אנו שמחים להודיע שרשימת הירוקים לכנסת הוגשה אתמול בלילה לועדת הבחירות, הרשימה מורכבת מחברי מועצות עיר, מסיעות הירוקים וסיעות צעירים ברחבי הארץ רשימה שתקרא "הירוקים והצעירים לעתיד ירוק בישראל"

בצילום יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר מגיש את הרשימה לועדת הבחירות

להלן הרשימה:

1. עו"ד עמיר מלצר – סגן ראש מועצת מטולה לשעבר, ממייסדי מפלגת הירוקים, פעיל סביבתי בולט בצפון לשמירה על הנחלים ולמניעת זיהום מים וקרקע
2. דרור עזרא – חבר מועצת העיר הרצליה, ראש הירוקים בהרצליה ופעיל ותיק למען החופים
3. רז קינסטליך – המשנה לראש עיריית רשל"צ , ראש הירוקים ברשל"צ
4. עו"ד רם פרייס סיטון – ראש הירוקים בנתניה, פעיל למען זכויות בעלי חיים.
5. לירון פוליצר – ראש הירוקים בגבעת שמואל, יו"ר אגודת הסטודנטים בבר אילן
6. אורן יגאנה – חבר מועצת העיר נס ציונה, ממובלי המאבק למען חוף פלמחים
7. פרופ' שרגא קירשנר – סגן ראש עיריית רמת השרון מטעם הירוקים, ראש החוג לעיצוב פנים וסביבה בשנקר
8. שרה אורן – חברת מועצת העיר פתח תקווה, ראש הירוקים בפ"ת

השבוע אישרה מועצת העיר ת"א הצעה של יו"ר מפלגת הירוקים פאר ויסנר, כי יום שני יהיה יום ללא בשר, מדובר ביוזמה כלל עולמית, שבישראל מובילה אותה מיקי חיימוביץ'

כתבה סרוקה מתוך עיתון העיר (לחצו להגדלה)

מפלגת הירוקים תתמודד בבחירות הקרובות לכנסת ה19 (2013), יו"ד הירוקים פאר ויסנר מוסר כי בכוונת המפלגה להתמודד לכנסת, "מאז 1997 מפלגת הירוקים מתמודדת בכל מערכת בחירות גם לכנסת וגם לרשויות המקומיות, וגם הפעם אנחנו נתמודד, ונביא לזירה הפוליטית הציבורית את נושאי הסביבה, שהוזנחו במשך הקדנציה של ממשלת נתניהו." אומר ויסנר

עוד הוסיף ויסנר,"מפלגת הירוקים למרות שלא נכנסה לכנסת ממשיכה לפועל בזירה המקומית כל הזמן ונציגי המפלגה משפיעים על חיי אזרחי ישראל ברמה המקומית, אנו משוכנעים כי כאשר יהיה לנו ייצוג בכנסת נוכל להשפיע ברמה הלאומית ולהביא את ממשלת ישראל לקחת את נושאי הסביבה בצורה רצינית כמו מדינות אירופה."

בימים הקרובים נודיע על הרכב הרשימה.

סקר התפרסם היום בתוכנית הכל דיבורים ברשת ב' מראה כי למפלגת הירוקים יש תמיכה בקרב ציבור המצבעים ואנו מגיעים ל3 מנדטים אילו הבחירות היו מתקיימות היום.
סקר זה הינו המשך לסקר של מינה צמח בעיתון ידיעות אחרונות מלפני חודש בו מפלגת הירוקים הגיע ל2 מנדטים.

לסקר המלא לחצו כאן…

עדיין לא ידוע בוודאות כי קיים גז במאגר לוויתן, אבל כבר עכשיו אפשר לומר שאת הלוויתן הזה אנשי חברת חשמל יתקשו לבלוע.
זה עשור מנסים אנשי חברת חשמל לקדם את התחנה הפחמית החדשה באשקלון, בשנת 2008 הם היו כפסע מקבלת אישור הועדה לתשתיות לאומיות ורק עתירה לבג"ץ שהגשנו הצליחה לעכב את אותו אישור בכמה חודשים, ואז בתחילת 2009 התגלה מאגר הגז תמר שטרף את כל הקלפים לאנשי חברת החשמל.

