לפתע פתאום התקשורת הישראלית גילתה את הפרדה בין נשים לגברים, הנושא הפך לכותרות ראשיות ושוב מככב במאבק האין סופי בין חילוניים לדתיים. אבל משום מה הכפייה הדתית האמיתית, אי הפעלת התחבורה ציבורית בשבת, הודרה משיח הציבורי הזה. מדובר בנוהג מוזר וטיפשי שהמדינה אמיצה לה במשך עשרות שנים וכמעט אף-אחד לא מפקפק בנוהג הזה.

נכון יש בישראל קהילה המאפשרת לפלגים קיצוניים מתוכה לכפות עליה התנהגות מוזרה, בה זוגות אינם יכולים לשבת יחד על ספסל אחד באוטובוס, בה עצם נוכחות נשים בקרבת גברים במהלך נסיעה יכולה להביא את הגברים הללו למחשבות מיניות. מה לנו כי נלין על אותה קהילה, הרי אותן נשים מרשות את ההתנהגות הזו, וגברים רבים באותה קהילה נכנעים לאותם פלגים קיצוניים.
וברור כי הפרדה זו נאכפת בעיקר באותה קהילה עצמה, ואולי בשוליים לגבי אנשים שלא מאותה קהילה. לעומת זאת, הכפייה הדתית בנוגע לאי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פוגעת אך ורק בקהילות אחרות, ביהודים חילוניים, במוסלמים, בתיירים וכמעט בכולם ומשום מה זה מקובל וכמעט אף-אחד לא פצה פה ומצייץ וזאת בשם הסטוס-קוו המקודש!

הנזקים של אי-הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת הם עצומים, מאות אלפי אנשים חסרי רכב לא יכולים ליהנות מבילוי בים או בפארק ביום המנוחה שלהם, סבתא ללא רכב שרוצה לבקר את נכדיה אינה יכולה לעשות זאת, נערים שרוצים ללכת לים הופכים את הוריהם לנהגי הסעות.
אי-הפעלת התחבורה הצבירות בשבת לא רק שפוגעת באיכות החיים היא גם פוגעת בחיים עצמם, כמעט מדי סוף שבוע נהרגים ונפצעים אנשים בתאונות בחזרה מבילויים, בשל עייפות או שכרות.
לא רק זאת, אי-הפעלת תחבורה ציבורית מעודדת קניית כלי רכב, וכך יש עוד גודש בדרכים, עוד הרוגים בתאונות ועוד מתים בגלל זיהום האוויר.
הרי ידוע שיש הלכה הקובעת כי "פיקוח נפש דוחה שבת", אבל הנה נפש אחר נפש נעלמות, שהיו יכולים להינצל אילו הייתה תחבורה ציבורית בשבת, אבל אותם רבנים ועסקנים דתיים מקריבים אותם כזבח לשמירה על הסטוס-קוו "הקדוש".

עכשיו נשאלת השאלה מדוע בכלל חל איסור הפעלת תחבורה ציבורית בשבת? הרי אותו ציבור דתי ממילא לא נוסע בשבת, וממילא החרדים אינם משתמשים בתחבורה ציבורית "חילונית" שאין בה הפרדה בין נשים לגברים?
גם קשה להבין מה הגיון בו, הרי חשמל וטלפון פועלים, ערוצי הטלוויזיה והרדיו משדרים, מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע פתוחים, יש משחקי כדורגל, החניונים גובים דמי חנייה, ואפילו יש פקחים שנותנים דוחות חנייה. למה אלו כן ותחבורה צבירות לא?

לאור ההמולה התקשורתית הזו, אין לי אלא לתהות למה החילונים רוצים לכפות נסיעה מעורבת בבני ברק, ולמה הדתיים/החרדים כופים עלינו החילוניים אי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בתל-אביב.

