ארכיון הנושא 'איכות אוויר'

מסובבים את חלום הבלהות

יום שני, 08 לנובמבר 2021   מאת:

אנחנו נמצאים בימים האחרונים(ועידת גלזגו 2021) בהצפה נדירה של עיסוק תקשורתי בנושא סביבה, מצד אחד זה דבר חיובי כי נושא הסביבה לא מקבל חשיפה ראויה, לא בתקשורת, לא בעיסוק הפוליטי ולא בעיסוק הציבורי. וזה נושא נרחב בעל השפעה משמעותית על כולם. מן הצד השני אני לחלוטין לא אוהב לשמוע ולקרא את התכנים שמשודרים, שכוללים שלושה מסרים – הפחדה סוחפת וחסרת היגיון מפני קטסטרופה אדירה, דרישה להקרבה אדירה מן הציבור והבטחות לגאולה בדמות עצירת הקטסטרופה.

האמת היא ששלושת המסרים האלו מאוד בעיתים ולדעתי לא נכונים, אין שום קטסטרופה, לא נכון לדורש הקרבה מן האזרחים וכנראה לא תהיה שום גאולה. אם מסתכלים על שלושת מסרים האלו די ברור שיש כאן ניסיון ליצר דת חדשה.

התפיסה שלי לגבי נושא הסביבה היא אחרת, המוקד צריך להיות על מקבלי ההחלטות בכל הרמות, המטרה שימור משאבי הטבע לדורות הבאים ושימוש חסכוני ונכון בכל משאבי שיש לנו לטובת שיפור איכות החיים.

יש המון אנשים צעירים שמערכת ההפחדה בהחלט עובדת עליהם, אני אנסה כאן לענות למסרים העיקריים שמשודרים לציבור בעיקר לצעירים, שלא התנסו בחוויה הזו הפחדה מקטסטרופה.

האם כדור הארץ בסכנה?

אחד המסרים משמעותיים שמשדרים לציבור שכדור הארץ בסכנה, זה מסר שקרי ולא נכון. אין שום סכנה לכדור הארץ. כדור הארץ עבר שורה אורכה של אירועי קיצון ושרד. בין השאר אסון החמצן, לפני כ2 מיליארד שנים לא היה חמצן באטמוספרה, בגלל תהליכים ביולוגים חמצן החל לזהם את האטמוספרה וגרם להשמדת מוחלטת של כמעט כל החיים שהיו על כדור הארץ. אירוע כדור הארץ ככדור שלג שהיה לפני 650 מילוני שנים שכדור הארץ כנראה קפא לחלוטין. אירוע של קרני גמא שפגעו בכדור הארץ לפני 444 מיליוני שנה. אירוע השמדה החמור ביותר לפני 250 מיליוני שנים, שנגרם כנראה מהתפרצות געשית עצומה בסיביר. וכמובן השמדת הדינוזאורים לפני 65 מיליוני שנים שהסיבה לה עדיין שנויה במחלוקת.

אני לא מונה סתם את הרשימה הזו, כדור הארץ עבר אירועים אדירים, שרד ואפילו שגשג. כלומר ברור לחלוטין שכדור הארץ לא נמצא בשום סכנה שלאנושות יש יכולת למנוע אותה.

צילום: דרור עזרא

האם אנחנו על סף הכחדת החיים על כדור הארץ?

מסר אחר דומה שעולה הוא כי הפעילות האנושית תגרום להכחדת החיים על כדור הארץ, אפשר לעבור שוב על הרשימה בפסקה הקודמת ולראות שאירועים אדירים ומשמעותיים על כדור הארץ לא גרמו להכחדה החיים על כדור הארץ.

אני לפחות לא ראיתי שום טענה מדעית שאנחנו נמצאים עכשיו על סף אירוע הכחדה דומה לזה שהיו לפני מילוני שנים. אירועי הכחדה משמעותיים הם מאוד יוצאי דופן כתוצאה מפעילות קוסמית או געשית אדירה. לכן אני יכול לכתוב בוודאות שאין שום סיכוי שנגיע לאירוע הכחדה.

יש שינוי אקלים?

הטענה המרכזית שאנחנו נמצאים עכשיו באירוע של שינוי אקלים שיגרום לפגיעה קשה באנושות ובטבע. אני טוען כי שינוי אקלים הוא המצב הטבעי של כדור הארץ. להפך הדרישה ליציבות אקלימית היא חסרת יסוד ומנתקת מן המציאות.

יש הוכחות מדעיות נרחבות לשינוי אקלים משחר האנושות ועד היום, למשל עידן הקרח שהסתיים לפני 11 אלף שנים, שבמשך עשרות אלפי השנים שהתקיים שרדו כמעט כל המינים של בעלי החיים וגם האנושות. יותר מזה יש הוכחות מדעיות על עידני קרח נוספים שהיו במקביל להתפתחות האנושות ואולי אפילו תרמו לה.

יש תיאוריה עם הוכחות מדעיות נרחבות שכדור הארץ עובר שינוי אקלים במחזוריות של 25 אלף שנים בגלל סיבוב כדור הארץ סביב השמש. השינויים האלו די משמעותיים והייתה להם השפעה על האנושות.

יש הוכחות מדעיות חד משמעיות שמדבר סהרה היה ירוק לתקופות לא קצרות, מדענים מצאו שינוי בהיקף החול שהגיע לאוקיאנוס האטלנטי, יש ציורי קיר באמצע מדבר סהרה של ג'ירפות ופילים.

יש הוכחות מדעיות ברורות לקיומם של מערכת של נהרות במדבר הסעודי, יש ממציאים ארכיאולוגים שמראים שהמדבר הסעודי היה ירוק עד לפני 5000 שנים, והיו שם חיים משגשגים של בני אדם ובעלי חיים. 

גם בישראל יש הוכחות להשפעות שינוי האקלים על בני האדם שחיו כאן, למשל הכפר הנאוליתי בעתלית. כפר שהתגלה בעומק 10 מ' מתחת לפני הים ומראה על קיום משגשג של בני אדם עד לפני 8000 שנים, הכפר ננטש עם עליית מפלס הים התיכון.


