ארכיון הנושא 'תחבורה'

רמזור אחד מספיק

יום שלישי, 02 לפברואר 2016   מאת:

כל מי שנסע אי פעם בכבישים ברחבי אירופה ודאי שם לב למשהו מוזר. אני לא מתכוון לבניינים ההיסטוריים המרשימים, לא לריאות הירוקות הבלתי נגמרות ואפילו לא לנשים והגברים הלבושים בקפידה. אני מתכוון לרמזורים שבצמתים, או יותר נכון לרמזור שבצומת. משום מה, מהנדסי התחבורה באירופה חושבים שדי ברמזור אחד כדי שהנהגים ידעו אם לעצור או לנסוע. מהנדסי התחבורה בישראל חושבים כנראה שאנחנו מוגבלים יותר, ולכל צומת בכל כיוון הם הצמידו שני רמזורים – האחד לפני הצומת והשני אחריו. האם ייתכן שבצעד זה, במקום להוריד את מספר תאונות הדרכים הם דווקא מעלים אותן?

3027751-poster-p-trafficlight
על-פי מחקר שנעשה במשטרת ישראל, מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון והמפוקפק במספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות הדרכים ביחס לעולם המערבי. בשליש מהתאונות שאירעו בשנים האחרונות בארץ היו מעורבים הולכי רגל. כשליש מתאונות אלה מקורן בהתנהגות לא זהירה של הולך הרגל, ואילו שליש נוסף מקורו, על-פי המחקר, באי מתן זכות קדימה של נהגים במעבר חצייה. לא מן הנמנע שאחד הגורמים למצב המזעזע הזה הוא ההחלטה להציב בכל צומת רמזור נוסף אחרי הצומת, המהווה למעשה הזדמנות שנייה לנהג הישראלי לחצות.

חשבו על עצמכם או על נהג לא זהיר שאתם מכירים: אתם מתקרבים לצומת במצב בו האור הצהוב כבר מהבהב. במקרה של רמזור אחד ויחיד, הבא לפני הצומת, חייב הנהג לעצור, שכן מעבר באור צהוב עלול להכניס אותו לצומת כבר באור אדום. במקרה
של שני רמזורים, רב הפיתוי "לגנוב" את הצומת בצהוב, מפני שהרמזור הנוסף נותן הרגשה שיש עוד די זמן לכך. ומי כמו הנהג הישראלי לא ייכנע לפיתוי? יתרה מזאת, במקרה של רמזור אחד בצומת יהיה חייב הנהג לעצור לפני מעבר החצייה בקו העצירה, ולא לאחריו, כפי שהוא נוהג היום. שהרי אם יעצור את רכבו אחרי מעבר החצייה, הוא לא יבחין ברמזור לכשיתחלף לירוק.

הואיל ואנחנו עוסקים בדיני נפשות ממש – אגב, בתאונות הולכי הרגל מעורבים בעיקר ילדים וזקנים – אינני מכביר במילים על החסכון הניכר בעלות הפנסים ובהתקנתם ובצריכת האנרגיה, והשיפור המשמעותי בחזות הרחוב או הסביבה.

שיגרתי עשרות מכתבים לכל הנוגעים בדבר: עיריות ומועצות, עמותת "אור ירוק" ועוד, אך השיא היה במכתב למשרד התחבורה, שם טענו בין היתר כי רמת התחזוקה הנמוכה של מערכת הרמזורים בארץ – בניגוד לרמה הגבוהה הנהוגה במערב אירופה – מחייבת שני רמזורים, למקרה שאחד מהם פוסק מלפעול. חשבתי לעצמי שעל-פי הגיון מעוות כזה, ייתכן שדרושים לישראל גם שני משרדי תחבורה, למקרה, כמו זה אולי, שמשרד אחד פשוט יפסיק לתפקד.

המשטרה והממשלה בשירות יבואני המכוניות

יום שני, 08 ליוני 2015   מאת:

המכוניות הפרטיות בישראל הם ענף כלכלי מרכזי, כל שנה הענף הזה מגלגל עשרות מיליארדי שקלים, מדובר בענף כלכלי שמקיף תחומים רבים, יבוא כלי רכב, דלק, ביטוח, תחזוקה, רישוי, בניית כבישים, חניונים ועוד.

על הענף הכלכלי הזה מרחף "שד" והשד הזה נקרא אופניים חשמליים, למה האופניים החשמליים כל כך מפחידים את בעלי האינטרסים הכלכלים הקשורים לענף הרכב?

