עקרונות המצע הכלכלי של מפלגת הירוקים

• "מפלגת הירוקים" תבנה מערכת תומכת לפיתוח כלכלי וסביבתי, פיתוח התומך בתכנון בר-קיימא, שומר על הסביבה ודואג לעתיד ילדינו – דור העתיד.
• חסכון בניצול משאבי המדינה, הקרקע, המים והים, ניצול משאבים חסכוני הוא הכרח כלכלי במדינה קטנה כמו ישראל.
• הירוקים רואים כלכלה המתחשבת בסביבה, כלכלה המבססת לילדינו עולם טוב יותר, כלומר, פיתוח כלכלי עם אחריות סביבתית.
• פיתוח כלכלה תומכת סביבה אורבנית.
• ביטול כל התמריצים לגופים מזהמים והעדפה לגופים תומכי סביבה, זאת ע"י מערכת מיסוי לפי העיקרון המזהם משלם.
• מאבק חסר פשרות בשחיתות הכלכלית והשלטונית, באמצעות בית דין חדש לענייני סביבה.
• תמיכה בפרויקטים אורבנים המטפלים באזורים נחשלים לטובת שכונות חדשות, תוך כדי עשיית צדק כלכלי היסטורי למתגוררים בהם. כמו כן, פעולה נמרצת למניעת בזבוז מעט השטחים הפתוחים שנותרו במדינת ישראל.
• הירוקים רואים את התכנון הכלכלי כארוך טווח, תוך כדי יצירת תשובות מיידיות למצוקות אשר אינן באות בקונפליקט עם הסביבה, או קונפליקט אשר עלול לפגוע בדורות הבאים.

שאלות כלכליות הנוגעות לישראל

הבעיה הכלכלית הדחופה במשק: מערכת תחבורה לא יעילה ובזבזנית גורמת נזק אדיר לכלכלה הישראלית, הירוקים יפעלו לקידום מערכת הסעת המונים יעילה ולא מזהמת, להפחתת השימוש ברכב פרטי ולעידוד עבודה מן הבית. שיפור מערכת התחבורה יביא לחסכון שנתי במיליארדים, הן בזמן, הן בהפחתת ניצול אנרגיה מדלקים, הן בהפחתת ניצול הקרקע מכבישים, והן בעלויות טיפול בחולים.

קשרי הון שלטון: הירוקים רואים את הקשר שמתקיים בין הון לשלטון כמסוכן. קשר אשר במהלך השנים האחרונות ניצל את הכוח הפוליטי להרס סביבתי. בעיקר ע"י מתן הטבות בקרקעות המדינה לקבוצות לחץ ולבעלי הון. לדוגמא: בריכות המלח של משפחת דנקנר המרינה בהרצליה של מוטי זיסר, ניצול ציני של ים המלח והריסתו בידי משפחת עופר. המדינה נכשלה בתפקידה להגן על הציבור מניצול לא צודק של המשאבים, עקב הקשר המסוכן בין הון לשלטון.

מי ראוי להיות שר האוצר הבא? – לצערנו, אין בין המועמדים מהמפלגות הגדולות מישהו ספציפי המציג אחריות סביבתית, אחריות לדורות הבאים ולמה שאנחנו משאירים להם. הירוקים רואים עצמם כוח אל מול כל שר אוצר ועושי דברו.

היועצים הכלכליים שלנו: היועץ הכלכלי שלנו הוא מיכאל רועה, כלכלן פוליטי, אשר שימש בעבר כסגן ראש עיריית תל-אביב-יפו. רועה מכהן גם כיועץ כלכלי במדינות מתפתחות.

איזה משרד ממשלתי חייב לעבור קיצוץ תקציבי? – משרד הביטחון, משרד התחבורה ומשרד השיכון. בזבוז המשאבים גורם לניצול קשה של הסביבה, מכירה של קרקעות לנדל"ן בכדי לחפות על חוסר יעילות ובזבוזים. קיצוץ במשרדים אלו, העברת תקציבים לאיכות הסביבה מחד, ומאידך התייעלות אשר תמנע פרויקטים מיותרים המחסלים משאבים המיועדים לילדינו.

שכר המינימום: עמדת הירוקים תומכת בהעלאה של שכר המינימום באופן הדרגתי ומקווה שמדיניות התעסוקה במדינת ישראל תתמוך בתעסוקה מתקדמת ובהקטנת תעסוקות המנצלות את האדם ואת סביבתו.

