בשרון חוששים מזיהום ובמקום כביש רוצים מנהרה
יום ראשון, 26 לאוגוסט 2007 מאת: אתר הארץהמתנגדים לכביש החדש בין נתיבי איילון ל"חוצה ישראל" מאיימים בבג"ץ: הוא יזהם פי 10 מהתקן הבינ"ל
המתנגדים לכביש החדש בין נתיבי איילון ל"חוצה ישראל" מאיימים בבג"ץ: הוא יזהם פי 10 מהתקן הבינ"ל
מנכ"לית המשרד להגנת סביבה לשעבר, נחמה רונן, מתריעה ("העבר עוד לפנינו", TheMarker, 21 באוגוסט) מפני הקמת תחנת כוח גרעינית. מאמרה של רונן מעלה חשד כבד שהכותבת מתנגדת להקמת כורים גרעיניים אך ורק בגלל הפופולריות של עמדה זו.
הדס שכנאי מעידה ( "קורנת מחרדה" ) שהיא חרדה מפני קרינה מקווי מתח גבוה ושנאים המוליכים חשמל לשכונות מגורים. ואנו אומרים: אין סיבה לחרדה. כדי להקטין את חרדתה, להלן העובדות:
לטענת חברת OPC שבשליטתם, "החשב הכללי פועל תוך ניגוד אינטרסים מובהק והנצחת אי השוויון לטובת מקורבים לצלחת"
רפורמת המיסוי הירוק נמחקה מנוסח מדיניות התקציב של הממשלה ל-2008; המשרד להגנת הסביבה העביר נוסח מצומצם לוועדת שרים
לכתבה בהארץ לחצו כאן…
ענף הרכב הוזמן לשימוע, הארגונים הירוקים לא, לכתבה לחצו כאן…
לנייר עמדה של מפלגת הירוקים בנושא לחצו כאן…
שינוי האקלים של תקופת הברונזה: עלייה במשקעים הביאה לנטישת יישובים במישור החוף
תנועת "אור משימות לאומיות" הפועלת בנגב ובגליל מקימה יישובים חדשים, אף שתוכנית המתאר הארצית שוללת זאת
באחרונה התפרסמה ידיעה מרעישה: הממשלה עומדת לקבל החלטה היסטורית על הקמת תחנת כוח גרעינית בנגב. המניעים להחלטה הם לכאורה "ירוקים" – דאגה מהידלדלות מקורות האנרגיה בעולם והרצון להפחית את הנזק הסביבתי שגורמת תחנת הכוח הפחמית.
רגע לפני שנפתחת שנת הלימודים, כאמא לילדה שעוד מעט תיכנס למערכת החינוך בגיל הרך, אני חרדה. החרדות, מן הסתם, הן רבות, אבל חרדה אחת לא נותנת לי מנוח, כי אני יודעת שעליה אין לי שליטה והיא לא תחלוף בשבוע הראשון. לחרדה הזאת אחראית חברת החשמל שמקימה בצמוד לשכונות מגורים וליד מוסדות חינוך עמודי קווי מתח גבוה ושנאים, הפולטים קרינה אלקטרו-מגנטית מסוכנת, כפיטריות אחרי הגשם.
קונסטנטין גרץ' היה סטודנט צעיר לתואר ראשון ב-1997, כשהבין שגילה מין חדש של בעל חיים. גרץ', חובב דו-חיים שמגדל חיות מאז גיל שלוש, לכד בבריכת ממילא בירושלים כ-20 ראשנים של אילנית. "אחרי הגלגול מראשן לבוגר, מיד יכולתי לראות שזה משהו שונה מהאילנית הרגילה שיש בישראל", הוא אומר. בדירתו במעלה אדומים הוא האכיל את האילניות בחרקים והירבה אותן, עד שנוצרה אוכלוסייה של עשרות פרטים.