התפקיד של כלי רכב הוא להעביר אנשים מנקודה לנקודה בצורה יעילה וזולה. אם משווים בין מכוניות פרטיות לאופניים חשמליים בתוך הערים, אזי אופניים חשמליים הן יעלים יותר, והן זולים לאין שיעור ממכוניות.

אופניים חשמליים, לא צורכים דלק, לא דורשים ביטוח יקר (כמו של אופנועים), זולים לקניה ותחזוקה, לא דורשים מקומות חניה, ולא מזהמים את האוויר. למעשה מדובר בכלי תחבורה עירוני כמעט אידיאלי.

 

איך הפכו האופניים החשמליים לאויבי הציבור?

הטענה היחידה שאני שומע נגד האופניים החשמליים שהם "קוטלים חיים" כלומר מסכנים הולכי רגל, מדובר בטענה שקרית לחלוטין, הן פרטנית והן כללית. עד היום התפרסם מקרה אחד בו אדם איבד את חייו וגם זה לא ברור אם מדובר בתוצאה ישירה מהפגיעה או מסיבוך אחר.

באו נעמיד באותו מבחן את המכוניות, כל שבוע תאונות בין מכוניות פרטיות להולכי רגל הורגות כמה אנשים ופוצעות בצורה קשה עשרות רבות של אנשים. השימוש במכוניות פרטיות הורג באופן עקיף אלפי אנשים כל שנה כתוצאה מתחלואת זיהום אוויר. איך הפכו אופניים חשמליים לקטלניים? לא ברור!

יש בהחלט בעיה והיא התשתיות שמדינת ישראל והעיריות נותנות לתחבורת האופניים, למעשה מדינת ישראל והערים בכלל לא נותנות תשתית לרוכבי אופניים. במדינת ישראל כמעט ואין שבילי אופניים מופרדים מן המדרכה, רוב שבילי האופניים הם סימן על המדרכה, שגורמים להתנגשות בלתי פוסקת בין הולכי רגל לרוכבי אופניים.

היום דרך טיפוסית בתוך הערים מוקצת בערך בצורה הזו 80% מיועדים לנסיעת מכוניות, אוטובוסים ואופנועים, 10% לחניית מכוניות ו10% למדרכות. כל עוד אופניים לא זכו לשימוש נרחב לא הייתה להם השפעה על התנועה במדרכות, אבל כיום ברור לחלוטין שהשימוש המוגבר באופניים לא יכול הימשך על אותם 10% משטח הדרך שמשמש למדרכה, שמשמים בין היתר גם לצבת שולחנות בתי קפה וכדומה.

 

להקצות שבילי אופניים על חשבון המכוניות

המדיניות המסתמנת לדכא את השימוש באופניים היא שגויה ומטופשת, ואני חושד שהמניעים למדיניות הזו לא הכי נקיים מאינטרסים. המדיניות הנכונה היא חלוקה נכונה יותר של השימוש בדרך, במקום 90% למכוניות ו10% להולכי רגל – ל80% למכוניות, 10% לאופניים, ו10% להולכי רגל.

אולי לחלק מהקוראים זה ישמע "חילול הקודש" הערים לא חייבות לספק חניות בצדי הדרכים למכוניות, חניות שמכניסות עשרות מילוני שקלים לעיריות, אפשר וצריך לוותר על חניה בצדי הדרכים

כמובן שאני לא המצאתי כלום, אופניים הם חלק משמעותי מלא מעט ערים באירופה. למשל בקופנהגן(דנמרק), שקבעה החל מסוף שנות ה60 מדיניות ברורה של דיכוי שימוש במכוניות ועידוד השימוש באופניים, וזאת על רקע מחאה של הורים בדנמרק נגד דריסות ילדים ע"י נהגי מכוניות.

מה שאנחנו רואים היום הוא לא פחות מטירוף מערכות, במקום לקדם ולעודד שימוש באופניים חשמליים שהם כלי תחבורה אידיאלי לתנועה בערים, אנחנו רואים קמפיין תקשורתי ולוביסטי לדיכוי השימוש באופניים חשמליים.

 

בגוש דן צריכים ללמוד קופנהגן

יום ראשון, 02 למרץ 2014   מאת:

כתבה מאוד מעניינת של 30 דקות על קופנהגן, בעיקר בנושא תכנון עירוני, וחשיבות של האופניים כעמוד השדרה של מערכת התחבורה.

