מפלגת הירוקים לא נכנעת לסחטנות

15 לדצמבר 2008   מאת:

בשנים שאני נמצא במפלגת הירוקים התברר לי שהאתגר הגדול ביותר שמפלגת הירוקים מתמודדת מולו זה הסחטנות.
המערכת הפוליטית היא מערכת בה התנהלות היא קשה ומסבוכת, במקרים רבים מופעלת מערכת סחטנות במינון זה או אחר על מנת להשביע על קבלת החלטות.
כאשר אני אומר סחטנות אני מתכוון לכך שמנסים לדחוף את מקבל החלטות או את אנשי הציבור לפעולה או הפסקת פעולה בצורה של איום.

כמו אחדים מפעילי סביבה גם אני אישית נתקלתי בטקטיקה הזו, ולצערי לא מעט פעמים. אני זוכר שבתחילת הדרך בתגובה למכתב ביקורתי ששלחתי לגבי מועצה אזורית חוף השרון קיבלתי מכתב איום בתביעת דיבה מהיועץ המשפטי שלהם.
בהמשך גם ראש עירית הרצליה בעצמה איימה לפטר אותי מדירקטוריון של חברה עירונית בשל התנגדותי לבניה בחוף, איום שמומש.
אולי האיום הכי פופולארי שנתקלתי בו הוא "חיסול" תקשורתי, אני נתקלתי בזה בצורה הכי בזויה של איום זה כאשר יצאתי נגד תוכנית שערורייתית של עיריית הרצליה לטובת עופר נמרודי.
שבועות ספורים לאחר שיצאנו נגד עסקה זו של נמורדי(הבעלים של מעריב) ועיריית הרצליה, גליתי לתדהמתי כי מוסף מעריב עורך עליי "תחקיר" שאכן פורסם.
מאז ועד היום אני מרגיש עוינות וכיסוי מוטה נגד מפלגת הירוקים ע"י חלק מכתבי הסביבה של מעריב ובראשם קלגס המקלדת הרדוד אביב לביא.

לשמחתי במשך השנים שאני במפלגת הירוקים לא נתקלתי פעם אחת שנכנעו לסחטנות, להפך במקרים רבים העדפנו לא להיכנע להיחשף לנזק תקשורתי.

הסחטנות של התנועה המשמיצה
לפני כשנה כאשר הסקרים הראו כי מפלגת הירוקים מקבלת 3 מנדטים פנו אלינו כמה אנשי סביבה בראשם ערן בנימיני ופרופ' אלון טל וגיששו לגבי הצטרפות למפלגה.
אנו הבאנו לפניהם את המדינות שקבעה מפלגת הירוקים כי מוסדות המפלגה יורכבו מאנשים שיתמודד ברשויות המקומיות, זאת על מנת לבחון לעומק את יכולתם של האנשים "לשחות" במערכת הפוליטית לפני שאנו נגישים למערכה על הכנסת.
להפתעתי הרבה אנשים אלו לא רק שסירבו/פחדו להתמודד בבחירות המקומיות אלא הם הציבו תנאים להצטרפותם, ההפתעה הפכה לתדהמה כאשר התגלה לי מה הם התנאים.
שני התנאים המרכזיים שלהם היו: לסלק את יו"ר מפלגת הירוקים, ולשנת את התקנון לשיטת פריימריס טיפשית והזויה שרק תביא את מפלגת הירוקים למערכת מאבקים פנימיים בלתי פוסקים.
הובהר לי כי המחיר לאי הסכמה שלנו לתנאים האלו, הוא מערכה תקשורתית אדירה שתפתח נגדנו.

במהלך המגעים שהיו בין מפלגת הירוקים לאותם אנשים התפרסמה בחודש מאי כתבת תחקיר מגמתית של איתי רום בעיתון גלובס.
מייד לאחר שהכתבה פורסמה הבנו שעומדים לפנינו סחטנים מן הסוג הבזוי ביותר, שמנסים להפעיל נגדנו סחטנות שלא הייתה מבישת את ברוני הנדל"ן ומחרבי הסביבה, ולכן קיבלנו החלטה לנתק מגע מהקבוצה הזו.
מאז ועד היום אותם אנשים, שהקימו לעצמם בינתיים תנועה, עוסקים במערכת השמצות בלתי פוסקת וזאת במטרה מוצהרת למנוע ממפלגת הירוקים להיכנס לכנסת.