אני מוכן ונראה שרבים בציבור יצטרפו אלי, בקריאה לשינוי לסטוס-קוו חדש, שהחרדים לא יכפו עצמם על החילונים וחילונים לא יכפו עצמם על החרדים.
שר התחבורה וראש הממשלה יעשו חסד גדול אם ינצלו ההמולה שנוצרה ויקבלו החלטה היסטורית להפעיל את תחבורה הציבורית בשבת, ובאחת גם יעניקו לנו גם צדק חברתי וגם צדק סביבתי.

בשבועות האחרונים אנו נחשפים ליותר ויותר קולות של פרשנים כלכליים ואנשי ציבור המבקרים את המיסוי הגבוה על הדלק, ורואים בו בעיה חברתית קריטית. בדומה לסוגיות אחרות, גם כאן השאלה היא תלוית מבט ופרספקטיבה: אם מתייחסים למיסוי דרך כיסו של האזרח הקטן, ייתכן שיש כאן בעיה. ואולם, אם מסתכלים במבט רחוק ורחב יותר המסקנה שונה לחלוטין.

מיסוי הינו כלי אחד, מיני רבים, ליישום מדיניות, הנגזרת ממטרות לאומיות. השאלה המרכזית שמקבלי ההחלטות צריכים לשאול את עצמם היא מהי המטרה המיועדת לעשרים השנים הקרובות: הגדלת מספר האנשים שנוסעים מדי יום עשרות קילומטרים לעבודה או הפחתת השימוש במכונית הפרטית?

ישראל אינה קליפורניה עתירת השטחים או סעודיה עתירת הדלק. ישראל היא מדינה קטנה וצפופה שסובלת מזיהום אוויר. מדיניות הממשלה חייבת להיות הפחתה משמעותית בשימוש במכונית פרטית; כל מדיניות אחרת תביא אותנו בעשור הקרוב לשוקת שבורה, הן סביבתית והן כלכלית.

תושבי ישראל התמכרו בארבעים השנים האחרונות למכונית הפרטית. הגמילה אמנם תהיה קשה, אבל היא חייבת להתרחש, גם אם היום נסבול פגיעה קטנה בכיס.
מדינת ישראל טעתה קשות כאשר עודדה, באופן אינטנסיבי, שימוש במכונית הפרטית, והזניחה פיתוח של אלטרנטיבות, כמו אוטובוסים, רכבות, מוניות, אופניים וכדומה. העלאת המיסוי על הדלק היא בהחלט צעד חיובי ראשון להפחתת השימוש במכונית הפרטית, אבל הוא לבדו אינו מספיק, ומדיניות הממשלה חייבת לכלול צעדים נוספים כדי לקדם אלטרנטיבות. כמה הצעות לצעדים שכאלה: הפסקת ההשקעה האדירה בסלילת כבישים חדשים, סבסוד הנסיעה בתחבורה הציבורית, תגבור משמעותי של נתיבי תחבורה ציבורית, קידום תחבורה מסילתית, הנחות במס הכנסה לעובדים שלא משתמשים במכונית פרטית, תכנון עירוני נכון שמייתר את הצורך בשימוש במכונית פרטית ועוד.

בסופו של דבר אנו צריכים לזכור כי השימוש במכונית הפרטית גובה מאיתנו מחיר כלכלי גבוה ביותר, הן בשל בזבוז זמן ואנרגיה הנגרם מהגודש בדרכים, הן בשל הוצאות הבריאות הגואות הנגרמות מתופעות לוואי של זיהום האוויר, והן בשל בזבוז המשאבים בעצם קניית הרכב.
כולי תקווה שממשלת ישראל לא תיכנע לקריאות הפופוליסטיות להפחית מיסוי הדלק, ותקדם מדיניות אמיתית להפחתת השימוש במכונית הפרטית.