אירוע שינוי האקלים הכי קרוב אלינו בזמן נקרא עידן הקרח הקטן, התחיל לפני 500 שנים והסתיים לפני כ150 שנים, יש תיעוד נרחב כי בתקופה הזו האקלים היה קר, הקוטב הצפוני התרחב באופן ניכר, נוצרו קרחונים בכל ההרים הגובהים, נהרות קפאו, נמל ניו ירוק קפא. למרות שהאירוע הזה מאוד קרוב לזמננו אין ממש הסבר מקובל לאירוע הזה, ויש שורה של השערות.

ההוכחות על כך שכדור הארץ עובר שינוי אקלים באופן תדיר, הם חד משמעיות וחותכות, יש ממצאים ארכיאולוגים ברורים, יש הוכחות מדעיות אחרות שאין עליהם עוררים, אף מדען רציני לא מערער על זה. אלו לא תיאוריות לא השערות בניגוד לאירוע הכחדה שכתבתי עליהם בפסקה הקודמת.

אז יש משבר אקלים?

ההגדרה של מהו משבר לא ממש ברורה, הרי כל דבר יכול להיות משבר תלוי בעיני המתבונן. תינוק שנפל לו המוצץ מרגיש משבר ובוכה.

אנחנו רואים מקומות שבהם מתגוררים אנשים שחווים משבר סביבתי קשה והתדרדרות מהירה בשנים האחרונות, רבים מאלו הם מקומות שלא הושפעו מאירועי אקלים אלא מבניה מסיבית של סכרים והטיה של נהרות, כמו בימת אוראל וכמו ים המלח אצלנו.

אם נלך על הגדרה למשבר למצב שמחייב עקירה של ישוב אנושי שהיה קיים מאות שנים, לא בגלל הטיה של נהרות אלא מסיבה סביבתית אחרת, לא נמצא הרבה כאלו בשנים האחרונות.
כמו שציינתי בפסקה הקודמת, ב5000 השנים האחרונות יש הוכחות על עקירות רבות כאלו במזרח התיכון ואפריקה. אבל יש הוכחות ארכיאולוגיות לנטישה של ערי ענק במרכז ודרום אמריקה לפני קולומבוס, למשל העיר האדירה טאוטיווקאן במקסיקו, אשר ננטשה כנראה כתוצאה ממחוסר חמור במים. יש את העיר העתיקה טיקאל בגואטמלה שכנראה ננטשה לפני 1000 שנים בעקבות ירידה חדה באיכות המים. יש עוד לא מעט דוגמאות כאלו, ערים נטושות שנמצאו בג'ונגלים של מרכז ודרום אמריקה. חלק לא קטן מהם ננטשו כנראה בגלל שימוש יתר במשאבים בעיקר מים.

בראיה כוללת על התמודדות האנושות עם האקלים ב5000 שנים האחרונות האם המצב היום גרוע ביותר? התשובה שלי היא לא, אפילו ההפך מצב הטוב ביותר. גם אם נסתכל 500 שנים אחורה היום התמודדות של האנושות עם האקלים היא הטובה ביותר. ולא נראים ממש סימנים של התדרדרות.

אז התשובה שלי לשאלה הזו היא שאין משבר אקלים, המושג הזה שגוי ולא נכון.

האם פעילות האדם משפיעה על האקלים?

זו שאלת השאלות שנמצאת בויכוח, במיוחד הנושא של שימוש בדלק, גז ופחם. אין ספק שיש השפעה לפעילות האדם על הסביבה בו הוא חי, ואחת השפעות הכי משמעותיים הוא דילול משאבי הטבע וזיהום שלהם באזורים שיש בהם פעילות של בני האדם. אבל זו לא השאלה, השאלה היא האם יש השפעה מעבר להשפעה המקומית/אזורית?

מבחינתי אירוע האקלים הכי זכור לי היה חורף 1992, שבו ישראל קיבלה כמויות אדירות של גשם, שלג במקומות שעשרות שנים לא ירד בהם שלג, ואני זוכר את פתיתי השלג שנפלו עלי בבסיס במפרץ חיפה. החורף הזה היה תוצאה של התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים אשר חצי שנה לפני שיגר מילוני טונות של חומרים שונים ביניהם גזים וחלקיקים שהגיעו עד לסטרטוספרה יצרו שכבת אובך שבלמה 5% מקרינת השמש ולירידה טמפרטורה בחצי מעלה תוך זמן קצר.
דוגמא מתועדת נוספת של התפרצות הר הגעש קרקטואה באינדונזיה בשנת 1883 שהביאה לשינוי אקלימי דומה בכל כדור הארץ למשך שנים.
כלומר שני האירועים האקלימיים הדרמאטיים ביותר ב200 שנים האחרונות היו תוצאה מהתפרצות הרי געש במזרח אסיה. ושניהם גרמו להתקררות מיידית כתוצאה מעמעום קרינת השמש. 

המספרים מאוד ברורים, יש עליה בטמפרטורת פני הים בעשרות שנים האחרונות, המדידות מראות זאת וגם אני הרגשתי את העלייה הזו. מבחינתי טמפרטורת פני הים היא המדד המשמעותי לאקלים, זה לא משהו שאפשר לעשות איתו מניפולציה, זה לא מושג עמום ולא ברור כמו טמפרטורה ממוצעת. יש מקומות בהם יש מדידה רצופה של טמפרטורת פני הים, הים עצמו עושה את הממוצע בניגוד למדידה של טמפרטורת האוויר שמשתנה בצורה מאוד גדולה במשך היום, ובין יום ליום.  

המספרים ההיסטוריים של טמפרטורת מי הים מראים דבר מאוד מעניין, בסוף שנות ה60 ועד אמצע שנות ה70 של המאה הקודמת הייתה ירידה אפילו די חדה, זו הייתה תקופת השיא של שימוש בזבזני באנרגיה, בעיקר נפט ופחם. המכוניות היו גדולות וזוללת דלק, החשמל יוצר בעיקר מפחם, מפעלים זיהמו את האוויר ללא הגבלה. באמצע שנות ה70 הייתה עליה במחירי הדלק והתקופה הזו נקראת לפחות במערב כתקופה של משבר האנרגיה. זה די מוזר שדווקא בנקודת הזמן הזו אנחנו רואים שינוי מהתקררות להתחממות, הרי אם ההסבר של השפעת האדם וזיהום האוויר על האקלים ההינו צריכים לראות מגמה אחרת בסוף שנות ה70 ותחילת שנות ה80?  