יש הרבה מה ללמוד, במיוחד שיש לא מעט מאפיינים דומים בין גוש דן למטרופולין קופנהגן הן במבנה הטופוגרפי והם במספר התושבים.

הירוקים במצע נדל"ני: קרן הלוואות לפרויקטים לחיזוק מבנים

יום שישי, 28 לדצמבר 2012   מאת:

חברי מפלגת הירוקים מציעים כי הכסף לקרן ההלוואות יגיע, בין היתר, מהכנסות המדינה משיווקי קרקע ליזמים פרטיים – סכום שעמד בשנת 2011 על 8.13 מיליארד שקל

לתפיסתם, המדינה היא זו שהקימה עשרות אלפי מבני שיכונים רעועים שכל כוונתה היתה לספק למשתכנים מגורים ארעיים והיא זו שצריכה לדאוג לתושבים כיום, כשהמבנים מסכנים אותם. "אסור לאפשר כניסתם של מיני טייקונים וגורמי הון לפרויקטים חשובים אלה היות והם חושבים על רווחים בלבד", מסביר עו"ד מלצר ממייסדי המפלגה בישראל. "כל המפלגות מדברות על איתור שטחים לבנייה של עשרות אלפי דירות ואילו אנחנו מדברים על ניצול הקרקע. השטחים קיימים – צריכים רק שהמדינה תהיה אחראית לכך. כיום כל המסרים הנשמעים הם ירוקים, אך אין בהם שום דבר ירוק ומאחוריהם מסתתרים מניעים ואינטרסים זרים שנועדו רק לשרת את ראשי המפלגות והפטרונים שלהם".

לכתבה בדה מרקר לחצו כאן…

התנגדות לכביש שינתק את עג'מי ביפו מן הים

יום חמישי, 29 לנובמבר 2012   מאת:

מפלגת הירוקים מתנגדת להקמת כביש בסמוך לחוף ביפו, כביש יחצה את שכונת המגורים עג׳מי יסכן את ילדיה ויהרוס את אופיה המיוחד.

להלן התנגדות של מכיאל רועה – חבר בהנהגת מפלגת הירוקים, אפשר להעתיק חלקים ממנה ולהשתמש בה להגשת התנגדות שלכם. צריך לצרף תצהיר של עו"ד

—————-
לכבוד הועדה המחוזית לתכנון ובניה-מחוז תל-אביב

דרך מנחם בגין 125

תל-אביב- יפו

הנדון: התנגדות לבקשה לשינוי תב"ע – תוכנית 2660 א בשכונת עג'מי ביפו.

ההתנגדות הינה עקרונית, ציבורית ואישית.

הנני מתגורר מזה 20 שנה בשכונה. כיהנתי 10 שנים כחבר מועצת העיר תל-אביב-יפו , כ- 9 שנים כחבר וועדת המשנה לתכנון ובנייה, מתוכם כ- 4 שנים כסגן ראש העירייה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה.

בכל השנים הללו עסקתי בשיקום ופיתוח יפו. מכאן הידע וההבנה שרכשתי לתהליכים ולהשפעות המקומיות ולהרחבות של התוכנית 2660 א על עג'מי וסביבותיה.

כללי – התוכנית סותרת שני מרכיבי מדיניות של עיריית ת"א- יפו:

1 . את המדיניות התחבורתית המוצהרת של עיריית ת"א- יפו.

2 . השינוי המוצע מנוגד לעיקרי תוכנית 2660, התב"ע הראשית.

המשך »

כרטיסה לכול פועל

יום ראשון, 02 לספטמבר 2012   מאת:

מדינת ישראל נמצאת היום בזמן קריטי להחליט על תפנית למערכת התחבורה במדינה, מרבצי הגז האדירים שהתגלו בים, מחסור בשטחי בנייה, גודש בכבישים, ומחירי הדלק המאמירים, צריכים להביא את הממשלה לזנוח את מדיניות עידוד השימוש במכונית הפרטית ולקדם באמת תחבורה ציבורית.

צריך לומר את האמת התמכרות של אזרחי ישראל למכונית הפרטית הגיעה לנקודה בלתי אפשרית. בעשורים האחרונים טיפחנו את חלום האמריקני המופרך של בית בפרברים, ושתי מכוניות משפחתיות בחניה. "מכונית לכל פועל" שהייתה בשנות השבעים הסיסמא שטיפחה את החולם הזה הפכה לנגד עינינו לחלום בלהות, יקר, מזהם וקטלני.

