שעת כדור הארץ שמצוינת השבוע נועדה להגביר את מודעות הציבור הרחב למשבר האקלים, מודעות הציבור הרחב למשבר האקלים הינה נדבך חשוב, אבל מה שחשוב יותר מה היא המודעות למשבר בקרב ציבור מקבלי החלטות ומה הם מתכוונים לעשות בנדון.
קשה להעריך עד כמה יש לאנושות יכולת להפוך את התהליכים שגרמו למשבר האקלים אם בכלל. אבל התמודדות עם משבר האקלים היא בעיקר הפסקת השימוש הבזבזני במשאבי כדור הארץ.
אפשר לדמות את כדור הארץ לאקווריום גדול ואת ישראל לאקווריום קטן. כאשר מספר הדגים באקווריום גדל, והדגים הופכים שמנים יותר יש צורך לתכנן את אחרת את האקווריום כך שתתאפשר הישרדות הדגים.
בעיקרון עושים זאת בשני דרכים עיקריות האחת הפחת קצב גידול האוכלוסייה והשנייה ניצול טוב יותר של המשאבים הנתונים.
מה שעושה כל משפחה למען כדור הארץ היא חשובה, ואפשר למצוא על כך מדרכים למכביר, אבל מה שצריכים לעשות מקבלי החלטות הוא בעל חשיבות מכרעת ואין על כך מדריכי מדף זמינים אז הנה צרור עצות בכמה תחומים מרכזיים:
קצבאות ילדים
על מדינת ישראל להפסיק במדיניות של עידוד פיצוץ אוכלוסין, הדרך לעשות זאת היא לא בקיצוץ קצבאות הילדים לילדים שכבר נולדו, כמו שנעשה בעבר. הדרך הנכונה לפעול היא בהודעה על הפסקת תשלום קצבאות הילדים לילד השלישי ואלייך מתאריך מסוים. למשל תודיע היום הממשלה כי החל מ2010 כל ילד שיולד למשפחה מעבר לילד השלישי לא יהיה זכאי לקצבת ילדים.
יש בכך לתת אפשרות להורים להחליט על הרחבת המשפחה באופן מושכל, לפי היכולת הכלכלית של המשפחה ובהתאם לתמיכת הממשלה, וכל זאת בלי לחשוש משינויים שרירותיים בנושא.
מיסוי
אם המדינה רוצה לתת תמריץ לחיסכון בשימוש במשאבים הדרך לעשות זאת היא במיסוי. יש מושג שנקרא טביעת רגל אקולוגית, יש כמה וכמה פרמטרים שבהם אפשר לקבל אינדיקציה על השימוש של כל משפחה במשאבי הטבע, וכול שהשימוש במשאבים מגובר יותר כך המס צריך להיות גדול יותר.
במצב של משבר אקלים ושל מחסור במשאבים מיסוי כזה הוא הכרח. אין שום הצדק שמהנדס שעובד למשל ברמת-החיל, גר במרחק 2 ק"מ ממקום העבודה ומגיע כל יום לעבודה באופניים ישלם מס הכנסה כמו עמיתו, שגר בישוב קהילתי שרוחק 50 ק"מ ממקום העבודה שלו ומגיע כל יום לעובדה עם מפלצת מתכת מסוג המאר.
המדינה צריכה, לתת הנחות במס לאלו שגרים קרוב למקום העבודה, שלא משתמשים ברכב פרטי, למקומות עבודה שנמצאים באזורים אורבאניים ורוב עובדיהם גרים בסמוך אליהם, על מוצרים שלא משתמשים באריזות, ועל מוצרים חסכניים באנרגיה. כמו-כן על המדינה להוסיף מס סביבה מיוחד, על הדלק, על טיסות, על אריזות, על סיגריות ועל מוצרי מזון מיובאים.
תחבורה
ישראל מדינה קטנה וצפופה, אין סיכוי שנוכל להמשיך להיות מכורים למוכנית הפרטית כמו היום.
מה שישראל זקוקה לו הוא שיפור דרמתי במערכות הסעת המונים, זאת ע"י הקמת של רשויות תחבורה מטריפוליטניות שיהיו אחראיות הבלעדיות על הרשתות התחבורה על כל גווניה. עיקר תפקידה של רשות כזו יהיה תכנון מערך התחבורה ורגולציה על מפעילי התחבורה הציבורית לסוגיה. כמו-כן יש לזנוח את הפנטזיה להקים רכבת תחתית ולהתמקד באוטובוסים שזה אומר יותר נת"צים ושמירה עליהם, רגולציה משמעותית ואפקטיבית על חברת האוטובוסים, וכמובן חינוך הציבור. כל זאת במקביל לעידוד הפחתת השימוש במכונית הפרטית.
הפתרון לטווח האורך הוא תכנון נכון, בקליפת אגוז, תכנון כזה שייתר את הצורך בשימוש במוכנית, כלומר אזורי מגורים מצופפים, לאו דווקא מגדלים, יהיו בסמוך ובמרחק הליכה לאזורי התעסוקה ולכל הפונקציות העירוניות האחרות.
יש לזכור, לשכונות מצופפות קל יותר וכלכלי יותר לתת שירותי מערכת הסעת המונים יעילה ומקיפה. המשך »