עו"ד עמיר מלצר גדל ולמד באשקלון, וממוקם במקום הראשון ברשימת הירוקים לכנסת. בסוף השבוע האחרון הוא העלה פוסט מטריד עם תמונה שמראה כמויות אשפה גדולות שפזורות באחד החופים בעיר, "אף אחד לא נותן על זה את הדעת", הוא אומר בדאגה.

לכתבה המלאה בכאן דרום לחצו כאן…

לכתבה המלא לחצו כאן

עדיין לא ידוע בוודאות כי קיים גז במאגר לוויתן, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שאת הלוויתן הזה אנשי חברת חשמל יתקשו לבלוע.
זה עשור מנסים אנשי חברת חשמל לקדם את התחנה הפחמית החדשה באשקלון, בשנת 2008 הם היו כפסע מקבלת אישור הועדה לתשתיות לאומיות ורק עתירה לבג"ץ שהגשנו הצליחה לעכב את אותו אישור בכמה חודשים, ואז בתחילת 2009 התגלה מאגר הגז תמר שטרף את כל הקלפים לאנשי חברת החשמל.

לאורך כל הליך התכנוני של הקמת התחנה טענו כי יש להעדיף הקמת תחנת גז במקום התחנה הפחמית. לתחנות גז יתרונות רבים על-פני תחנות פחם, ביניהם: זמן הקמה קצר, עלות הקמה זולה, שטח קטן, זיהום אוויר מפוחת, השפעה אפסית על הים, אי-יצרת אפר, אין צורך הובלה ימית, ומספר קטן מאוד של עובדים.

מול היתרונות הרבים של תחנות גז, חברת החשמל טענה טיעון אחד ויחיד, חוסר אמינות של אספקת הגז.
עד התגלית בתמר הטיעון הזה היה אפילו היה די משכנע, אנשי חברת חשמל טענו כי התלות הבלעדית של ישראל באספקת גז ממצרים לרוב תצרוכת החשמל היא חסרת אחריות ויכולה להביא לקטסטרופה במקרה שמצרים תחליט לסגור את השיבר.
אין ספק שבזמנו זה היה טיעון בעל משקל רב, גם לאור הפרסומים התכופים מצד מצרים על כוונתם לא לעמוד בהסכם אם לא ישונו תנאיו. אבל, עם גילוי מאגר תמר חל שינוי מאוד משמעותי, והטענה שמצרים יכולה בשניות לשתק את מדינת ישראל הפכה לחסרת תוקף.

הינו בטוחים כי הגילוי הזה יביא את חברת חשמל ומשרד התשתיות לבטל את התחנה הפחמית, באופן לא מפתיע לא כך קרה ומצאנו את עצמנו ביום חם באוגוסט האחרון במשרדי הועדה לתשתיות לאומיות.
אנשי חברת החשמל נשארו עם אותו טיעון אחד ויחיד, אמינות אספקת הגז, אבל הפעם הם לא הזכירו את מצרים אלא טענו כי הגז בצינור אחד ובאר אחת יכולים במקרה תקלה או חבלה לשתק את המדינה.
אנחנו ידענו כי טורבינות גז יכולות להשתמש כתחליף לגז בסולר, כאן תשובת אנשי חברת חשמל די הדהימה אותנו, הם טענו כי המעבר מגז לסולר וההפך יכול לקחת בין חצי שעה לשעתיים ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שעתיים הפסקת חשמל.

אז המצב היום הוא שעל כף המאזניים עומדים החיסרון שעתיים הפסקת חשמל מול היתרונות, זמן, כסף, שטח, נזק סביבתי נמוך, והכי חשוב הרבה פחות נזק בריאותי.
כל בר דעת מבין שמדובר בחיסרון בטל בששים לעומת היתרונות הרבים, אז מה מביא את אנשי חברת חשמל לדבוק בתחנה הפחמית?
לדעתי, אנשי חברת חשמל רואים בתחנה הפחמית שני יתרונות לאינטרסים שלהם האחד זה המשך המונופול הרווחי שיש לחברת חשמל על יבוא פחם, והשני הוא צירוף מאות עובדים לחברה כך שאנשי חברת חשמל יהיו יכולים להמשיך בתנאי העסקתם המצוינים, להמשיך בתרבות הנפוטיזם, ולהמשיך להיות עם היד על השלטר של המדינה.

אז בסיכומו של עניין השאלה אמיתית שעומדת על הפרק בנוגע לתחנה הפחמית באשקלון היא מה יותר חשוב האינטרסים של חברת חשמל או האינטרסים של מדינת ישראל? אל תטעו, בקרב מקבלי ההחלטות התשובה לשאלה הזו לא ברורה כפי שנדמה.