צריך להסתכל על המציאות, אין בישראל את המרחבים העצומים של קליפורניה, אין לנו תעשיית רכב, יש לנו מדינה קטנה וצפופה, לכן תפיסת התחבורה חייבת לשקף זאת. צריך לזכור תפקידה של מערכת תחבורה הוא להביא אנשים מנקודה לנקודה בצורה מהירה ויעילה.
היום מטרת מערכת התחבורה שלנו ורוב המשאבים מושקעים בלהעביר קופסאות מתכת מנקודה לנקודה, וזה לא נעשה במהירות ולא ביעילות. מערכת התחבורה הקלוקלת הזו, עולה לנו המון, זיהום אוויר, בניית כבישים, בניית חניונים תת קרקעיים, תאונות, זמן, מחרי דלק ועוד. המכונית שהייתה אומרה לשרת אותנו, הפכה לנטל בלתי נסבל.

ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה אסטרטגית ברורה ואמיצה, אשר זונחת את המכונית הפרטית ומקדמת בכל הכוח תחבורה ציבורית, בעיקר אוטובוסים.
שינוי כזה אינו פשוט, הכנסות המדינה ממס קניה, תשתיות לא מתאימות, ואזרחים שלא מאמינים במערכת התחבורה הציבורית לא משנים בין לילה. אבל כמו שתושבי ישראל ידעו להתגייס לחסוך בשנים האחרונות במים, ובקיץ האחרון בחשמל, אני בטוח שאם הממשלה תציב זאת כמטרה לאומית השינוי יבוא, גם בציבור וגם בכל הרמות של מקבלי ההחלטות.
סיבה נוספת וחשובה שצריכה להביא אותנו לשינוי הזה, היא מרבצי הגז שהתגלו בים, אם היום כמעט כל האנרגיה לתחבורה היא מבנזין וסולר, הדרך הנכונה והיעילה לעבור לשימוש מוגבר בגז בתחבורה היא להמיר את צי האוטובוסים לשימוש בגז. וברור שככל שיותר ויותר אנשים ישתמשו בתחבורה ציבורית כך תקטן מאוד התלות של מדינת ישראל ביבוא דלק, ובמחירי הדלק.

בהקשר של תחבורה ציבורית אי אפשר להתחמק מעניין התחבורה הציבורית בשבת, אם מדינת ישראל רוצה שאזרחי המדינה יזנחו את המכונית הפרטית היא חייבת לספק תחבורה ציבורית בשבת.
אני מעולם לא הבנתי את ההגיון שעומד מאחורי ההתנגדות של העסקנים החרדים והדתיים להפעלת אוטובוסים בשבת, הרי במילא רוב עם ישראל משתמש במכונית הפרטית "ומחלל" את השבת, ואלו שאין להם מכונית נאלצים לשלם למוניות או לוותר על הבילוי.
גם הטענה שבגלל "חילול" השבת דתיים יאלצו להחרים את חברות האוטובוסים היא חסרת שחר. ראשית, כבר היום יש אוטובוסים נפרדים לדתיים, שנית, חילול שבת בחברות התעופה הזרות, בחברת חשמל, מקורות ובעוד מקומות לא מונע מן הדתיים להשתמש בשירותים של החברות הללו.
לטעמי, התעקשות הזו נוגדת את אחד הכללים החשובים בהלכה "פיקוח נפש דוחה שבת", אילו הייתה תחבורה ציבורית חייהם של מאות ואולי אלפים נהגים ונוסעים היו ניצלים מתאונות שמרחשות בסופי שבוע בשל עייפות, שיכרות וכדומה.
התעקשות של העסקנים החרדים והדתיים בעניין ניראת על רקע אגו או רצון לא לוותר על הישגי העסקנות. לדעתי, הדרך היעילה לשבור את ההתנגדות הזו היא ע"י הפעלת הסעות חינם בשבת מטעם העיריות, כאשר העסקנים החרדים והדתיים יראו שהסוסים ברחו מן האורוות, הם יאלצו לוותר ואפשר תחבורה ציבורית בשבת.
לצערי, מספר ראשי ערים בישראל העדיפו לשמור על הקואליציה שלהם ופעלו בזירת יחסי ציבור בלבד ע"י עתירות ופניות תקשורתית למשרד התחבורה, כאשר הפתרון האמיתי לעניין נמצא בידיהם.