מצד אחד יש בעולם מאות מילוני מכוניות שבאופן יומיומי מייצרות חום גבוה מאוד, פולטות גזים חמים, קשה להגיד שאין לזה השפעה על האקלים, לפחות מקומית. מצד שני הנפח של האטמוספרה הוא אדיר ביחס לכמות כלי הרכב שמיצרים חום ופולטים גזים, אם הייתה השפעה גדולה על האקלים אז גם שריפות יער התפרצויות הרי געש, ופליטת גזים מקרום כדור הארץ היו משפעים בצורה דומה לאורך כל ההיסטוריה האנושית.  

אני מכיר את ההסברים של השפעה מצטברת, אבל גם בהם יש חור גדול, הרי הגזים האלו חלקם משתחררים באופן טבעי לאטמוספרה. אז היינו צריכים לראות את המצב הזה של נזק מצבר בעבר. וזה בדיוק הבעיה הגדולה שלי עם כל התיאוריות הללו, המדענים לא מצליחים לפענח את הסיבות לשינוי האקלים בעבר הקרוב והרחוק ומשום מה הם כן יודעים לחזות את העתיד?

לא יודע זה לא בדיוק מסתדר לי. במיוחד לאור העובדה שאני זוכר את תחזיות הקטסטרופה הקודמות, בסוף שנות ה80 עם החור באוזון, וב2006 עם אל גור והתחממות הגלובלית שעברה להיות היום משבר האקלים.
המון מן התחזויות האלו היו כושלות, כולל זו של אל גור על המסה מוחלטת של הקוטב הצפוני, שהייתה אמורה להתרחש כבר היום.

אני ממליץ לכולם להתרחק מנביאים שחוזים קטסטרופות, גם אם הם קוראים לעצמם מדענים. מי שמשתמשים בנבואות קטסטרופה כדי לנסות להשפיע על אחרים איך להתנהג הם אנשים בכת.

אז מה עושים?

כפי שאפשר להבין מן הטקסט הזה, אני לא כל כך מאמין בתחזיות על הקטסטרופה האקלימית, אני כן מאמין שיש שינוי אקלים שכנראה ברובו טבעי, אני מתקשה להאמין שלאנושות יש באמת כוח לשנות את האקלים.
יש כמה דברים שכן אפשר לעשות, להתכונן לשינוי האקלים, למשל עליה של מפלס הים, שיטפונות, בצורות, התגברות גלי חום. אני כן חושב שיש לבני אדם יכולים ליצר השפעה מקומית למשל שתילה של עצים, השקיה וחקלאות באזורים צחיחים.

הדבר הכי חשוב שאפשר לעשות זה למנוע ניצול יתר של משאבי הטבע, ולמנוע את זיהום הסביבה. כתבתי בעבר על הנזקים האדירים של המכונית הפרטית, כן גם החשמלית. לעבור יותר ויותר לאנרגיה סולארית, לעודד איטום ובידוד מבינים, לפעול לעודד חסכון באנרגיה ועוד.

אני מתנגד נחרצות לשיטה שאנחנו רואים היום ותיארתי בתחילת הטקסט, המסר שהאליטה העולמית מעבירה לנו "אנחנו הולכים לקטסטרופה, אתם האזרחים אשמים, ואתם האזרחים צריכים לשלם את המחיר".

הדרך הנכונה היא שינוי משמעותי של אופן קבלת ההחלטות בכל מעגלי קבלת ההחלטות. תכנון ארוך טווח, עם התפיסה המרכזית של שמירה על משאב הטבע, וניצול כמה שפחות של משאבי הטבע, מניעת זיהום הסביבה ואכיפה נוקשה נגד המזהמים. התפיסה הכוללת צריכה להיות מועברת לציבור בצורה ברורה ושקופה, ותוך יצירת תקופת מעבר לתפיסה החדשה.

המשטרה והממשלה בשירות יבואני המכוניות

יום שני, 08 ליוני 2015   מאת:

המכוניות הפרטיות בישראל הם ענף כלכלי מרכזי, כל שנה הענף הזה מגלגל עשרות מיליארדי שקלים, מדובר בענף כלכלי שמקיף תחומים רבים, יבוא כלי רכב, דלק, ביטוח, תחזוקה, רישוי, בניית כבישים, חניונים ועוד.

על הענף הכלכלי הזה מרחף "שד" והשד הזה נקרא אופניים חשמליים, למה האופניים החשמליים כל כך מפחידים את בעלי האינטרסים הכלכלים הקשורים לענף הרכב?

התפקיד של כלי רכב הוא להעביר אנשים מנקודה לנקודה בצורה יעילה וזולה. אם משווים בין מכוניות פרטיות לאופניים חשמליים בתוך הערים, אזי אופניים חשמליים הן יעלים יותר, והן זולים לאין שיעור ממכוניות.

אופניים חשמליים, לא צורכים דלק, לא דורשים ביטוח יקר (כמו של אופנועים), זולים לקניה ותחזוקה, לא דורשים מקומות חניה, ולא מזהמים את האוויר. למעשה מדובר בכלי תחבורה עירוני כמעט אידיאלי.

 

איך הפכו האופניים החשמליים לאויבי הציבור?

הטענה היחידה שאני שומע נגד האופניים החשמליים שהם "קוטלים חיים" כלומר מסכנים הולכי רגל, מדובר בטענה שקרית לחלוטין, הן פרטנית והן כללית. עד היום התפרסם מקרה אחד בו אדם איבד את חייו וגם זה לא ברור אם מדובר בתוצאה ישירה מהפגיעה או מסיבוך אחר.

באו נעמיד באותו מבחן את המכוניות, כל שבוע תאונות בין מכוניות פרטיות להולכי רגל הורגות כמה אנשים ופוצעות בצורה קשה עשרות רבות של אנשים. השימוש במכוניות פרטיות הורג באופן עקיף אלפי אנשים כל שנה כתוצאה מתחלואת זיהום אוויר. איך הפכו אופניים חשמליים לקטלניים? לא ברור!

