אחד הפתרונות היצירתיים שמצאה ישראל כדי להגביל את אחיזת הפלשתינאים בשטחים היה להעביר להם לפני שמונה שנים שטח גדול במדבר יהודה, במסגרת הסכם וואי, ולהגדירו כשמורת טבע שבה מגבלות בנייה חמורות. שמורה זאת מופיעה עד היום במפות, אך בפועל הופך האזור לשממה אקולוגית ולמוקד של מפגעים סביבתיים.
בסיורים ובסקרי צומח של אנשי רשות הטבע והגנים שנערכו באחרונה בשטחי השמורה ובסביבתה התברר שבאזור שוררת הפקרות שלטונית, המאפשרת הרס נרחב ופגיעה בטבע. באזור יש אתרי פסולת וחציבה פיראטיים, ציד בהיקף נרחב וזיהום נחלים.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

מעבדת משרד הבריאות לבדיקות איכות המים, העבירה תוצאות מוטעות לשירות ההידרולוגי
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

רשות הטבע והגנים גיבשה תוכנית לפתרון משבר המים בשמורת עין גדי
שינוי סדרי הטבע, כדי להציל את הטבע – זהו אחד העקרונות המרכזיים של הצעת רשות הטבע והגנים, שהוצגה בשבוע שעבר בפני ועדה מדעית של מליאת הרשות, לחלוקת המים באזור שמורת עין גדי. על פי הצעה זו ייאספו מים ממורדות נחלים בעבור קיבוץ עין גדי, ובמקביל תקטן כמות המים שהקיבוץ לוקח ממעיינות האזור. אם ירצה הקיבוץ להגדיל את כמות המים שהוא לוקח ממעיין בעבור מפעל המים המינרלים שלו, הוא יצטרך להזרים מים בצינורות ממורדות הנחלים בחזרה אל המעיין, כדי לפצות על המים העודפים שהוא לקח.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

שמאים: אלפי בעלי קרקעות עלולים להפסיד עשרות מיליוני דולרים – אם תאומץ ההחלטה
אלפי בעלי קרקעות בישראל עלולים להפסיד עשרות מיליוני דולרים אם תאומץ החלטה של ועדת הערר של מחוז מרכז בנוגע לפיצויים על הפקעה ושינוי יעוד – כך עולה מבדיקה של מחלקת המחקר של לשכת שמאי המקרקעין.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

חילונים וחרדים במאבק משותף להצלת שמורת "אלוני בילעין" – מעבר לקו הירוק
הכפר הפלשתיני בילעין התפרסם לאחרונה בשל המאבק נגד גדר ההפרדה המוקמת בסמוך לו. אלא שבמקביל, התנהל ליד הכפר בתקופה האחרונה מאבק נוסף, להצלת שמורת טבע מפני פגיעת תוכניות בנייה. מדובר במאבק שניהלו פעילים חרדים וחילונים למען הסביבה, ומקווים שעלה בידם להבטיח את עתיד השמורה.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

צה"ל מרחיב בשנים האחרונות את הטיפול במפגעים ובסיכונים סביבתיים במתקני צבא ובבסיסים. אחת הפעולות המרכזיות, שנמצאת כבר בשלבי ביצוע סופיים, היא פינוי שיטתי של אסבסט. בכך מקדים הצבא את המגזר האזרחי, שעדיין לא התארגן לטיפול במפגעי אסבסט, בעיקר באזור נהריה והגליל המערבי.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

הבשורה הטובה היא, שבעוד כחודשיים, בספטמבר, ייצא משרד משרד השיכון במבצע להעברת מאות אלפי דירות מבעלות מינהל מקרקעי ישראל לבעלות פרטית. הבשורה הרעה היא, שמדובר בשינוי שאינו עוסק בעיקר, שהוא: הנזק הגדול שהמינהל מסב לציבור.
למאמר בהארץ לחצו כאן…

משרד הפנים הודיע לרשויות המקומיות כי מ-1 באוגוסט הוא יאפשר להן לגבות תשלום בכניסה לחופים רק אם יעמדו בשורה של קריטריונים. במקביל נאסר קיום אירועים פרטיים בחופים. כעת השאלה הגדולה היא אם מישהו יטרח לאכוף את כל זה, ואיך
ההחלטות האחרונות שהתקבלו במשרד הפנים ובוועדה משקפות במידה רבה את הלחץ הציבורי הגובר להשבת הגישה החופשית לחופים. לחץ זה נוצר בעיקר הודות לפעילות המתמשכת של עמותת "אדם טבע ודין" והחברה להגנת הטבע. בנוסף, יש פעילות הולכת ומתרחבת של עמותות מקומיות בכמה חופים ושל אנשי מפלגת הירוקים הפעילים במיוחד באזור השרון.

הירוקים הביאו לכך שמשרד הפנים יורה על סילוק מכולות שהוצבו באופן בלתי חוקי בחוף, לצרוך שימושים מסחריים כמו עריכת אירועים והגשת משקאות. הם ניסו להביא גם לסילוק שער הכניסה בחוף פלמחים, שיצר לטענתם "כביש אגרה" עד לחוף. לירוקים יש עמדה פחות פשרנית מזו של החברה להגנת הטבע. לדברי חבר המפלגה, דרור עזרא, יש למנוע כל סוג של פעילות מסחרית בחוף.
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

מותר לגבות תשלום באתרים ארכיאולוגיים, לא בשמורות טבע
יש שינוי בנוף הישראלי, והוא מתחולל בהדרגה, מבלי שהציבור ישים לב. רשות הטבע והגנים הולכת ו"סוגרת" שמורות טבע, וגובה דמי כניסה. רוב השמורות עדיין פתוחות, אך באתרים מרכזיים ופופולריים, מעין גדי בדרום, ועד לארבל והתנור בצפון, גובים תשלום וסוגרים את השער אחר הצהריים.
למאמרו של אלון טל בהארץ לחצו כאן…

הכלכלה הישראלית אולי תמשיך לגדול בשנים הבאות, אבל משאבי הסביבה יתקשו לעמוד בקצב הצריכה

למאמר בהארץ לחצו כאן…