אותם אנשים מנסים לעטוף את מסע השמצות הזה, באיזה מעטפת של יריבות עניינית, אבל לא כך הדבר. מדובר באנשים קטנים וצרי עין, שלא יכולים לקבל את העבודה שאנשים אחרים שלא קושרים ל"שבט" שלהם מקבלים את אור הזרקורים. וכשאני אומר "שבט" כוונתי לקובצה של פילוסופים ואנשי אקדמיה שמברברים עצמם לדעת בנושא סביבה כבר שנים ללא תוצאות נראות לעין.

למביטים מן הצד נראה המאבק הזה כמאבק טיפשי, לטעמי מדובר במאבק עקרוני. מפלגת הירוקים הוכיחה כי יש לה עמוד שדרה ויא לא נכנעת לסחטנות למרות המחיר התקשורתי הקשה.
מפלגת הירוקים עמדה בשנים האחרונות במבחנים פוליטיים קשים ועברה אותם, לדעתי מפלגת הירוקים יותר מראויה להיות בכנסת הבאה.

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (8 מצביעים, בממוצע: 2.50 מתוך 5)
Loading...

2 תגובות ל-“מפלגת הירוקים לא נכנעת לסחטנות”

  1. מאת גבריאל וינוגרד:

    קראתי את הכתבה, אבל לדעתי הכתבה, ואני מבין את עמדת הכותב. יחד עם זאת אני חושב שגם כאן יש צרות עין, מנסים כאן להלחם באש עם אש. גם הכתבה הזאתי לוקחת חלק במלחמת ההשמצות, וקוראת ליריבי המפלגה בשם "התנועה המשמיצה". הדבר עצוב לי מאוד, כי אני רואה שהפיצול בין התנועות הסביבתיות נשאר בעינו ורק גודל. לכדור הארץ אין זמן למלחמות פנימיות בין הקבוצות השונות שמנסות כל אחת להגיע למקום של השפעה אחת על חשבון השנייה. אחוז החסימה לא הולך לרדת באופן פלאי, ואם המצביעים הסביבתיים יפוצלו לשתי מפלגות יריבות אז יש סיכוי גדול שכוחם יתבטל בשישים. זו צרות עין מצד כל מי שמתבצר בעמדותיו ומתנגד לאיחוד הגוש הירוק, והתבצרותו בעמדותיו תבוא על חשבון החמצת הזדמנות חשובה לתנועה הסביבתית בישראל. מתוך הסתכלות על המצב הסביבתי בעולם אני מאמין בכל ליבי שזהו אסון לתת להזדמנות כזאת להתפספס. שינויי האקלים קורים עכשיו. הרס בתי הגידול של בעלי חיים בסיכון קורה עכשיו. זיהום האויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים קורה עכשיו. הבחירות יקרו עוד חודשיים ואם לא נשכיל להתאחד עכשיו, נרגיש כמו חבורת פספסנים תככנים במקום כמן קבוצה של אמיצים שהסכימו להתאחד למען מטרה משותפת וחשובה מאין כמוה.

  2. מאת גלעד:

    טענותיך מגוחכות אתה טוען שכדי להתקבל לרשימה הארצית של הירוקים, אדם צריך קודם להוכיח את עצמו קודם בפוליטיקה המקומית.

    אם אני יודע נכון שניים מהמתמודדים שלכם במקומות כאלו שיכולים להיכנס לכנסת לא הוכיחו עדיין את עצמם בעשייה בפוליטיקה העירונית.

    אחת מהם היא אריאלה רינגל הופמן שהיא בסך הכל כתבת סביבתית ולא אחת שנאבקה שהיתה אי פעם חברת מועצה. השני הוא ד"ר רפי קישון שרק לפני כמה חודשים נבחר לעיריית תל אביב ועדיין לא היה לו מספיק זמן להוכיח את עצמו בעשייה בפוליטיקה המקומית. אבל כנראה הפרסום של האנשים האלו משחק תפקיד חשוב יותר.

    לעומת זאת אלון טל וערן בן ימיני היו מ מקימי ארגונים סביבתיים חשובים ("מגמה ירוקה" ו"אדם טבע ודין"). הם פעלו בשטח למען העשיה הירוקה הרבה, ופאר ויסנר ומפלגת הירוקים רק רכבה על הגל הירוק בציבור (אם כי אני לא אומר שאין בתנועה שלכם גם אנשים אכפתיים אמיתיים). אם תשאל את האדם הממוצע מהחברים ומהחברים לשעבר בארגוני הירוקים בארץ תגלה שרובם דווקא תומכים בתנועה הירוקה ולא בכם. ויש סיבה טובה לכך

לכתוב תגובה