להגדלה לחצו כאן…

בתקופה האחרונה עולים כל מיני אנשים אינטרסנטים ומשבחים את פרויקט סוללת הסלעים שהרסה את חוף אפולוניה. מדובר כאן פשוט כישלון קשה של כל רשויות השלטון, עיריית הרצליה, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות, המשרד להגנת הסביבה, ובתי המשפט.

רקע קצר:
בשנת 2004 החליטה עיריית הרצליה לטפל במצוק אפולוניה באמצעות הנחת סוללת סלעים על החוף, לאחר החלטה זו הוקם צוות "תכנון" שהיה אומר לקדם הכנת תוכנית לעניין. צוות שגם אני הייתי חבר בו.
במשך שלוש שנים לא הייתה שום התקדמות להכנת תוכנית, שמשמעותה הכנת תסקיר השפעה על הסביבה, בדיקת חלופות, שמיעת התנגדויות הציבור, ואישור של הועדה לשמירת הסביבה החופית.
בשנת 2007 החליטו לפתע עיריית הרצליה ורשות הטבע הגנים לזנוח את רעיון התוכנית, ולפתח בהליך של היתר מן הועדה המקומית בהרצליה. הבהרה, לפי החוק היתר אפשר לתת רק לפי תוכנית.
אציין, שעזבתי את הצוות מייד שהתברר שאין שום כוונה להכין תוכנית.
עוד במצגת זו…

המאבק של מפלגת הירוקים לשמירת חוף אפולוניה
אנחנו נאבקנו בהחלטה להרוס את חוף אפולוניה בשני מישורים השזורים זה בזה, אחד בנוגע להתנהלות(הכנת תוכנית, ובדיקת חלופות) והשני עקרוני(התנגדות לרעיון סוללת הסלעים)
אנחנו פנינו לבית המשפט ותקפנו בעיקר את התנהלות הבלתי חוקית של העירייה, זאת משום שלפי החוק בנייה כזו מחייבת הכנת תוכנית. אני אומר זאת גם היום חוף אפולוניה נהרס באופן בלתי חוקי. בין השאר בשל פסק-דין רשלני ביותר של השופטת מיכל רובינשטיין!

המשמעות של הכנת תוכנית במקרה הזה היא, בחינה של מספר חלופות, והכנת תסקיר שמנתח את השפעתן על הסביבה של אותן חלופות. כלומר השפעה על מאפיינים כמו, פגיעה בחופים סמוכים, שיבוש תנועת החול, שיבוש זרמי הים, פגיעה בחי ובצומח הימי, השפעה על המצוק וכדומה.
אנחנו טענו בבית המשפט כי אם היו הולכים בדרך המלך ומכינים תוכנית, במקום לנסות לעקוף אותה 5 שנים בדרכים עקלקלות ומפקפקות, לא היה צורך בהתערבות בית המשפט. אנחנו טענו שאסור לבית המשפט לתת "פרס" לאותם רשויות שפעלו שלא כחוק ויש לחייב אותם להכין תוכנית, היה מקובל עלינו שהחוף יגודר ותמנעה כניסה אליו עד אשר תוכנית כזו תאושר.
כאמור, השופטת רובינשטיין בפסק-דין רשלני פסקה נגדנו ואף חייבה אותנו לשלם לעירייה ולמדינה 20000 שקל. אנחנו ערערנו לבג"ץ, שופטות בג"ץ ביקרו קשות את העירייה ולמעשה צידדו בעמדתנו שההיתר היה בלתי חוקי, אבל רמזו לנו שבשל עניין "סכנת החיים" ו"זמניות" הסוללה כדי לנו למשוך את הערעור תוך שיבוטל החיוב שלנו לשלם לעירייה ולמדינה. וכך עשינו.

אז למה אנחנו מתנגדים לסוללת הסלעים?

1. הסוללה הזו בכלל לא נועדה למנוע מפולות, תוך 5-10 שנים היא תהייה חסרת תועלת, ותמנעה מעבר או שימוש בחוף, ואת זה לא אנחנו אומרים אלא לאונרדו שטדלר מי שתכנן את הסוללה עבור העירייה!