לאורך כל הליך התכנוני של הקמת התחנה טענו כי יש להעדיף הקמת תחנת גז במקום התחנה הפחמית. לתחנות גז יתרונות רבים על-פני תחנות פחם, ביניהם: זמן הקמה קצר, עלות הקמה זולה, שטח קטן, זיהום אוויר מפוחת, השפעה אפסית על הים, אי-יצרת אפר, אין צורך הובלה ימית, ומספר קטן מאוד של עובדים.

מול היתרונות הרבים של תחנות גז, חברת החשמל טענה טיעון אחד ויחיד, חוסר אמינות של אספקת הגז.
עד התגלית בתמר הטיעון הזה היה אפילו היה די משכנע, אנשי חברת חשמל טענו כי התלות הבלעדית של ישראל באספקת גז ממצרים לרוב תצרוכת החשמל היא חסרת אחריות ויכולה להביא לקטסטרופה במקרה שמצרים תחליט לסגור את השיבר.
אין ספק שבזמנו זה היה טיעון בעל משקל רב, גם לאור הפרסומים התכופים מצד מצרים על כוונתם לא לעמוד בהסכם אם לא ישונו תנאיו. אבל, עם גילוי מאגר תמר חל שינוי מאוד משמעותי, והטענה שמצרים יכולה בשניות לשתק את מדינת ישראל הפכה לחסרת תוקף.

הינו בטוחים כי הגילוי הזה יביא את חברת חשמל ומשרד התשתיות לבטל את התחנה הפחמית, באופן לא מפתיע לא כך קרה ומצאנו את עצמנו ביום חם באוגוסט האחרון במשרדי הועדה לתשתיות לאומיות.
אנשי חברת החשמל נשארו עם אותו טיעון אחד ויחיד, אמינות אספקת הגז, אבל הפעם הם לא הזכירו את מצרים אלא טענו כי הגז בצינור אחד ובאר אחת יכולים במקרה תקלה או חבלה לשתק את המדינה.
אנחנו ידענו כי טורבינות גז יכולות להשתמש כתחליף לגז בסולר, כאן תשובת אנשי חברת חשמל די הדהימה אותנו, הם טענו כי המעבר מגז לסולר וההפך יכול לקחת בין חצי שעה לשעתיים ומדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שעתיים הפסקת חשמל.

אז המצב היום הוא שעל כף המאזניים עומדים החיסרון שעתיים הפסקת חשמל מול היתרונות, זמן, כסף, שטח, נזק סביבתי נמוך, והכי חשוב הרבה פחות נזק בריאותי.
כל בר דעת מבין שמדובר בחיסרון בטל בששים לעומת היתרונות הרבים, אז מה מביא את אנשי חברת חשמל לדבוק בתחנה הפחמית?
לדעתי, אנשי חברת חשמל רואים בתחנה הפחמית שני יתרונות לאינטרסים שלהם האחד זה המשך המונופול הרווחי שיש לחברת חשמל על יבוא פחם, והשני הוא צירוף מאות עובדים לחברה כך שאנשי חברת חשמל יהיו יכולים להמשיך בתנאי העסקתם המצוינים, להמשיך בתרבות הנפוטיזם, ולהמשיך להיות עם היד על השלטר של המדינה.

אז בסיכומו של עניין השאלה אמיתית שעומדת על הפרק בנוגע לתחנה הפחמית באשקלון היא מה יותר חשוב האינטרסים של חברת חשמל או האינטרסים של מדינת ישראל? אל תטעו, בקרב מקבלי ההחלטות התשובה לשאלה הזו לא ברורה כפי שנדמה.

היום יש לוויתן שמאוד מפחיד את אנשי חברת חשמל, ולא מדובר בזה שבא לבקר בחופי ישראל פעם בשנה אלא זה שנמצא מתחת לים ויכול להפוך את ישראל למעצמת גז.

רקע
טבלה שמסכמת את ההבדלים בין התחנה הפחמית לתחנת הגז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת גז

סרטון שמתאר איך עובדת תחנת פחם

השבוע פנה דרור עזרא, רכז תחום ים וחופים במפלגה וחבר הועדה המקומית הרצליה אל שר הפנים אלי ישי והמליץ לפצל את הרפורמה לשלושה חוקים:

• חוק יסוד הקניין והתכנון – שיעסוק בקביעת היחס בין הקניין הציבורי, לקניין הפרטי והתכנון.
• חוק התכנון – שיעסוק במבני מערכת התכנון, והליכי התכנון.
• חוק רישוי ובניה – שיעסוק במערכת רישוי הבניה ובהליכי רישוי הבניה.

