מועצת המומחים של האו"ם, המוכרת כגוף הסמכותי ביותר בנושאי אקלים ואיכות סביבה, קבעה בתום כינוס בן שבוע: "סביר מאוד" שפעילותם של בני האדם היא הסיבה העיקרית להתחממות כדור הארץ ב-50 השנים האחרונות. מומחים: תוך מאה שנה הקרחונים ימסו ואיים וערי חוף יוצפו
הגישו ערר נגד החלטת הוועדה לשמירת הסביבה החופית לאפשר הרחבה של 48 יחידות דיור בקיבוץ הנמצאות בטווח 100 המטרים מהחוף
השבוע הגישה מפלגת הירוקים ערר נגד החלטתה של הועדה לשמירת הסביבה החופית לאשר את הרחבת קיבוץ שדות ים גם בתוך טווח מאה המטרים מקו החוף.
בסוף שנת 2006 קיבלה הועדה לשמירת הסביבה החופית החלטה לאשר את הרחבת הקיבוץ שדות ים, החלטה כללה בין השאר אפשרות הגדלה ל-48 יחידות דיור של תושבי הקיבוץ בתחום 100 המטרים מקו החוף. קיבוץ שדות ים הוא אחד המקומות היחידים בישראל שבתי מגוריו נבנו בסמיכות רבה לקו החוף.
48 יחידות הדיור של הקיבוץ שנמצאות בתחום ה-100 מטרים הינן יחידות דיור קטנות; במסגרת תוכנית הרחבת הקיבוץ ניתן אישור להגדלת יחידות דיור אלו להיקף בנייה של כ-200 מ"ר.
מפלגת הירוקים, הגישה השבוע ערר על החלטה זו באמצעות עו"ד אריאל יונגר ממשרד יונגר ארביב ושות', הטענה המרכזית בערר שתוספת בניה זו היא בניגוד לחוק שמירת הסביבה החופית ומהווה פגיעה בסביבה החופית על כן, אין להתיר כל תוספות בניה ל-48 יחידות הדיור שנמצאות בתחום ה-100 מטר.
תמצית הטענות בערר:
בערר מציעים הירוקים לוועדה לאפשר לתושבים שגרים בתחום ה-100 מטר להעתיק את מקום מגוריהם להרחבה המתוכננת של הקיבוץ באזור הדרום מזרחי ואת המבנים להפוך לאזור נופש ותיירות.
פאר ויסנר יו"ר מפלגת הירוקים מוסר: "קיבוץ שדות-ים יושב בצמוד לעיר העתיקה של קיסרה, זו אחת מפיסות החוף היפות בישראל. כשהוקם הקיבוץ נעשתה טעות וחלק מבתי הקיבוץ נבנו על החוף בסמוך לקו המים. לצערנו, הועדה לא פעלה למען החזרת החוף לשימוש הציבור. בשל הייחודיות הרבה של החוף לדעתנו הוא צריך להיות אטרקציה לכלל הציבור ולא רק לדיירי הקיבוץ."
מזה כשני עשורים שמדענים ואנשי מקצוע מתחומים שונים עוסקים בסוגיית תכנון איים מלאכותיים מול חופי ישראל. אמנם כלי הבדיקה השתכללו מאז תחילת ביצוע המחקרים, הידע התרחב, אולם הבעיה העיקרית – האם ניתן בכל מחיר להיכנס להרפתקה מסובכת, רבת משתנים בלתי ידועים ואולי אף מיותרת – הינה מחויבת המציאות?!
הדוגמאות אודות הצלחת איים מלאכותיים ברחבי העולם מוכרות, אבל לרובן כולן אין תנאים מקבילים ימיים בהשוואה לתנאי הים הפתוח מול חופי ישראל.
פרט ליפן, בה נבנו איים בגדלים שונים למטרות שונות, בעיקר בסמוך לקו החוף ובמפרציו, בשאר אתרי האיים או חצאי-האיים בעולם קיים קשר הדוק ליבשה, כשהשימוש העיקרי הינו לשדות-תעופה.
