בשבוע שעבר כתבתי כאן על יונתן בשיא ומפוני גוש קטיף. סיפרתי שבתחילת הדרך דובר על מתן פיצוי כספי נדיב למפונים – וזהו. הרעיון היה שכל משפחה תהיה אדון לגורלה ותחליט מה לעשות עם הכסף – כמו הקליטה הישירה המוצלחת של עולי ברית המועצות לשעבר.

למאמר בהארץ לחצו כאן…

משרד האוצר יפרסם בשבוע הבא את התוכנית לרפורמה במס שווי השימוש ברכב. העלאת שווי המס תכניס למדינה כ-1.2 מיליארד שקל בשנה הקרובה. שר התחבורה שאול מופז מתנגד לתוכנית

לכתבה בNRG לחצו כאן…

תוכנית להקמת מסלול גלישה נוסף בחרמון מאיימת על 250 מיני צמחים
החורף השנה הגיע אמנם באיחור, אבל כמה ימי סערה היטיבו עם אתר הגלישה בחרמון. שלג רב נערם על ההר, ובאתר נוצרו תנאים טובים לסקי. אלפים מגיעים מדי שבוע לאתר, ולעתים בשל הצפיפות מסלול הגלישה היחיד שקיים בישראל לא מספק את רצונם של חובבי הסקי לגלוש בהנאה במורד המדרון. כעת רוצים מפעילי האתר, "חברת הר חרמון" שבבעלות חברי מושב נווה אטי"ב, לבנות מסלול גלישה נוסף במרומי החרמון, שייבנה ממזרח לתחנה העליונה של הרכבל הקיים עד עמק בולען 
לכתבה בהארץ לחצו כאן…

עוד מתבקש ביהמ"ש להצהיר כי פעילותה של עלה ירוק בכל הנוגע לתחומי הגנת הסביבה ואיכות הסביבה נעשית בניגוד להוראות הדין
לכתבה בגלובס לחצו כאן…

מפלגת הירוקים וסיעת הירוקים בעיריית תל אביב דורשים משר התשתיות, בנימין בן אליעזר, שיעצור את פרויקט הרכבת הקלה בעיר עד שיתברר אם שיטת הכרייה שהציעה הזוכה במכרז בטוחה. לדבריהם, אם השר לא ייענה לבקשתם הם יפנו לבית המשפט.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

העבודות אמורות להתחיל ב-2009 ולהימשך כשלוש שנים וחצי
הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה השבוע את התוכנית לשדרוג כביש מספר 1 (ת"א-ירושלים) והפיכתו לכביש בן שלושה נתיבים בהשקעה של כ-2.5 מיליארד שקל.

לכתבה בהארץ לחצו כאן…

מזה כשני עשורים שמדענים ואנשי מקצוע מתחומים שונים עוסקים בסוגיית תכנון איים מלאכותיים מול חופי ישראל. אמנם כלי הבדיקה השתכללו מאז תחילת ביצוע המחקרים, הידע התרחב, אולם הבעיה העיקרית – האם ניתן בכל מחיר להיכנס להרפתקה מסובכת, רבת משתנים בלתי ידועים ואולי אף מיותרת  – הינה מחויבת המציאות?!