פורסם בוואלה

בבית הדיור המוגן "פרוטיאה" ביקשו לשמור על הסביבה ולהתקין פאנלים לייצור חשמל מאנרגיית השמש. מי שהתנגדה לנושא היא דווקא עיריית הרצליה, בטענה לחריגות בנייה במבנה. העירייה: הם פעלו שלא כחוק. מומחה לאיכות סביבה: "אנרגיה סולארית זה מתת אל"

דרור עזרא, חבר המועצה היחיד אשר הצביע בעד אישור התקנת הפנאלים, מזכיר נימוק נוסף וחשוב ביותר. "לדעתי יש כאן תקדים שיגרום לאנשים רבים בהרצליה או במקומות אחרים לא להתקין פאנלים סולאריים בגלל חשש שפתאום הוועדה המקומית תיזכר בחריגות בנייה ישנות. לדעתי זו מדיניות לא נכונה וטיפשית, במקום לנצל כל 'טיפת' שמש לייצור חשמל, הוועדה המקומית תופסת טרמפ על העניין".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

עדיין לא ידוע בוודאות כי קיים גז במאגר לוויתן, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שאת הלוויתן הזה אנשי חברת חשמל יתקשו לבלוע.
זה עשור מנסים אנשי חברת חשמל לקדם את התחנה הפחמית החדשה באשקלון, בשנת 2008 הם היו כפסע מקבלת אישור הועדה לתשתיות לאומיות ורק עתירה לבג"ץ שהגשנו הצליחה לעכב את אותו אישור בכמה חודשים, ואז בתחילת 2009 התגלה מאגר הגז תמר שטרף את כל הקלפים לאנשי חברת החשמל.

לאורך כל הליך התכנוני של הקמת התחנה טענו כי יש להעדיף הקמת תחנת גז במקום התחנה הפחמית. לתחנות גז יתרונות רבים על-פני תחנות פחם, ביניהם: זמן הקמה קצר, עלות הקמה זולה, שטח קטן, זיהום אוויר מפוחת, השפעה אפסית על הים, אי-יצרת אפר, אין צורך הובלה ימית, ומספר קטן מאוד של עובדים.

מול היתרונות הרבים של תחנות גז, חברת החשמל טענה טיעון אחד ויחיד, חוסר אמינות של אספקת הגז.
עד התגלית בתמר הטיעון הזה היה אפילו היה די משכנע, אנשי חברת חשמל טענו כי התלות הבלעדית של ישראל באספקת גז ממצרים לרוב תצרוכת החשמל היא חסרת אחריות ויכולה להביא לקטסטרופה במקרה שמצרים תחליט לסגור את השיבר.
אין ספק שבזמנו זה היה טיעון בעל משקל רב, גם לאור הפרסומים התכופים מצד מצרים על כוונתם לא לעמוד בהסכם אם לא ישונו תנאיו. אבל, עם גילוי מאגר תמר חל שינוי מאוד משמעותי, והטענה שמצרים יכולה בשניות לשתק את מדינת ישראל הפכה לחסרת תוקף.

הינו בטוחים כי הגילוי הזה יביא את חברת חשמל ומשרד התשתיות לבטל את התחנה הפחמית, באופן לא מפתיע לא כך קרה ומצאנו את עצמנו ביום חם באוגוסט האחרון במשרדי הועדה לתשתיות לאומיות.
אנשי חברת החשמל נשארו עם אותו טיעון אחד ויחיד, אמינות אספקת הגז, אבל הפעם הם לא הזכירו את מצרים אלא טענו כי הגז בצינור אחד ובאר אחת יכולים במקרה תקלה או חבלה לשתק את המדינה.
אנחנו ידענו כי טורבינות גז יכולות להשתמש כתחליף לגז בסולר, כאן תשובת אנשי חברת חשמל די הדהימה אותנו, הם טענו כי המעבר מגז לסולר וההפך יכול לקחת בין חצי שעה לשעתיים ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שעתיים הפסקת חשמל.