בדו"ח אשר הוצא בשנת 2001 ע"י עמותת "אדם טבע ודין"(ניר, ודורי) נסקרו 15 שדות-תעופה ברחבי העולם, ופרט לאחד (טאייואן, שהינו מוגן במידת מה ע"י שני איים המקטינים במידה רבה את ה-Fetch, מרחב נשיבה-המרחק לאורכו נושבת הרוח פני על המים) כולם מצויים בסמוך לחוף משני צידיו, או בתוך מפרץ. עד כמה שידוע לנו אין ולו גם שדה-תעופה אחד בים הפתוח ללא הגנה טבעית כל שהיא. טענה זו אינה תקפה רק לגבי שדות-תעופה, אלא גם לגבי שימושים אחרים באיים מלאכותיים.
אנשי המקצוע שמייעצים לממשלה ובעיקר המהנדסים שבהם טוענים כי כיום אין ולו גם בעיה טכנית אחת שלא ניתן לפותרה.
אבל כפי שהוכח במקרה מרינת הרצליה התערבות בתהליכים הטבעיים של הים והחוף בישראל משבשת קשות את התהליכים ונגרמים נזקים חמורים הן לסביבה הימית והן לסביבה החופית. נזקים, שלא נחזו ע"י אנשי המקצוע שתכננו את המרינה.
הסביבה הימית והסביבה החופית בישראל משתנות ובלתי יציבות; הים והחוף הם הנפגעים הפיזיים העיקריים של כל מבנה מלאכותי לאורך חופי המדינה.
למשל, שדה-התעופה שמוצע עתה, מתוכנן במרחק של כ-1,500 מ' מקו החוף הנוכחי, ובאורך כ- 3,000 מ'. המומחה דר' יעקב ניר ציין כי: "בדיקת המפות הבתימטריות מראה כי עומקי המים במרחק זה מהחוף נעים בין 15מ' ל- 20מ'. אזור זה מצוי עדיין בתחום הרצועה החולית ומחסום מעין זה ישפיע קשות על תנועת החול בחלק זה של התא החופי של הנילוס."
לפני שהממשלה בישראל עומדת להחליט על הקמת איים מלאכותיים עליה להידרש הן לדילמות ציבוריות ומוסריות והן לשאלות מקצועיות, הנדסיות וכלכליות.
האם העלויות הכלכליות האמיתיות נלקחות בחשבון בעת הקמת אי-מלאכותי?
גורם אי-הודאות בתכנון והקמת איים גדול מאד. תכניות גרנדיוזיות מסוג זה שהגיעו לכלל ביצוע הראו, במרב המקרים, כי העלות הסופית עולה בהרבה על העלות המתוכננת. אין ספק שהעלויות הקשורות במקדמי הבטיחות והביטחון תהינה עצומות וגדולות בהרבה מהמתוכנן. מומחים מרחבי העולם אתם נפגשנו בשנים האחרונות מאד ספקנים לגבי אפשרות תכנון תקציבי מדויק. חלק מהם טוען כי העלויות עלולות לקפוץ עד פי 2 או פִּי 3 מהמתוכנן!
גרימת נזקים נופיים
סתימת קו האופק הימי הפתוח במבנים ומתקנים בגדלים שונים, ללא ספק יגרמו לנזקים מוחשיים לנכסים על החוף ורגשיים לציבור שנהנה מן החוף ומהמבט הפתוח אל הים. האם יש לנו זכות להתערבות גסה בנוף הטבעי של החוף והים? האם חיסול חווית הצפייה בשקיעה לים הפתוח היא פעוטת ערך? לדוגמא, האם לא ייגרם נזק כספי לבית קפה שעל החוף שהנוף מולו שונה ונחסם?
קישור ליבשה
כל אי אשר יוקם חייב יהא להיות מקושר בדרך זו או אחרת ליבשה, הן בעת הבניה, והן לשם תפעולו. קשר זה יביא ללא ספק ל"זלילה" נוספת של משאבי קרקע יקרים בקו החוף, לפגיעה נופית ושיבוש נוסף בתהליכים הטבעיים של החוף.