יש בהחלט בעיה והיא התשתיות שמדינת ישראל והעיריות נותנות לתחבורת האופניים, למעשה מדינת ישראל והערים בכלל לא נותנות תשתית לרוכבי אופניים. במדינת ישראל כמעט ואין שבילי אופניים מופרדים מן המדרכה, רוב שבילי האופניים הם סימן על המדרכה, שגורמים להתנגשות בלתי פוסקת בין הולכי רגל לרוכבי אופניים.

היום דרך טיפוסית בתוך הערים מוקצת בערך בצורה הזו 80% מיועדים לנסיעת מכוניות, אוטובוסים ואופנועים, 10% לחניית מכוניות ו10% למדרכות. כל עוד אופניים לא זכו לשימוש נרחב לא הייתה להם השפעה על התנועה במדרכות, אבל כיום ברור לחלוטין שהשימוש המוגבר באופניים לא יכול הימשך על אותם 10% משטח הדרך שמשמש למדרכה, שמשמים בין היתר גם לצבת שולחנות בתי קפה וכדומה.

 

להקצות שבילי אופניים על חשבון המכוניות

המדיניות המסתמנת לדכא את השימוש באופניים היא שגויה ומטופשת, ואני חושד שהמניעים למדיניות הזו לא הכי נקיים מאינטרסים. המדיניות הנכונה היא חלוקה נכונה יותר של השימוש בדרך, במקום 90% למכוניות ו10% להולכי רגל – ל80% למכוניות, 10% לאופניים, ו10% להולכי רגל.

אולי לחלק מהקוראים זה ישמע "חילול הקודש" הערים לא חייבות לספק חניות בצדי הדרכים למכוניות, חניות שמכניסות עשרות מילוני שקלים לעיריות, אפשר וצריך לוותר על חניה בצדי הדרכים

כמובן שאני לא המצאתי כלום, אופניים הם חלק משמעותי מלא מעט ערים באירופה. למשל בקופנהגן(דנמרק), שקבעה החל מסוף שנות ה60 מדיניות ברורה של דיכוי שימוש במכוניות ועידוד השימוש באופניים, וזאת על רקע מחאה של הורים בדנמרק נגד דריסות ילדים ע"י נהגי מכוניות.

מה שאנחנו רואים היום הוא לא פחות מטירוף מערכות, במקום לקדם ולעודד שימוש באופניים חשמליים שהם כלי תחבורה אידיאלי לתנועה בערים, אנחנו רואים קמפיין תקשורתי ולוביסטי לדיכוי השימוש באופניים חשמליים.

 

המלצות לל"ג בעומר

יום חמישי, 25 לאפריל 2013   מאת:

מדורה ללא אש

המלצה הכי טובה שלנו היא לוותר על המדורה, ולחוגג את החג במפגש חברתי ללא מדורה.

עיקר המלצותינו הן, לקיים מדורה בחבורה גדולה, להימנע ממדורה גדולה ולהדליק רק גזעים וקרשים מעץ מלא ללא צבע"
להלן המלצות המשרד להגנת הסביבה משולבות בכמה המלצות נוספות שלנו:

  1. אין להשליך למדורה חומרי פלסטיק וניילונים – יש להימנע מלזרוק למדורה כוסות, צלחות וסכו"ם חד פעמי מפלסטיק וכלים מקלקר. שריפתם של חומרים אלה גורמת לפליטה של חומרים מסרטנים ובנוסף מלווה בריחות רעים.
  2. אין לשרוף תחליפי עץ מלא כמו מלמין, M.D.F ופורמייקה יש להימנע מתחליפי עץ מאחר ובתהליך ייצורם כולל ערבוב עם דבקים שונים הפולטים לאוויר בעת שריפתם חלקיקים המכילים חומרים מסוכנים ומלווה בריחות רעים.
  3. אין להשליך למדורה עצים צבועים בצבע או בלכה.
  4. אין להשליך למדורה חומרים מסוכנים – כגון אסבסט, מוצרי אלקטרוניקה, זכוכיות ואבנים. כל אלו עלולים להתפוצץ מחומה של האש ולהוות סכנה לחוגגים סביב המדורה.
  5. מומלץ לחגוג בחברותא – זאת על מנת ל"חסוך" זיהום אוויר, למשל מדורה משולבת של שתי כיתות.
  6. מומלץ להימנע ממדורת גדולות – מדורה בגובה התחליתי של מטר אחד היא בהחלט מספיקה
  7. מומלץ לא לשבת קרוב למדורה ולא בכוון שאליו פונה העשן, כדי להימנע משאיפה מיותרת של מזהמים.

ועוד המלצות כלליות למדורה ידידותית לסביבה:

  • בבחירת האתר להדלקת המדורה הקפידו על שטח נקי וחשוף: אין להדליק מדורה ביער, מתחת לעצים ולא סמוך לשדה קוצים העלול להתלקח. כמובן שגם מרחק בטחון משטח בנוי לא יזיק.
  • דאגו לתחום את המדורה בשורת אבנים שתגביל את התפשטות האש.
  • בתחילת הערב אפשר להסביר לילדים על נושא התחממות הגלובלית, ועל החשיבות הרבה להתנהג באופן שמפחית את זיהום האוויר.
  • לחוגגים בחוף הים: מדורה בחוף הים ניתן להבעיר אך ורק בתוך כלי קיבול, כגון חצי חבית או כל מיכל מתאים אחר. יש לדאוג לכיבוי מוחלט עם סיום המדורה ולהעברה למיכל אשפה. בזמן המדורה יש לדאוג שלא יתעופפו כלים חד פעמיים, שקיות פלסטיק, אריזות למיניהן ומפיות נייר אל החוף ואל הים. בחושך קשה יהיה לנקות את כל הפסולת שהתעופפה. יש לדאוג לאמצעים מספקים וחזקים לאיסוף הפסולת במהלך ועם סיום המדורה.
  • חשוב! הכינו מראש אמצעים לכיבוי אש: מקור מים, חול ולמי שיכול – מטף נייד עשוי תמיד להועיל.
  • עצים למדורה: הקפידו על שימוש בענפים יבשים בלבד, ללא עלוות ירק. עשו שימוש בפסולת עץ נקייה ממסמרים, ברגים ופלסטיק. הימנעו מכריתת עצים ושיחים. בסביבתכם ניתן למצוא מספיק ענפים יבשים ופסולת גזם שמותר לעשות בהם שימוש למדורה.
  • סוף טוב: בסיום הקומזיץ, הקפידו לוודא את כיבוייה המוחלט של המדורה. יש לכסות את הגחלים במים או חול. גחלים עלולים לשוב ולהתלקח לאחר לכתכם.
  • משאירים את השטח נקי: אוספים את כל השאריות משטח המדורה לתוך שקיות אשפה ומעבירים אותן למכולות האשפה הסמוכות.