פורסם גם בNRG

הישג למפלגת הירוקים בוטלה תחרות האופנועים בחופי ת"א

יום חמישי, 08 למרץ 2012   מאת:

עיריית תל אביב החליטה שלא לקיים בחופי העיר תחרות אופנועי שטח. מארגני התחרות: נקיים את התחרות בחוף אחר. מפלגת הירוקים: אסור בכלל לקיים תחרות רכיבה בחופים

צילום: דרור עזרא

במכתב שהעביר אז דרור עזרא, יו"ר מפלגת הירוקים בפועל, לעירייה נכתב: "האירוע כולל הכנסת עפר ממקורות זרים, יצירת גבעות מלאכותיות ועבודות הנדסיות אשר כולל שינוי התנהגותו הטבעית של החוף החולי – מדובר באירוע בלתי חוקי וראוי שיבוטל". במכתב ציין עזרא כי חוק איסור נהיגה בחופים אוסר נהיגה בחופים גם עם אופנועים.

מארגני האירוע לא מתרגשים מביטולו בתל אביב. בשיחה עם nrg מעריב הם אומרים כי "התחרות חוקית לחלוטין". לדבריהם, הביטול בתל אביב הוא פוליטי. "אנחנו מתכננים לערוך אותה בחוף אחר בארץ", אמרו, אך סירבו לציין באיזה חוף מדובר. "הם פשוט מתגרים בחוק ואני מקווה שכפי שהמשרד להגנת הסביבה היה תקיף במקרה הזה הם יהיו תקיפים בחופים אחרים", הגיב עזרא. לדבריו, דין כל חופי הארץ, כדין חופי תל אביב – באף חוף בישראל אסור לקיים תחרות רכיבה.

כתבה בNRG לחצו כאן…

סכנה לחופי ת"א: תחרות אופנועי שטח

יום חמישי, 09 לפברואר 2012   מאת:

האם התחרות שתתקיים באפריל תפגע בחופי העיר? במפלגת הירוקים טוענים כי האירוע מנוגד לחוק ויסכן את הטבע. עיריית ת"א: החוף ישבו לקדמותו בסוף האירוע.

לדברי דרור עזרא, זו עוד עדות להתנהלות שערורייתית של עיריית תל אביב כלפי חופי העיר. "לא מספיק שכבר חודש חופי העיר סגורים בגלל זיהום ביוב, עכשיו העירייה יוזמת אירוע שפוגע בחוף, לקידום כלי משחית – כלים שאנו רואים שוב ושוב את הנהגים שלהם פוגעים בטבע ונוהגים בחוף בפראות". עזרא מוסיף: "האירוע הזה מוכיח שחוק הספורט המוטורי הינו מסוכן לסביבה ולטבע, אם מארגני התחרות סבורים שלגיטימי להפוך חוף למסלול מרוצי אופנועי שטח, אזי אף שטח טבע לא מוגן מפני הפיכה למסלול מרוצים".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

ההדרה האמתית בתחבורה הציבורית

יום ראשון, 18 לדצמבר 2011   מאת:

לפתע פתאום התקשורת הישראלית גילתה את הפרדה בין נשים לגברים, הנושא הפך לכותרות ראשיות ושוב מככב במאבק האין סופי בין חילוניים לדתיים. אבל משום מה הכפייה הדתית האמיתית, אי הפעלת התחבורה ציבורית בשבת, הודרה משיח הציבורי הזה. מדובר בנוהג מוזר וטיפשי שהמדינה אמיצה לה במשך עשרות שנים וכמעט אף-אחד לא מפקפק בנוהג הזה.

נכון יש בישראל קהילה המאפשרת לפלגים קיצוניים מתוכה לכפות עליה התנהגות מוזרה, בה זוגות אינם יכולים לשבת יחד על ספסל אחד באוטובוס, בה עצם נוכחות נשים בקרבת גברים במהלך נסיעה יכולה להביא את הגברים הללו למחשבות מיניות. מה לנו כי נלין על אותה קהילה, הרי אותן נשים מרשות את ההתנהגות הזו, וגברים רבים באותה קהילה נכנעים לאותם פלגים קיצוניים.
וברור כי הפרדה זו נאכפת בעיקר באותה קהילה עצמה, ואולי בשוליים לגבי אנשים שלא מאותה קהילה. לעומת זאת, הכפייה הדתית בנוגע לאי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, פוגעת אך ורק בקהילות אחרות, ביהודים חילוניים, במוסלמים, בתיירים וכמעט בכולם ומשום מה זה מקובל וכמעט אף-אחד לא פצה פה ומצייץ וזאת בשם הסטוס-קוו המקודש!