קביעת מרחקו של האי מקו החוף
קביעת מרחקו של האי מקו החוף חייבת להבחן בזהירות מרובה, ובשום אופן אין לתכננו במרחק כזה אשר ישפיע על קו החוף, יצבור חול, ישבש את תנועת החול כלפי צפון, וכן יגרום להרס מול קצותיו של הגוף הימי המלאכותי. המומחה דר' יעקב ניר ציין בפנינו כי "לימוד עשרות רבות של שוברי-גלים המקבילים לחוף בארץ ובעולם הראה כי רק במקרים בהם אורך הגוף קטן ממחצית מרחקו מקו החוף המקורי ההשפעה על החוף הינה מינימאלית. אי לכך כל שדה-תעופה שאורכו יהא 3 ק"מ חייב יהא להבנות במרחק העולה על 3 ק"מ, ולפיכך אין הדבר מעשי וכלכלי כלל וכלל."
מקור חומרי מילוי?
אם האיים לא יוקמו על כלונסאות ידרשו לשם מילויים כמויות עתק של סלעים, ו/או חול. מהיכן יגיע החומר? מה יהא הרכבו? יש לזכור מדובר בכמויות אדירות של חומר, למעשה יהיה צורך בשינוע הר מן היבשה אל הים, לא ידוע לנו על הר מיותר שקיים בישראל.
התייחסות לבעיות סיסמיות
בדו"ח של המכון הגיאולוגי (אלמגור, גיל, ופרת, 2000) נאמר כי מאחר שהאיים יוקמו על גבי תשתיות בלתי מהודקות של טין וחרסית, ועל חול דק, המועדים לתהליכי "התנזלות", הרי בזמן רעידת אדמה ייווצרו, לדעת כותבי הדו"ח, לחצים שלא יוכלו להתפוגג ויגרמו להתמוטטות קרקע, לשקיעה גדולה של הסדימנט תוך שחרור כמויות גדולות של מי-נקבים. מניעת מצב מסוכן מעין זה דורשת השקעת משאבים אדירים.
עמדת מפלגת הירוקים
מפלגת הירוקים שוללת מכל וכול הקמת איים מלאכותיים שכוללים ייבוש ים.
מפלגת הירוקים שוללת הקמת איים מלאכותיים כפי הוצגו במסמכים ובהצעות מטעם ממשלת ישראל עד כה.
מפלגת הירוקים רואה בחופי ישראל נכס טבעי וציבורי ראשון במעלה משום כך, פגיעה בנכס זה הינה פגיעה ערכית מהותית שאינה מתיישבת עם עקרונותינו.
מפלגת הירוקים קוראת לממשלת ישראל ולממלאי התפקידים הציבוריים הקשורים בנושא לא להמר על חופי ישראל; שמירה על חופי ישראל היא אינטרס כלכלי, חברתי וסביבתי. פגיעה באינטרסים אלו לא תשרת את ישראל נהפוך הוא, העיסוק האובססיבי בנושא האיים המלאכותיים מסית את אנשי המקצוע ומקבלי ההחלטות למציאת פתרונות אמיתיים לבעיות התשתית הרבות שעומדות בפני ישראל.
הנמלים בישראל קורסים תחת עומס המכולות. כדי לפתור את המצוקה הזו גיבשו במשרד התחבורה תוכנית גרנדיוזית ל-50 השנים הבאות ולפיה ייבנו איים מלאכותיים באשדוד ובחיפה בעלות של מאות מיליוני שקלים
שטחן הכולל של שמורות הטבע החדשות מגיע לכ-77,000 דונם 
שמורת הטבע הגדולה ביותר נמצאת במכתש הגדול וכוללת 38 אלף דונם
התקלה במערכת שאיבת הביוב של קריית אתא גרמה להזרמת כמות גדולה של שפכים לנחל גדורה, הזורם לנחל קישון. מחוז צפון של המשרד להגנת הסביבה הודיע כי יפתח בחקירה נגד העיריה
מנכ"ל משרד ראש הממשלה מבקש לדחות בשנתיים את מועד סיום הוצאת הכלובים מהמפרץ, כדי למנוע את התמוטטות הענף. ב"צלול" טוענים: זה ניסיון מתמיה לעקוף את החלטות בית-המשפט והממשלה
אלו סיפורים מארכיון הנושא ים וחופים.
RSS ים וחופים
אודותינו | על האתר | הצטרפות | התנדבות | לתרום | עצומות | תודות
דרכים ליצירת קשר | פנייה למנהל האתר | פנייה למפלגה