יש לזכור כי רבבות מדורות ביום אחד הם מקור זיהום משמעותי ביותר, העשן וגזי החממה שנפלטים במהלך המדורה אינם "נעלמים" אלא מוספים עומס על המערכת האקולוגית הרגישה של כדור הארץ שממליא עמוסה.

כתבה קצרה על הירוקים בערוץ 2

יום רביעי, 02 לינואר 2013   מאת:

כרטיסה לכול פועל

יום ראשון, 02 לספטמבר 2012   מאת:

מדינת ישראל נמצאת היום בזמן קריטי להחליט על תפנית למערכת התחבורה במדינה, מרבצי הגז האדירים שהתגלו בים, מחסור בשטחי בנייה, גודש בכבישים, ומחירי הדלק המאמירים, צריכים להביא את הממשלה לזנוח את מדיניות עידוד השימוש במכונית הפרטית ולקדם באמת תחבורה ציבורית.

צריך לומר את האמת התמכרות של אזרחי ישראל למכונית הפרטית הגיעה לנקודה בלתי אפשרית. בעשורים האחרונים טיפחנו את חלום האמריקני המופרך של בית בפרברים, ושתי מכוניות משפחתיות בחניה. "מכונית לכל פועל" שהייתה בשנות השבעים הסיסמא שטיפחה את החולם הזה הפכה לנגד עינינו לחלום בלהות, יקר, מזהם וקטלני.

צריך להסתכל על המציאות, אין בישראל את המרחבים העצומים של קליפורניה, אין לנו תעשיית רכב, יש לנו מדינה קטנה וצפופה, לכן תפיסת התחבורה חייבת לשקף זאת. צריך לזכור תפקידה של מערכת תחבורה הוא להביא אנשים מנקודה לנקודה בצורה מהירה ויעילה.
היום מטרת מערכת התחבורה שלנו ורוב המשאבים מושקעים בלהעביר קופסאות מתכת מנקודה לנקודה, וזה לא נעשה במהירות ולא ביעילות. מערכת התחבורה הקלוקלת הזו, עולה לנו המון, זיהום אוויר, בניית כבישים, בניית חניונים תת קרקעיים, תאונות, זמן, מחרי דלק ועוד. המכונית שהייתה אומרה לשרת אותנו, הפכה לנטל בלתי נסבל.

ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה אסטרטגית ברורה ואמיצה, אשר זונחת את המכונית הפרטית ומקדמת בכל הכוח תחבורה ציבורית, בעיקר אוטובוסים.
שינוי כזה אינו פשוט, הכנסות המדינה ממס קניה, תשתיות לא מתאימות, ואזרחים שלא מאמינים במערכת התחבורה הציבורית לא משנים בין לילה. אבל כמו שתושבי ישראל ידעו להתגייס לחסוך בשנים האחרונות במים, ובקיץ האחרון בחשמל, אני בטוח שאם הממשלה תציב זאת כמטרה לאומית השינוי יבוא, גם בציבור וגם בכל הרמות של מקבלי ההחלטות.
סיבה נוספת וחשובה שצריכה להביא אותנו לשינוי הזה, היא מרבצי הגז שהתגלו בים, אם היום כמעט כל האנרגיה לתחבורה היא מבנזין וסולר, הדרך הנכונה והיעילה לעבור לשימוש מוגבר בגז בתחבורה היא להמיר את צי האוטובוסים לשימוש בגז. וברור שככל שיותר ויותר אנשים ישתמשו בתחבורה ציבורית כך תקטן מאוד התלות של מדינת ישראל ביבוא דלק, ובמחירי הדלק.

בהקשר של תחבורה ציבורית אי אפשר להתחמק מעניין התחבורה הציבורית בשבת, אם מדינת ישראל רוצה שאזרחי המדינה יזנחו את המכונית הפרטית היא חייבת לספק תחבורה ציבורית בשבת.
אני מעולם לא הבנתי את ההגיון שעומד מאחורי ההתנגדות של העסקנים החרדים והדתיים להפעלת אוטובוסים בשבת, הרי במילא רוב עם ישראל משתמש במכונית הפרטית "ומחלל" את השבת, ואלו שאין להם מכונית נאלצים לשלם למוניות או לוותר על הבילוי.
גם הטענה שבגלל "חילול" השבת דתיים יאלצו להחרים את חברות האוטובוסים היא חסרת שחר. ראשית, כבר היום יש אוטובוסים נפרדים לדתיים, שנית, חילול שבת בחברות התעופה הזרות, בחברת חשמל, מקורות ובעוד מקומות לא מונע מן הדתיים להשתמש בשירותים של החברות הללו.
לטעמי, התעקשות הזו נוגדת את אחד הכללים החשובים בהלכה "פיקוח נפש דוחה שבת", אילו הייתה תחבורה ציבורית חייהם של מאות ואולי אלפים נהגים ונוסעים היו ניצלים מתאונות שמרחשות בסופי שבוע בשל עייפות, שיכרות וכדומה.
התעקשות של העסקנים החרדים והדתיים בעניין ניראת על רקע אגו או רצון לא לוותר על הישגי העסקנות. לדעתי, הדרך היעילה לשבור את ההתנגדות הזו היא ע"י הפעלת הסעות חינם בשבת מטעם העיריות, כאשר העסקנים החרדים והדתיים יראו שהסוסים ברחו מן האורוות, הם יאלצו לוותר ואפשר תחבורה ציבורית בשבת.
לצערי, מספר ראשי ערים בישראל העדיפו לשמור על הקואליציה שלהם ופעלו בזירת יחסי ציבור בלבד ע"י עתירות ופניות תקשורתית למשרד התחבורה, כאשר הפתרון האמיתי לעניין נמצא בידיהם.