הדוגמאות אודות הצלחת איים מלאכותיים ברחבי העולם מוכרות, אבל לרובן כולן אין תנאים מקבילים ימיים בהשוואה לתנאי הים הפתוח מול חופי ישראל.
פרט ליפן, בה נבנו איים בגדלים שונים למטרות שונות, בעיקר בסמוך לקו החוף ובמפרציו, בשאר אתרי האיים או חצאי-האיים בעולם קיים קשר הדוק ליבשה, כשהשימוש העיקרי הינו לשדות-תעופה.
בדו"ח אשר הוצא בשנת 2001 ע"י עמותת "אדם טבע ודין"(ניר, ודורי) נסקרו 15 שדות-תעופה ברחבי העולם, ופרט לאחד (טאייואן, שהינו מוגן במידת מה ע"י שני איים המקטינים במידה רבה את ה-Fetch, מרחב נשיבה-המרחק לאורכו נושבת הרוח פני על המים) כולם מצויים בסמוך לחוף משני צידיו, או בתוך מפרץ. עד כמה שידוע לנו אין ולו גם שדה-תעופה אחד בים הפתוח ללא הגנה טבעית כל שהיא. טענה זו אינה תקפה רק לגבי שדות-תעופה, אלא גם לגבי שימושים אחרים באיים מלאכותיים.
אנשי המקצוע שמייעצים לממשלה ובעיקר המהנדסים שבהם טוענים כי כיום אין ולו גם בעיה טכנית אחת שלא ניתן לפותרה.
אבל כפי שהוכח במקרה מרינת הרצליה התערבות בתהליכים הטבעיים של הים והחוף בישראל משבשת קשות את התהליכים ונגרמים נזקים חמורים הן לסביבה הימית והן לסביבה החופית. נזקים, שלא נחזו ע"י אנשי המקצוע שתכננו את המרינה.
הסביבה הימית והסביבה החופית בישראל משתנות ובלתי יציבות; הים והחוף הם הנפגעים הפיזיים העיקריים של כל מבנה מלאכותי לאורך חופי המדינה.

למשל, שדה-התעופה שמוצע עתה, מתוכנן במרחק של כ-1,500 מ' מקו החוף הנוכחי, ובאורך כ- 3,000 מ'. המומחה דר' יעקב ניר ציין כי: "בדיקת המפות הבתימטריות מראה כי עומקי המים במרחק זה מהחוף נעים בין 15מ' ל- 20מ'. אזור זה מצוי עדיין בתחום הרצועה החולית ומחסום מעין זה ישפיע קשות על תנועת החול בחלק זה של התא החופי של הנילוס."

לפני שהממשלה בישראל עומדת להחליט על הקמת איים מלאכותיים עליה להידרש הן לדילמות ציבוריות ומוסריות והן לשאלות מקצועיות, הנדסיות וכלכליות.

האם העלויות הכלכליות האמיתיות נלקחות בחשבון בעת הקמת אי-מלאכותי?
גורם אי-הודאות בתכנון והקמת איים גדול מאד. תכניות גרנדיוזיות מסוג זה שהגיעו לכלל ביצוע הראו, במרב המקרים, כי העלות הסופית עולה בהרבה על העלות המתוכננת. אין ספק שהעלויות הקשורות במקדמי הבטיחות והביטחון תהינה עצומות וגדולות בהרבה מהמתוכנן. מומחים מרחבי העולם אתם נפגשנו בשנים האחרונות מאד ספקנים לגבי אפשרות תכנון תקציבי מדויק. חלק מהם טוען כי העלויות עלולות לקפוץ עד פי  2  או פִּי 3 מהמתוכנן!

גרימת נזקים נופיים
סתימת קו האופק הימי הפתוח במבנים ומתקנים בגדלים שונים, ללא ספק יגרמו לנזקים מוחשיים לנכסים על החוף ורגשיים לציבור שנהנה מן החוף ומהמבט הפתוח אל הים. האם יש לנו זכות להתערבות גסה בנוף הטבעי של החוף והים? האם חיסול חווית הצפייה בשקיעה לים הפתוח היא פעוטת ערך? לדוגמא, האם לא ייגרם נזק כספי לבית קפה שעל החוף שהנוף מולו שונה ונחסם?

קישור ליבשה
כל אי אשר יוקם חייב יהא להיות מקושר בדרך זו או אחרת ליבשה, הן בעת הבניה, והן לשם תפעולו. קשר זה יביא ללא ספק ל"זלילה" נוספת של משאבי קרקע יקרים בקו החוף, לפגיעה נופית ושיבוש נוסף בתהליכים הטבעיים של החוף.