2. אנחנו טוענים שיחודו של אתר אפולוניה הוא דווקא החוף מדהים ביופיו ולא המבצר, אנחנו אומרים כי גושי הענק שנפלו מן המבצר הם לקח חשוב לעליונות של הטבע והים על האדם. כל מי שהגיע לחוף אפולוניה הבין מייד כי גם ביצורי ענק לא יכולים לעמוד בפני גלי הים. אגב, מה שהצלבנים האירופים לא הבינו המוסלמים המקומיים כן הבינו ולכן הם בנו את מסגד סידנא-עלי רחוק עשרות מטרים משפת המצוק בניגוד למבצר אפולוניה שנבנה על שפת המצוק.

3. אנחנו טוענים שמעבר לעבודה שסוללת הסלעים תכסה את כל החוף שהיה במקום היא תגרום לשיבושים קשים לזרמי הים ולתנועת החולות ובכך יפגעו החופים הסמוכים.
זאת מן הסיבה הפשוטה כי כאשר גלי-הים פוגשים בחול או באבני הכורכר קטנות האנרגיה שלהם מתפוגגת לאיטה, אבל כאשר גלי-הים פוגעים בסלעים קשים כמו אלו שהונחו באפולוניה אנרגית הגלים חוזרת בעוצמה אל החוף והים ומסלקת את החול מן החוף והשפעה לא מתבטאת רק במקומות שהונחו הסלעים אלא גם בחופים סמוכים שבהם לא הונחו סלעים.
זה בדיוק מה שקורה היום באפולוניה חוף חולי יפה שהיה מדרום לפני שנה פשוט נעלם!

4. אנחנו ציינו את הניסיון הכושל שהיה בעולם בהגנה על מצוקים בעזרת אלמנטים קשיחים, כבר בשנות ה70 מדינות המערב כמעט והפסיקו להשתמש באלמנטים קשיחים כמו סוללת סלעים בגלל יעילותם המפוקקת לעצור נסיגת מצוקים ובגלל הנזקים הסביבתיים הקשים שסוללת כאלו גורמות.

5. עוד טענו כי שורה של מומחים בנושא חופים התנגדו לסוללת הסלעים באפולוניה(ציטוטים בסוף מאמר זה), בניהם:

• אורי רוזין – מנהל היחידה לאיכות סביבה בעיריית הרצליה,
• אנשי הצוות המקצועי במשרד להגנת הסביבה.
• דר' רם בן-דוד – גיאולוג שמתמחה במצוק כורכר.
• דר' יעקב ניר – גיאולוג ימי שכתב חוות-דעת מטעמנו לבית המשפט.
• פרופ' לי הריס – מומחה חופים בכיר מפלורידה שבא להרצליה בהזמנת העירייה.

אז מה אנחנו הצענו?
אם בית המשפט היה מחייב את העירייה להכין תוכנית, אז הרעיון שלנו היה נבחן לעומק כחלופה מול הרעיון של העירייה.
אנחנו הצענו משהו מאוד פשוט, הצענו להוסיף גרגרי כורכר לחוף. גרגרי כורכר אפשר להשיג בשתי צורות, האחת מן הגבעה שנצברה בזמן בניית המרינה בהרצליה, והשנייה באמצעות העברת הכורכר שנחפר כאשר בונים מרתפים ברחבי העיר. את גרגרי כורכר אלו אפשר להוריד לחוף מן המצוק באמצעות שרוולי הפלסטיק המוכרים באתרי בניה. היתרונות של רעיון זה הם:

א. השתלבות בהתנהגות הטבעית של החוף – למעשה מדובר ביצרת "מפולות מלאכותיות" למי שמכיר היכן שהייתה מפולת היא מגנה על המצוק מספר שנים מגלי הים.

