קל מאוד לבחון אם העיר הרצליה ממחזרת יותר, מאז שהוכנסו לעיר הפחים הכתומים, הסגולים, הכחולים ועוד כמה צבעים שאולי שכחתי.
הדרך לבחון את היא ע"י בדיקה של הנתונים הכמותיים של האשפה שנשלחת להטמנה, וזה בדיוק מה שעשיתי.
מתברר כי עד לפני שנה בעיר הרצליה לא שקלו את האשפה שנשלחת להטמנה, והשקילה החלה רק בספטמבר 2012, לפי הנתונים שקיבלתי מן העירייה, אין בעצם שינוי מהותי בכמות האשפה שנשלחת להטמנה.

מן הנתונים הללו עולה שחודש יולי 2013, שלגביו יש את הנתונים האחרונים כמות האשפה שנשלחה להטמנה היא השנייה הגובה ביותר השנה אחרי מרס.
ככול הידוע לי ביולי האחרון הפחים בכל צבעי הקשת כבר נפרסו ברחבי העיר, כלומר שפרויקט המחזור לא הוריד כלל את כמויות האשפה.
עוד אינדיקציה לכישלון הייתה בישיבת המועצה לפני כמה שבועות, בה התבקשנו לאשר הוספה תקציב ענקית של 3 מיליון שקל לתקציב פינוי האשפה, מדובר בהוספה של 20% לסעיף תקציבי שאומר להיות הכי יציב בתקציב העירוני.
ששאלתי מדוע התוספת נאמר לי כי העירייה נאלצת לעשות פינוי אשפה של שלוש פעמים בשבוע, ולא פעמיים כפי שהם צפו שיקרה עם תחילת פרויקט המחזור.
המשמעות היא, שהעירייה השקיעה בפרויקט המחזור, ולא קיבלה שום תוצאת בשטח, לא בהפחתה של כמות האשפה שנשלחת להטמנה, וגם לא בהפחת מספר ימי הפינוי.

למה זה נכשל?

לדעתי, היו כמה סיבות לכישלון שנובעות מאי הפרדה לפסולת יבשה ורטובה

1. המשרד להגנת הסביבה יצא בזמנו עם קמפיין להפרדת אשפה, הקמפיין דיבר על שני פחים, אחד ירוק ושני חום, החום לאשפה רטובה וירוק לכל השאר.
   הכוונה היית שבכל בית יהיו שני פחים, וכך באופן פשוט מפרידים את הפסולות, הפח עם הפסולת הרטובה יכול לשמש כפסולת אורגנית ואילו הפח לפסולת יבשה למיון ולמחזור. פשוט וקל.
   בהרצליה הלכו בדרך שונה לחלוטין, אין הפרדה לפסולת רטובה ויבשה כמו שהמשרד להגנת הסביבה ממליץ, יש כמה וכמה קטגוריות, ולא רק זאת בחלק מן העיר לא הוסיפו פחים כתומים לכל בניין, ואם מישהו רוצה להפריד את האריזות הוא צריך ללכת לפח מיוחד שנמצא לפעמים במרחק מאות מטרים. בקיצור לא פשוט ולא קל.
2. עניין הפחים הוא די משמעותי גם בהיבט הסברתי, כל התושבים נשארו עם הפחים הישנים, לחלק הוספו פחים כתומים. זה הוביל רבים להישאר עם הרגל לשפך את הזבל לפח הישן ולא להתחשב בפח הכתום הנוסף. כפי שאפשר לראות מן הנתונים מאמצי הסברה שהעירייה עשתה לא נשאו פרי מן הסיבה הפשוטה שאין שלא היה שינוי פיסי בפחים.
3. עניין נוסף זו הדרישה מרוב האזרחים לעבור ממצב שהם לא מפרידים פסולת בכלל בתוך הבית, למצב שהם מפרידים ל5 או 6 קטגוריות. זה מצב קיצוני שיגרם לאדישות לרוב האנשים, וגם קושי לוגיסטי לאתר מקום בבתים להפרדה הזו, זאת במקום מצב שמפרידים לשניים.
4. היה כאן ניסיון לחיסכון, במקום להקים מערך פינוי פסולת רטובה ופסולת יבשה, רצו להישאר עם מערך הפינוי הקיים ולגבי המחזור להשתמש במערך פינוי של חברות פרטיות ללא עלות.

אני כמובן לא שולל את מרכזי המחזור שמאפשר הפרדה לכמה וכמה קטגוריות אבל אלו צריכים להיות בנוסף להפרדה הבסיסית לפסולת רטובה ויבשה.
אגב, הערים השכנות שלנו, רמת השרון, רעננה וכפר סבא, קיבלו את הנחיה של המשרד להגנת הסביבה, והן גם זוכות למענקים במיליונים מן המדינה.
בעיריית הרצליה, חשבו שהם יותר חכמים מכולם וניסו להמציא שיטה חדשה, ונכשלו. האמת, זו תפיסת עולם שאני רואה לא פעם בעיריית הרצליה, יהירות חסרת היגיון, ולא פעם דברים נעשים בדרכים עקומות במקום לתקן אתם, משקרים לציבור, או משתמשים בדורסנות, לי זה קרה לא פעם.
במקרה הזה, הנתונים לא משקרים, גם נותני הטמנה וגם תוספת התקציב

(1 מצביעים, בממוצע: 5.00 מתוך 5)

Loading...

הסיפור הזה נכתב ביום יום ראשון, 01 לספטמבר 2013, בשעה 2:09, והוא שייך לנושא הבלוג של דרור, סניף הרצליה. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;