דרור עזרא מוסר:"הפגם המהותי בחלק התכנון של הצעת החוק זו הוא פגיעה אנושה במנגנוני האיזון והבקרה שהיו, ושצריכים להיות בחוק התכנון והבניה. פגיעה זו היא אינה מוגבלת רק "לירוקים" אלא לכל הקהילות בעיקר אלו הקטנות והמוחלשות, כמו חרדים, ערבים ותושבי שכונות מצוקה."
עוד מוסיף עזרא: "חלק מהרפורמה דומה לרעיון שיהפוך את ועדת חוקה בכנסת לגוף שמאשר חוקים, ללא צורך אישור מליאת הכנסת.מדובר כמובן באבסורד, חברי מועצה, כמו חברי כנסת מיצגים, מיצגים מגוון קהילות ולכן חובה שתהיה לכולם השפעה על התכנון."

להלן המכתב המלא… להמשך קריאת 'מפלגת הירוקים לשר ישי: צריך לפצל את הרפומה בתכנון ובניה'

משחר ההיסטוריה מערכות תחבורה יבשתיות היו מבוססת על שני עקרונות, לכלי הרכב יש נהג ועליו נישא מקור האנרגיה הדרושה להנעתו.
העקרונות האלו נכונים כמעט לכל סוגי כלי הרכב, מרכבות וסוסים, אופניים, רכבות, מכוניות, אופנועים וכדומה.
למעשה המכונית הכי מודרנית של היום דומה מאוד למרכבות שהאנושות השתמשה בהם לפני 5000 שנים, רק במקום סוסים של לפני 5000 שנים המכונית של היום כוללת מנוע כלשהו.

ניצני מהפכה תחבורתית היו כאן לפני 200 שנה עם המצאת הרכבת, פן אחד שלה היה הרעיון החדש, שנבע מאילוץ טכנולוגי, של הסעת המונים, והפן השני הוא שימוש במנוע הקיטור. בתחילה, רכבת הייתה דורשת כמויות אדירות של פחם, אבל ככל שהתפתחה טכנולוגית המנועים, כך קטן משקל מקור האנרגיה הנישא על הרכב, ואפשר היה לזנוח את רעיון הסעת ההמונים ולשוב לקונספט של "הכרכרה", המכונית של היום.
ראוי לציין, כי תמיד השיפור הטכנולוגי היה במטרה ליצור מנוע קומפקטי יותר, שמייצר יותר אנרגיה, ודורש פחות "דלק", מה שנקרא "יעילות אנרגטית". ואגב, זו הסיבה שכלי הרכב החשמליים שנמצאים היום בכותרות הם נסיגה טכנולוגית ולא התקדמות.

הטכנולוגיה היום מאפשר בניית כלי רכב ללא נהג, וביטול הצורך לשאת את מקור האנרגיה על כלי הרכב. למשל, הרכבת החשמלית שהמנוע שלה ניזון ישירות מרשת החשמל, המצאה מתקדמת יותר היא הרכבת המגנטית (maglev) שאפילו לא כוללת מנוע ולא גלגלים. המגבלה של מערכות אלו היא היותם מערכות מסילתיות ולכן משמשות היום רק למערכות הסעת המונים.
ההתפתחויות הטכנולוגיות בעשור האחרון בתחום המחשוב מביאות אותנו למצב שכבר היום יש אבות-טיפוס למכוניות ללא נהג, בתחום המסילתי המחשבים כבר היום מחליפים את הנהגים.

תחבורה ציבורית vs. פרטית
מערכות תחבורה נחלקות לשני סוגים שימוש, תחבורה פרטית ותחבורה ציבורית אשר נבחנות בכמה היבטים עיקריים כמו: זמינות, זמן נסיעה, בטיחות, עלות, ולאחרונה גם יעילות אנרגטית. כמובן הבחינה של היבטים אלו שונה ממקום למקום ותלויה בסביבה כלכלית, חברתית וגיאוגרפית. להמשך קריאת 'עיר ללא מכוניות חלום או מציאות?'

למרות הביקורת על התנהלות עיריית הרצליה בית המשפט העליון החליט אתמול לא לקבל את הערעור של מפלגת הירוקים נגד הקמת סוללת הסלעים בחוף אפולוניה, ולפיכך סופית חוף אפולוניה יחוסל ויכוסה כולו בעשרות אלפי טון סלעי מחצבה.