מס שלילי: הירוקים תומכים במס שלילי המעודד יציאה לעבודה ומנגד, תומך בשכבות החלשות הנזקקות לפרנסה בכבוד. השכבות החלשות במדינת ישראל סובלות לא רק מקיפוח חברתי, אלא גם מקיפוח סביבתי. יש מקום שהחברה הישראלית תפצה את השכבות החלשות מחד ותעודד עבודה מאידך.

קצבאות, סבסוד: יש להמשיך ולהעניק קצבאות לשכבות החלשות, קשישים וילדים במצוקה. להפסיק לעודד את פיצוץ האוכלוסין. יש לסבסד נסיעה בתחבורה ציבורית ואת החקלאות הסביבתית .

הפרטה: תמיכה בהפרטה שלחברות וגופים תוך הקפדה שיתנהלו בתחרויות, הפרטת יצור החשמל, מאידך אי הפרטה של נכסים ושירותיים לאומיים, נכסי קרקע, מים וחופי הים. יש לשמור את חוף הים והכנרת פתוחים לרווחת הציבור הרחב.

מע"מ – יש לפתח מערכת מיסוי וצריכה חכמה שמחד תוריד את העלות של מוצרים בסיסיים ומאידך, תהווה חסם בפני הפיכתנו לחברה צרכנית ובזבזנית .

חוק עידוד השקעות הון – כן, אולם תחת תנאי מרכזי , אי מתן כל מענק או הלוואה לגורמי תעשייה או עסקים אחרים הפוגעים בסביבה, מזהמים את האוויר, המים והאדמה. חיוב חיבור דוח סביבתי לכל חברה שזוכה לסיוע מן המדינה.

התנהגות חברי הכנסת: חברי הכנסת צריכים לעמוד בקריטריונים ציבוריים ולפעול בשקיפות מרבית. מחד גיסא, לדאוג שלא יחסר, ומאידך גיסא, שלא ינצלו את כוחם וידאגו לעצמם בניפוח משרות ותנאים. (שכר חברי הכנסת והתנאים חייבים להיקבע על ידי גורם ציבורי חיצוני).

ביום שישי האחרון קמה תנועה חדשה לזכויות בעלי-חיים: תנועת מפטמי האווזים. תנועה זו דוגלת בזכותם של בעלי-החיים לחיות, ומזדעזעת עמוקות מהרעיון להרוג אותם.

"מגדלי האווזים מסרבים להשמיד את האפרוחים" זעקו כותרות החדשות, שהועתקו מן הסתם מההודעה לעיתונות ששלחו המפטמים. מטרת הספין התקשורתי ברורה: ליצור את הרושם האבסורדי שדווקא המשך פיטום האווזים הוא האופציה ההומאנית ביותר לאווזים, ולהצדיק את המשך העבריינות והצפצוף על החוק שנוהגים המפטמים בכל פעם שהרשויות פוסקות משהו שלא מוצא חן בעיניהם. אך האם יש משהו מאחורי התרגיל היחצ"ני?

ראשית כל, המפטמים פשוט משקרים כשהם מדווחים שדורשים מהם להשמיד 50 אלף אפרוחים. משרד החקלאות, שקבע לוח-זמנים לסגירת ענף הפיטום, בסך-הכל חייב את מגדלי האווזים להפסיק להביא לעולם אפרוחים חדשים החל מ-15 בדצמבר השנה, כדי "לאפשר לסיים את פיטום האווזים המצויים בשלבי גידול והדגרה" (כל הביצים בתעשיית האווזים עוברות הדגרה מלאכותית, כך שיש למגדלים שליטה מלאה על בקיעת אפרוחים חדשים). לוח-הזמנים הזה הוא שערורייה בפני עצמה, והוא גם אחד הנושאים שבהם ידון מחר בג"ץ: מדובר בהפרה גלויה של החלטת בג"ץ מחודש מרץ השנה, אז דחה במפורש בקשה לתת ארכה נוספת לפיטום האווזים. זאת בעקבות החלטת ועדת החינוך של הכנסת, שלא תאשר שוב תקנות שיתירו הלעטת עופות בכפייה.