פורסם גם בNRG

הצד השחור של איסור נורות הליבון

יום ראשון, 05 לפברואר 2012   מאת:

בתחילת המאה ה20 נורת הליבון נחשבה לאחת ההמצאה החשובות ביותר, ואכן לנורה הפשוטה הזו הייתה חשיבות גדולה בהפצת השימוש בחשמל.
אבל מסתבר שתהילת עולם זו היא קצרת טווח, הנה קצת יותר ממאה שנה אותה נורה שהייתה פאר התעשייה הופכת למוצר לא חוקי ומגונה. וגם מדינת ישראל פתחה את שנת 2012 באיסור השיווק של הנורות.


עולה התהייה מדוע דווקא הנורה נאסרה לשיווק האם היא מוצר אשר מהווה סכנה מספר אחת לציבור? האם הנורה מסוכנת יותר למשל סיגריות או משקאות עתירי סוכר, או תכשירים קוסמטיים שמכילים רעלנים? לא!

הרי אומרים לנו שהאיסור הזה, הוא לטובתנו והכי חשוב זה לטובת איכות הסביבה.
הרשו לי לפקפק בזאת, הרקע היסטורי יכול לאושש חשוד כי המניעים לאיסור הזה לא הכי כשרים, בשנת 1924, הקימו חברות יצור הנורות קרטל שנקרא פובוס (Phoebus) המטרה הייתה ברורה, לדאוג שטכנולוגית נורות הליבון לא תשופר ותוגבל ל1000 שעות עבודה. וזה בא על רקע השיפור בטכנולוגית שהגדיל את זמן פעולת הנורה לאלפי שעות. נמצאו אפילו מסמכים על קנסות ששילמו חברות בגין יצור נורות שעברו את מכסת ה1000 השעות שקבע הקרטל.
הסיפור הזה הוא אחת הדוגמאות הבלוטות, למה שנקרא עידוד תרבות הצריכה או יותר נכון "השבתה מתכננת", כלומר חברות מייצרות בכוונה מוצרים נחותים כדי שאלו יתבלו בהתאם לתכנון, בכוונה שהצרכנים יזרקו אותם ויקנו מוצרים חדשים, וכך החברות ישמרו על רווחיות.
ואכן חברות רבות בכל התחומית אימוצו את המדיניות הזו, התחרות לא באמת על איכות המוצרים, והיום לא תראו חברה שתגיד יש לנו מוצר מעולה שיחזק הרבה שנים, להפך האחריות על מוצרים היא מוגבלת, ואלו שמתקלקלים העלות לתקנם כל-כך גבוהות ולמעשה מכריחים אותם לקנות מוצר חדש.
הבעיה עם המדיניות הזו היא כפולה, ראשית ליצור המוצרים הללו גוזלים המון משאבים, ומן הצד השני המוצרים הללו יוצרים המון פסולת. ואלו כמובן פוגעים בסביבה.

בגלל הפשטות של הנורה מדיניות "השבתה מתכננת" כל-כך בולטת לעין, הרי לא מתקבל על הדעת שהנורה העמידה ביותר בהיסטוריה יוצרה דווקא בתחילת המאה הקודמת.
והנה אנו מגיעים לאבסורד, היום אותם תכונות נחותות שחברות הכניסו בנורות הפוכות בעצם לאמצעי שכנוע מרכזי לזרוק אותן ולהחליפן בנורות אחרות יקרות יותר מטכנולוגיה מתקדמת יותר, שאומרים לנו שהן טובות יותר, יחזקו יותר וכמובן יתרמו לאיכות הסביבה.

מעבר להיסטוריה המפקפקת של החברות הללו, שווה גם להטיל ספק בנתונים שמספקים לנו על חיסכון אדיר בחשמל בזכות החלפות הנורות, אם נוסיף על זה את המשאבים המבזבזים ביצור והפסולת מן הנורות החדשות, בכלל לא בטוח שיש להן תרומה משמעותית לאיכות הסביבה.

אם רוצים לתרום לבריאות הציבור, יש לאסור שיווק סיגריות, אם רוצים לחסוך באנרגיה תיקרו את השימוש במכונית הפרטית ותעודדו שימוש בתחבורה ציבורית, אם רוצים לחסוך באמת בחשמל תעודדו בתים ועסקים לאטם מבנים על מנת להקטין את צריכת החשמל לקירור וחימום.

רגולציה אמיתית הייתה צריכה למנוע את מדיניות צרוך וזורק של חברות, כמו חיוב באחריות ארוכה למוצרים, או חיוב חברות למחזר מוצרים בסיום השימוש, וכדומה.

אין לי מושג אם ההחלטה המוזרה הזו של איסור השיווק נורות הליבון היא תוצאה של "שתדלנות" מצד חברות ויבואנים, או סתם רדידות של מקבלי החלטות, אבל אני לא אוכל את הלוקש הזה ולא אחליף אף נורה ליבון תקינה באלו החדשות.

ההדרה האמתית בתחבורה הציבורית

יום ראשון, 18 לדצמבר 2011   מאת:

לפתע פתאום התקשורת הישראלית גילתה את הפרדה בין נשים לגברים, הנושא הפך לכותרות ראשיות ושוב מככב במאבק האין סופי בין חילוניים לדתיים. אבל משום מה הכפייה הדתית האמיתית, אי הפעלת התחבורה ציבורית בשבת, הודרה משיח הציבורי הזה. מדובר בנוהג מוזר וטיפשי שהמדינה אמיצה לה במשך עשרות שנים וכמעט אף-אחד לא מפקפק בנוהג הזה.

נכון יש בישראל קהילה המאפשרת לפלגים קיצוניים מתוכה לכפות עליה התנהגות מוזרה, בה זוגות אינם יכולים לשבת יחד על ספסל אחד באוטובוס, בה עצם נוכחות נשים בקרבת גברים במהלך נסיעה יכולה להביא את הגברים הללו למחשבות מיניות. מה לנו כי נלין על אותה קהילה, הרי אותן נשים מרשות את ההתנהגות הזו, וגברים רבים באותה קהילה נכנעים לאותם פלגים קיצוניים.
וברור כי הפרדה זו נאכפת בעיקר באותה קהילה עצמה, ואולי בשוליים לגבי אנשים שלא מאותה קהילה. לעומת זאת, הכפייה הדתית בנוגע לאי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פוגעת אך ורק בקהילות אחרות, ביהודים חילוניים, במוסלמים, בתיירים וכמעט בכולם ומשום מה זה מקובל וכמעט אף-אחד לא פצה פה ומצייץ וזאת בשם הסטוס-קוו המקודש!