חוף אפולוניה לפני התחלת הבניה

חוף אפולוניה היום

במהלך הדיון בבית המשפט העליון מתחו שופטות הרכב, נאור, ארבל ופרוקצ'יה ביקרות על עיריית הרצליה על כך שמלכתחילה היה צריך להכין תוכנית מפורטת חדשה כולל תסקיר השפעה על הסביבה ולא להסתמך על תוכנית משנת 1961. עם זאת השופטות לא ראו מקום להתערבות בית המשפט, ובשל הלך הרוח בדיון החליטו הירוקים למשוך את הערעור.
עוד החליט בית המשפט העליון לעשות צדק עם הירוקים ולבטל את חיוב ההוצאות של 20 אלף ₪ שבית המשפט המחוזי חייב אותם.
עו"ד אריאל יונגר שייצג את הירוקים במאבק המשפטי מתחילתו מוסר: "אומנם עקב חשש ממשי שנטען כי זה קיים במצוק, בית המשפט לא שש ליטול על עצמו את האחריות במקרה של אסון, אך באותה נשימה ניתן גם להתנחם בביקורת הקשה ובאמירה החד משמעית שנאמרה על יד בית המשפט העליון לפיה לא ניתן להוציא היתרי בניה בתחום החוף ללא תוכנית מפורטת ע"פ תמ"א 13."

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר:"זה יום עצוב לאנשים שאוהבים את חופי ישראל, אחד החופים היפים והמיוחדים ביותר בישראל ימחק ויישאר רק בתמונות ובזיכרונות. אנחנו עומדים על כך כי פסק-הדין בבית המשפט המחוזי היה שגוי ורשלני וההיתר שנתין לפרויקט הוא בלתי חוקי, אילו היו מכינים תוכנית כנדרש ותסקיר השפעה על הסביבה שיבדוק את כל החלופות היה אפשר להגיע לפתרון שישפר את הגנה על מצוק אפולוניה וגם יישמר את החוף."
עוד מוסיף עזרא: "הרס חוף אפולוניה הוא פשע סביבתי שירשם לדיראון עולם לחובת כל אלו שנתנו לכך יד, לא יתכן שפאניקה מזויפת תהיה עילה להרס אתרי טבע."

למען התיעוד ההיסטורי אלו שמות האנשים שאחראים לחיסול חוף אפולוניה:
רשות העתיקות: דר' אהוד (אודי) גלילי, שוקה דורפמן
רשות הטבע והגנים: חגי יחונן, זאב מרגלית, יוני שילה, אלי אמיתי
המשרד להגנת הסביבה: גידי ברסלר, דר' יוסי ענבר, גדעון עזרא, גלעד ארדן.
עיריית הרצליה: יעל גרמן, עו"ד אילנה בראף, אדר' דיוויד סוקט, אדר' דניאלה פוסק.
החברה התיירות בהרצליה: חיים פלד, יריב פישר, לאונרדו שטדלר, יוסי בן-שפרוט.
ועדת ערר: עו"ד מיכה גדרון, סיגל לחמני, איתי הוז, אדר' מיכאל גופר, אמירה מלאמנט
בית משפט: השופטות מיכל רובינשטיין, איילה פרוקצ'יה, עדנה ארבל, ומרים נאור
הועדה המקומית לתכנון ובניה: יעל גרמן, יונתן יסעור, יריב פישר, איל אורון, צבי וייס, צבי הדר, רות רזניק, אלי כחלון.
מועצת העיר הרצליה: יעל גרמן, יונתן יסעור, טובה רפאל, יריב פישר, יוסי בן-שפרוט, עופרה בל, אליהו שריקי, צבי וייס, צבי הדר, דורון אלקיים, דן פנחס, מאיה כץ, רות רזניק, יוחנן נתנזון .

מנגד, למאבק המשפטי למען חוף אפולוניה היו שותפים שורה של אנשים שזה המקום לציינם ולהביע הערכה ותודה לתרומתם: עו"ד אריאל יונגר, עו"ד שירה בן-אשר, עו"ד שרי נוימן, רחל יונגר, דר' יעקב ניר, עו"ד אלי בן-ארי, עו"ד אסף רוזנבלום, יואב הלמן.

להמשך קריאת 'סופית: חוף אפולוניה יחוסל!'

האם זכאים אדם או גוף להגיש בשם מטרה ציבורית ערר למועצה הארצית על החלטות הועדה לשמירה על הסביבה החופית? זו השאלה העקרונית העומדת בבסיס העתירה שהגישו היום אדם טבע ודין ומפלגת הירוקים לבית המשפט העליון.