היום יש לוויתן שמאוד מפחיד את אנשי חברת חשמל, ולא מדובר בזה שבא לבקר בחופי ישראל פעם בשנה אלא זה שנמצא מתחת לים ויכול להפוך את ישראל למעצמת גז.

רקע
טבלה שמסכמת את ההבדלים בין התחנה הפחמית לתחנת הגז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת גז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת פחם

האם זכאים אדם או גוף להגיש בשם מטרה ציבורית ערר למועצה הארצית על החלטות הועדה לשמירה על הסביבה החופית? זו השאלה העקרונית העומדת בבסיס העתירה שהגישו היום אדם טבע ודין ומפלגת הירוקים לבית המשפט העליון.

האינטרס הציבורי נדחק
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה קבעה כי אדם או ארגון, הנעדר אינטרס "אישי", אינו זכאי להגיש ערר על החלטותיה של הועדה לשמירה על הסביבה החופית. החלטה זו באה בעקבות ערר מפלגת הירוקים (באמצעות עו"ד אריאל יונגר) על ההחלטה לאשר בתנאים את תחנת הכח רוטנברג, שתכליתה הקמת תחנת כח פחמית חדשה לצד תחנת הכח הפחמית הקיימת באשקלון.

התכנית מציעה להוסיף שתי יחידות ייצור חשמל לאתר רוטנברג ומתקנים נוספים, אשר הקמתם תהיה כרוכה, בין היתר- מבחינת ההשפעה על הסביבה החופית – בהעמקת בריכת הקירור הקיימת, ביישור שוברי הגלים הקיימים, בבניית גשר לתחנת יניקה בהקמת בית משאבות ובשימוש במחסום חדש למניעת כניסת כתמי שמן לתחנה ועוד.
תכנית התחנה הפחמית באשקלון, עוררה מאבק ציבורי נרחב, ולאור השלכותיה הפוגעניות על בריאות הציבור ואיכות הסביבה, הוגשו כנגדה מספר חסר תקדים של כ- 20,000 השגות

הציבור מורחק מהליכי התכנון
החלטת המועצה הארצית שבגינה הוגשה העתירה קבעה כי בהיעדר אינטרס אישי לא זכאי אדם או גוף כלשהו להגיש ערר על החלטות הועדה לשמירה על הסביבה החופית בשום מקרה.
המדובר בהחלטה שלא ניתן להשלים עימה, אשר מרוקנת מתוכן את זכות העמידה הציבורית שנתן החוק לגופים הסביבתיים, ואשר עתידה להצר באופן משמעותי את שיתוף הציבור בהליכי התכנון.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: "לצערנו אנו רואים באחרונה מגמה ברורה בה מוסדות התכנון מכרסמים באינטרסים הציבוריים שחוק החופים בא להגן עליהם, ולכן אנו נאלצים לפנות לעזרתו של בית המשפט. אנו מקווים שבית המשפט יבטל את החלטה האומללה הזו כך שחוק החופים יתחיל לממש את ייעוד האמיתי."

לכתבה באתר אדם טבע ודין לחצו כאן…
לקריאת העתירה במלאה לחצו כאן…

(בג"צ 7043/09)

מפלגת הירוקים הגישה היום לועדה לתשתיות לאומיות התנגדות לבניית תחנת כוח חדשה באשקלון, אל התנגדות הירוקים הצטרף חבר מועצת העיר אשקלון איתמר שמעוני.

בהתנגדות שאותה הגיש עו"ד אריאל יונגר טוענים הירוקים כי עם גילוי מאגר הגז מול חופי ישראל בעצם התבטלה הסיבה העיקרית לבניית התחנה, אי-תלות בגז המצרי.

הירוקים טוענים כי בתסקיר השפעה על הסביבה שחברת החשמל הכינה, החלופה להוספות טורבינות גז לתחנות כוח קיימות נשללה ללא הסבר, זאת חרף העבודה כי שימוש בגז הינו עדיף לאין שיעור מן השימוש בפחם, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הסביבתי.

טבלה שסוקרת את ההבדלים בין תחנת גז לתחנת פחם

עוד טוענים הירוקים כי יש בתוכנית פגמים אשר יביאו לפגיעה בים בסמוך לתחנה ובחופים הסמוכים.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: " התחנה הפחמית באשקלון הייתה מיותרת לפני שנה כאשר לא היו לישראל עתודות גז משמעותיות ולכן היום היא על אחת כמה וכמה מיותרת. אנחנו מקווים ששר התשתיות עוזי לנדאו יתעשת ויחליט על ביטול התחנה, בכך הוא יוכיח לציבור שהוא אינו עוד מריונטה בידי עובדי חברת חשמל."

רקע:
לפני שנה הגישו הירוקים עתירה לבג"ץ נגד התחנה, ולאחר מכן הגישו ערר למועצה הארצית שנדחה על הסף.

לקריאת התנגדות במלאה לחצו כאן…