הנזקים של אי-הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת הם עצומים, מאות אלפי אנשים חסרי רכב לא יכולים ליהנות מבילוי בים או בפארק ביום המנוחה שלהם, סבתא ללא רכב שרוצה לבקר את נכדיה אינה יכולה לעשות זאת, נערים שרוצים ללכת לים הופכים את הוריהם לנהגי הסעות.
אי-הפעלת התחבורה הצבירות בשבת לא רק שפוגעת באיכות החיים היא גם פוגעת בחיים עצמם, כמעט מדי סוף שבוע נהרגים ונפצעים אנשים בתאונות בחזרה מבילויים, בשל עייפות או שכרות.
לא רק זאת, אי-הפעלת תחבורה ציבורית מעודדת קניית כלי רכב, וכך יש עוד גודש בדרכים, עוד הרוגים בתאונות ועוד מתים בגלל זיהום האוויר.
הרי ידוע שיש הלכה הקובעת כי "פיקוח נפש דוחה שבת", אבל הנה נפש אחר נפש נעלמות, שהיו יכולים להינצל אילו הייתה תחבורה ציבורית בשבת, אבל אותם רבנים ועסקנים דתיים מקריבים אותם כזבח לשמירה על הסטוס-קוו "הקדוש".

עכשיו נשאלת השאלה מדוע בכלל חל איסור הפעלת תחבורה ציבורית בשבת? הרי אותו ציבור דתי ממילא לא נוסע בשבת, וממילא החרדים אינם משתמשים בתחבורה ציבורית "חילונית" שאין בה הפרדה בין נשים לגברים?
גם קשה להבין מה הגיון בו, הרי חשמל וטלפון פועלים, ערוצי הטלוויזיה והרדיו משדרים, מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע פתוחים, יש משחקי כדורגל, החניונים גובים דמי חנייה, ואפילו יש פקחים שנותנים דוחות חנייה. למה אלו כן ותחבורה צבירות לא?

לאור ההמולה התקשורתית הזו, אין לי אלא לתהות למה החילונים רוצים לכפות נסיעה מעורבת בבני ברק, ולמה הדתיים/החרדים כופים עלינו החילוניים אי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בתל-אביב.

אני מוכן ונראה שרבים בציבור יצטרפו אלי, בקריאה לשינוי לסטוס-קוו חדש, שהחרדים לא יכפו עצמם על החילונים וחילונים לא יכפו עצמם על החרדים.
שר התחבורה וראש הממשלה יעשו חסד גדול אם ינצלו ההמולה שנוצרה ויקבלו החלטה היסטורית להפעיל את תחבורה הציבורית בשבת, ובאחת גם יעניקו לנו גם צדק חברתי וגם צדק סביבתי.

המיסוי הגבוה על הדלק מוצדק

יום שלישי, 01 לפברואר 2011   מאת:

בשבועות האחרונים אנו נחשפים ליותר ויותר קולות של פרשנים כלכליים ואנשי ציבור המבקרים את המיסוי הגבוה על הדלק, ורואים בו בעיה חברתית קריטית. בדומה לסוגיות אחרות, גם כאן השאלה היא תלוית מבט ופרספקטיבה: אם מתייחסים למיסוי דרך כיסו של האזרח הקטן, ייתכן שיש כאן בעיה. ואולם, אם מסתכלים במבט רחוק ורחב יותר המסקנה שונה לחלוטין.

מיסוי הינו כלי אחד, מיני רבים, ליישום מדיניות, הנגזרת ממטרות לאומיות. השאלה המרכזית שמקבלי ההחלטות צריכים לשאול את עצמם היא מהי המטרה המיועדת לעשרים השנים הקרובות: הגדלת מספר האנשים שנוסעים מדי יום עשרות קילומטרים לעבודה או הפחתת השימוש במכונית הפרטית?

ישראל אינה קליפורניה עתירת השטחים או סעודיה עתירת הדלק. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה שסובלת מזיהום אוויר. מדיניות הממשלה חייבת להיות הפחתה משמעותית בשימוש במכונית פרטית; כל מדיניות אחרת תביא אותנו בעשור הקרוב לשוקת שבורה, הן סביבתית והן כלכלית.

תושבי ישראל התמכרו בארבעים השנים האחרונות למכונית הפרטית. הגמילה אמנם תהיה קשה, אבל היא חייבת להתרחש, גם אם היום נסבול פגיעה קטנה בכיס.
מדינת ישראל טעתה קשות כאשר עודדה, באופן אינטנסיבי, שימוש במכונית הפרטית, והזניחה פיתוח של אלטרנטיבות, כמו אוטובוסים, רכבות, מוניות, אופניים וכדומה. העלאת המיסוי על הדלק היא בהחלט צעד חיובי ראשון להפחתת השימוש במכונית הפרטית, אבל הוא לבדו אינו מספיק, ומדיניות הממשלה חייבת לכלול צעדים נוספים כדי לקדם אלטרנטיבות. כמה הצעות לצעדים שכאלה: הפסקת ההשקעה האדירה בסלילת כבישים חדשים, סבסוד הנסיעה בתחבורה הציבורית, תגבור משמעותי של נתיבי תחבורה ציבורית, קידום תחבורה מסילתית, הנחות במס הכנסה לעובדים שלא משתמשים במכונית פרטית, תכנון עירוני נכון שמייתר את הצורך בשימוש במכונית פרטית ועוד.

בסופו של דבר אנו צריכים לזכור כי השימוש במכונית הפרטית גובה מאיתנו מחיר כלכלי גבוה ביותר, הן בשל בזבוז זמן ואנרגיה הנגרם מהגודש בדרכים, הן בשל הוצאות הבריאות הגואות הנגרמות מתופעות לוואי של זיהום האוויר, והן בשל בזבוז המשאבים בעצם קניית הרכב.
כולי תקווה שממשלת ישראל לא תיכנע לקריאות הפופוליסטיות להפחית מיסוי הדלק, ותקדם מדיניות אמיתית להפחתת השימוש במכונית הפרטית.