האינטרס הציבורי נדחק
ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה קבעה כי אדם או ארגון, הנעדר אינטרס "אישי", אינו זכאי להגיש ערר על החלטותיה של הועדה לשמירה על הסביבה החופית. החלטה זו באה בעקבות ערר מפלגת הירוקים (באמצעות עו"ד אריאל יונגר) על ההחלטה לאשר בתנאים את תחנת הכח רוטנברג, שתכליתה הקמת תחנת כח פחמית חדשה לצד תחנת הכח הפחמית הקיימת באשקלון.

התכנית מציעה להוסיף שתי יחידות ייצור חשמל לאתר רוטנברג ומתקנים נוספים, אשר הקמתם תהיה כרוכה, בין היתר- מבחינת ההשפעה על הסביבה החופית – בהעמקת בריכת הקירור הקיימת, ביישור שוברי הגלים הקיימים, בבניית גשר לתחנת יניקה בהקמת בית משאבות ובשימוש במחסום חדש למניעת כניסת כתמי שמן לתחנה ועוד.
תכנית התחנה הפחמית באשקלון, עוררה מאבק ציבורי נרחב, ולאור השלכותיה הפוגעניות על בריאות הציבור ואיכות הסביבה, הוגשו כנגדה מספר חסר תקדים של כ- 20,000 השגות

הציבור מורחק מהליכי התכנון
החלטת המועצה הארצית שבגינה הוגשה העתירה קבעה כי בהיעדר אינטרס אישי לא זכאי אדם או גוף כלשהו להגיש ערר על החלטות הועדה לשמירה על הסביבה החופית בשום מקרה.
המדובר בהחלטה שלא ניתן להשלים עימה, אשר מרוקנת מתוכן את זכות העמידה הציבורית שנתן החוק לגופים הסביבתיים, ואשר עתידה להצר באופן משמעותי את שיתוף הציבור בהליכי התכנון.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: "לצערנו אנו רואים באחרונה מגמה ברורה בה מוסדות התכנון מכרסמים באינטרסים הציבוריים שחוק החופים בא להגן עליהם, ולכן אנו נאלצים לפנות לעזרתו של בית המשפט. אנו מקווים שבית המשפט יבטל את החלטה האומללה הזו כך שחוק החופים יתחיל לממש את ייעוד האמיתי."

לכתבה באתר אדם טבע ודין לחצו כאן…
לקריאת העתירה במלאה לחצו כאן…

(בג"צ 7043/09)

מפלגת הירוקים הגישה היום לועדה לתשתיות לאומיות התנגדות לבניית תחנת כוח חדשה באשקלון, אל התנגדות הירוקים הצטרף חבר מועצת העיר אשקלון איתמר שמעוני.

בהתנגדות שאותה הגיש עו"ד אריאל יונגר טוענים הירוקים כי עם גילוי מאגר הגז מול חופי ישראל בעצם התבטלה הסיבה העיקרית לבניית התחנה, אי-תלות בגז המצרי.

הירוקים טוענים כי בתסקיר השפעה על הסביבה שחברת החשמל הכינה, החלופה להוספות טורבינות גז לתחנות כוח קיימות נשללה ללא הסבר, זאת חרף העבודה כי שימוש בגז הינו עדיף לאין שיעור מן השימוש בפחם, הן בהיבט הכלכלי והן בהיבט הסביבתי.

טבלה שסוקרת את ההבדלים בין תחנת גז לתחנת פחם

עוד טוענים הירוקים כי יש בתוכנית פגמים אשר יביאו לפגיעה בים בסמוך לתחנה ובחופים הסמוכים.

דרור עזרא רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים מוסר: " התחנה הפחמית באשקלון הייתה מיותרת לפני שנה כאשר לא היו לישראל עתודות גז משמעותיות ולכן היום היא על אחת כמה וכמה מיותרת. אנחנו מקווים ששר התשתיות עוזי לנדאו יתעשת ויחליט על ביטול התחנה, בכך הוא יוכיח לציבור שהוא אינו עוד מריונטה בידי עובדי חברת חשמל."

רקע:
לפני שנה הגישו הירוקים עתירה לבג"ץ נגד התחנה, ולאחר מכן הגישו ערר למועצה הארצית שנדחה על הסף.

לקריאת התנגדות במלאה לחצו כאן…