תכירו את אויבת הסביבה מספר אחת – המכונית הפרטית

23 לינואר 2008   מאת:

אתם רואים אותה כל בוקר שאתם הולכים לעבודה, יש כאלו שמלטפים אותה ומטפחים אותה באדיקות, יש כאלו שמתייחסים אליה כאל הביטוי האולטימטיבי של אישיותם ורוב אזרחי ישראל מאמינים שהם לא יכולים בלעדיה אבל המכונית הפרטית היא היום אויבת הסביבה מספר אחת.

מטרתה האמיתית של המכונית הפרטית היא לקחת אנשים ומשאת קלים מנקודה לנקודה ביעילות ובמהירות.
אבל בחסות ובעידוד של תעשיית הרכב יש נטייה לשכוח את חסרונותיה הרבים של המכונית הפרטית ובמידה רבה גם את מטרתה.

בזבוז אנרגיה
הבעיה הבסיסית של המוכנית היא בזבוז אנרגיה, מכונית היא כלי בזבזני מאוד באנרגיה ולא כל-כך משנה מה סוג המנוע שלה, בנזין, גז, דיזל, חשמל, או לחץ אוויר. המסה של מכונית ממוצעת גדולה פי 15 ממסה של אדם ממוצע, כלומר רוב האנרגיה של המוכנית מתבזבז על הנעה של המכלולים שלה עצמה ורק חלק קטן משמש למטרה האמתית.
מלבד הבזבוז הבסיסי של אנרגיה מעצם השימוש במכונית יש בזבוז אנרגיה גם כאשר מנוע המכונית פועל אבל היא לא זזה, כמו בפקקים, רמזורים וכו…
בזבוז שטח
המכונית הפרטית בזבזנית מאוד בשטח, ראשית שטחה של מכונית הוא בזבזני, כדי לספק את היכולת למכוניות הפרטית לנוע צריך לסלול כבישים רחבים שתופסים שטח רב, זאת בנוסף לשטח שתופסת המכונית כאשר היא חונה ובדרך כלל זו יותר מחניה אחת.
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש כיום בישראל כ1.7 מיליון מכוניות אם נאמר שטח המכונית הממוצעת היא 10 מ"ר ולכל מכונית יש שתי מקומות חניה נגיע שרק לשם חנייה זקוקות מכוניות לשטח של 34,000 דונם שזה בערך כמו שטחה של כל פתח-תקווה.
במדינה קטנה כמו שלנו של כל פיסת אדמה יש משמועת כבירה, אנחנו מבזבזים שטח של עיר גדולה רק למען זה שגושי מתכת ישבו להם בלי נוע.
בזבוז זמן
אם לוקחים בחשבון את העובדה שיש בישראל מעט שטח, את העובדה שסלילת כבישים הינה יקרה ואת העובדה שיש מספר רב של מכוניות ומספרן גדל בקצב מתגבר, אנו מגיעים לעובדה המצערת שאין לכבישי ישראל יכולת לשאת את כמות המוכניות .
מכאן קצרה הדרך לתופעה שכולנו חווים אותה והיא הגודש בכבישים, הגדוש בכבישים גורם לנו לבזבז עוד משאב יקר הנמצא במחסור והוא הזמן.
בזבוז משאבים
כאמור מוכנית היא כלי כבד, למען יצורה דורשים המון חמורי גלם, כמו מתכת, פלסטיק, גומי, זכוכית ועוד.
הנסיעה במוכנית עצמה גם היא דורשת משאבים, דלק, שמן מצברים ועוד. התשתית למען נסיעת המכונית אף דורשת המון משאבים כמו בטון, אספלט, מתכת, תחנות דלק וכו…
ובל נשכח שגם לשם יצור המכוניות, יצור המשאבים שמניעים אותן וסלילת התשתית להן דרושה המון אנרגיה.
בזבוז בחיי אדם
נהיגה במכונית דורשת מיומנות, וגם כאשר נרכשת המיומנות הזו אין בכך ערובה שבכל זמן נתון מיומנות זו תהיה זמינה. בכל יום נתון יש יותר ממיליון נהגים שנוסעים בכבישים, בכל נסיעה הנהג מבצע אלפי החלטות מתוך החלטות האלו חלק יכולת להיות שגויות, החלטה שגויה אחת של כל משתמש דרך יכולה לגרום לתאונה ולאובדן חיים. אמנם בשנים האחרונות קיימות מערכות כמו כריות אוויר, שמפחיתות את הפגיעות במקרה של תאונה, אבל מערכות כאלו לא יכולת למנוע את השגיאות שגורמת לתאונות ולכן יש וימשכו להיות תאונות.
זיהום אוויר
זיהום אוויר הינו אולי הבעיה שהכי מורגשת והכי נראית לעין, מכוניות לא משנה מאיזה סוג גורמות לזיהום אוויר ישיר בכל דקה שהמנוע שלהן עובד. וחייבים לומר שגם מכוניות ללא מנוע בערה פנימית יוצרת זיהום אוויר, הזיהום לא יוצא ישירות מן המכונית אבל הוא יוצא בנקודת ייצור החשמל שהמכונית צורכת.
יש גם זיהום אוויר עקיף, שהוא הזיהום שקשור לייצור המכונית, הובלת חמורי הגלם להנעתה ולבניית הכבישים.