ב. השפעה מזערית על הסביבה– בשל העובדה שמדובר "בחיקוי" של הטבע ההשפעה תהיה קטנה לכן יישאר במקום חוף והחופים הסמוכים לא יפגעו. בנוסף בשל העבודה שמדובר בכורכר לא תהיה השפעה על החי והצומח הימי.

ג. ביצעו תחזוקה כל כמה שנים – בשל העבודה שמדובר בערמות של גרגרי כורכר (מגודל של אבן חצץ עד לגודל של כף יד) גלי הים לא יזיזו אותם מהר כל-כך ולכן יצטרכו לעשות עבודת תחזוקה כל כמה שנים להערכתי כל 3 עד 6 שנים.

ד. עלות זולה מאוד – צבירה של חומר מחפירות מרתפים אינה יקרה במיוחד, וגם השינוע של החומר באמצעות משאיות ושרוולי פלסטיק על החוף היא עניין של כמה מאות אלפי שקלים.(בדקתי זאת עם אנשי מקצוע בתחום)

לסיום, חיסול חוף אפולוניה הוא אות קלון לכל אלו שנתנו לו יד, זה פשוט פשע סביבתי בלתי נסלח. אם היו עונשי מאסר על פשעים סביבתיים חלק מאותם אחראיים היו צריכים להיכנס לכלא למאסר עולם!

להצטרפות לקבוצה למען חוף אפולוניה בפייסבוק לחצו כאן…

===================
תמונות

תמונות של החוף לפני ההרס.

תמונות של החוף מדרום לחוף אפולוניה מינואר 2009 (לפני בניית הסוללה)

תמונות של החוף מדרום לחוף אפולוניה מינואר 2010 (אחרי בניית הסוללה)

חוף אפולוניה אחרי ההרס

לתמונות של אפולוניה משנת 1919 לחצו כאן…

ציטוטים

» אנג' לאונרדו שטדלר – מתכנן הפרויקט (מתוך תמליל הדיון בועדה המקומית מה13/11/07)

"הפתרונות האלו, אני מוכרח לציין, לא יאפשרו הורדת שביל ישראל אל החוף חזרה מהסיבה הפשוטה שהיציבות של המדרון והסכנה להתמוטטות או הידרדרות גושים בגדלים שונים עדיין תהיה קיימת.
מבחינה בטיחותית לא ניתן לאפשר שימוש של הציבור הרחב באזור הזה, לא על הסוללה וכמובן רצועת החוף היא מאוד צרה, אז גם לא ברצועת החוף."

"[…] ההדגשה שאני חייב להדגיש, היא שזהו פתרון חלקי וצריכים להיות מודעים שאנו נקפיא, אולי נקבל קצת אוויר, או נרוויח זמן מבחינת המצוק, אבל לא נרוויח הרבה מאוד זמן, והפעולה הזו צריכה להיות מלווה בטיפול לא רק במישור התכנוני אלא בגיוס התקציבים הדרושים במצוק עצמו, כי אחרת בטווח הבינוני(5- 10 שנים), הפתרון הזה יהיה פיתרון סרק, כי המצוק יתמוטט. "

» אורי רוזין – מנהל היחידה לאיכות סביבה בעיריית הרצליה,

"1. פעילות הכלים ההנדסיים עלולה לגרום להרס בית הגידול התת מימי העשיר שמקום, שהוא בעל חשיבות אקולוגית רבה (דוח פרופ' י. בניהו 2003) […]
3. קיים חשש שעבודת הכלים הכבדים במקום והנחת הסלעים הגדולים תגרום להרעדת מצוק מבצר אפולוניה עצמו והאצת תהליך הבליה של מצוק זה. […]
11. סוללת של סלעי גיר דולומיט עלולה לגרום למפגע אסתטי ולשנות באופן דרמתי את יופיו וצביונו של המקום
12. המעבר להולכי רגל (שביל ישראל) עלול להיחסם באופן מוחלט בשל הקמת סוללת הסלעים "

»אנשי הצוות המקצועי במשרד להגנת הסביבה.