הנזקים של אי-הפעלה של תחבורה ציבורית בשבת הם עצומים, מאות אלפי אנשים חסרי רכב לא יכולים ליהנות מבילוי בים או בפארק ביום המנוחה שלהם, סבתא ללא רכב שרוצה לבקר את נכדיה אינה יכולה לעשות זאת, נערים שרוצים ללכת לים הופכים את הוריהם לנהגי הסעות.
אי-הפעלת התחבורה הצבירות בשבת לא רק שפוגעת באיכות החיים היא גם פוגעת בחיים עצמם, כמעט מדי סוף שבוע נהרגים ונפצעים אנשים בתאונות בחזרה מבילויים, בשל עייפות או שכרות.
לא רק זאת, אי-הפעלת תחבורה ציבורית מעודדת קניית כלי רכב, וכך יש עוד גודש בדרכים, עוד הרוגים בתאונות ועוד מתים בגלל זיהום האוויר.
הרי ידוע שיש הלכה הקובעת כי "פיקוח נפש דוחה שבת", אבל הנה נפש אחר נפש נעלמות, שהיו יכולים להינצל אילו הייתה תחבורה ציבורית בשבת, אבל אותם רבנים ועסקנים דתיים מקריבים אותם כזבח לשמירה על הסטוס-קוו "הקדוש".

עכשיו נשאלת השאלה מדוע בכלל חל איסור הפעלת תחבורה ציבורית בשבת? הרי אותו ציבור דתי ממילא לא נוסע בשבת, וממילא החרדים אינם משתמשים בתחבורה ציבורית "חילונית" שאין בה הפרדה בין נשים לגברים?
גם קשה להבין מה הגיון בו, הרי חשמל וטלפון פועלים, ערוצי הטלוויזיה והרדיו משדרים, מסעדות, בתי קפה, בתי קולנוע פתוחים, יש משחקי כדורגל, החניונים גובים דמי חנייה, ואפילו יש פקחים שנותנים דוחות חנייה. למה אלו כן ותחבורה צבירות לא?

לאור ההמולה התקשורתית הזו, אין לי אלא לתהות למה החילונים רוצים לכפות נסיעה מעורבת בבני ברק, ולמה הדתיים/החרדים כופים עלינו החילוניים אי-הפעלת תחבורה ציבורית בשבת בתל-אביב.

אני מוכן ונראה שרבים בציבור יצטרפו אלי, בקריאה לשינוי לסטוס-קוו חדש, שהחרדים לא יכפו עצמם על החילונים וחילונים לא יכפו עצמם על החרדים.
שר התחבורה וראש הממשלה יעשו חסד גדול אם ינצלו ההמולה שנוצרה ויקבלו החלטה היסטורית להפעיל את תחבורה הציבורית בשבת, ובאחת גם יעניקו לנו גם צדק חברתי וגם צדק סביבתי.

הירוקים לטרכטנברג: להפסיק לסלול כבישים

יום חמישי, 25 לאוגוסט 2011   מאת:

מפלגת הירוקים העבירה לאנשי הוועדה את תוכניתה להקטנת יוקר המחייה. בין ההמלצות: רכבות במקום כבישים, תחבורה ציבורית בחינם והגדלת המס על ניצול משאבי הטבע

מפלגת הירוקים העבירה השבוע את המלצותיה לועדת טרכטנברג. ההמלצות מתמקדות בעיקר בתחום הבנייה למגורים ובתום התחבורה. "היכולת לקיים שכונות מגורים בנויות לגובה תלויה בנגישות של תחבורה ציבורית, והיכולת לקיים תחבורה ציבורית זמינה ויעלה תלויה בריבוי משתמשים", הסביר דרור עזרא, ממלא מקום יו"ר המפלגה.
מפלגת הירוקים ממליצה להגביר את התמיכה הממשלתית בפרויקטים של תמ"א 38, לערוך קידום תכנוני של התחדשות עירונית ולבטל את חוק הווד"לים. "זהו חוק מיותר ומזיק ולכן אנו מציעים להחליף אותו בתוכנית משולבת של קידום ממשלתי לפרויקטים של תמ"א 38 ותוכניות פינוי בינוי", ציין עזרא. "כך", הוא מוסיף, "אנו מאמינים שאפשר להשיג את יעדי הדיור, וגם לעשות צדק חלוקתי עם תושבי השכונות שאליהם יפנה הסיוע הממשלתי במקום לקבלנים, וכבונוס יותר אנשים יגרו בדירות עמידות לרעידות אדמה".

לכתבה בNRG לחצו כאן…

לנייר העמדה המלא לחצו כאן…