אם כן, אפילו לפי לוח-הזמנים המקומם שפרסם משרד החקלאות, המפטמים נדרשים כעת בסך-הכל להפסיק להעביר ביצים חדשות להדגרה. אלא שההוראה להפסיק להעביר ביצים נשמעת סבירה ואפילו אלמנטרית לאור האיסור לפטם, ואילו הוראה להשמיד אפרוחים, מצטיירת בצדק כדבר נורא. ולכן הוחלט לשלוח לעיתונאים הודעות שכוללות הוראה שלא הייתה ולא נבראה, טריק יחצ"ני ציני בניסיון להציג את המשך הפרת החוק בתור סיפור על הצלת 50 אלף אפרוחים מהשמדה.

מעבר לכך, הזעזוע מהשמדת האפרוחים הוא שיא של צביעות מגוחכת: האלטרנטיבה שמציעים המפטמים לאותם אפרוחים רכי פלומה היא, כמובן, הומאנית הרבה יותר: לקרוע להם את הצורה בכמויות אדירות של אוכל, לנפח להם את הכבד פי שמונה מהגודל הנורמלי, ולהשמיד אותם רק אחרי שזכו לחוות גסיסה ממושכת וכאבי תופת. ההיגיון ברור: להשמיד אווזים חמודים זה נורא, אך אם דואגים להפוך את חייהם לגיהנום, הרי שההשמדה הופכת להמתת-חסד גואלת!

ברור, אם כן, שהניסיון של המפטמים לרכוב על האהדה הציבורית לאווזים ולהציג את עצמם כמגיניהם הרחומים, הוא אבסורד גמור. אך טקטיקת 'הקוזאק הנגזל' לא חדשה למפטמים: הם עתרו לבג"ץ נגד איסור הפיטום בעודם לוקחים את החוק לידיהם; הם מזילים דמעות תנין על האיסור להביא אפרוחים לעולם כאשר כל כוונתם להתעלל בהם קשות ולהורגם כשהם גוססים; ובעתירה שלהם עצמה הם רומזים-מאיימים, שאם לא ייענו לבקשתם להתיר את העבריינות – הם ירעיבו למוות את כל החיות שברשותם.

כדאי להבהיר: אין כיום כל חוק שאוסר עליהם, כמו על כל אדם אחר, לגדל אווזים; אין גם חוק שמגביל את האפשרות להרוג אווזים ולמכור את בשרם למאכל; אבל בהחלט יש חוק שאוסר להתעלל בהם: חוק צער בעלי-חיים. בג"ץ, הכנסת והממשלה קבעו שוב ושוב בחמש השנים האחרונות, שפיטום אווזים הוא עבירה על החוק הזה. אם מישהו מהמפטמים רוצה לגדל אווזים בלי להלעיט אותם בכפייה בכמויות ענק של מזון, ובלי לנפח את הכבד שלהם לגודל מפלצתי – אין מי שימנע זאת ממנו.
אולם הציניות של עורך-הדין ששכרו המפטמים, שר האוצר לשעבר יעקב נאמן, אינה יודעת גבול. בתשובתם לעתירת הארגונים להגנת בעלי-החיים, נכתב שהחקלאים מבקשים

למחות בתוקף כנגד גישתן הפסולה של העותרות אשר נטלו לעצמן את החירות […] לצאת כנגד הבאתם לעולם של "אפרוחים בלתי רצויים" לשיטתם. החקלאים מצרים על כך שהעותרות רואות עצמן מוסמכות לקבוע אילו חיים הנם "רצויים" ואילו "בלתי רצויים"

זהו ניסיון לגייס אסוציאציה מתוך המחלוקת הציבורית בנושא הפלות והמתות-חסד בבני-אדם, אולם אפילו בהקשר זה מדובר בטענה אבסורדית: איש אינו מגן על חיי אדם כדי לאפשר את עינוים ושחיטתם מאוחר יותר. בקיצור: להביא חיים לעולם במטרה לעשות להם את המוות הוא פשע הראוי לגינוי; להתגאות בפשע הזה כבהצלת נפשות זו כבר ציניות מרושעת, ולא משנה שזו רק שטות נוספת שהנפיקו עורך-דין ויחצ"ן חלקלקים.
ודרך אגב, למי שעדיין לא יודע, השמדה של 50 אלף אפרוחים בשיטות המזוויעות ביותר היא דבר שבשגרה, המתרחש בישראל כל שבוע, מספר פעמים.

הכותבת, מכהנת כמזכ"ל מפלגת הירוקים הארצית