אז המצב היום הוא שעל כף המאזניים עומדים החיסרון שעתיים הפסקת חשמל מול היתרונות, זמן, כסף, שטח, נזק סביבתי נמוך, והכי חשוב הרבה פחות נזק בריאותי.
כל בר דעת מבין שמדובר בחיסרון בטל בששים לעומת היתרונות הרבים, אז מה מביא את אנשי חברת חשמל לדבוק בתחנה הפחמית?
לדעתי, אנשי חברת חשמל רואים בתחנה הפחמית שני יתרונות לאינטרסים שלהם האחד זה המשך המונופול הרווחי שיש לחברת חשמל על יבוא פחם, והשני הוא צירוף מאות עובדים לחברה כך שאנשי חברת חשמל יהיו יכולים להמשיך בתנאי העסקתם המצוינים, להמשיך בתרבות הנפוטיזם, ולהמשיך להיות עם היד על השלטר של המדינה.

אז בסיכומו של עניין השאלה אמיתית שעומדת על הפרק בנוגע לתחנה הפחמית באשקלון היא מה יותר חשוב האינטרסים של חברת חשמל או האינטרסים של מדינת ישראל? אל תטעו, בקרב מקבלי ההחלטות התשובה לשאלה הזו לא ברורה כפי שנדמה.

היום יש לוויתן שמאוד מפחיד את אנשי חברת חשמל, ולא מדובר בזה שבא לבקר בחופי ישראל פעם בשנה אלא זה שנמצא מתחת לים ויכול להפוך את ישראל למעצמת גז.

רקע
טבלה שמסכמת את ההבדלים בין התחנה הפחמית לתחנת הגז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת גז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת פחם

לגרסה מקוצרת שהתפרסמה בדה-מרקר לחצו כאן…

בעקבות גילוי הגז בלוויתן במשרד התשתיות ובחברת חשמל בודקים אפשרות להסב את התחנה העתידית כך שתתבסס על גז במקום על פחם. מנכ"ל חברת חשמל: תשובות תוך עשרה ימים. ארגוני הסביבה: לנדאו הפנים את הסכנה בתחנת כוח פחמית

דרור עזרא, רכז ים וחופים, במפלגת הירוקים טוען ש"כנראה מישהו הטעה את השר". לדבריו, מדובר בשתי טכנולוגית שונות, תחנת כוח על פחם מתבססת על יצירת קיטור והעברתו לטורבינה קיטור, ואילו טורבינת גז היה יחידה סגורה שבה נכנס גז ויצא חשמל בטורבינה כזו אפשר להשתמש בסולר במקום גז. "זו בדיוק החלופה שהצענו שימוש בגז וכשיש בעיה בהספקה להשתמש בסולר, מה שהשר מציע זה לבנות שתי תחנות כוח במקום אחת", אומר עזרא.

לכתבה בNRG לחצו כאן…

העירייה נוהגת לפזר במקום מי מלח מדי שנה כדי למנוע את עליית האבק מדרכים אלו, אבל עושה זאת, לטענת התושבים, בשלב מאוחר יחסית מה שגורם סבל לתושבי האזור

חבר המועצה דרור עזרא, אשר מתריע מדי שנה על הבעיה. השבוע הוא אמר:
"משום מה, העירייה מפזרת את מי המלח באמצע הקיץ ועד אז התושבים וכל מי שעובר במקום ברגל פשוט סובלים מכמויות אדירות של אבק, כאילו מדובר באימון באמצע הקיץ בצאלים. עוברים שם כל יום מאות כלי רכב וזה ממש בלתי נסבל להיות שם בתקופה הזאת ואילך. אני לא מבין מדוע העירייה אינה מפזרת את מי המלח כנוהל לפני תחילת עונת הרחצה. כל שנה זה מתבצע רק אחרי שאני מתריע. צריך לציין כי לאחר פיזור מי המלח יש הפחתה משמעותית בכמויות האבק, כך שזו פעולה מתבקשת בתקופה זו".