קביעת מרחקו של האי מקו החוף
קביעת מרחקו של האי מקו החוף חייבת להבחן בזהירות מרובה, ובשום אופן אין לתכננו במרחק כזה אשר ישפיע על קו החוף, יצבור חול, ישבש את תנועת החול כלפי צפון, וכן יגרום להרס מול קצותיו של הגוף הימי המלאכותי. המומחה דר' יעקב ניר ציין בפנינו כי "לימוד עשרות רבות של שוברי-גלים המקבילים לחוף בארץ ובעולם הראה  כי רק במקרים בהם אורך הגוף קטן ממחצית מרחקו מקו החוף המקורי ההשפעה על החוף הינה מינימאלית. אי לכך כל שדה-תעופה שאורכו יהא 3 ק"מ חייב יהא להבנות במרחק העולה על 3 ק"מ, ולפיכך אין הדבר מעשי וכלכלי כלל וכלל."

מקור חומרי מילוי?
אם האיים לא יוקמו על כלונסאות ידרשו לשם מילויים כמויות עתק של סלעים, ו/או חול. מהיכן יגיע החומר? מה יהא הרכבו? יש לזכור מדובר בכמויות אדירות של חומר, למעשה יהיה צורך בשינוע הר מן היבשה אל הים, לא ידוע לנו על הר מיותר שקיים בישראל.

התייחסות לבעיות סיסמיות
בדו"ח של המכון הגיאולוגי  (אלמגור, גיל, ופרת, 2000) נאמר כי מאחר שהאיים יוקמו על גבי תשתיות בלתי מהודקות של טין וחרסית, ועל חול דק, המועדים לתהליכי "התנזלות", הרי בזמן רעידת אדמה ייווצרו, לדעת כותבי הדו"ח, לחצים שלא יוכלו להתפוגג ויגרמו להתמוטטות קרקע, לשקיעה גדולה של הסדימנט תוך שחרור כמויות גדולות של מי-נקבים. מניעת מצב מסוכן מעין זה דורשת השקעת משאבים אדירים.

עמדת מפלגת הירוקים
מפלגת הירוקים שוללת מכל וכול הקמת איים מלאכותיים שכוללים ייבוש ים.
מפלגת הירוקים שוללת הקמת איים מלאכותיים כפי הוצגו במסמכים ובהצעות מטעם ממשלת ישראל עד כה.
מפלגת הירוקים רואה בחופי ישראל נכס טבעי וציבורי ראשון במעלה משום כך, פגיעה בנכס זה הינה פגיעה ערכית מהותית שאינה מתיישבת עם עקרונותינו. 
מפלגת הירוקים קוראת לממשלת ישראל ולממלאי התפקידים הציבוריים הקשורים בנושא לא להמר על חופי ישראל; שמירה על חופי ישראל היא אינטרס כלכלי, חברתי וסביבתי. פגיעה באינטרסים אלו לא תשרת את ישראל נהפוך הוא,  העיסוק האובססיבי בנושא האיים המלאכותיים מסית את אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות למציאת פתרונות אמיתיים לבעיות התשתית הרבות שעומדות בפני ישראל.  

עיריות כפר סבא, רעננה, הרצליה, כפר שמריהו וכן הקיבוצים געש, שפיים ומושב רשפון עתרו השבוע לבג"צ במטרה לבטל את פרויקט סלילת כביש 531
לכתבה בLOCAL לחצו כאן…

במקביל למעבר לדיור צמוד קרקע בנגב ובגליל, מתכננים במשרד להגביל את הפיתוח ביישובי מרכז הארץ כדי להביא לעליית מחירים שתהווה תמריץ נוסף למעבר לפריפריה

לכתבה בYNET לחצו כאן…

במשרד התחבורה זועמים על משרד האוצר בעקבות פרסום המכרז לכביש 531, חרף המחלוקת בין הצדדים וטרם הושלם לטענתם הדיון המקצועי בנושא. ל-TheMarker נודע, כי בכוונת מנכ"ל משרד התחבורה, גדעון סיטרמן, לפנות בנושא ליועץ המשפטי לממשלה מאחר ולדבריו, "ההתנהגות הכוחנית של משרד האוצר אינה מתקבלת על הדעת".

לכתבה בהארץ לחצו כאן…