לאחר שסקרנו את חסרונות המכונית, הבה נבחן אם המכונית הפרטית בישראל אכן מגשימה את מטרתה?
אנחנו לא באמת מגיעים במהירות למחוז חפצנו, כאשר רובנו רוצים להגיע ממקום למקום רוצים לעשות זאת אחרים ולכן יש פקקים רבים, אם נוסיף לזאת את הקושי למצוא חניה אז נגיע למסקנה שהמכונית אינה כלי תחבורה מהיר.
המכונית גם אינה כלי תחבורה יעיל, היא דורשת המון אנרגיה, המון קרקע וגורמת לבזבוז אדיר של משאבים אחרים.

יש מקומות בעולם שאכן הבינו את הפרדוקס של המכונית הפרטית, לא מעט ראשי ערים הבינו כי הם משקעים משאבים אדרים להפוך את העיר ידידותית למכונית אבל משקעים שבריר מזה להפוך את העיר ידידותית לבן האדם עצמו.

צריך להודות על האמת אנחנו מכורים למכונית הפרטית, זאת למרות שלכולם ברורים הנזקים והחסרונות הרבים שלה. בסוף של דבר זה עניין של תרבות ומי שיכול לשנות התרבות זה רק השלטון, במקרה זה גם השלטון המקומי וגם הממשלה.
אנו חייבים לזכור, שבתחילת שנות ה70 הייתה כאן תרבות תחבורה אחרת, שעיקרה היה שימוש בתחבורה ציבורית ורק חלק קטן מן הנסיעות היו במכונית הפרטית, היה זה שמעון פרס שהגה בתחילת שנות ה70 כאשר שימש כשר תחבורה את הסיסמה "מכונית לכל פועל".
את נזקי השינוי התרבותי הזה אנו חווים, יומיום ושעה שעה, בזיהום אוויר, בגזילת שטחים ירוקים ותאונות דרכים.
הממשלה וראשי השלטון המקומי, יכולים וצריכים לגמול את הציבור הישראלי מן השימוש במכונית הפרטית, זו תהיה טעות להוריד את המיסוי על המכונית הפרטית, להפך יש להעלות את המיסוי על השימוש במכונית במיוחד אלו שגרומות לנזק כמו רכבי השטח למיניהן. במקביל יש להפסיק כליל סלילה של כבישים חדשים ולתת עדיפות בהשקעה לתחבורה ציבורית מכל הסוגים וזה כולל סבסוד עמוק שלהן.

בקצב הזה של התגבורת השימוש מכונית הפרטית ישראל תעמוד בשנים הקרובות בפני קטסטרופה תחבורתית אדירה ששום מכונית פלא לא תחלץ אותנו ממנה.

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (5 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

3 תגובות ל-“תכירו את אויבת הסביבה מספר אחת – המכונית הפרטית”

  1. מאת חדשות מפלגת הירוקים » ארכיון » עוד כבישים = עוד פקקים - מאמר תגובה לנחמיה שטרסלר:

    […] פרטית היא כלי תחבורה בזבזני ביותר, באנרגיה, בשטח, בזמן, בחיי אדם וגורמת לזיהום. מערכת […]

  2. מאת חדשות מפלגת הירוקים » ארכיון » מדריך הטרמפיסט להתחממות הגלובלית - מיוחד לשעת כדור הארץ:

    […] ישראל מדינה קטנה וצפופה, אין סיכוי שנוכל להמשיך להיות מכורים למוכנית הפרטית כמו היום. מה שישראל זקוקה לו הוא שיפור דרמתי במערכות […]

  3. מאת חדשות מפלגת הירוקים » ארכיון » המיסוי הגבוה על הדלק מוצדק:

    […] שסובלת מזיהום אוויר. מדיניות הממשלה חייבת להיות הפחתה משמעותית בשימוש במכונית פרטית; כל מדיניות אחרת תביא אותנו בעשור הקרוב לשוקת שבורה, הן […]

לכתוב תגובה