לכתבה באתר לוקל לחצו כאן…

חבר המועצה מטעם הירוקים דרור עזרא הציע דרכים לצמצום זיהום האוויר ממדורות ל"ג בעומר. ההצעה התקבלה כשאפילו ראש העירייה – יריבה מרה של עזרא בימים כתיקונם – תומכת

עזרא ביקש מהמועצה לבחון הקצאת שטחים פתוחים ספציפיים המתאימים להדלקת מדורות ולאפשר למוסדות החינוך לארגן מדורות באותם השטחים. כמו כן ייעץ עזרא בהצעתו כי העירייה תחלק דפי הסבר למוסדות החינוך, לילדים ולהוריהם בנוגע להפחתת נזקי הסביבה ממדורות ל"ג בעומר ולקיים מערכי שיעור בנושא לילדים.

לכתבה בNRG לחצו כאן…

השבוע הודיע המשרד להגנת הסביבה כי יאסור על שימוש במפוחי עלים – בגלל הרעש. גם תושבי נהריה מתלוננים על המפוחים – בעיקר בגלל שהאבק שהם מרימים לאוויר רווי סיבי אזבסט מסרטנים. כמאה מהם הפגינו בעיר ומול בניין העירייה בקריאה: חזרו למטאטא הישן והטוב

בין המפגינים היו חברי מועצת העיר מטעם "הירוקים", אייל וייזר, בלהה גלזברג ויעקב אוחיון, נציגי מפלגת העבודה אשר שמואלי ואבי טילר, וגם מיקי גולדווסר, אמו של חייל צה"ל שנחטף על ידי חיזבאללה, שהיא מספר 2 ברשימתו של ראש העיר ז'קי סבג. גולדווסר נבחרה למועצת העיר בשנת 2008 ומאז פועלת בתחמי החינוך, איכות הסביבה והתרבות.
"אין כאן קשר לפוליטיקה", הדגישה גולדווסר. "כולנו תושבים שאיכפת להם מאיכות הסביבה, ואנו מביעים את דעתנו בצורה דמוקרטית". אייל וייזר, שלפני כחודשיים פרש מהקואליציה העירונית ומתפקידו כסגן ראש העיר, הוסיף: "אחרי שנה של ניסיונות להשפיע מבפנים החלטנו לפרוש. כל חלופה למלחמה בזיהום האוויר, נענתה בשלילה ולכן ננהל מאבק חוקי ודמוקרטי דרך האופוזיציה".

לכתבה בYNET לחצו כאן…

לתושבים רבים נמאס כבר ממפוחי העלים המרעישים. ארגוני הירוקים טוענים גם שהם מהווים סכנה בריאותית של ממש. העירייה: זו שיטת עבודה מקובלת, לא המצאנו שום דבר"

הנהלת מפלגת הירוקים בנהריה ושלושת חברי הסיעה, אייל וייזר, בלהה גלזברג ויעקב אוחיון משתפים פעולה בארגון העצרת עם סיעת "נהריה אחרת" בראשות אשר שמואלי והעמותה לאיכות חיים וסביבה בנהריה בניהולה של אורית רייך. במקביל תיערך תהלוכת מחאה בשדרות הגעתון נגד השימוש במפוחי העלים.

לכתבה בYNET לחצו כאן…

מפלגת הירוקים מציעה לשר התשתיות להשתמש בעודפי הגביה, ולהקים קרן הלוואות להתייעלות אנרגטית במשק, ולקידום אנרגיה ירוקה

דרור עזרא מספר 2 במפלגת הירוקים פנה השבוע לשר עוזי לנדאו וכתב:
"הורדת תעריפי החשמל היא פועלה לא רצויה שתעודד בזבוז, ולכן ראוי להשאיר את התעריף כפי שהוא.
ברצוני להציע הצעה שיושמה במספר מדינות, ועודפי הגביה יכולים בהחלט להיות בסיס לרעיון.
הרעיון הוא להקים קרן הלוואת בריבת 0% לעסקים ואולי גם לאנשים פרטיים למען התייעלות אנרגטית, קרי בידוד ואיטום מבנים, החלפת מזגנים, החלפה של מכשירי חשמל בזבזנים, התקנת פאנלים סולאריים, וכדומה. "

להלן המכתב במלאו המשך »