פורסם בוואלה

הרצליה: העירייה נגד חשמל סולארי בבית אבות

שבת, 21 לאוגוסט 2010   מאת:

בבית הדיור המוגן "פרוטיאה" ביקשו לשמור על הסביבה ולהתקין פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית השמש. מי שהתנגדה לנושא היא דווקא עיריית הרצליה, בטענה לחריגות בנייה במבנה. העירייה: הם פעלו שלא כחוק. מומחה לאיכות סביבה: "אנרגיה סולארית זה מתת אל"

דרור עזרא, חבר המועצה היחיד אשר הצביע בעד אישור התקנת הפנאלים, מזכיר נימוק נוסף וחשוב ביותר. "לדעתי יש כאן תקדים שיגרום לאנשים רבים בהרצליה או במקומות אחרים לא להתקין פאנלים סולאריים בגלל חשש שפתאום הוועדה המקומית תיזכר בחריגות בנייה ישנות. לדעתי זו מדיניות לא נכונה וטיפשית, במקום לנצל כל 'טיפת' שמש לייצור חשמל, הוועדה המקומית תופסת טרמפ על העניין".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

הלוויתן שמרחף מעל התחנה הפחמית באשקלון

שבת, 19 ליוני 2010   מאת:

עדיין לא ידוע בוודאות כי קיים גז במאגר לוויתן, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שאת הלוויתן הזה אנשי חברת חשמל יתקשו לבלוע.
זה עשור מנסים אנשי חברת חשמל לקדם את התחנה הפחמית החדשה באשקלון, בשנת 2008 הם היו כפסע מקבלת אישור הועדה לתשתיות לאומיות ורק עתירה לבג"ץ שהגשנו הצליחה לעכב את אותו אישור בכמה חודשים, ואז בתחילת 2009 התגלה מאגר הגז תמר שטרף את כל הקלפים לאנשי חברת החשמל.

לאורך כל הליך התכנוני של הקמת התחנה טענו כי יש להעדיף הקמת תחנת גז במקום התחנה הפחמית. לתחנות גז יתרונות רבים על-פני תחנות פחם, ביניהם: זמן הקמה קצר, עלות הקמה זולה, שטח קטן, זיהום אוויר מפוחת, השפעה אפסית על הים, אי-יצרת אפר, אין צורך הובלה ימית, ומספר קטן מאוד של עובדים.

מול היתרונות הרבים של תחנות גז, חברת החשמל טענה טיעון אחד ויחיד, חוסר אמינות של אספקת הגז.
עד התגלית בתמר הטיעון הזה היה אפילו היה די משכנע, אנשי חברת חשמל טענו כי התלות הבלעדית של ישראל באספקת גז ממצרים לרוב תצרוכת החשמל היא חסרת אחריות ויכולה להביא לקטסטרופה במקרה שמצרים תחליט לסגור את השיבר.
אין ספק שבזמנו זה היה טיעון בעל משקל רב, גם לאור הפרסומים התכופים מצד מצרים על כוונתם לא לעמוד בהסכם אם לא ישונו תנאיו. אבל, עם גילוי מאגר תמר חל שינוי מאוד משמעותי, והטענה שמצרים יכולה בשניות לשתק את מדינת ישראל הפכה לחסרת תוקף.

הינו בטוחים כי הגילוי הזה יביא את חברת חשמל ומשרד התשתיות לבטל את התחנה הפחמית, באופן לא מפתיע לא כך קרה ומצאנו את עצמנו ביום חם באוגוסט האחרון במשרדי הועדה לתשתיות לאומיות.
אנשי חברת החשמל נשארו עם אותו טיעון אחד ויחיד, אמינות אספקת הגז, אבל הפעם הם לא הזכירו את מצרים אלא טענו כי הגז בצינור אחד ובאר אחת יכולים במקרה תקלה או חבלה לשתק את המדינה.
אנחנו ידענו כי טורבינות גז יכולות להשתמש כתחליף לגז בסולר, כאן תשובת אנשי חברת חשמל די הדהימה אותנו, הם טענו כי המעבר מגז לסולר וההפך יכול לקחת בין חצי שעה לשעתיים ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שעתיים הפסקת חשמל.

אז המצב היום הוא שעל כף המאזניים עומדים החיסרון שעתיים הפסקת חשמל מול היתרונות, זמן, כסף, שטח, נזק סביבתי נמוך, והכי חשוב הרבה פחות נזק בריאותי.
כל בר דעת מבין שמדובר בחיסרון בטל בששים לעומת היתרונות הרבים, אז מה מביא את אנשי חברת חשמל לדבוק בתחנה הפחמית?
לדעתי, אנשי חברת חשמל רואים בתחנה הפחמית שני יתרונות לאינטרסים שלהם האחד זה המשך המונופול הרווחי שיש לחברת חשמל על יבוא פחם, והשני הוא צירוף מאות עובדים לחברה כך שאנשי חברת חשמל יהיו יכולים להמשיך בתנאי העסקתם המצוינים, להמשיך בתרבות הנפוטיזם, ולהמשיך להיות עם היד על השלטר של המדינה.

אז בסיכומו של עניין השאלה אמיתית שעומדת על הפרק בנוגע לתחנה הפחמית באשקלון היא מה יותר חשוב האינטרסים של חברת חשמל או האינטרסים של מדינת ישראל? אל תטעו, בקרב מקבלי ההחלטות התשובה לשאלה הזו לא ברורה כפי שנדמה.

היום יש לוויתן שמאוד מפחיד את אנשי חברת חשמל, ולא מדובר בזה שבא לבקר בחופי ישראל פעם בשנה אלא זה שנמצא מתחת לים ויכול להפוך את ישראל למעצמת גז.

רקע
טבלה שמסכמת את ההבדלים בין התחנה הפחמית לתחנת הגז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת גז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת פחם

לגרסה מקוצרת שהתפרסמה בדה-מרקר לחצו כאן…