"[…] לטענת אנשי המשרד, המיגון המוצע יגרום לפגיעה חזותית בגלל הנחת סלעים כבדים שאינם משתלבים בנוף ובשרידי המבנים העתיקים הקשורים באפולוניה. בנוסף, הסלעים עשויים לפגוע במעבר החופשי של הציבור בחוף.
עוד טוענים אנשי המשרד כי שינוע והנחת גושי האבן, תוך הפעלת ציוד מכני, יגרמו נזק בלתי הפיך. עמדה זו גובשה על ידי הדרגים המקצועיים במשרד. […]"

לכתבה בהארץ המשרד להגנת הסביבה נגד סוללת הסלעים לחצו כאן…

»דר' רם בן-דוד – גיאולוג שמתמחה במצוק כורכר.

הקיר המתוכן רחב מרוחב החוף...
הכנת השטח מחייבת תחום עבודה העולה על רוחב התוכנית ב10 מ' לפחות…
בניית הקיר תגרום להרס גושי הקירות גדולים המשמשים כיום חלק מהמרכבים קולטי הגלים בבסיס המצוק...
מהאמור לעיל – יותר לא יהיה לאפולוניה חוף ים…
סיכום:
א. התייחסות לחבטת גלי הים כגורם ההרס הבלעדי למצוק מבצר אפולוניה הינה שגויה.
ב. יש להביא בחשבון את השינויים במבנה השכבות במצוק אפולוניה
ג. יש לתכנון סילוק הנגר העילי מתחומי המבצר והמצוק החופי
[…]
ו. התכנון חייב להביא בחשבון את משוב אנרגיית הגלים ע"מ לא להעבירה הלאה(למצוק תע"ש ולצור בעיית התחתרות מגברת חדשה.

"מהם תנאי הסף שיש להביא בחשבון בתכנון מיקום אתר אפולוניה
א. הערכה גובה גלים המגיעים לעיתים לגובה של 4 מטר ויותר…
ב. הערכת כמויות הנגר העילי ותכנון פתרונות למניעת זרימה מים למצוק…
ג. חקירה גיאולוגית ליציבות המצוק…
ד. חקירה יציבות הנדסית לקירות החפיר…
ה. הימנעות מפגיעה בחזית רחבה לחוף הים…
ו. שימור מריבי של הסביבה החופית
ז. התערבת הנדסית שתאפשר בעתיד חקירות ארכיאולוגיות ואקולוגיות…
ח. התוכנית חייבת להביא בחשבון את השונות והארכיאולוגית במתחם…
לדעתי, התוכנית המוצעת אינה עונה על תנאי סף אלו ועל כן היא לא באה בחשבון"

» דר' יעקב ניר – גיאולוג ימי שכתב חוות-דעת מטעמנו לבית המשפט.

"…צוקי תל זה מתנהגים במידה רבה כמות צוקי הכורכר הטבעיים המושפעים כאמור מכוחות הנוגסים בבסיסם מחד, ובמדרון ובגג הצוק מאידך. אי לכך, כל תכנית הגנה על האתר, מבסיסו ועד לגגו חייבת להיות מקיפה וכוללת, ולא חלקית כפי שהוצע ע"י מהנדס ל. שטדלר ואוּמץ לדאבוני, במידה רבה של אי-הבנה ע"י הועדה המקומית בעירית הרצליה. תהא זו טעות חמורה ביותר להניח כי אותה סטרוקטורה שתִבָּנֶה מגושי אבן בגדלים שבין 1-3 טון ייצבו את כל האתר, בסיסו, מדרונו וגגו."

לחוות דעתו של דר' ניר לבית המשפט לחצו כאן…

»פרופ' לי הריס – מומחי חופים בכיר מפלורידה שבא להרצליה בהזמנת העירייה.

"6. […] עולה שלא פעילות הגלים שבבסיס המצוק הם הקריטיים ביותר לסחיפת המדרונות, אלא השיפועים החדים של המדרונות […]"

(2 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום שבת, 06 לפברואר 2010, בשעה 21:20, והוא שייך לנושא הבלוג של דרור. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;