, אם הייתה השפעה גדולה על האקלים אז גם שריפות יער התפרצויות הרי געש, ופליטת גזים מקרום כדור הארץ היו משפעים בצורה דומה לאורך כל ההיסטוריה האנושית.  

אני מכיר את ההסברים של השפעה מצטברת, אבל גם בהם יש חור גדול, הרי הגזים האלו חלקם משתחררים באופן טבעי לאטמוספרה. אז היינו צריכים לראות את המצב הזה של נזק מצבר בעבר. וזה בדיוק הבעיה הגדולה שלי עם כל התיאוריות הללו, המדענים לא מצליחים לפענח את הסיבות לשינוי האקלים בעבר הקרוב והרחוק ומשום מה הם כן יודעים לחזות את העתיד?

לא יודע זה לא בדיוק מסתדר לי. במיוחד לאור העובדה שאני זוכר את תחזיות הקטסטרופה הקודמות, בסוף שנות ה80 עם החור באוזון, וב2006 עם אל גור והתחממות הגלובלית שעברה להיות היום משבר האקלים.
המון מן התחזויות האלו היו כושלות, כולל זו של אל גור על המסה מוחלטת של הקוטב הצפוני, שהייתה אמורה להתרחש כבר היום.

אני ממליץ לכולם להתרחק מנביאים שחוזים קטסטרופות, גם אם הם קוראים לעצמם מדענים. מי שמשתמשים בנבואות קטסטרופה כדי לנסות להשפיע על אחרים איך להתנהג הם אנשים בכת.

אז מה עושים?

כפי שאפשר להבין מן הטקסט הזה, אני לא כל כך מאמין בתחזיות על הקטסטרופה האקלימית, אני כן מאמין שיש שינוי אקלים שכנראה ברובו טבעי, אני מתקשה להאמין שלאנושות יש באמת כוח לשנות את האקלים.
יש כמה דברים שכן אפשר לעשות, להתכונן לשינוי האקלים, למשל עליה של מפלס הים, שיטפונות, בצורות, התגברות גלי חום. אני כן חושב שיש לבני אדם יכולים ליצר השפעה מקומית למשל שתילה של עצים, השקיה וחקלאות באזורים צחיחים.

הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות זה למנוע ניצול יתר של משאבי הטבע, ולמנוע את זיהום הסביבה. כתבתי בעבר על הנזקים האדירים של המכונית הפרטית, כן גם החשמלית. לעבור יותר ויותר לאנרגיה סולארית, לעודד איטום ובידוד מבינים, לפעול לעודד חסכון באנרגיה ועוד.

אני מתנגד נחרצות לשיטה שאנחנו רואים היום ותיארתי בתחילת הטקסט, המסר שהאליטה העולמית מעבירה לנו "אנחנו הולכים לקטסטרופה, אתם האזרחים אשמים, ואתם האזרחים צריכים לשלם את המחיר".

הדרך הנכונה היא שינוי משמעותי של אופן קבלת ההחלטות בכל מעגלי קבלת ההחלטות. תכנון ארוך טווח, עם התפיסה המרכזית של שמירה על משאב הטבע, וניצול כמה שפחות של משאבי הטבע, מניעת זיהום הסביבה ואכיפה נוקשה נגד המזהמים. התפיסה הכוללת צריכה להיות מועברת לציבור בצורה ברורה ושקופה, ותוך יצירת תקופת מעבר לתפיסה החדשה.

1 vote, average: 5.00 out of 51 vote, average: 5.00 out of 51 vote, average: 5.00 out of 51 vote, average: 5.00 out of 51 vote, average: 5.00 out of 5 (1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

לכתוב תגובה